הברחת סיגריות מזויפות לישראל

להלן גזר דין בנושא הברחת סיגריות מזויפות לישראל: ג ז ר - ד י ן 1. הנאשם, בעליו של עסק ליבוא ושיווק כלי בית וכלי מיטה, הואשם בייבוא שלא כדין של מכולה ובה מטען סיגריות מזויפות מסוג "Marlboro", הנושאות את סימני המסחר Philip Morris, ובעבירות נלוות. 2. המטען האמור התגלה כאשר בדקו אנשי המכס בנמל אשדוד בתאריך 20.10.02 את המכולה, שאמורה הייתה להכיל ארגזי קרטון עם מטאטאים אשר יובאו מסין; מאחורי ארגזי המטאטאים חשפו הבודקים 689 ארגזי קרטון שהכילו אריזות של סיגריות מסוג "Marlboro", משני דגמים, מסומנות בסימן המסחר Philip Morris. 3. בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם נטען כי ייבא שלא כדין 413,400 חפיסות של סיגריות, שערכן נאמד ב-5,955,763 ₪ (ללא מע"מ), וכי בעשותו כן, השתמט מתשלום מס קניה בסך 3,910,984 ₪ ומע"מ בסך 1,072,037₪. 4. הנאשם כפר בהברחת הסיגריות, וכפר בכל העבירות הקשורות באותו יבוא, ועל כן, נשמעו הראיות בתיק. למעשה, הודה הנאשם במרבית העובדות הקשורות ליבוא המטאטאים ולטיפול הקשור בשחרורם מהמכס, לרבות תשלום מסי היבוא. אולם, הנאשם הכחיש כל קשר ליבוא הסיגריות המזוייפות, והכחיש ידיעה בדבר הימצאותם במכולה שנשאה את שמו וכתובת העסק. 5. בהכרעת הדין קבעתי, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר הקשר הישיר שבין הנאשם למטען הסיגריות המזויפות שבמכולה, וכי הנאשם ידע והסכים לאותו יבוא. גרסתו של הנאשם בדבר מעורבותו של גורם עלום שאחראי בלעדית ליבוא הסיגריות המזויפות שנמצאו במכולה, וטענתו כי לא ידע ולא היה מעורב ביבואן, הייתה בעיני דמיונית ומופרכת. את הטעמים לכך מניתי בהכרעת הדין. הנאשם הורשע בביצוע העבירות הבאות: הברחת טובין - לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש]; הברחת טובין שיבואם אסור - לפי סעיף 215(א)(2) ביחד עם סעיף 214 לפקודה; הגשת רשימון כוזב - לפי סעיף 212(א)(4) לפקודה; הטעיית פקיד מכס - לפי סעיף 212(א)(9) לפקודה; מסירת ידיעה כוזבת או מסמך כוזב - לפי סעיף 22(א)(1) לחוק מס קניה [טובין ושירותים], התשי"ב-1952; עשה מעשה כדי להתחמק מתשלום מס קניה - לפי סעיף 22(א)(5) לחוק מס קנייה; מסר ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר - לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף. 6. בטיעוני הצדדים לעונש נתגלתה מחלוקת מהותית באשר למידת העונש שיש לגזור על הנאשם: א. ב"כ המאשימה מבקש בטיעוניו לעונש לגזור על הנאשם עונש מאסר משמעותי, ובצדו מאסר על תנאי וקנס כספי. עתירתו מעוגנת בחומרת העבירות ובנסיבות הכרוכות בהן, קרי: עצם הברחת הסיגריות ו"הסלקתם" במכולה "תמימה"; היקף ההברחה, והעובדה שמדובר בסיגריות מזויפות; הגשת הרשימון הכוזב למכס, שנועד לאפשר את הברחת הסחורה האסורה, ולהשתמט מתשלום מכס ומע"מ. ב"כ המאשימה ביקש לחשב לחומרה גם את התוצאות הנלוות, קרי: הפגיעה בקופה הציבורית, שהיקפה, על פי אמדן ההשתמטות ממס מגיעה בסיכומו של דבר ל-4.98 מליון ₪ בקירוב; הפגיעה המסחרית בחברה בעלת הזכות בסימני המסחר ובמוניטין שלה; הפגיעה הפוטנציאלית בצרכנים תמימים, שעתידים היו להיות מרומים אילו הגיעה הסחורה המוברחת לשוק; והפגיעה התוצאתית באמון הציבור. בשל הרווח הכספי הגדול שצפה לו הנאשם, אילו הושלמה הברחת הטובין, ומאחר שהנאשם כפר באשמה ונשמעו הראיות; וכן, משום שלא הביע חרטה בשום שלב של ההליך, ביקש התובע להעדיף את השיקולים לחומרה על פני כל שיקול לקולא הכרוך בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולהשית את העונש שעתר לו. ב. בא כוחו של הנאשם ביקש לבחון מקרוב את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, בכלל זה, גילו המתקדם ומצבו הבריאותי החמור (שכן, עבר זה מקרוב אירוע מוחי), הוכר כנכה (במ/2, במ/3) וכן, מהלך חייו התקין, נסיבות המצדיקות, לגישתו, ענישה מתונה ביותר. בכל הנוגע לביצוע העבירות, שב ודש ב"כ הנאשם במאורעות אוקטובר 2002, שסיבכו את הנאשם בפרשה זו שלא בטובתו, כשנפל קרבן, כך נאמר, בשל תמימותו, למזימה שהגה עבריין עלום, חסר לב. עוד ביקש בא כוח הנאשם לתת משקל מכריע לקולא לעובדה שחלקו של הנאשם בפרשה היה שולי, וכן לעובדה שבפועל לא נגרם נזק ממשי לציבור וליחידיו. משהושג הפן ההרתעתי, נטען, אין צורך לגזור על הנאשם מאסר בפועל אשר מהווה ענישה חמורה וכואבת, שאינה מידתית בנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם. 7. מלאכת גזירת הדין כרוכה, ככלל, בהפעלת שיקול דעת שיפוטי ועריכת איזון בין מכלול של שיקולים: מטרות הענישה מצד אחד, וביניהן - שיקולים של הרתעה, מניעה, תגמול והוקעה, העומדים ביחס ישר לחומרת המעשים ולנסיבות בהם בוצעו, אך גם שיקולים של שיקום וחינוך העבריין, מן הצד האחד; ומן הצד השני, ניצבים שיקולים הנוגעים לנסיבות האישיות של העבריין, ועל אלה נמנים, הרקע האישי והתכונות האישיות, הנסיבות המשפחתיות, ונסיבות שהביאו את העבריין לאן שהביאו. בכל מקרה ומקרה אמור בית המשפט למצוא את המשקל הראוי שיש לתת לכל אחד ואחד מן השיקולים, ובכך, מפעיל הוא את שיקול דעתו, כשהעונש הנגזר בסופו של דבר, הוא תוצאה משוקללת של השיקולים השונים שהובאו בחשבון, כל זאת, על רקע מדיניות הענישה הכללית הנוהגת במדינה, כפי שהיא מיושמת על ידי בתי המשפט [ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2), 421]. ההכרעה בין הכוחות הנוגדים המובילים את מטרות הענישה השונות תלויה, בסופו של יום, בנסיבותיו של כל מקרה, בטיבו של העבריין ובנסיבות האישיות המייחדות אותו, באופי העבירות, ברקע לביצוען, בחזרה עליהן ובמידת הנזק שהסבו [ע"פ 291/81 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4), 438, 443-444]. 8. בתי המשפט קבעו מדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס ובעבירות כלכליות אשר כתוצאה מהן נגרעים כספים באורח מכוון מקופת הציבור. המשקל המכריע ניתן במקרים אלה לשיקולי ההרתעה, הגמול וההוקעה. הענישה החמורה מתחייבת, כך נפסק לא אחת, כדי להעמיד נאשמים על מלוא חומרת מעשיהם ותוצאותיהם, כדי לתת ביטוי לאינטרס הציבורי-חברתי של הוקעת העבריין, ולהגן על הציבור מפני פגיעתו. המטרה היא גם לגמול למי שפגע במשק, בכלכלה ובשוויון נשיאת הנטל הכספי הדרוש למימון צורכי המדינה, ולא לפטור בלא כלום או בעונש קל מי שמעל מעילה בוטה באמון הרשויות, וגרע כספים ניכרים מהקופה הציבורית. הצורך הוא להוקיע אותם עבריינים אשר מנצלים את האמון שניתן בהם על-ידי הרשויות, ומבצעים עבירות שביצוען קל אך גילויין קשה [ראו: ע"פ 857/84 סניורה נ' מדינת ישראל, פ"ד לט (1) 550; רע"פ 5127/07 שופאני כרם נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2007(2) 4927, בעמ' 4928; וכן, ע"פ 9788/03, 10126/03, 10130/03, 10335/03, מדינת ישראל נ' גולן ואח', פ"ד נח(3), 245]. ראויים לאזכור עיקרי פסק הדין בעניין ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3), 211, בעמ' 220-221: בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן, כי "צווארונו של עושה העבירה הזו אינו "לבן", והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה, והאחד שודד את קופתו של הפרט" (ע"פ 344/80 הנזכר). ידעו נא חבריו וידידיו של וייס, וידעו נא אנשי המסחר, המלאכה והתעשייה, אנשי מקצועות חופשיים וכיוצא בהם, כי אנו מתייחסים בחומרה יתרה למעלימי המס, ועם כל הצורך להתחשב בנסיבות אישיות, מי שעובר עבירות מס בנסיבות כה חמורות צפוי לא רק לעונשי קנס אלא אף לעונשי מאסר, שאינם קלים כלל ועיקר. . . מקווה אני, כי עונשו של וייס ושכמותו יחזור וידגיש, כי בעבירות מס הסיכון גדול מהסיכוי, וכי כנגד ההתעשרות הכספית הזמנית עומדים לא רק קנסות נכבדים, השוללים את טובת ההנאה, אלא עומדים גם לילות ארוכים של פחד מפני חשיפת האמת, עומדים הרס עצמי-משפחתי ועסקי, ועומדים ימים ארוכים של שלילת החופש. וכן: דברי כב' השופט ג'בראן בע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3), 721, בעמ' 727-728: כאשר עסקינן בעברייני מס, עבירות כלכליות, עבירות מרמה וכדומה, שבהן העבריין מקווה להפיק רווח כספי רב, חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר. אם חשב לתומו שהסיכוי להפיק טובת הנאה כספית ניכרת מצדיק נטילת סיכון, שהרי גם אם יועמד לדין ויוטל עליו קנס, הוא צפוי גם לכך כי תישלל חירותו וגם יפסיד את הרווח המדומה, פרי הבאושים של המעשה העברייני. 10. הנאשם שלפניי עשוי להיחשב אדם מן הישוב מה שמדבר לזכותו; הוא בן 60 שנים, בעל משפחה מורחבת, שנים רבות עמל קשות לפרנסת המשפחה, עד שהוכרע, עקב מצבו הרפואי, וכיום אינו עובד. תפקודו הנורמטיבי של הנאשם במרבית שנות חייו, בפן העסקי ובפן האישי - יישקלו לזכות, וכך גם, מצבו הרפואי. 11. מאידך גיסא, לא אוכל להקל ראש בחומרת המעשים ותוצאותיהם מבחינת רשויות המס, ומן ההשלכה שיש לאלה מבחינת אינטרס הציבור, לרבות, אינטרס הציבור באכיפה שוויונית של נטל המסים. אין דרך קלה או פשוטה להתייחס למעשיו של הנאשם; מדובר במעשים שהם חמורים כשלעצמם, חמורים בהצטברותם, וחמורים בודאי בתוצאותיהם, ובכך הצדק עם התביעה. 12. ההתעסקות במוצר מזויף, למטרות מסחר, מהווה, היא כשלעצמה, שיקול רב משקל בקביעת עונשו של נאשם. החומרה מועצמת לנוכח העובדה שהסיגריות המזויפות הוברחו בדרך ערמומית, במכולה "תמימה" שייבא הנאשם, מוסתרים מאחורי ארגזים שהכילו מטאטאים, וכל זאת, תוך הפרתם של סימני מסחר. למותר להדגיש את החומרה הנודעת למעשי העבירה הנלווים, הגשת הרשימון הכוזב, הטעיית פקיד המכס, ומסירת המסמך הכוזב, שנועדו כולם לקדם את המסחר בסיגריות המוברחות, ולהשתמט מתשלום המסים למכס ולמע"מ. 13. אני מייחסת חומרה מיוחדת להיקף העצום של המסים שנגרע מקופת המדינה, והמבסס פגיעה משמעותית באוצר המדינה, ובצדו, פגיעה באכיפה שוויונית של תשלום המסים. חומרה לא מעטה אני מייחסת לפגיעה שפגע הנאשם במעשיו בחברת הסיגריות, בעלת הזכות בסימני המסחר, פגיעה שבאה לידי ביטוי בפן המסחרי-כלכלי ובפן המוסרי, לרבות הפגיעה בצרכן התמים, שאין בידו להבחין בין המוצר המזויף לזה האוטנטי. 14. אין בידי לקבל את טענות ב"כ הנאשם כאילו היה חלקו של הנאשם בביצוע העבירות שולי, או, קטן. בהכרעת הדין התייחסתי בפירוט רב לדרך התנהלותו של הנאשם בפרשה, וזו מצביעה עליו כעל מי שנתן ידו באורח מלא למזימה ומתוך כוונה להגיע לתוצאות האסורות. לא מיותר לציין, כי הנאשם כפר עד תום ההליך במיוחס לו, ולא הביע צער או חרטה על חלקו בפרשה. 15. התוצאה היא שבעניינו של הנאשם חברו שיקולים משמעותיים לחומרה, והם מצדיקים נקיטה בענישה חמורה, בהתאם למדיניות שהתווה בית המשפט העליון. גם אם הנאשם הוא אדם מן השורה, כפי שנטען; גם אם תקין היה אורח חייו; גם אם זו הסתבכותו הראשונה; לא אוכל להעדיף שיקולים אלה על פני שיקולי הענישה המחייבים להעניש עבריין כמידתו, באורח ההולם את חומרת המעשים, כשהמטרה היא הרתעתית, ושלא ייצא פטור בלא כלום, או בעונש קל, מי שמעל מעילה בוטה באמון הציבור והרשויות, פגע בזכויות בסימני מסחר, וגרע כספים ניכרים מהקופה הציבורית. 16. בהציבי אלה מול אלה את שיקולי הענישה שמניתי, ולאחר שבחנתי פסקי דין רבים בהם באה לידי ביטוי מדיניות הענישה הרצויה והראויה, הגעתי למסקנה שרף הענישה הנכון איננו יכול להיות מתון כעתירת הסנגור [ראו: ע"פ 6474/03 הנ"ל]. 11. אני גוזרת על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע את העונשים הבאים: א. 15 חודשי מאסר בפועל. ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם 2 לא ישא עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מהעבירות בהן הורשע, כמפורט בסעיף 5 לעיל. ג. קנס כספי בשיעור 70,000 ש"ח, או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לקופת בית-המשפט ב- 40 תשלומים, שיופקדו כל אחד מהם בסך 1,750 ₪, החל מיום 2.2.08 וכל תשלום לא יאוחר מה - 2 לחודש שלאחר מכן. הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי משך 45 יום מהיום.זיוףטבק / סיגריות