להלן גזר דין בנושא עונש על שוד בנסיבות מחמירות: גזר דין 1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו - בעקבות הסדר בין הצדדים, לפיו תוקן כתב האישום - בעבירת, שוד בנסיבות מחמירות (בחבורה), לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977; ובעבירת פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335 (א) (2) לחוק הנ"ל. נסיבות ביצוע העבירות - כך על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ואשר בהן הודה הנאשם, כאמור - הן, כדלהלן: בחדש 10/04 - ובעקבות היכרות שנוצרה בין המתלונן (באמצעות שירות היכרויות טלפוני) לבין אחד בשם אלכסנדר (להלן: "אלכסנדר") - קשר אלכסנדר קשר עם אחד, בשם מיכאל (להלן: "מיכאל"), לשדוד את המתלונן ולבצע נגדו מעשים נוספים, כמובא להלן. במסגרת קשר זה, קבע אלכסנדר עם המתלונן להיפגש עימו במקום בילוי מסוים, ותוך שהבהיר לו כי עליו להביא עימו את כרטיס האשראי שלו, לצורך תשלום עבור שכירת מקום הבילוי. ואכן, בתאריך 17.10.04 הגיע המתלונן לפארק הלאומי באשקלון - שם קבע אלכסנדר להיפגש עימו - ועל פי הצעתו של אלכסנדר טיילו השניים בפארק, וכשהמתלונן נושא עליו אקדח ברישיון. משאלכסנדר הבחין באקדח, אחז במתלונן בגרונו, ותוך כדי כך הזעיק את מיכאל ואת הנאשם, ששהה אותה עת בפארק. ואכן, הנאשם ומיכאל הגיעו למקום, ושני אלה (היינו, הנאשם ומיכאל) היכו את המתלונן, בעטו בו, קשרו את ידיו וגררוהו למקום אחר; ושם נטלו הימנו כסף שהיה ברשותו (17 ₪ במזומן), מכשיר פלאפון, סיגריות, מסמכים וכרטיס "ויזה". כן, ותחת איומיהם של אלכסנדר ומיכאל מסר להם המתלונן את מספר הקוד הסודי של כרטיס הויזה. כן - ולאחר שאלכסנדר נטל את הכדורים ממחסנית אקדחו של המתלונן - איימו הנאשם ואלכסנדר על המתלונן, כי יהרגו אותו ואת משפחתו - אם יתלונן במשטרה; והמשיכו להכותו, מדי פעם, ואף ניסו לקשור את עיניו; עד, שלבסוף, וסמוך לאחר חצות הליל, עזבו אותו בקירבת מקום והסתלקו משם. כתוצאה מהמכות, כאמור, נגרמו למתלונן פציעות בידיו ונפיחויות בפניו. במעשיו, כאמור - כך נאמר בכתב האישום - השתתף הנאשם במעשה שוד בנסיבות מחמירות ובפציעתו של המתלונן. יצויין, כי נגד אלכסנדר ומיכאל הנ"ל הוגש כתב אישום נפרד בגין פרשה זו, וגם הם הודו בעבירות שיוחסו להם בקשר עימה (בכתב אישום מתוקן). ועוד יצויין, כי, ובינתיים, גם נגזר דינו של אלכסנדר, אשר - ובהתייחס אליו, בלבד - כלל כתב האישום נגדו עוד פרשייה דומה נוספת, שאין הנאשם דנן ומיכאל מעורבים בה. 2. טרם הטיעונים לענש, ולבקשת הנאשם, הוגש תסקיר שירות המבחן אודותיו. מהתסקיר שהוגש (מיום 8.5.05) עולה, כי הנאשם - רווק בן 22 - עלה ארצה עם אימו בשנת 1996. הוא סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות חלקי, בלבד, בצה"ל - עקב "אי התאמה", ולדבריו, על שום שהתקשה להתמודד עם המסגרת הצבאית, על רקע קשיים כלכליים של משפחתו, שבעטיים נאלץ לעבוד כדי לתמוך בה. לאחר השירות הצבאי רכש מקצוע, בתחום המכונאות, בעזרת לישכת התעסוקה, ועבד עד כחודשיים לפני מעצרו בקשר עם תיק זה. שירות המבחן הביע התרשמותו, כי ובשל נסיבות משפחתיות - ובכלל זה, פטירת אביו כבר בשנת 1994 - נטל הנאשם, מגיל צעיר, ובטרם בשלות, תפקיד הורי, ומתוך דאגה לאימו ולאחיו; וכך פיתח, אמנם, דפוסיים חיוביים במישור התעסוקתי, אלא, שמאידך ובמקביל, פיתח גם דפוסים התנהגותיים שליליים, המתבטאים בכוחנות ואלימות וחבירה לחברה שולית, וכאמצעי הישרדות. ואמנם, בנערותו הסתבך בעבירות אלימות שהצריכו הפנייתו לשירות המבחן - אף כי, נראה, כי לאחר מכן חזר לתפקוד תקין, ואף השלים לימודיו בביה"ס. בהתייחסו לעבירות נשוא התיק דנן - הודה הנאשם בהן גם בפני שירות המבחן והביע אמפטיה ראשונית כלפי המתלונן, והוא ביקש להסביר את התנהגותו על רקע הידרדרות שחלה בתיפקודו וחיזוק קשריו החברתיים עם חברה שולית, וכל זאת, עקב העדר תעסוקה; ולדעת שירות המבחן, בפרק הזמן מאז נעצר בקשר עם תיק זה, עבר הנאשם תהליך של חשבון נפש ולקיחת אחריות. אולם, זהו תהליך ראשוני, בלבד, שמתבטא, בעיקר, בהצהרות מילוליות שלא ברור אם תיושמנה; וגם מידת כנותן אינה ברורה, משייתכן גם, כי אלו נועדו לצורך הליך משפטי זה. בבואו להביע המלצתו, מציין שירות המבחן, כי - ועקב התרשמותו מ"הקווים האלימים המושרשים" בנאשם והפנמתו נורמות עברייניות - קיים ספק באשר ליכולתו של הנאשם להימנע ממעורבות חוזרת בפלילים, ובאשר ליכולתו להיתרם מקשר טיפולי במסגרת פתוחה, מה גם שהנאשם, עצמו, סבור שאינו זקוק לשום ליווי של גורם טיפולי, אף כי לא פסל השתלבות בתהליך טיפולי - אם שירות המבחן רואה צורך בכך. בסיכומו של דבר, סבור שירות המבחן, כי, וככל שמדובר בתהליך טיפולי, הרי שרק מסגרת טיפולית סגורה - היא זו הראויה לנאשם, במסגרת תקופת נסיון; וכי - ומאחר והנאשם החל בתהליך ראשוני של חשבון נפש, ומאחר וענש מאסר בפועל עלול לגרום לרגרסיה במצבו - הרי שייתכן ויש מקום לעריכת נסיון טיפולי, שיהא משולב גם בתעסוקה (בצד מעצר בית חלקי), ולצורך זה, מומלץ על דחיית מתן גזה"ד לתקופה של שלושה חודשים; ולחלופין - ואם המלצה זו לא תתקבל ע"י ביהמ"ש - הרי שאין שירות המבחן בא בהמלצה לגבי הענש, אף כי ממליץ הוא להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובמשמעות השלכותיו של מאסר ממושך על יכולתו של הנאשם להשתלב, מחדש, בחברה. 3. בפתח הישיבה שנקבעה לשמיעת הטיעונים לענש, עתר הסניגור לדחיית שמיעתם, עד אחר ולצורך אותו נסיון טיפולי, שעליו הביע שירות המבחן דעתו. ב"כ המאשימה התנגדה לדחייה המבוקשת. לאחר שמיעת ב"כ הצדדים לענין זה, החלטתי כי יישמעו טיעונים הן בקשר עם שאלת דחיית מתן גזה"ד, לצורך אותה תקופת נסיון, והן - ולגופם של דברים - לענין העונש; וכי לאחר שאשקול את מכלול הטיעונים, אחליט אם להעתר לבקשת הדחייה, כאמור, או ליתן את גזה"ד לגופו. 4. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת כלל הנסיבות - כך אקדים לומר - לא ראיתי מקום, הצדקה וטעם לדחיית מתן גזר דינו של הנאשם, לצורך אותה תקופת נסיון, כאמור בתסקיר שירות המבחן, ואשר לה עתר הסניגור. 5. אין ספק, כי חלקו של הנאשם באירוע נשוא העבירות האמורות, בהן הורשע - הינו פחות חמור, ואף בהרבה, מזה של אלכסנדר, שהוא זה שזמם, יזם ותיכנן את הדברים עד הגיעם אל הסיטואציה, שבה נטל הנאשם חלק ובה היה מעורב. ואולם, גם חלקו של הנאשם בסיטואציה זו, וכפי שנוצרה; ואופן ומידת מעורבותו בה - הינם חמורים דיים, וכשלעצמם. לזכות הנאשם, וכאמור, יש לומר, כי, אכן - ועל כל פנים, לא נטען אחרת - לא מצוי היה, בסודם ובתכנונם של דברים, מעיקרם, בכל הקשור לאופן ונסיבות הבאת המתלונן לאותה סיטואציה, אליה נקלע זה. ואולם, ומאידך, לא ניתן להתעלם מזמינותו של הנאשם בקירבת מקום - אותו פארק - ואשר גם איפשרה את הזעקתו ע"י אלכסנדר, ואת היענותו המיידית של הנאשם אליה, וכגורם חובר ושותף למעשי האלימות הקשים שבוצעו במתלונן באותו פארק. הנאשם, יחד עם אותו מיכאל - ולאחר שנענה, מיד, לקריאתו של אלכסנדר - היכה את המתלונן, בעט בו, קשר את ידיו וגרר אותו עמוק אל תוך הפארק (וכפי שהודה אלכסנדר במשפטו, גרירת הנאשם עמוק אל תוך הפארק, כאמור, בוצעה כדי ליצור תנאים אופטימליים לביצוע המזימה). כן, ויחד עם אותו מיכאל נטל הנאשם מהמתלונן את כל שהיה בכליו, ובכלל זה, כספו (אמנם, אך 17 ₪ במזומן, אך זה כל שהיה עליו, לכאורה) וכן מכשיר הפלאפון שלו, סיגריות, מסמכים ואותו כרטיס "ויזה" (ששימש את מיכאל, למשיכת כסף מהכספומט). כן, היה זה הנאשם, אשר יחד עם אלכסנדר, איים על המתלונן כי יהרגו אותו ואת בני משפחתו, אם יהין להתלונן; וכן, ויחד עם אלכסנדר, המשיך להכותו ואף ניסה לכסות את עיניו, בקשירתן; עד שלבסוף הותירו, הוא ואלכסנדר, את המתלונן, לאחר חצות הליל, בקירבת מקום והסתלקו משם. כתוצאה ממעשי האלימות של הנאשם ואלכסנדר, גרמו הם נזקי גוף למתלונן, שהתבטאו בפציעות בידיו ובנפיחויות בפניו של זה, כאמור. במעשיו החמורים הללו של הנאשם - וגם בהתחשב בעובדה, כי לא הוא זה שיזם ותיכנן את הבאת המתלונן לאותה סיטואציה - העלה הנאשם על עצמו, כי ניחא ליה היה בדבר, וגם אם "רק" כיוון שבכך חפץ אותו אלכסנדר, ולשם כך הזעיק אותו, בהיותו זמין בקירבת מקום, כאמור; ונראה, כי לא בכדי. 6. פרט לחומרת העבירות - ואשר, למרבית הצער, מהוות הן ביטוי לנגע האלימות שפשט במקומותינו ונתגבר בשנים האחרונות; ומכאן גם הזדעקות בתי המשפט, ע"י התוויית מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה, לשם מיגורו של נגע זה, ולמצער, לשם צימצומו - עולה גם מתסקיר שירות המבחן, כי הנאשם הינו בעל "קווים אלימים מושרשים"; ואף כי - ובהתייחסותו לעבירות נשוא האירוע דנן - הודה בהן, הרי שעדיין התבטאויותיו בדבר לקיחת אחריות עליהן, הינן, בעיקר, הצהרות מילוליות שמידת כנותן, כמו גם שאלת מידת יישומן, נתונות בספק, ואין מן הנמנע כי כל תכליתן אינה אלא לצורך תועלתני שבתוצאות הליך משפטי זה. כן, ובנוסף, נזכיר, כי באותו תסקיר הביע שירות המבחן את הספק באשר ליכולתו של הנאשם להימנע מהסתבכות חוזרת בפלילים, ובאשר ליכולתו להיתרם מהליך של קשר טיפולי, וזאת, משהנאשם עצמו הביע עמדתו בדבר אי נחיצות תהליך טיפולי שכזה. לא ייפלא, איפוא, כי גם המלצת שירות המבחן בדבר דחיית מתן גזה"ד, לצורך אותה תקופת נסיון טיפולי, בוטאה, למעשה, בחצי פה, משאת נכונותו לתהליך כזה הביע הנאשם רק על שום ששירות המבחן סבור שתהליך כזה הינו הכרחי, חרף עמדתו הראשונית של הנאשם. על כן - ובמצב זה של דברים - גם לא ראיתי מקום, צורך וטעם, כאמור, באותה דחייה שעליה הומלץ, בסופו של דבר, ובאופן האמור. 7. ובבואי לקצוב את עונשו של הנאשם, הרי - ובצד הנסיבות, לחומרא, הנעוצות בחומרת העבירות ותוצאותיהן; האמור בתסקיר שירות המבחן; והעובדה שאין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים, משמאחריו (וכעולה מהר.פ. שלו - ת/1) עבירת סחיטה באיומים ועבירת תקיפה (בגינן נידון בביהמ"ש לנוער - אף כי, ללא הרשעה) - אתחשב בגילו הצעיר של הנאשם; בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות (כעולה מתסקיר שירות המבחן ומעדותה של אימו בפני; בהודאתו בביהמ"ש, שחסכה זמן ומשאבים, בצד היותה מבטאת, לכאורה, גם חרטה על מעשיו, וכפי שביקש גם בדבריו בפני לבטא; ובעובדה, שעל כל פנים, נראה, כי במעשיו נגרר הוא אחר אותו אלכסנדר, שכאמור, היה הרוח החיה והמוביל בכל הפרשה. על כן, גם לא אמצה עם הנאשם את חומר הדין; ותוך שאטה לעודדו לעשות למען הטייתו, חזרה, לדרך הישר, ע"י הראותו אור בקצה המנהרה. 8. אשר על כן - ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, לחומרא ולקולא - גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 17 חודשים, בניכוי ימי המעצר בקשר עם תיק זה (מיום 13.10.04 ועד יום 12.1.05). ב. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, והתנאי הוא, אם יעבור, במשך 3 שנים מיום שיחררו ממאסרו הנ"ל, כל עבירת אלימות או כל עבירת רכוש - ובלבד, שאיזו מהן, הינה עבירת פשע. ג. כן מחייב אני את הנאשם לשלם למתלונן בפרשה זו (שאת פרטיו תמסור ב"כ המאשימה למזכירות ביהמ"ש) פיצוי בסך 3,000 ₪. ד. כן - וגם להבטחת תשלום הפיצוי הנ"ל - משית אני על הנאשם קנס כספי בסך 2,000 ש"ח , או 3 חודשי מאסר תמורתו. זכות ערעור לביהמ"ש העליון תוך 45 יום מהיום. משפט פלילישוד