המערער הורשע לפי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין בניגוד לסעיף 12 א (ג) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952. להלן פסק דין בנושא הסעה שלא כדין: פסק דין כב' השופט יצחק כהן - אב"ד: 1. א. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת כרמלה רוטפלד האפט) מיום 15/9/05. המערער הורשע לפי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין בניגוד לסעיף 12 א (ג) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952. הצדדים הגיעו להסדר טיעון על פיו הודה המערער במיוחס לו בכתב האישום ובטרם נגזר דינו התבקש תסקיר שירות מבחן וזאת מבלי שהאמור בתסקיר יחייב המאשימה. ב. תסקיר שירות המבחן העלה כי המערער, רווק בן 29 מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה. לחובת המערער שתי הרשעות קודמות שעניינן חבלה ברכב ותגרה. באשר למקרה דנן, טוען המערער כי נענה באורח אקראי לבקשת הנוסע להסיעו כאשר לטענתו פעל בתום לב כשטעה לחשוב כי הנו מכיר את האיש מהכפר. שירות המבחן התרשם כי המערער הבין הבעייתיות שבהתנהגותו אולם מתקשה להשלים עם החובה להענישו. בהעדר נזקקות טיפולית ולאור תפקודו החיובי נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. שירות המבחן התרשם כי הטלת עונש מאסר קצר אשר ירוצה בעבודות שירות יתן כאן מענה עונשי הולם. ג. בית משפט קמא לאחר קבלת התסקיר גזר על המערער חודשיים מאסר לריצוי בפועל, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על אותה עבירה וקנס כדי סך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. 2. א. כתב האישום מלמד כי מדובר בהסעתו של תושב זר ששהה בארץ ללא היתר כדין. על פי עובדות כתב האישום הרי ביום 18.5.05 סמוך לשעה 16:40 בצומת הבריאות בנצרת לכיון יפיע נמצא המערער כשהוא מסיע תושב זר השוהה בארץ שלא כדין. ב. ב"כ המערער מלין על חומרת העונש ועל רכיב המאסר בפועל בפרט, מפנה לנסיבותיו האישיות של המערער, עובדת היותו בחור צעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, מתנדב במשמר האזרחי המטפל באימו החולה. כמו כן, ביקש ב"כ המערער להיבנות מהמלצות התסקיר לפיהן הומלץ להטיל עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. עוד לסברתו יש להתחשב בעובדה לפיה המערער הסיע השב"ח בתוך תחומי ישראל ולא מהרשות לתוך ישראל. הוסיף וטען ב"כ המערער כי בגזר הדין לא נלקחה בחשבון הודאתו, בהזדמנות הראשונה. בנוסף, ציין כי מימי המאסר שהוטל לא נוכו ימי המעצר. בטיעוניו בפנינו ביקש ב"כ המערער המרתו של המאסר בפועל למאסר בעבודות שירות ואף זאת בהגדלת עונש המאסר, בנוסף הלין כנגד גובה הקנס. 3. א. המשיבה מבקשת להותיר גזר הדין על כנו והדין - עימה. ב. בגזר הדין ציין בית משפט קמא כי תסקיר שרות המבחן בעניינו של המערער מעלה כי המערער הבין הבעייתיות בהתנהגותו אולם מתקשה להשלים עם ההכרח להענישו כאשר כל רצונו היה לסייע לאחר. המלצת שרות המבחן הינה השתת עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות. בימ"ש קמא בחן את טיעוני המערער כי הסיע את התושב הזר באקראי. בית משפט קמא עמד על חובת המערער לברר זהותו של התושב הזר קודם שהסכים להסיעו. (ואנו נשאל, כיצד זה בן כפרו וטעה לחשוב בהכרותו??). בנוסף, ציין ההלכות הנהגות המחייבות מאסר בפועל בעבירות על פי חוק הכניסה לישראל, ובסופו של יום סבר כי אין בעניינו של המערער נסיבות מיוחדות המצדיקות הימנעות מהשתת מאסר בפועל. ג. מדובר בעבירה חמורה ביותר. חזרנו וציינו לא פעם החומרה המשתמעת מהעבירות על חוק הכניסה לישראל ולמותר לחזור ולהכביר על כך במילים. כמו כן גלויה לפנינו "הלכת ח'טיב" הקובעת בזו הלשון: "...כאמור לעיל הועבר הדיון בבקשה שלפנינו למותב תלתא "כדי להבהיר מה רמת הענישה הראויה בעבירות מהסוג הנדון". סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים, כאמור לעיל. (ראה רע"פ 5198/01 - טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל . פ"ד נו(1), 769 , עמ' 774-775). ואף לאחרונה רע"פ 3812/05 - מחאמיד מוחמד עווד נ' מדינת ישראל . תק-על 2005(2), 3438,(ניתן ביום 16.5.05). וראה כאן בע"פ 1367/03 - 12 חודשי מאסר בפועל מתוכם 6 לריצוי בפועל ובית המשפט העליון ברע"פ 10613/03 אישר האמור תוך חזרה על ההלכה לענין מאסר בפועל. אכן פסק הדין ח'טיב לא חסם הדרך בפני בתי המשפט להתחשב בנסיבותיו של כל נאשם ונאשם בטרם יגזר דינו. במערער כאן אין נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מרמת הענישה הנוהגת כדי המנעות מהטלת עונש של מאסר בפועל, הנטען ע"י המערער אינו מגיע כדי נסיבות כאלה. חרף המלצת שירות המבחן ונסיבותיו האישיות הנטענות של המערער מכרעת הכף כאן לטובת האינטרס הציבורי, שלום הציבור כנגזר והפן ההרתעתי ויש לדחות נסיבותיו האישיות של המערער. גזר הדין של בית המשפט השלום תואם את רף הענישה שהיתווה בית המשפט העליון ובית משפט זה בעבירות על חוק הכניסה לישראל, ולצערנו נראה כי טרם בשלה העת לשינוי מדיניות זו המשרתת מטרה חשובה של בטחון הציבור. מימי מאסרו של המערער ינוכו ימי מעצרו מיום 18.5.05 ועד ליום 23.5.05. כפוף לניכוי האמור, ולו דעתי נשמעת, יש לדחות הערעור. יצחק כהן, שופט אב"ד כב' השופט האשם חטיב: מסכים. האשם חטיב, שופט כב' השופטת אסתר הלמן: מסכימה. אסתר הלמן, שופטת הוחלט אפוא פה אחד לדחות הערעור וכאמור בחוות דעת כב' השופט יצחק כהן - אב"ד. הסעת שב"ח (שוהה בלתי חוקי)