מעצר צעירים עד תום ההליכים

בית המשפט פסק כי לאור מסוכנותם הרבה של המשיבים ולאור החלופות הלא רציניות שהוצעו על ידם למרות גילם הצעיר והעדר עבר פלילי יש להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים כנגדם. להלן החלטה בנושא מעצר צעירים עד תום ההליכים: החלטה מבוא 1. המבקשת הגישה כנגד המשיבים כתב אישום ובו מיוחסות להם עבירות כנגד הרכוש. שלושת האישומים השלישי הרביעי והחמישי מתייחסים לכל שלושת המשיבים והאישום הראשון והשני מתווספים למעשים המיוחסים למשיב מס' 3 בלבד. 2. שלושת האישומים השלישי עד לחמישי אירעו בסמיכות זמנים, ביום 24.7.07 בסמוך לשעה 3:30 לפנות בוקר. על פי האישום השלישי פרצו המשיבים לרכב מסוג אאודי (מ.ר. 3944707) וגנבו מתוכו רדיו דיסק ומראה פנורמית, על פי האישום הרביעי פרצו המשיבים לרכב מסוג סובארו (מ.ר. 1489723) וגנבו מתוכו תיק כלי עבודה ומד לחץ אויר. על פי האישום החמישי פרצו המשיבים לרכב מסוג סובארו (מ.ר. 3338707) וגנבו את הרכב. במהלך המרדף כנגד המשיבים מתוארת פניית פרסה כנגד כיוון התנועה ובריחה מאנשי המשטרה, באישום החמישי מתוארת גם נהיגה ללא רשיון ברכב מזדה, נהיגה המיוחסת באישום למשיב מס' 2. 3. שלושת המשיבים מואשמים ב-3 עבירות של פריצה לרכב-עבירות לפי סעיף 413ו' סיפא ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, 2 עבירות של גניבה מרכב-עבירות לפי סעיף 413ד'(א) לחוק העונשין, עבירה של גניבת רכב- עבירה לפי 413ב(א) לחוק העונשין, עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות-עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין, עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו-עבירה לפי סעיף 257 לחוק העונשין. 4. למשיב 3 מיוחסים שני האישומים הנוספים של פריצה לרכב וגניבה ממנו, האישום הראשון מתאר פריצה וגניבה מרכב מ.ר. 8417009 מיום 17.6.07 והאישום השני מתאר פריצה וגניבה מרכב סובארו מ.ר.3493008 ביום 20.6.07. 5. ביחד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. כל אחד מבאי כוח המשיבים חלק הן על קיום ראיות לכאורה והן על עילת המעצר, יודגש כי שלושת המשיבים הינם צעירים, ללא עבר פלילי. ראיות לכאורה 6. כידוע, על בית-המשפט הבוחן קיומן של ראיות לכאורה לשם גיבושה של עילת מעצר, לבחון האם די בראיות אשר הובאו בפניו, באם תוכחנה במהלך המשפט, כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר (ר' בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 148). לאחר עיון בחומר החקירה הנני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמם של כל המשיבים מעבר לספק סביר לגבי כל האישומים למעט הטענה בדבר נהיגה ללא רשיון. 7. הרכב הגנוב נשוא האישום החמישי נתפס לאחר מרדף כאשר המשיבים מס' 2 ו-3 נמצאים בתוכו וכאשר בחלק מהזמן הם נוסעים בצמוד לרכב מזדה בו נהג המשיב מס' 1 (ר' מזכרים יג, יד' בתיק העיקרי). בעת מעצרו אישר המשיב מס' 3 כי הוא גנב את רכב הסובארו נשוא האישום החמישי, הוא אישר כי הוא ושני המשיבים האחרים יצאו לדרכם מכפרם כדי לבצע עבירות רכוש כי הם פרצו לרכב אאודי נשוא האישום השלישי וגנבו מתוכו רדיו דיסק, (ר' מזכר כ') וכי הם פרצו לרכב סובארו נשוא האישום הרביעי ממנו גנבו מד לחץ, מד הלחץ נמצא על גופו של המשיב מס' 3, (ר' מסמך כא'). לגבי האישום הרביעי, תיק חום ותיק שחור שנגנבו ממנו וזוהו על ידי בעל הרכב נמצאו בחזקת המשיבים, (ר' תיק 80407/07). לגבי האישום השלישי, רדיו טייפ ומראה פנורמית שנגנבו ממנו וזוהו ע"י בעל הרכב נמצאו בחזקת המשיבים, על הרכב נמצאו טביעות אצבעותיו של המשיב מס' 3, (ר' תיק 277871/01). לגבי האישום הראשון- סימני טביעות אצבעותיו של המשיב מס' 3 נמצאו על חלון רכב מס' 8417009 עם סימני הורדה של החלון (ר' דו"ח מז"פ בתיק 228161/07). לגבי האישום השני- סימני טביעות אצבעותיו של המשיב מס' 3 נמצאו במקומות שונים רכב מס' 3493008 (ר' דו"ח מז"פ בתיק 230935/07). מסוכנות ועילת מעצר 8. באשר לעילת המעצר- אין מחלוקת כי עבירות רכוש אינן יוצרות חזקת מסוכנות סטטוטורית, אך אין בכך כדי לפטור את בית המשפט מלבחון מסוכנותו הספציפית של כל משיב בהתאם לנסיבות ואפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון שניתן בימים אלו-ביום 25.7.07 במסגרת בש"פ 6262/07 - אקראמי נאסר נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(3), 1359 1360 (2007) "בית משפט זה קבע לא פעם כי אין לשלול קיומה של עילת מעצר במקרים של עבירות המבוצעות כנגד רכוש. יפים לעניינינו דבריו של כבוד השופט א' רובינשטיין בבש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מ"י (לא פורסם, 19.4.2005): "את עבירות נגד הרכוש אמנם לא מנה המחוקק בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (אכיפה - מעצרים) כעבירות היוצרות "מסוכנות סטטוטורית", ולכן יש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו ועל התביעה להוכיח את המסוכנות. ואולם, הפסיקה קבעה כי עבירות אלה אינן חסינות ממעצר עד תום ההליכים, ובדין כך. נקל לשוות בנפשנו את תחושתו הקשה, את אבדן הביטחון ואת הייאוש הקודר של קרבן עבירה, אם משגילה בשובו לביתו כי פרצו אליו ורכושו נגנב, ואם כשיוצא הוא את הבית כדי לגלות כי רכבו שהחנה אמש נעלם ואיננו". 9. אדגיש כבר עתה כי לזכותם של כל המשיבים עומד גילם הצעיר והעובדה כי אין להם הרשעות קודמות, אך מעיון בחומר החקירה לא ניתן להתעלם משני מאפיינים בולטים המצביעים על מסוכנות גדולה של המשיבים, המאפיין הראשון היא העובדה כי מדובר בהתארגנות של שלושה שותפים, הפועלים באורח שיטתי עם תכנון מוקדם כשהם מצוידים בכלים המתאימים לביצוע העבירות ותוך שעות ספורות פרצו ל-3 רכבים, משני הראשונים גנבו רכוש ואת הרכב השלישי גנבו כשאחד מהשלושה למעשה משמש כנהג מלווה ואפנה בענין זה לגרסתו של המשיב מס' 3 לפיה הוא "הגיע היום מהכפר מושרפיה עם עוד שניים מהמשפחה שלו מוחמד אגבריה ונאסים אגבריה והם באו לחיפה במטרה לגנוב רכב מסוג סובארו ולפרוץ לעוד רכבים" והוא שב והדגיש כי הם "תכננו מראש לגנוב סובארו", לדבריו את הסובארו הוא אמור היה למסור בשטחים תמורת 1,500 ש"ח", (נספח כא'). דהיינו לא סתם משובת נעורים כגרסת הסניגורים אלא ביצוע מוזמן של עבירת גניבת רכב מסוים, כשיש הזמנה יש גם מזמין ושרשרת המצביעה על מסוכנות. היקף העבירות שבוצעו תוך זמן קצר והשיטתיות בה פעלו המשיבים מצביעה על מניעים מסחריים כספיים תוך התעלמות מרכושו של הציבור ומבטחונו. אם לא די בכך בלט בהתנהגות המשיבים מאפיין נוסף, בעת המרדף כנגד המשיבים, בחרו המשיבים מס' 2 ו-3 שנסעו ברכב הסוברו הגנוב לבצע פניית פרסה ולסוע בכביש מרכזי כביש מס' 2 כנגד כיוון הנסיעה "תוך סיכון רכבים שבאו מולם" (נספח יט), ברכב נהג המשיב מס' 3. במקרה של התנהגות כגון זו קבע בית המשפט העליון בבש"פ 3130/07 - יואב בטיטו נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(2), 1650 , 1652 (2007) "אשר לחלופת המעצר. העבירות המיוחסות לעורר מעידות על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו כמי שבהימלטו מאנשי החוק אינו מהסס לסכן חיי אדם תוך נהיגה פרועה. יתר על כן, בצדק קבע בית משפט קמא כי המעשים המיוחסים לעורר מבטאים העדר מורא מפני גורמי אכיפת החוק ובכך יש כדי להשליך על הנכונות ליתן אמון בעורר כי יעמוד בתנאי חלופת מעצר. יפים לעניין זה דבריה של השופטת ד' ברלינר בבש"פ 9701/06 מדינת ישראל נ' אלטסד (לא פורסם, 27.11.06) באומרה: עצם ההתעלמות מאנשי משטרה שמנסים כברת דרך ארוכה לעצור את המשיב בדרכים חוקיות, מצביעה בפני עצמה על מסוכנות. לא סתם מסוכנות אלא מסוכנות שיש לה השלכה רבתי לענין האפשרות לבטוח במשיב, כאשר על הפרק עומדת האפשרות לשחרורו בחלופת מעצר. מי שאיננו נרתע משוטר העומד בפניו ומסמן לו פיזית בצורה הברורה ביותר לעצור וכי מדוע יירתע מהוראה ערטילאית של בית המשפט המכתיבה לו תנאים כאלה ואחרים (ראו והשוו: בש"פ 329/07 אבו טראש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.1.07); בש"פ 9608/05 אלקווקילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.10.05); בש"פ 6433/06 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם, 9.8.06); בש"פ 412/07 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.1.07))". 10. לצערי מעיון בתגובות המשיבים במהלך החקירה ומהחלופות המוצעות על ידם מתקבל הרושם כי הם לא הפנימו המשמעות החמורה של מעשיהם. 11. בפתיחת הדיון הודיעו הסנגורים כי הם מתנגדים להפניית המשיבים לבחינת חלופת מעצר ע"י שירות המבחן, אלא שהסתבר כי אין למשיבים חלופת מעצר ענינית. ב"כ המשיבים הציעו כי הם ישהו במעצר בית, כשגם אמירה זו נאמרה בחצי פה ולאחר שאלות הבהרה מצידי, אך גם כשמוצע מעצר בית נדרש פיקוח אמין בעת שהייתו של כל משיב בביתו וגם בנושא זה התקבל הרושם כי ב"כ המשיבים מאלתרים במהלך הדיון ומוצאים מתנדבים מקהל הצופים בדיון על מנת שישמשו כמפקחים. 12. לאחר שמיעת דברי המפקחים התרשמתי כי לא ברורה להם מהותה של חלופת מעצר. המשיב מס' 3 הציע את אימו שלא מבינה כלל את מהות תפקידה, המשיב מס' 2 הציע עו"ד "מתנדב" בן משפחה שלאחר שאלה אחת שנשאל הבהיר כי הוא אינו מתאים לתפקיד של מפקח, גם אחיו של המשיב מס' 2 או אביו של המשיב מס' 1 הביעו רצון לסייע אלא שהרושם שקבלתי כי כל המפקחים המוצעים, רואים את העיקר בשחרור מיידי של המשיבים אך הם לא מבינים כי מדובר בתפקיד אישי שלא ניתן להחלפה בהתאם לנוחיותם הרגעית וכי מדובר בתפקיד מחייב המצדיק הקרבה רבה מצידם עד לתום ההליכים לתקופה שיכולה להיות ארוכה למדיי. 13. לאור מסוכנותם הרבה של המשיבים ולאור החלופות הלא רציניות שהוצעו על ידם למרות גילם הצעיר והעדר עבר פלילי הנני נאלץ להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים כנגדם בת.פ. 2066/07 של בית משפט השלום בחיפה. 14. המשיבים יהיו רשאים בכל עת לפנות בבקשה לעיון חוזר ובלבד שתוצע חלופת מעצר שתתבטא בשהייה במשך 24 שעות ביממה בבית תחת פיקוחם של שני אנשים לפחות כאשר תמיד אחד מהם יהיה צמוד לאותו משיב וכאשר המפקח מבין משמעות התחייבותו ומוכן לקיימה עד לתום ההליכים, במידה ותהא בקשה שכזו פרטי המפקח יועברו מבעוד מועד למבקשת על מנת לאפשר לה לבדוק הנתונים, להבדיל משיטת האלתור שנעשתה בדיון האחרון. מעצר