מטרת הסעדים הזמניים ועיקול זמני בכללם, היא הבטחת שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה, על מנת שיובטח מימוש פסק הדין, לכשיינתן, אם יינתן, לטובת התובע, על מנת שהצד כנגדו מבוקש הסעד לא ינצל את תקופת הביניים שבין הגשת התביעה ועד למתן פסה"ד לשינוי המצב, באופן שיפגע בזוכה הפוטנציאלי - ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל-זכרון יעקב, פ"ד לח(2) 645, 652 (1984); ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 196 (1995). "השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק" - רע"א 10076/07 - בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (2007). להלן החלטה בנושא עיקול זמני על כספים: החלטה הבקשה והצווים: 1. בפניי בקשת כרמל דיירקט בע"מ (להלן: "המבקשת" או "כרמל"), להטלת עיקול זמני על כל הכספים והזכויות המגיעים למשיבה מס' 1 (להלן: "סלטון") ולמשיבה מס' 2, שהינה חברת בת של סלטון ועוסקת בשיווק מוצריה בישראל (להלן: "HK סלטון"), מידי המשיבה 3 (להלן: "אלקטריק"), וכן אלה שיגיעו לאלקטריק מסלטון ומ- HK סלטון, עד לסך של 5 מליון ₪. (סלטון ו- HK סלטון יחדיו ייקראו, להלן: "המשיבות"). המשיבות הינן חברות זרות, שמושבן בחו"ל. 2. ביום 8.10.07 ניתן על ידי (בבש"א 14768/07), צו עיקול זמני (להלן: "ההחלטה הראשונה"), בעקבותיו נתפס ביום 25.10.07 בידי המחזיקה (המשיבה 3) - טרגט הום אלקטריק בע"מ (להלן: "טרגט"), סך של 400,952 $. ביום 12.11.07, הורחב הצו (בבש"א 17046/07) כך שיחול על תקופה של 3 חודשים מיום ההחלטה הראשונה (להלן: "ההחלטה השניה"). בעקבות החלטה זו נתפס בידי טרגט סך של 101,474 $. 3. ביום 13.12.07 הגישו המשיבות בקשה לביטול צווי העיקול. ביום 30.4.08 התקיים דיון במעמד הצדדים, לאחריו סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב. ראוי לציין, כי שני הצדדים הגישו סיכומים בהיקף נרחב, הרבה מעבר למקובל בבקשה מסוג זה. מהות הדיון: 4. תחילה, לאור טענות הצדדים בשאלה האם עסקינן ב"עיון מחדש" על פי תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), כטענת ב"כ המבקשת, או שמא בדיון בבקשה, מתחילתה, עקב הגשת בקשה לביטול העיקול (כטענת ב"כ המשיבות), אבהיר, את אשר נהיר ממילא; הדיון דנן נערך בעקבות בקשה, אשר הגישו המשיבות, בה ביקשו ביטול העיקול, שניתן במעמד צד אחד. דיון כזה איננו "עיון מחדש", אלא דיון המתקיים במעמד שני הצדדים, לאחר שהצווים ניתנו במעמד צד אחד. דיון מסוג זה נערך בבקשה, מתחילתה, כאילו לא ניתן צו עיקול ועל המבקשת לעמוד בנטל המוטל עליה לגבי כל הפרמטרים הדרושים למתן סעד של עיקול זמני. ראו: רע"א 8420/96 - דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא(3), 789, עמ' 800-801. הדברים ברורים וידועים ואין צורך להרחיב בהם. אמנם, מועד קודם שנקבע לדיון בבקשה לביטול העיקול הזמני בוטל, שכן, בין לבין ניתן פסק דין בהעדר הגנה, פס"ד אשר בוטל (ביטול בשיקול דעת ביהמ"ש, לאחר שנקבע כי המסירה בוצעה כדין), אולם אין בכך כדי לשנות אתה עובדה שהצווים הזמניים, שניתנו במעמד צד אחד, טרם נדונו במעמד שני הצדדים. מועד הגשת הבקשה לביטול העיקול: 5. טענתה הראשונה של המבקשת הינה, כי הבקשה לביטול העיקול הוגשה באיחור. טענה זו לא הועלתה על ידה בדיון, אלא רק בסיכומיה ולא מצאתי בה כל ממש. המועד להגשת בקשה לביטול העיקול הינו 30 ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר, כאמור בתקנה 376(ג) לתקנות והבקשה לביטול העיקולים הוגשה רק ביום 13.12.07. 6. טענת המבקשת נסמכת על כך, שבדיון בצו המניעה הזמני (אשר הוגשה ביחד עם הבקשה לעיקול זמני, באותה בקשה ממש ורק לאחר מכן הופרד), דיון אשר התקיים ביום 17.10.07 בפני כבוד השופטת בר-זיו, בבימ"ש זה, נאמר ע"י עו"ד סורוקר בא כוחה הקודם של המשיבות: "אני ראיתי שהתובעת הגישה במקביל וקיבלה צו עיקול". 7. אין די בדברים אלה, כדי שניתן יהיה לקבוע, מתי נמסר צו העיקול (להבדיל מכתב התביעה ומהבקשה להטלת עיקול), לידי HK סלטון. אישור מסירה של צו העיקול לא הוצג, שכן מהרישום על גבי אישורי המסירה, אשר צורפו, נראה, כי תוכנם אינו כולל את צו העיקול. אמנם, טרגט פעלה על פי צו העיקול, שניתן בהחלטה הראשונה והשיבה לו כבר ביום 25.10.07 וב"כ המבקשת טוען שהמשיבות וטרגט היו מיוצגות, אותה עת, כולן, ע"י עו"ד נעמה סלע, אולם לא אוכל לקבוע על סמך כך, שהצו נמסר למשיבות באותו מועד. 8. לאור כך ובהעדר אישור מסירה תקין וברור, לא אוכל לקבוע כי הבקשה לביטול העיקול הוגשה באיחור. אתייחס, איפוא, בקצרה ככל האפשר, לגופה של הבקשה. עילת התביעה ותמצית עיקר טענות המבקשת: 9. המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיבות, בה היא עותרת לפיצוי (אשר הועמד על סך של 4 מליון ₪), בגין הפרת הסכם לשיווק בלעדי של מוצרי המותג "ג'ורג' פורמן", שהוא גריל חשמלי, שלא היה ידוע בארץ (להלן: "המוצר"), המיוצר ע"י סלטון ומשווק ע"י HK סלטון לטענתה, ניתנה לה זכות שיווק בלעדית של המוצר, למשך 18 חודשים, החל מחודש דצמבר 2006 (להלן: "התקופה הראשונה") ואף דובר על הסכם לטווח ארוך יותר - 3 שנים נוספות, בנוסף לתקופה הנ"ל של 18 חודשים. המבקשת טוענת שהיא זו אשר דאגה לאישור מכון התקנים ולפרסום המוצר והחדרתו לשוק הישראלי. לטענתה, פעלו המשיבות במרמה, ביחד עם הנתבעת 3, היא טרגט הום אלקטריק בע"מ (להלן: "טרגט"), על מנת להשתמש במבקשת ככלי שרת "לפתיחת השוק" למוצר ולאחר מכן לשווקו באמצעות טרגט, עוד לפני סיום התקופה הראשונה. 10. המבקשת טוענת, כי מצבה הפיננסי של HK סלטון רעוע והיא נסמכת, לענין זה, בעיקר, על הודעה לציבור מטעם INC סלטון, לפיה ללא המיזוג ספק אם היא תוכל להמשיך לפעול כעסק חי וכן על המיזוג שנערך בין חברת האם של HK סלטון, היא INC סלטון, אשר מושבה בארה"ב ובין חברה בשם אפליקה והסיכונים הכרוכים בו, לרבות הלוואות המימון שנלקחו. כן טוענת המבקשת, כי מוצריה העיקריים של סלטון, שהינם המותג וכן ומוצרי "ראסל הובס", מועברים ע"י סלטון לברט ולחברות שבבעלותו וכי יש לראות בכך הברחת נכסים. תמצית עיקר טענות המשיבות: 11. המשיבות טוענות שהמבקשת לא הוכיחה מרמה וכי לכל היותר מדובר בהפרת הסכם, דהיינו - בסכסוך מסחרי "רגיל" בנוגע להסכם הפצת מוצרים. עוד טוענות המשיבות, כי המבקשת לא הוכיחה, אף לא לכאורה, את הנזק לו היא טוענת, שכן היא לא צירפה ראיות בדבר המכירות שנעשו על ידה עד כה, לא חשבוניות ואף לא דוחות כספיים והסתפקה בתחשיב, אשר אינו מוכיח דבר ולא ברור על סמך מה נערך. 12. לטענתן, גם תנאי ההכבדה אינו מתקיים, שכן HK סלטון (שהינה החברה היחידה הרלבנטית לצורך בחינת דרישת ההכבדה), הינה חברה בעל הון עצמי של מעל 100 מליון $ ובעלת רווח מצטבר של כ-110 מליון $. לטענתן, המבקשת לא הוכיחה כי אי מתן צו העיקול יקשה עד מאד או ימנע ממנה לממש זכייתה, ככל שאמנם תזכה. כן טוענות הן, כי העובדה שמדובר בחברות זרות, ממנה נובע שיהא על המבקשת לממש את פסק הדין בחו"ל, גם אם תערים קשיים בדרכה של המבקשת, אין בה כדי להצדיק הטלת עיקול ומפנות, בענין זה, לפס"ד כפרית - רע"א 6614/06 - כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC (2007). ממילא, טוענות הן, לא היכולת הכספית היא אשר נבחנת בשיקולי העיקול, אלא חשש שמא יוברחו נכסים או יוסתרו, באופן שיוכשלו סיכוייה של המבקשת להיפרע. 13. כן טוענות המשיבות, כי העיקול מסב לסלטון נזקים כבדים, העולים בהרבה על ערך הריבית של הסכומים המעוקלים וכי למבקשת לא ייגרם כל נזק מביטול הצו הזמני. דיון והכרעה: כללי - 14. מטרת הסעדים הזמניים ועיקול זמני בכללם, היא הבטחת שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה, על מנת שיובטח מימוש פסק הדין, לכשיינתן, אם יינתן, לטובת התובע, על מנת שהצד כנגדו מבוקש הסעד לא ינצל את תקופת הביניים שבין הגשת התביעה ועד למתן פסה"ד לשינוי המצב, באופן שיפגע בזוכה הפוטנציאלי - ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל-זכרון יעקב, פ"ד לח(2) 645, 652 (1984); ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 196 (1995). "השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק" - רע"א 10076/07 - בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (2007). ראיות לכאורה - 15. בשלב זה, של עיקול זמני, די בראיות לכאורה ואין צורך בניתוח מקיף ומדוקדק של הראיות. לענין עצם קיומו של הסכם בלעדיות, צירפה המבקשת לבקשתה חילופי מכתבים, שנשלחו בדאר אלקטרוני (שייקראו, להלן, לשם הנוחות: "מיילים"). המבקשת נסמכת, במיוחד, על מייל מיום 29.1.06, אשר נשלח אליה ע"י מר ברט דורנמלן (להלן: "ברט"), מטעם סלטון ואשר תוכנו מעיד, לכאורה, על כך שסלטון נתנה למבקשת בלעדיות לשיווק המותג, לתקופה של 18 חודשים. להלן ציטוט החלק הרלבנטי (כפי שנרשם במייל): תחילה רשומה במייל דרישת המבקשת, כפי שהובאה בפני סלטון: 7. We will need a minimum year and a half exclusivity, during this time you will not talk to any other distributors in Israel. After this period of time we will be the first to sit down and talk about exclusivity for the Israeli market. מיד לאחר מכן נרשמה, במייל, תשובת סלטון: Reply: OK, we can do the option at 18 month and will not engage with others in Israel at that time. 16. די במייל זה כדי שיתמלא התנאי הראשון, לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה, לביסוס טענות כרמל בענין המוסכם בינה לבין סלטון, לפחות לגבי תקופה של 18 חודשים, מה גם שברט, אשר העיד מטעם המשיבות, לא סיפק (לא בתצהירו ולא בחקירתו), הסבר לאמור במייל. המיילים והמכתבים, אשר הוחלפו בין הצדדים, לאחר שהתברר למבקשת שסלטון מתכוונת לשווק את המוצר גם באמצעות מפיץ אחר (שהתברר רק בשלב מאוחר יותר, כי מדובר בטרגט), עמו, ככל הנראה היתה סלטון בקשר, במקביל לקשר שלה עם כרמל, מבססים, גם הם, תשתית לתביעה. השאלה אם מדובר במעשה מרמה ולא "רק" בהפרת הסכם, תתברר במסגרת הדיון בתביעה. בשלב זה, די בתשתית להפרת הסכם כדי להוות עילת תביעה המצדיקה, בהתמלא שאר התנאים, הטלת עיקול זמני. 17. אמנם, במהלך החודשים שלאחר מכן קיימת חלופת מיילים, המצורפים לבקשת הביטול, בהם מבקשת כרמל לקבל הסכם בכתב, בקשות אשר סלטון מתעלמת מהן, ואינה מגיבה להן כלל (למרות תגובות לחלקים אחרים באותם מיילים), עד שבמייל מיום 13.8.06 כותב ברט לטל, בניגוד למייל הנ"ל (מיום 29.1.06), שהוא אינו מחוייב לתת לכרמל בלעדיות בישראל, אולם: ...we see how it goes, we will defray from entertaining others until you have tested the market and presented your plan and then we can talk about limited exclusivity, for the moment you have our understanding from Salton Inc and Salton HKG that we will wait for your test results, but we will not tie ourselves exclusively to you yet. שאלת המשמעויות של ההתכתבויות, השאלה האם יכולה היתה סלטון לחזור בה מהמייל מיום 29.1.08, שאלת קשריה של סלטון עם טרגט, בהקשר זה ושאלות כיוצ"ב, יידונו במסגרת התובענה. 18. בהיות ב"כ המשיבות ער למייל מיום 29.1.06 טוען הוא, כי גם אם מבסס הוא התחייבות לבלעדיות למשך 18 חודשים, הרי סלטון עמדה בהתחייבות זו, אשר הסתיימה ביום 29.6.07 ובטרם מועד זה היא לא סיפקה לכל גורם אחר בישראל את המותג ולכן אין למבקשת כל עילת תביעה נגדה. בטענה זו מתעלם ב"כ המשיבות מכך שהמבקשת טוענת שתחילת מנין ה- 18 חודשים הינה מהיום בו נשלח המשלוח הראשון ומכך שאישור מכון התקנים למותג ניתן רק בסוף שנת 2006. יש גם מקום לציין, כי ביום 14.10.06 נתנה סלטון בידי כרמל אישור "לכל המעונין", לפיו נכרת בינה לבין כרמל הסכם הפצה למותג. היכן הסכם זה - אין המשיבות מבהירות. 19. השאלות הנ"ל ועוד רבות אחרות, צריכות להידון במסגרת התובענה העיקרית. בשלב זה, לאחר ששקלתי את כל העובדות והטענות אשר בפניי, סבורה אני, כאמור, כי קיימת תשתית מספקת לביסוס צו עיקול זמני. 20. לענין הערכת הנזק צירפה המבקשת ניתוח של מחוזרי מכירות, המבוסס על המכירות אשר הספיקה המבקשת לעשות עד להפרה ועל קצב הגידול במכירות, באותה תקופה. בחקירת מר דב צ'יסמריו מטעם המבקשת (להלן: "דב"), התברר, כי שהערכת הנזק לא נלקחו עלויות הוצאות ותקורה. דב השיב, כי המבקשת פועלת בהוצאות נמוכות ביותר, שכן היא איננה מחזיקה מלאי וכי כוונתה היתה להישען על מערך הפצה של מוצר אחר, הקיים אצלה, ממילא ולכן הוצאותיה לא יגדלו. גם אם טענות אלה נכונות וגם אם יכולה המבקשת להישען על מערך הפצה קיים, עדיין אין זה סביר שהוצאותיה לא יגדלו, כלל ועל ענין זה לבוא לידי ביטוי בסכום העיקול. מנגד - עדותו של דב באשר לשיעור הרווח הנקי המקובל בענף החשמל לא נסתרה וגם משיעור הרווח הנגזר ממחזור המכירות הצפוי, ניתן לגזור את הסכום המשוער של הנזק. בע"א 11173/02 - אלוניאל בע"מ נ' זאב בר בנין ופיתוח (1994) בע"מ ואח' (2006), נפסק, כי "הקושי לשום נזקים במצב דברים היפותטי שלא יתממש אין בו כדי לשלול את הזכאות לפיצויים", כי כאשר מדובר בנזק של אובדן רווחים צפויים, לעיתים תכופות מחייבת קביעת שיעור הפיצויים מחייבת השערות וניחושים וכי "לצורך הכרעה בעניין שיעור הפיצויים יש להביא בחשבון "נתונים עובדתיים השאובים מן המציאות, וכן הערכות לגבי מציאות שלא התקיימה בשל כך שההתקשרות בין הצדדים לא מומשה", אולם אין בכך להכשיל התביעה: "באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר". חשש להכבדה: 21. התברר, כי עקב קשיים פיננסיים נערכו הסכמי מיזוג בין סלטון (ארה"ב) לבין חברה בשם (להלן: "אפליקה") המשיבות טוענות, כי מיזוג זה משפר פלאים את מצבה של סלטון, אולם ב"כ המבקשת מצביע על כך שעובר למיזוג פרסמה סלטון הודעה לציבור, בה נאמר במפורש, כי קיים ספק אם סלטון תוכל להמשיך לפעול כעסק חי וכי ללא המיזוג לא תוכל סלטון, כבר בזמן הקרוב, לממן את פעילותה ולהמשיך בפעילותה. 22. מיזוג, מטיבו וטבעו, כרוך בחוסר וודאות ובסיכונים, כפי שעולה גם מההצהרות ומהאזהרות, אשר בנספחים שצורפו לתצהירה של הגב' ליסה קרסטרפן (להלן: "גב' קרסטרפן"), שהינה יועצת משפטית ומזכירת חברת סלטון. 23. סבורתני כי די בכך וכן בעובדה שתוצאות המיזוג והשפעותיו על סלטון (להבדיל מתחזיות ותקוות), טרם ברורות, כדי שיתקיים חשש ההכבדה. בענין זה ראוי לציין, כי אין חולק שבמסגרת המיזוג ניטלו (כפי שעולה מדו"ח 8-K, שהוגש לרשות לניירות ער בארה"ב), הלוואות מימון בסכומים של עשרות מליוני דולרים, עובדה המגבירה את החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. 24. זאת ועוד - מחקירתה של הגב' קרסטרפן, עלה שנעשים בין המשיבות וברט, שינויים בזכויות, בין היתר בנוגע למוצר ג'ורג' פורמן, מבלי שהובהר כי שינויים אלה לא ישפיעו לרעה על אפשרותה של המבקשת להיפרע, בסופו של יום, מהמשיבות, ככל שתזכה בתביעתה. תשובותיה של הגב' קרסטרפן בענין זה היו מעורפלות ולקו בחוסר אינפורמציה. לגבי יסוד ההכבדה נפסק ברע"א 10076/07 הנ"ל: "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו (ראו למשל: גורן, בעמ' 522-520; ר"ע 246/85 ארד חברה לביטוח נ' מ.ב.י בע"מ, פ"ד מא(1) 586, 587 (1985); רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (טרם פורסמה, 29.1.07) (להלן: עניין גב ארי)). יצויין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא 'הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים' (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות 431-429 (תשס"ז), וראו גם עניין גב ארי)". 25. לאור כך אני קובעת, כי הוכח רכיב ההכבדה, במידה של "חשש סביר", הנדרשת בהליך של עיקול זמני (ראו טבלת "תוחלת ההכבדה" של סוגי הסעדים הזמניים בספרו של דודי שורץ "סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות" (הקריה האקדמית אונו, תשס"ז) בעמ' 360) ואף מעבר לכך. מאזן הנוחות: 26. הנזק הצפוי למבקשת, ללא העיקול, אם לא תוכל לממש פסק דין שיינתן לזכותה (ככל שיינתן), הינו נזק ברור ולאור חלקו של המוצר בהכנסותיה עד כה, ברי כי נזק זה הינו משמעותי ביותר לגביה, במיוחד לאור כך היא זו אשר, לכאורה, "הכניסה" את המוצר לשוק בישראל. מאידך - הנזק שייגרם למשיבות הוא חסרונם של סכומי העיקול אשר נתפסו, שהם התמורה אשר טרגט אמורה לשלם לסלטון בגין שיווק מוצריה בישראל. 27. סבורתני כי נזקה הצפוי של המבקשת, אשר עלולה להישאר ללא כל יכולת להיפרע, אם תזכה בפס"ד לטובתה, עולה על הנזק אשר נגרם למשיבות כתוצאה מעיכוב הכספים. בנסיבות שהובאו לעיל, נכון וצודק להורות על הטלת עיקול, על מנת שהמבקשת לא תישאר, בסופו של יום, בפני שוקת שבורה. 28. עם זאת, לאחר ששקלתי את האיזון הנכון בין זכויות המבקשת ובין זכות הקנין של המשיבות ואת הצורך להבטיח שהעיקול לא יפגע במשיבות במידה העולה על הנדרש ובין היתר לאור חקירתו של דב בנוגע להערכת הנזק, אפחית את העיקול עד לסך של 1,500,000 ₪. 29. לפיכך, אני מורה, שהצווים הזמניים שניתנו על ידי בבקשות שבנדון, ייוותרו על כנם, אולם יוגבלו עד לסכום כולל של 2,000,000 ₪. הערבויות שניתנו, על פי שתי החלטותיי בצווים הזמניים, יישארו בתקפן. הוצאות הבקשה, בסך 20,000 ₪ + מע"מ, ישולמו לפי תוצאות ההליך העיקרי.עיקול זמניעיקול