הפרת תנאים מגבילים

הנאשם הפר לא פעם, תנאים מגבילים שהושתו עליו, במסגרת החלופה המוצעת ושב וביצע מעשי אלימות. בית המשפט פסק כי חלופת מעצר נועדה להשיג את מטרת המעצר, תוך פגיעה פחותה בחירותו של הנאשם. לפיכך, מקום בו נקבע, כי אין בחלופה המוצעת, כדי להפיג את הסכנה - אין להורות על שחרורו של הנאשם. להלן החלטה בנושא הפרת תנאים מגבילים: החלטה 1. בהמשך להחלטתי מיום 10.2.05, בה נקבע, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה, לביסוס העבירות המיוחסות למשיב, הגם שעוצמתן הוחלשה קמעה - הוגשו בעניינו של המשיב שני תסקירי מעצר. 2. המשיב ורעייתו מוכרים היטב לשרות המבחן, על רקע התלונות ההדדיות הרבות שהללו הגישו זה כנגד זו, לרבות הדיונים המשפטיים שעמדו נגד שני בני הזוג. לפיכך, התסקירים שהוגשו בעניינו, מקיפים ומעמיקים. 3. מתוך תסקיר המעצר הראשון, מיום 28.2.05, עולות העובדות הבאות: § המשיב כבן 44, נשוי למתלוננת מזה כשנתיים ומחצה. לבני הזוג שני ילדים, בני שנה ועשרה חודשים ושנה בקרוב. לשני בני הזוג, אלו נישואים שניים. המשיב התאלמן מאשתו הראשונה ולו שני ילדים נוספים, השוהים בפנימיות ואת חופשותיהם הם מבלים בבית סבתם, אמו של המשיב, נוכח סירובה של המתלוננת לארחם בביתה. למתלוננת בת מנישואין קודמים, אשר הועברה לפני מספר חודשים לבית אביה, בשל היחסים העכורים והמתוחים שבין המשיב למתלוננת. § שרות המבחן התרשם מאישיותו הבלתי בשלה של המשיב, המתקשה להתמודד עם האחריות המוטלת עליו כאב וכמפרנס עיקרי במשפחה. הוא מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ, מתקשה לשאת את תחושות התסכול והאכזבה המלווים אותו ונוטה להפעיל לחץ רב על הסובבים אותו, לשם קידום מטרותיו. § יחסיו עם המתלוננת מאופיינים באלימות פיזית ומילולית. הוא אינו מודע לחולשותיו, המשליכות על מערכת יחסים זו ונוטה להטיל האחריות על המתלוננת והתנהגותה האלימה כלפיו. § שרות המבחן התרשם ממערכת זוגית קשה ומורכבת. כל אחד מבני הזוג הביא לנישואיו מטען קודם. לכל אחד מהם ילדים משלו, בנוסף לילדיהם המשותפים. המצוקה הכלכלית תורמת אף היא את תרומתה למתח רב השורר בין בני הזוג. שרות המבחן מציין כי : "האלימות ההדדית המאפיינת את מערכת היחסים ותלותם של בני הזוג זה בזה מהווים גורמים משמעותיים המצביעים על סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה בעתיד". § הניסיונות הטיפוליים שנעשו על ידי שרות המבחן, במהלך הקשר הממושך שקיים עם בני הזוג - כשלו. יתירה מזו, במהלך הניסיונות לשלבם בהליך טיפול זוגי, נקלעו השניים לאירועי אלימות נוספים, אגב הפרה של תנאים מגבילים שהוטלו על המשיב. שרות המבחן קבע בתסקירו: "אי עמידתו של ויקטור בתנאים אשר הוצבו בפניו ובעיקר קשייהם של בני הזוג להתגייס באופן ממשי לטיפול תרמו להנצחת ואף החרפת הבעייתיות במערכת יחסיהם ומהווים גורמים אשר מחזקים את הערכת הסיכון". § שרות המבחן התרשם, כי העברת החזקה בבתה של המתלוננת לידי אביה, החריפה המתיחות בין בני הזוג, וחרף זאת, המתלוננת מתקשה לבחון אפשרות של פרידה. § שרות המבחן קבע, כי אין בחלופה המוצעת, בבית אמו של המשיב, תחת פיקוח האם והאח, כדי להפיג את הסכנה הנשקפת מהמשיב. § על פי התרשמותו, האח אינו מגלה עניין של ממש במשיב ואינו יכול לשמש גורם מפקח ולערוב לשחרורו. האם הביעה בפני שרות המבחן עייפות מיחסיהם המתוחים והאלימים של המשיב ואשתו והצורך להתערב ולסייע למשיב, בעתות משבר. היא אף הביעה את חששה מהנטל הכלכלי שירבוץ על כתפיה, אם המשיב ישהה בביתה במעצר בית מלא. § שרות המבחן סיכם את תסקירו הראשון במילים הבאות: "התרשמותנו כי חרף דאגתה לבנה, אין בידי האם את הכוחות להתמודד כיום עם משימת הפיקוח על ויקטור. בנוסף, לאור הערכת הסיכון הגבוה, לאור קשייו של ויקטור בעבר לכבד את צווי בית המשפט במסגרת חלופה זו ולאור התלות המאפיינת את מערכת היחסים, אין אנו סבורים כי חלופה בעיר מגורי המתלוננת מספקת מענה הולם לנטרול הסיכון המתואר. .... לאור רמת הסיכון הגבוהה ובהעדר חלופה הולמת, אין אנו באים בהמלצה לשחרורו של ויקטור מבית המעצר". 4. נוכח תוכנו של התסקיר, הסנגור עתר לדחיית המועד לשם בחינת חלופות נוספות, כמו גם ביקש להביא את אמו של המשיב לדיון ולהתרשמות בית המשפט. בהעדר חלופות נוספות, שרות המבחן שב ובחן את החלופה המוצעת, לבקשת הסנגור, בבית אמו של המשיב, תחת פיקוחם של האם והאח. 5. בתסקירו מיום 10.3.05, שרות המבחן בחן אף את מעבידיו של המשיב, אשר העסיקו אותו כחודשיים וחצי, טרם מעצרו. אלו הביעו נכונות לקלוט אותו חזרה לעבודה ולפקח עליו בשעות העבודה. שרות המבחן התרשם כי מדובר באנשים רציניים, המבינים את כובד האחריות שנכונו ליטול על שכמם, הגם שהונעו מתוך שיקולים עסקיים. 6. באשר לאם ולאח - שרות המבחן התרשם, כי בשל הלחץ הרב שהופעל עליהם, על ידי המשיב ועל ידי קרוב משפחה נוסף, השוהה עם המשיב בבית המעצר - הם ניאותו לשמש כחלופת מעצר, בדלית ברירה. שרות המבחן הביע ספק, בדבר יכולתם של האם והאח, להפיג את הסכנה הנשקפת מהמשיב - נוכח הסכמתם המאולצת לשמש כחלופת מעצר. ראה דברי שרות המבחן בתסקירו השני: "לנוכח אישיותו הבעייתית של ויקטור, דפוסי התנהגות אלימים חוזרים, קשייו בהצבת גבולות פנימיים להתנהגות ונטייתו להפעיל לחץ על הסביבה, מחזקת התלבטותנו ביחס ליכולת החלופה להתמודד עם הסיכון הנשקף מהתנהגותו. זאת בפרט לנוכח עמדתם האמביוולנטית של אמו ואחיו". שרות המבחן הוסיף, כי המסגרת התעסוקתית שהוצעה, עשויה לייצב את המצוקה הכלכלית בה מצויה משפחת המשיב ולהפחית קמעה את המתחים השרויים בין בני הזוג. עם זאת, שרות המבחן דבק בעמדתו, ביחס לספק שהעלה בדבר יכולתם של האם והאח לשמש החלופה הולמת. 7. התביעה שבה והחזיקה בעמדתה, שלא לאפשר את שחרורו של המשיב. הסנגור, מנגד, עתר ליתן לו הזדמנות להשתלב במערך התעסוקתי, תחת פיקוחם של מעבידיו בשילוב עם האם והאח. 8. העובדות המתוארות בכתב האישום, מגלות מערכת יחסים סבוכה ועכורה, בין המשיב לבין המתלוננת, לאורך שנים רבות, בהן האלימות נטלה מקום מרכזי ביחסי בני הזוג. מעשה האינוס המתואר, מבליט ביתר שאת את האלימות, הן הפיזית והן המילולית, בה נהג המשיב, לכאורה, כלפי המתלוננת. 9. לא נעלמה מעיני העובדה לפיה למשיבה תרומה נכבדה למתח השורר בין בני הזוג. אין אף להתעלם מעוצמת הראיות, אשר כפי שנקבע, הוחלשה קמעה, נוכח תמיהות מסוימות שהועלו ביחס לגרסת המתלוננת. 10. יחד עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין לשחרר את המשיב לחלופה המוצעת, נוכח הסכנה הממשית והברורה להישנות מעשי האלימות. תסקירי שרות המבחן שכנעוני, כי אין בידי האם והאח, המוצעים כחלופה, כדי להפיג את הסכנה הנשקפת מהמשיב. ניסיון העבר, ביחס למשיב, מלמדנו, כי אין לו את הכוחות הדרושים, להצבת גבולות, להימנע מלשוב ולבצע עבירות דומות. 11. לא אסתיר את ההתלבטות שליוותה החלטה זו. ככלל, בהינתן החלטה, לפיה עוצמתן של הראיות הוחלשה, בית המשפט יעדיף לשחרר משיב לחלופת מעצר. ברם, במקרה דנן, ראוי לחרוג מהמדיניות הרווחת, בשל החשש ההולך וגובר, שמא האלימות המאפיינת את יחסי בני הזוג תגבה מחיר נוסף. 12. חלופת מעצר נועדה להשיג את מטרת המעצר, תוך פגיעה פחותה בחירותו של המשיב. לפיכך, מקום בו נקבע, כי אין בחלופה המוצעת, כדי להפיג את הסכנה - אין להורות על שחרורו של המשיב. ניסיון העבר למדנו, כי המשיב הפר לא פעם, תנאים מגבילים שהושתו עליו, במסגרת החלופה המוצעת ושב וביצע מעשי אלימות במתלוננת. הניסיונות שנעשו לשלב את בני הזוג בהליך טיפולי, כשלו, ללמדך על הקיבעון בו מצויים יחסיהם. 13. במקרה דנן, זכותו של המשיב לחירות נבחנת על בסיס ניסיון העבר ועל הסכנות עליהן התריע שרות המבחן. בנסיבות אלו, הכף נוטה לחובת המשיב. 14. לפיכך, בהעדר חלופת מעצר ראויה והולמת, איני רואה מנוס, אלא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. היה ותימצא חלופה אחרת, אשר יהא בה כדי להפיג את הסכנה, כי אז, תקום למשיב זכות להגיש בקשה מתאימה. אשר על כן, המשיב ייעצר עד לתום ההליכים. מעצרתנאים מגביליםשחרור ממעצר