מהו חיסיון מסמכים ? אילו מסמכים נחשבים ל"מסמכים חסויים" אשר אין חובה להעביר לעיונו של הצד השני בבית המשפט ? מסמכים חסויים מתחלקים בד"כ ל - 3 קבוצות: א. תרשומות פנימיות. ב. חומר שהוכן לצורך מו"מ להסדר פשרה. ג. מסמכי היוועצות משפטית פנימית. א. תרשומות פנימיות - המדובר בחסיון יחסי המוכר בפסיקה הן בהליכי גילוי בדין הפלילי והן בהליכי גילוי בדין האזרחי. בדין הפלילי חיסיון זה מעוגן כיום בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 המקנה לרשות שיקול דעת אם למסור מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין. חסיון תרשומת פנימית, הוא חיסיון שניתן להסיקו מהוראת סעיף 9(ב)(4) הנ"ל לחוק חופש המידע, ולמיצער, ניתן לראותו כחיסיון יציר הפסיקה. החיסיון של "תרשומות פנימיות" חל בד''כ על גופים מינהליים וציבוריים בלבד, ואינו עומד לבעלי דין במשפט הפרטי, אלא אם הוכיח בעל הדין הפרטי, שהתרשומת הפנימית נהנית מחסיון של מסמכים שהוכנו לקראת משפט. ב. חומר שהוכן לצורך מו"מ להסדר פשרה - המדובר בחיסיון שהוא בגדר "אח תאום" לחיסיון המוכר של מסמכים שהוכנו לקראת משפט. חיסיון זה הוכר בפסיקה כחיסיון יחסי. על מנת להנות מחיסיון זה, יש לבחון את המסמך נשוא טענת החיסיון על פי מבחן המטרה הדומיננטית בהתאם להלכת רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד, פ"ד מט(2) 516 (1995). ג. מסמכי היוועצות פנימית משפטית - מסמכים אלו נהנים מחסיון מוחלט עו"ד-לקוח, חשוב לציין כי גם מסמכים הנהנים מחיסיון, יש לאזכר בתצהיר גילוי מסמכים. חיסיוןמסמכים