בית המשפט פסק כי הבורר לא הכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו ועל כן ובהתאם להוראות סעיף 24 (5) לחוק הבוררות הורה לבורר לדון ולהכריע בעניינים שלהלן: משיכות שבוצעו על ידי המשיב כאמור בהחלטת הבורר מיום 13.12.07 (נספח יא). שאלת הבעלות במבנה בו פועלת החברה כטענת הגנה בתביעת המשיב לחייב את החברה בדמי שימוש בעד השימוש במבנה האמור. להלן פסק דין בנושא הבורר לא הכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו: פסק דין ביום 11.2.08 ניתן על ידי רו"ח משה פן (להלן: "הבורר") פסק בוררות (להלן: "פסק הבוררות") בעניינם של האחים דני ומרדכי כהן אשר החל משנת 1981 ניהלו עסק משותף בדרך של שותפות ובאמצעות חברות שלטי כהן בע"מ ושלטי כהן תעשיות (1998) בע"מ (להלן:"החברה"). בהמרצת פתיחה 247/08 עותר מרדכי כהן (להלן: "המשיב") לאשר את פסק הבוררות, ובהמרצת פתיחה 308/08 עותר דני כהן (להלן: "המבקש") להורות על ביטול פסק הבוררות כולו או חלקו או להשלימו או לתקנו או להחזירו לבורר. טענות המבקש 1. לא נמסרו לעיון המבקש מסמכים של החברה ולא ניתנה לו הזדמנות להעלות טענות ביחס לממצאים שנמצאו בספרי החשבונות של החברה ו/או להביא ראיות ו/או לחקור את רו"ח ירון ספורטה (להלן: "הבודק") על חוות דעתו בטרם התקבלה חוות דעת זו על ידי הבורר. 2. הבורר אימץ את חוות דעתו של הבודק מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי ביחס למסקנות הבודק ומבלי להתייחס לטענות המבקש בעניין. בכך למעשה העביר הבורר את סמכות ההכרעה לבודק שלא היה מוסמך להכריע בסכסוך. 3. בישיבת הבוררות הראשונה מיום 3.6.07 נקבעו העניינים בהם הוסמך הבורר לדון. בישיבה נוספת מיום 5.6.07 הורחבה סמכות הבורר לדון גם בהוצאות החזקת רכב מסוג איסוזו טרופר בשנים 2001 ואילך שנמצא בשימושה של אשת המבקש (להלן: "סוגיית השימוש ברכב"), ואולם בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הצדדים בקשר לנושאים שיידונו בבוררות, החליט הבורר בישיבה מיום 13.1.08 כי הבוררות תעסוק רק בנושאים שהוגדרו בישיבת הבוררות הראשונה. מהחלטה זו של הבורר עולה כי חלק פסק הבוררות העוסק בסוגיית השימוש ברכב ניתן תוך חריגת הבורר מסמכותו. הוא הדין באשר לחלק בפסק הבוררות העוסק בסוגיית הפרשי עלות בגין רכישת רכב, סוגייה שאף היא לא נמסרה להכרעת הבורר. 4. בדיון מיום 5.12.07 הודה המשיב שלא שולמו דמי שכירות בעד 2 הקומות העליונות בהן פעלה החברה משום שמדובר ברכוש משותף של החברה. למרות זאת, חייב הבורר את החברה לשלם למשיב דמי שימוש ראויים למשיב. 5. החברה לא הייתה צד להליך הבוררות, למרות זאת קבע הבורר קביעות הנוגעות לחיוב וזיכוי החברה. 6. הבורר לא חייב את המשיב בריבית והצמדה בגין סכום שחב לו המשיב משנת 1994. 7. הבורר לא התייחס להעברת 55,055 אירו מחשבון בצרפת לחשבונו הפרטי של המשיב בארץ. 8. נוכח הליקויים ו/או הפגמים שנפלו בהליך הבוררות ובפסק הבוררות כאמור לעיל ובהתאם להוראות סעיף 24 (3) ו/או (4) ו/או (9) ו/או 10 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), יש לבטל את פסק הבוררות. טענות המשיב 1. המשיב דוחה את טענות המבקש ביחס לאופן ניהול הבוררות. לטענתו למבקש הייתה גישה למסמכי החברה ומכל מקום כל המסמכים הקשורים למשיכות הצדדים מהחברה הועברו אליו בטרם הוגשו לבודק אולם הוא סירב לקבלם. המבקש נפגש עם הבודק ענה לשאלותיו, מסר לו מסמכים, קיבל מהבודק הבהרות ומעולם לא ביקש לחקור אותו. 2. הבורר הפעיל שיקול דעת לפני שאימץ את חוות דעת הבודק ואף דן בעצמו בחלק מהרכיבים שנכללו בחוות דעת הבודק. מכל מקום, טענת המבקש לעניין זה הועלתה רק בשלב הסיכומים והיא מהווה הרחבת חזית אסורה. 3. נושאי הבוררות נקבעו בתחילת הבוררות ופורטו שוב על ידי הבורר בישיבת הבוררות מיום 13.1.08. המבקש לא התנגד לנושאים שפורטו על ידי הבורר בישיבה האמורה וממילא הסכים שהבורר ידון בכל הנושאים שפורטו על ידי הבורר בישיבת הבוררות מיום 13.1.08. בהתאם מוסמך היה הבורר לדון בסוגיית השימוש ברכב. 4. בהליך דנן אין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על פסק הבוררות ועל כן אין לקבל את טענות המבקש ביחס לטעויות שלכאורה נפלו בפסק הבוררות ו/או לכך שלכאורה לא התייחס הבורר לכל הראיות שהיו בפניו ו/או לכך שלכאורה פסק הבורר בניגוד לראיות שהונחו בפניו. 5. אפילו התקיימה אחת העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), לא נגרם למבקש עיוות דין ועל כן ובהתאם להוראות סעיף 26 (א) לחוק הבוררות אין לבטל את פסק הבוררות דיון בטרם אדון בטענות בעלי הדין, אציין כי נוכח הסכמת הצדדים ביחס לאופן הגשת הסיכומים, אני דוחה את בקשת המבקש להגיש סיכומי תשובה מטעמו (בשא 16590/08). ממצאים עובדתיים א. ביום 3.6.07 חתמו בעלי הדין על הסכם לקיום בוררות במוסד הישראלי לבוררות עסקית (נספח ב). באותו היום התקיימה ישיבת בוררות בהשתתפות הבורר ובעלי הדין והוסכם על אופן בירור הסכסוך (סעיפים 1 ו - 2 לפרוטוקול ישיבה מס' 1 - נספח ג) והנושאים השנויים במחלוקת אשר יכללו במסגרת הבוררות (סעיף 3 לפרוטוקול ישיבה מס' 1). ב. ביום 5.6.07 התקיימה ישיבת בוררות בנוכחות בעלי הדין ובתחילתה אמר הבורר כי בנוסף לנושאים עליהם סוכם בישיבת הבוררות מיום 3.6.07 תידון בבוררות גם סוגיית השימוש ברכב (ש' 13 בע' 1 לפרוטוקול ישיבה מס' 2 - נספח ד). באותה הישיבה לא התנגדו בעלי הדין להכללת סוגיית השימוש ברכב בבוררות, ובאותה הישיבה העלו בעלי הדין את טענותיהם בעסוגייה האמורה (ש' 7 בע' 11 לפרוטוקול ישיבה מס' 2) והבורר הורה על המצאת מאזני בוחן סופיים לשנים 2001 - עד 2006 לצורך בדיקת ההוצאות שנצברו לכל רכב כדי לגבש את החלטתו בעניין (ש' 6 בע' 15 לפרוטוקול ישיבה מס' 2). ג. בישיבת הבוררות מיום 5.6.07 קבע הבורר (ש' 14 בע' 15 לפרוטוקול ישיבה מס' 2): "בנוגע לבדיקת משיכות הצדדים בשנים 1990 (שנת הקמת החברה) ועד שנת 2006 ימונה ע"י הבורר בודק חיצוני אשר יגיש את הצעתו הכספית לצדדים בטרם יבצע את הבדיקה ולאחר קבלת אישור הצדדים לביצוע הבדיקה ייקבעו לוחות זמנים והבודק החיצוני ימציא את ממצאיו לבורר לצורך קבלת החלטה בעניין". ד. ביום 19.6.07 חתמו בעלי הדין על מסמך (נספח ה) בו מודיע הבודק כי התבקש לבצע בדיקה של סכומי המשיכות שבוצעו על ידי בעלי הדין בחברה המשותפת בין השנים 1990 - 2006 וכי לבקשת הבורר יבדקו סכומי המשיכות לכל אחד מבעלי הדין בנפרד בחלוקה לשנים כולל משכורות, ותיעשה בדיקה פרטנית של משיכות מהותיות ובכלל זה קבלת הסברים בכתב/בע"פ מבעלי הדין לגבי מהות המשיכה (להלן: "מכתב הבודק"). ביום 17.10.07 הודיע הבודק לבורר כי חישב את יתרת בעלי הדין בספרי החברה ליום 31.12.05 ומצא כי המבקש חייב סך של 116,322 ₪ ואילו המשיב חייב סך של 53,527 ₪ (נספח ז). להודעת הבודק צורף ריכוז פירוט נתונים ביחס למשיכות בעלי הדין מהחברה בשנים הרלבנטיות (נספח א לתשובת המשיב). ה. ביום 28.10.07 פנה המבקש אל הבודק במכתב בו ביקש הבהרות ביחס לריכוז הנתונים שצירף הבודק להודעתו מיום 17.10.07 (נספח ט) ו. ביום 5.12.07 התקיימה ישיבת בוררות מס' 3 בנוכחות בעלי הדין (נספח י) וביחס לסוגיית משיכות בעלי הדין מהחברה הודיע הבורר (שורה 29 בע' 2 לפרוטוקול ישיבה מס' 3): "אין אפשרות לדון ולהכנס לנושא חווה"ד. אני מתייחס לחווה"ד כאל שורה תחתונה". באותה הישיבה טען המבקש כי פנה אל הבודק בבקשת הבהרה, אולם הבודק הפנה אותו לרו"ח של החברה וסירב להיפגש עמו (ש' 11 בע' 3 לפרוטוקול הישיבה מס' 3). בתגובה הודיע הבורר כי יפנה אל הבודק ולאחר בדיקת העניין ייתן החלטה בעניין ההבהרות מהבודק (ש' 4 בע' 3 לפרוטוקול הישיבה מס' 3). באותה הישיבה ניתנה החלטת הבורר שלהלן (ש' 20 בע' 10 לפרוטוקול הישיבה מס' 3): "הבורר ייתן את החלטתו לגבי הדו"ח שהוגש ע"י רו"ח ספורטה וזאת בתוך שבוע ימים". ז. ביום 13.12.07 ניתנה החלטת הבורר ביחס לדין וחשבון של הבודק ובין היתר נקבע בהחלטה האמורה כי למעט טענותיו של המבקש ביחס לשתי משיכות שביצע המשיב, האחת בסך 171,000 ₪ והשניה בסך 150,000 ₪, בהן ידון הבורר עצמו על פי טענות הצדדים בישיבה מיום 5.12.07, לא יאפשר לבעלי הדין להעלות טענות חדשות ביחס לדו"ח של הבודק (נספח יא). ח. ביום 19.12.07 העביר המבקש לבורר מכתב בו פירט את טענותיו ביחס לדו"ח של הבודק מיום 17.10.07, ובין היתר טען כי הבודק סירב להיפגש עמו ולשמוע את טענותיו ביחס לנתונים הנכללים בדין וחשבון מיום 17.10.07 ( סעיף 11 - נספח יד). ט. ביום 1.1.08 העביר המבקש לבורר מכתב בו פירט את התייחסותו לטענות המשיב בישיבות בוררות 2 ו - 3 (נספח טז). י. ביום 13.1.08 התקיימה ישיבת בוררות מס' 4 בה ביקש הבורר להגדיר ולחדד את נושאי הבוררות כפי שהוחלט עליהם בישיבת הבוררות הראשונה מיום 3.6.07. הבורר מנה 6 נושאים (ש' 21 בע 1 לפרוטוקול ישיבה מס' 4 - נספח יז) ולאחר שנתגלע ויכוח בין בעלי הדין באשר לנושאים שיכללו בבוררות, ניתנה החלטת הבורר לפיה תעסוק הבוררות רק בנושאים שהוגדרו בישיבת הבוררות הראשונה (ש' 13 בע' 4 לפרוטוקול ישיבה מס' 4). יא. ביום 31.1.08 פנה המבקש במכתב אל הבורר ושטח בפניו את טענותיו ביחס לעניינים מהותיים הקשורים לבוררות והעלה בשנית את טענתו לפיה לא ניתנה לו הזדמנות להעלות בפני הבודק את טענותיו והשגותיו ביחס לדין וחשבון של הבודק מיום 17.10.07 (נספח יח). יב. ביום 11.2.08 ניתן פסק הבוררות (נספח א). דיון משפטי יג. בפסק הבוררות דן הבורר בסוגיות שלהלן: קביעת דמי השימוש הראויים במבנה בו פועלת החברה. קביעת סכומי המשיכות של בעלי המניות בספרי החשבונות של החברה. בדיקת סך של 40,000$ שהועברו מהמבקש למשיב בשנת 1994 וסך של 79,000 ₪ שהוחזרו למבקש בשלב מאוחר יותר. קביעת דמי שימוש ברכב איסוזו טרופר וכן הפרשי העלות בגין רכישת הרכב. קביעת ההכנסות וההוצאות שנבעו מהרכוש הפרטי המשותף. דמי שימוש יד. בדונו בקביעת דמי השימוש שעל החברה לשלם למשיב בגין השימוש במבנה בו פועלת החברה (להלן: "המבנה") קבע הבורר כי אינו דן בטענות לעניין הבעלות במבנה משום ש"נושא זה לא הועלה על ידי הצדדים כנושא השנוי במחלוקת". ברע"א 4998/91 אביתר מירון ואח' נ' ד"ר שלמה כהן, עו"ד ואח', פ"ד מו (1) 746 בע' 747, נקבע: "משמסרו בעלי הדין להכרעת הבורר את הסכסוכים שביניהם בקשר לשכר טרחתו של המשיב 1, ממילא מסרו לו גם את הסמכות להחליט בטענות הגנה שניתן לעורר..." אכן, בסעיף 3א לפרוטוקול ישיבה מס' 1 נרשם כנתון מוסכם בין הצדדים כי המבנה נמצא בבעלות המשיב, אולם במסגרת הדיון בבוררות טען המבקש כי המבנה נבנה בחלקו מכספו והבעלות במבנה שייכת לחברה (ש' 30 בע' 2, ש' 10 בע' 3 וש' 23 בע' 6 לפרוטוקול ישיבה מס' 2). ועוד. מעיון בפרוטוקול ישיבה מס' 2 עולה כי חלק נכבד מהדיון הוקדש לבירור טענות בעלי הדין בשאלת מימון בניית המבנה (ע' 2 - 11). טענת המבקש לפיה המבנה הוא בבעלות החברה מהווה טענת הגנה כנגד תביעת המשיב לחיוב החברה לשלם לו דמי שימוש ראויים בעד המבנה, ומעיון בפרוטוקול ישיבות מס' 2 ו - 3 (נספחים ד ו - י) עולה כי טענות בעלי הדין בעניין זה נשמעו על ידי הבורר. לפיכך, היה על הבורר להכריע בשאלת הבעלות במבנה בטרם גיבש את החלטתו לחייב את החברה לשלם למשיב דמי שימוש בסך 36,000$. משלא עשה כן, לא הכריע הבורר בעניין שנמסר להכרעתו. משיכות בעלי המניות טו. בפרק המתייחס למשיכות בעלי המניות קובע הבורר (ע' 2 לפסק הבוררות): "לאחר שבחנתי את שיקולי המומחה, משך הזמן שניתן לצדדים להעלאת טענותיהם/הסבריהם וממצאיו הסופיים, בחרתי לאמץ את דוח המומחה ככתבו וכלשונו. לעניין זה אבקש להבהיר כי במהלך ישיבות הבוררות הועלו על ידי דני כהן טענות כלליות לגבי ממצאיו של המומחה כפי שהוגשו למוסד לבוררות וטענות נקודתיות לגבי סכומי משיכות מסויימים שבוצעו כביכול ע"י מרדכי כהן בשנים 1990 ו - 1996. כאמור החלטתי שלא להתייחס לטענותיו של דני כהן לגבי ממצאי המומחה הן בהיבט הכללי והן בהיבט הנקודתי וזאת משלושה טעמים עיקריים. האחד הטעם הפרקטי, הואיל ומדובר בטענות לגבי משיכות שבוצעו לפני כ - 17 שנים ו - 11 שנים לא ניתן לבצע בירור ענייני לאחר תקופה כה ארוכה. הטעם השני מתייחס לעובדה ששני בעלי המניות אישרו בחתימתם שנה אחר שנה את הדוחות הכספיים המבוקרים שנערכו ע"י רו"ח החברה, הטעם השלישי נוגע לנושאי הבוררות שהגדירו את בדיקת המומחה אך ורק למשיכות שמקורן בתשלומי המס והמשכנתאות שנטלו בעלי המניות ולא לברור כולל של רישומי המשיכות בכרטיס הנה"ח לתקופה הרלוונטית, ו/או חוקיות המשיכות שבוצעו בפועל בתקופה הרלוונטית". על פי בקשת הבורר והסכמת בעלי הדין כמפורט במכתב הבודק מיום 11.6.07 (נספח ה) היה על הבודק לבצע בדיקה של "סכומי המשיכות שבוצעו ע"י בעלי המניות כהן דן וכהן מרדכי בחברה המשותפת - שלטי כהן בע"מ לשנים 1990 - 2006". כאשר הבדיקה תכלול את ריכוז סכומי המשיכות של כל בעל מניות בנפרד בחלוקה של שנים כולל משכורות ובדיקה פרטנית של משיכות מהותיות. מהסכמת הצדדים כאמור, נראה כי היה על הבודק ו/או הבורר לברר את טענות המבקש ביחס למשיכות שביצע המשיב מהחברה בין השנים 1990 - 2006. ועוד. בהחלטתו מיום 13.12.07 (נספח יא) קבע הבורר כי ידון בטענות המבקש ביחס למשיכות בסך של 171,000 ₪ ו - 150,000 ₪ שבוצעו על ידי המשיב ומסקנותיו בעניין זה יכללו במסגרת פסק הבוררות הסופי. מהאמור לעיל, נראה כי היה על הבורר לדון בטענות המבקש ביחס למשיכות שביצע המשיב מהחברה בין השנים 1990 - 2006 ולהכריע בהן בטרם יגבש מסקנתו ביחס למשיכות בעלי המניות מהחברה. משלא עשה כן, לא הכריע הבורר בעניין שנמסר להכרעתו. סוגיית השימוש ברכב טז. בישיבה מס' 2 הסכימו בעלי הדין לברר גם את סוגיית השימוש ברכב בבוררות ואף טענו בעניין זה בפני הבורר. לפיכך איני סבור שיש בהחלטת הבורר מיום 13.1.08 שככל הנראה ניתנה מתוך הנחה מוטעית שסוגיית השימוש ברכב הוגדרה בישיבה מס' 1, כדי לגרוע מסמכות הבורר לדון בסוגיית השימוש ברכב. אחריות החברה יז. המבקש הסכים שהבוררות תעסוק בנושאים הקשורים בחברה מבלי שדרש לצרפה כצד להליך הבוררות, וגם משום כך מנוע הוא מלהעלות כעת טענות הקשורות למעמדה של החברה. זכות הטיעון יח. לאחר עיון בפרוטוקולים של דיוני הבוררות (נספחים ג, ד, י ו - יז), ובהתחשב בכך שהליך הבוררות אמור להסתיים במהירות, לא מצאתי פגם בהחלטת הבורר מיום 13.12.07 שלא לאפשר למי מהצדדים להעלות טענות חדשות בפני הבודק (נספח יא). יט. טענת המבקש באשר להעברת 55,055 אירו מחשבון בצרפת לחשבונו של המשיב הועלתה רק במכתבו של המבקש אשר התקבל במוסד הישראלי לבוררות ביום 5.2.08 (נספח יח), לאחר שהדיונים בבוררות הסתיימו ונקבע מועד למתן פסק הבוררות (נספח יז). לפיכך, איני רואה פגם בכך שהבורר לא התייחס לעניין זה. כ. על פי הוראות סעיף 22 (א) (3) ו - 22 (ב) על המבקש לפנות אל הבורר תוך 30 יום מיום שפסק הבוררות הומצא לו, ולבקש מהבורר לקבוע הוראות בדבר תשלום ריבית. בהתאם היה על המבקש להגיש בקשה בעניין הריבית לבורר ולא לבית המשפט. סוף דבר כאמור הבורר לא הכריע בכל העניינים שנמסרו להכרעתו ועל כן ובהתאם להוראות סעיף 24 (5) לחוק הבוררות אני מורה לבורר לדון ולהכריע בעניינים שלהלן: 3. משיכות שבוצעו על ידי המשיב כאמור בהחלטת הבורר מיום 13.12.07 (נספח יא). 4. שאלת הבעלות במבנה בו פועלת החברה כטענת הגנה בתביעת המשיב לחייב את החברה בדמי שימוש בעד השימוש במבנה האמור. בהתאם להוראות סעיף 22 (א) (3) לחוק הבוררות רשאי המבקש לפנות אל הבורר ולבקש ממנו לקבוע הוראות בדבר תשלום ריבית. כל צד ישא בהוצאותיו.יישוב סכסוכיםבורר