להלן פסק דין בנושא תשלום דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל: פסק דין רקע מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "התובע" או "המשיב") הגיש תביעה כנגד הנתבע (להלן: "הנתבע" או "המבקש") בסך של 10,724 ₪. המקרקעין נשוא תביעה זו ידועים כגוש 7216 חלקה 61/1 באור יהודה (להלן: "המקרקעין"). בין הנתבע לתובעת נחתם הסכם חכירה ובמסגרתו הוסדרו מכלול הזכויות והחובות שביחסים בין הצדדים. לגישת התובע, הנתבע לא שילם במשך תקופה ארוכה דמי חכירה שהתחייב לשלם והסכום עמד בעת הגשת התביעה על סך של 10,724 ₪ כולל מע"מ. הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף בהתאם לתקנות 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 וזאת עקב שלוש טענות עיקריות. הראשונה היתה טענת חוסר יריבות והטענה השניה הינה טענת התיישנות, והשלישית הינה גביית תעריפי חכירה גבוהים מהמותר. הנתבע הוכיח כי ביום 18.11.03 מכר מחצית מן הנכס המדובר (שתיים מתוך 4 קומות). הנתבע דיווח כדין לתובע על מכירת מחצית מן הזכיות בנכס לקונים ה"ה יואל מרוז ודני גול, וכן שילם דמי הסכמה בסכום של 42,777.07 ₪ כפי שנתבקש ע"י התובע. למרות דיווחי המבקש, תשלום דמי ההסכמה ובקשתו לרישום מחצית מן הזכיות בנכס לקונים סירב התובע לחלק את דמי החכירה לשתיים ולחייבו רק במחצית הסכום , וזאת בטענה שעל הנתבע לדאוג לרישום בית משותף מחדש ולתשלום עבור התשריטים. לדידו של הנתבע, דרישה זו הועלתה על ידי התובע שלא כדין ושלא על- פי הסכם החכירה. יתרה מזו, העמדת דרישה זו כתנאי להפסקת החיוב המלא בגין דמי החכירה מנוגדת לדיני הקניין ואינה מסתמכת על כל חוזה או חוק. טענה נוספת שהעלה הנתבע הינה טענת התיישנות. לגישתו, חלק ניכר מן התביעה התיישנה ובאשר למחלוקת באשר לתקופת הנותרת, טוען כי חובתו לשלם רק את החלק היחסי בו הוא מחזיק כיום, מחצית מהנכס. נוסף על כך, טוען המבקש כי המשיב הגדיל בבת אחת את דמי החכירה השנתיים על הנכס כולו שלא כדין מיום 01.04.06. דיון המבקש טוען כי דרישתה של המשיב, כי ימציא תשריט על חשבונו הינה טענה מנוגדת לדיני הקניין, וכי בכך שדיווח למשיבה בדבר העסקה ושילם דמי הסכמה עפ"י דרישתה, יצא ידי חובתו. המשיב טוען כי ללא המצאת תשריט הנחוץ לשם חתימה על חוזה חכירה מתוקן לא יוכל לבצע את העברת הזכיות ולהפסיק לחייב את הנתבע במלוא דמי החכירה. בדיון שהתקיים לפני ביום 02/01/08 הבהרתי לב"כ התובע המלומדת, כי כל עוד לא יומצאו מסמכים או החלטות מועצת המינהל היכולים לתמוך בטענותיה, יהיה קשה לביהמ"ש לצודד בעמדת המנהל. כתוצאה מכך, המשיב הגיש מספר מסמכים ביום 21.1.08 והפנה את בית המשפט למכתב מיום 19.01.94 בו הודיע למבקש כי הוא מאשר את תוספות הבניה אשר ביקש המבקש וכן צוין באותו מכתב כי: " אם הנכס רשום כבית משותף, יש להביא תצהיר כי ידוע לחוכר שתוספות הבניה הינה במסגרת רכוש משותף וכי חל עליו הצורך לקבל הסכמת הדיירים וכן חלה עליו החובה לשנות תשריט הבית המשותף וצו הבית המשותף עד לשלב גמר הבניה." ניתן להבחין כי מסמך זה איננו חתום בידי המבקש. יתרה מזו, לא נמסר שום תצהיר בנוסח הנ"ל ולא נראה כי התנאי הנ"ל, הקשור לבניית תוספת בשנת 94, יכול להיות בר תוקף ולהוות תנאי מתלה לאישור העברת זכויות בהסכם משנת 2004. ב"כ התובע התייחס גם למספר סעיפים בחוזה החכירה מיום 13.3.1981: " ס' 11 לחוזה החכירה רישום החכירה א. המחכיר מתחייב לרשום בלשכת רישום הקרקעות את זכות החכירה בהתאם לתנאי החוזה. ב. כל הפעולות הדרושות לשם רישום זכות החכירה תיעשנה ע"י החוכר ועל חשבונו. החוכר יכין, בין היתר, את התיקים בלשכת רישום הקרקעות, ישא בהוצאות הכנת התיקים, וכן בהוצאות הכנת המסמכים והמפות, בכל התשלומים הקשורים בביול וברישום ללא יוצא מן הכלל, כולל רישום ו/או חידוש רישום המגרש, חלוקה, הפרדה, הוצאות המדידה ומפות הפרצלציה הכל לפי הצורך. ג. אם החוכר למרות דרישות המחכיר, לא ידאג לרישום רשאי המחכיר לבצע את כל פעולות הרישום על חשבונו של החוכר והחוכר מתחייב לשלם למחכיר בתוך 30 יום את כל הוצאותיו לפי חשבון שיוגש לו." התובע מבקש להסיק מן האמור לעיל את זכותו, על אף תשלום דמי ההסכמה וחתימה על חוזי העברה, להמשיך ולחייב את הנתבע בגין דמי חכירה מלאים בנכס אשר בו מחזיק רק במחציתו. לדידי, אין לדברים כל יסוד, ויש לפרש את ההסכם כנגד המנסח, ולקבוע כי אין בו כל הרשאה להמשיך ולחייב במלוא דמי החכירה. ב"כ התובע מבקשת עוד להיאחז בהסכם המכר שאותו ערך הנתבע עם הקונים להם מכר מחצית מהנכס, שם בס' 8 להסכם, צויין: 1) עד ולא יאוחר מיום 05.11.04 ידאג המוכר לרישום צו תיקון הבית המשותף וימסור לקונה את המסמכים שמוטל עליו להמציאם ומאפשרים להעביר את על הזכיות בממכר לשמו של הקונה בלשכת רישום מקרקעין ובמינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל")..." מאחר והתובע אינו צד להסכם והוא גם לא צד שלישי שהחוזה נעשה לטובתו, אין אני רואה את הרלוונטיות של חוזה המכר לתיק שבפני. נוסף על כך, בהסכם הנדון מתחייב הנתבע להעביר לקונים המסמכים המאפשרים העברת הזכיות בממכר לידי הקונים ואין לו כל קשר לחיובו של התובע להמשיך לשאת במלוא תשלום דמי החכירה על הנכס, כל עוד לא יעשה זאת. אינני דן כמובן בזכות תביעה כזו או אחר שיכול להיווצר בין הקונים לנתבע בגין ההסכם ביניהם ואי רישום הבית המשותף. לאור הדברים האמורים , הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקור חוקי או הסכמי לדרישות המנהל. התיישנות החיוב בגין דמי חכירה הוא חיוב מתמשך כשהעילה לתשלום בגינו "נולדת" מחדש בכל פרקי הזמן הנדונים ומשנדרש החוכר לשלם בגינו (ראה סעיף 6(ג) לחוזה החכירה) "ס' 6(ג) לחוזה החכירה - עם גמר שבע שנות החכירה הראשונות היום 22.09.80 ואחרי כן עם גמר כל פרק זמן של 7 שנים של תקופת החכירה יוגדלו דמי החכירה היסודיים, לאחר הוספת הפרשי הצמדה הנזכרים בס' קטן ד', בשיעור 35% והחוכר מתחייב לשלם למחכיר את דמי החכירה השנתיים כפי שהוגדלו בהתאם לאמור, אולם תינתן לחוכר זכות לבקש באותו זמן הערכה של השמאי הממשלתי ואם יתברר כי ערך הקרקע לפי הערכה, קטן מהערך המקורי בצירוף ההעלאות הנ"ל, ייקבעו דמי חכירה על בסיס הערכה". משכך אינני רואה כיצד התיישנה התביעה ודין טענה זו להידחות. הגדלת סכום דמי החכירה גידול בסכום דמי החכירה נעשה כחוק בהתאם להחלטות מועצת המנהל עפ"י סעיף 7 לחוזה החכירה עליו מחוייב הנתבע. "המחכיר יהיה רשאי לדרוש העלאת דמי חכירה לפי הערכה חדשה של המגרש ע"י השמאי הממשלתי וזאת מבלי לקחת בחשבון את ההעלאה בערך המגרש כתוצאה מפיתוח ע"י החוכר או על חשבונו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן: (1) כשהחוכר יבקש הסכמת המחכיר להעביר זכיותיו לפי חוזה זה, כולו או בחלקו, להחכיר את המוחכרת בחכירת משנה, כאמור בסעיף 18(א). (2) שהחוכר יכניס שינויים או תוספות בבניינים שהוקמו כאמור בס' 10 לחוזה." סוף דבר משקיבל המינהל את ההסכם להעברת השכירות בגין מחצית מהנכס ואף דרש וקיבל את דמי ההסכמה בגין העסקה, חובת תשלום מחצית מדמי החכירה מועבר לפתחם של הקונים והנתבע איננו חב חיוב זה. הנני מקבל את הבקשה לדחיית על הסף בחלקה ומורה על דחיית התביעה בקשר למחצית סכום הנתבע בתביעה. לא מצאתי שיש ממש ביתר טענות ההגנה, הן לעניין ההתיישנות והן לעניין חיוב מופרז בדמי חכירה. משכך, ולאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבע במחצית מסכום התביעה בסך 5,362 ₪, צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בצירוף מחצית מאגרת המשפט וכן שכ"ט עו"ד מופחת בסך 540 ₪+ מע"מ. חכירהקרקעותמקרקעיןמינהל מקרקעי ישראלמקרקעי ישראל