עיון חוזר פלילי






סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 קובע:

עיון חוזר בהחלטת בית המשפט
(א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה

בקשה לעיון חוזר תיעשה כאשר מתקיים אחד מאלה: נתגלו עובדות חדשות, נשתנו הנסיבות או עבר זמן ניכר מאז מתן החלטת המעצר.

זכותו של נאשם לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר על מנת לעיין שוב בעניינו הינה ככל שהדבר עומד בקריטריונים של החוק ומוצדק בנסיבות העניין, אך אין משמעות הדבר כי הנאשם ינצל הזדמנות זו על מנת לפנות שוב ושוב בטענות רבות שנדונו כבר בעבר ונדחו.

במסגרת בקשה לעיון חוזר, בית המשפט אינו נדרש לעצם ההצדקה למעצר או לחלופת המעצר. כל שעל בית המשפט לבחון הוא האם מאז ההחלטה האחרונה שניתנה בעניינו של העורר נתגלו ראיות חדשות, או השתנו הנסיבות - וחלוף הזמן בכלל זה - באופן שיש בו כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין חירותו של העורר ובין ביטחונו של אדם או הציבור.

להלן החלטה בנושא עיון חוזר פלילי:

החלטה

ענייננו בבקשה לעיון חוזר במעצרו של המבקש לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), אשר הוריתי בהחלטתי מיום 28.9.05 לעצורו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

רקע

כנגד המבקש ואביו הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, בהם יוחסו להם עבירות רצח, נשיאה והובלת נשק, קשירת קשר לפשע ואיומים. לאור ההחלטות שניתנו בעבר אציין בתמצית, שעל-פי הטענה המבקש ואביו רצחו אחר, תושב כפרם, בעקבות ויכוח של מה בכך.

בית משפט זה בהחלטתו מיום 28.9.05 הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בבש 2419/05 מדינת ישראל נ' פרעוני (להלן: "החלטת המעצר"), כך גם אביו בהחלטה נפרדת. בהחלטת המעצר עמד בית המשפט על הראיות הלכאוריות הקיימות כנגד המבקש ועל עילות המעצר הקיימות נגדו, אשר אינן מאפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

הראיות הלכאוריות העיקריות נגד המבקש שעמדו אז בהחלטת המעצר היו עדותם של מספר עדי ראיה אשר הבחינו במנוח בזירה, או שנתנו תיאור של אדם הדומה לו. כמו כן, היו ראיות נסיבתיות אשר חזקו ראיות אלה נגדו למשל, התנהגותו של המשיב במהלך טקס הסולחה שנערך (ראו החלטת המעצר). יצויין, כי באותה החלטה אף נתתי את דעתי בנוגע לטענת האליבי שהייתה בפי הנאשם.

למען הסדר הטוב אציין עוד, כי בעבר הוגשה בקשה דומה לבקשה עסקינן אשר נדחתה על-ידי בית משפט זה ביום 21.9.06 (בש 2945/06 פרעוני נ' מדינת ישראל) (להלן: "ההחלטה הקודמת"). הבקשה הקודמת הוגשה למעשה לאחר שמרבית עדי התביעה סיימו את עדותם והטענה העיקרית של המבקש הייתה, כי נוכח הזמן הרב שחלף, המסוכנות שפחתה והכרסום בעדויות בדבר זיהוי המבקש יש להורות על שחרורו של המבקש ממעצר, כך נטען.

על אף טענותיו המפורטות של ב"כ המבקש קבעתי בהחלטה הקודמת, כי גרסת המאשימה לא התערערה באופן דרמטי ומשמעותי ולב הגרסאות נותר הוא, אף כי חלק מהעדויות שונה מזה שנמסר במשטרה. כן קבעתי, כי מטבע הדברים מתעוררים שינויים בעדויות, בין היתר, לאור טיב העדות בבית המשפט והזמן שחולף מאז קרות האירוע.

עוד קבעתי באותה החלטה, כי אין בסתירות שנתגלו כדי לכרסם כהוא זה בראיות התביעה ולהצדיק את שחרורו של המבקש.

הטענות בבקשה הנוכחית

בבקשתה המפורטת ביותר חוזרת הסנגוריה ושוטחת את טענותיו הרבות, תוך שטוענת כי חל כרסום בראיות התביעה המצדיק את שחרורו של המבקש. בין היתר, היא מנתחת את העדויות של עדי הראיה שטענו במשטרה, כי הבחינו במשיב בזירת הרצח ועורכת השוואה בין עדותם במשטרה אשר לטענתה שונה בתכלית מאותן הודעות.

מניתוח העדויות בתיק, למדה הסנגוריה כי המבקש לא זוהה. יתרה מכך, לטענתה, אף מי שטען כי זיהה את המבקש לא היה ביכולתו ובאפשרותו לעשות כן.

עוד מפנה ב"כ הנאשם לדו"חות ומזכרי משטרה שלטענתו מלמדים על נוכחותו של חשוד אחד בלבד ששמו נמסר למשטרה ועל פי הטענה הינו אביו של המבקש.

ב"כ המאשימה טענה, כי המבקש חוזר על טענות שנדונו כבר בעבר ונדחו על-ידי בית המשפט. מכאן גם, ביקשה ב"כ המאשימה מבית משפט זה להתעלם מטענותיו של המבקש, אשר כונו על-ידה כטענות "ממוחזרות". ב"כ המאשימה ערכה השוואה בין הטענות שנטענו בבקשה הקודמת לבין הבקשה הנוכחית וציינה, כי הסעיפים 32-143 בבקשה הנוכחית דומים במהותם וזהים בחלקם הארי לטענות בסעיפים 25-117 בבקשה הקודמת.

כמו כן, ב"כ המאשימה ציינה כי הדיון בשאלת זיהוי המבקש בזירת הרצח אין מקומו להתברר בבקשה לעיון חוזר משני טעמים עיקריים. הראשון, טעם דיוני הוא, שהטענות נדונו והוכרעו כבר בעבר והשני, טעם מהותי הוא, כי מקומן של טענות הסנגור להתברר בפני ההרכב הדן בתיק העיקרי ולא במסגרת הבקשה דנן.

זאת ועוד, ב"כ המאשימה ציינה כי לא חל כל כרסום דרמטי בראיות התביעה, תוך שהמעיטה מכוח טענת האליבי של הנאשם, בין היתר, בשל שתיקתו בחקירתו וכבישת העדויות של עדי האליבי על כל הנפקויות המשפטיות לכך. כך ציינה, ב"כ המאשימה, את העובדה כי אביו של המבקש שהיה שותף לכאורה ברצח, לא העיד להגנתו דבר שלטענתה מחזק את הראיות נגד המבקש.

דיון ומסקנות:

אף כי הדברים ברורים וכתובים בריש גלי בסעיף 52 לחוק, רואה אני חובה מיוחדת לצטט את לשונו בהחלטתי זו. סעיף זה קובע:
     
"עיון חוזר בהחלטת בית המשפט
(א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה"

הנה כי כן, עיננו הרואות פניה בבקשה לעיון חוזר תיעשה כאשר מתקיים אחד מאלה: נתגלו עובדות חדשות, נשתנו הנסיבות או עבר זמן ניכר מאז מתן החלטת המעצר.

למותר לציין, כי זכותו של נאשם לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר על מנת לעיין שוב בעניינו הינה ככל שהדבר עומד בקריטריונים של החוק ומוצדק בנסיבות העניין, אך אין משמעות הדבר כי הנאשם ינצל הזדמנות זו על מנת לפנות שוב ושוב בטענות רבות שנדונו כבר בעבר ונדחו. רק לאחרונה עמד בית המשפט העליון על מהות הבקשה לעיון חוזר בציינו, כי:

"במסגרת בקשה לעיון חוזר, בית המשפט אינו נדרש לעצם ההצדקה למעצר או לחלופת המעצר. כל שעל בית המשפט לבחון הוא האם מאז ההחלטה האחרונה שניתנה בעניינו של העורר נתגלו ראיות חדשות, או השתנו הנסיבות - וחלוף הזמן בכלל זה - באופן שיש בו כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין חירותו של העורר ובין ביטחונו של אדם או הציבור" (בש"פ 3512/07 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.5.07)).

המבקש חוזר עתה ובפיו שלל טענות, רבות שנבחנו ונדונו בבקשות קודמות שהגיש.
בצדק רב, ציינה ב"כ המאשימה כי המדובר בטענות "ממוחזרות" שנדונו כבר בעבר ונדחו על ידי בית המשפט ועל טענות ממין זה בהליך כגון דא כבר נאמר על-ידי בית המשפט העליון:

"נראה כי העורר מנסה, שוב ושוב, "למחזר" טענות שכבר נדחו וזאת כשמסגרת הדיון - בקשה לעיון חוזר - מאפשרת לו לטעון רק לשינוי נסיבות. חלוף הזמן אינו כזה המצדיק את שינוי ההחלטה" (בש"פ 2411/07 אהוד כדור נ' מדינת ישראל ניתן ביום 19.3.07).

האם נתגלו ראיות חדשות? הסנגור לא טען לכך וממילא לא נתגלו ראיות חדשות. האם נשתנו הנסיבות? זו למעשה המחלוקת המרכזית המצמצמת בעיקר לשאלת זיהויו של המבקש על-ידי עדי הראיה. הסנגוריה ניתחה אחת לאחת את עדותם של עדי הראיה ולשיטתה הם לא הבחינו וממילא לא היה באפשרותם להבחין במבקש, שהוא זה שהיה ביחד עם אביו הנאשם השני בתיק העיקרי. יש לציין, כי חלק מהטיעונים של ב"כ המבקש אין הם אלא הסקת מסקנות מדו"חות פעולה ומזכרי משטרה שלפיהם בסמוך לאירוע נמסר רק שם אביו של המנוח דבר המלמד על כך כי אף אחד לא זהה את בנו ביחד עמו (סע' 35-36 ו- 39-44 לבקשה). מה החדש של נדוש בראיות אלה? דו"חות המשטרה היו לנגד עיניו של בית המשפט גם בהחלטת המעצר ואין אני רואה מקום לדון בהם שוב.

כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, אין זה מן הנמנע כי טיב התיאור על-ידי העדים ישתנה במהלך עדותם בבית המשפט מזה שנמסר במשטרה, בין היתר בשל אופי המעמד וקיומה של החקירה הנגדית, שמטבעה היא באה לחדד את הסתירות המצויות בעדותו של העד. יחד עם זאת, כבר באותה החלטה ציינתי כי לב העדות שהוא העיקר לא נשתנה, באופן כזה הנופל להגדרה "שינוי נסיבות" המצדיק שחרורו של המבקש.

הסנגוריה בחרה לחזור בעיקר על אותם טיעונים ואין לי אלא להלך באותה הדרך. באשר לתהיות שעוררה הסנגוריה בעדותו של סאקר סלמאן, קבעתי כבר בהחלטתי הקודמת: "אמנם הסנגור מצביע על סתירות בעדותו, הן פנימיות והן בהתייחס לעדויות אחרות, ואולם כל אלו מקומם [ן] להתברר בהליך העיקרי ואינני סבור כי לצורך מעצר, לא כל שכן עיון חוזר במעצר שאושר בשתי ערכאות, יש בכך כדי להוות שינוי קיצוני המכרסם בתשתית הראיות". ומה נשתנה? מאומה.

בנוגע לעדות של עוואטף ציינתי בהחלטתי הקודמת כי העדות לא נשתנתה באופן מהותי ו: "מובן כי אמינות אותה גרסה תשקל בבוא העת, בין היתר בשים לב להעדר היכרות ממשית בין המבקש לגב' עוואטף כן בשים לב לדמיון שבין המבקש לאחיו. ואולם לעת הזו ולצורך ההליך שבפני (להבדיל ממידת הודאות הנדרשת לצורך הרשעה) סבור אני כי עדותה לא התערערה והיא מספיקה כדי להצדיק את המסקנות אליהן הגיע ביהמ"ש בעת שנדונה בקשת המעצר". ומה נשתנה? מאומה. בסעיף 63 לבקשה טענה הסנגוריה כי עדותה של עוואטף חל בה כרסום ונימקה "הכרסום המשמעותי שחל בגרסה זו נובע מן העובדה שלמדנו מחקירתו הנגדית של העד כי לא היה במקום בזמן ביצוע הרצח וחשוב מכך דווקא עדויותיהם של העדים האחרים לימדונו כי הוא בכלל הגיע למקום לאחר שהרכב עזב את הזירה" ובהמשך: "ברור, אם כן, כי מדובר בגרסה שקרית בעליל". ומניין לבית משפט זה לדעת כי עדה זו משקרת ולא העדים האחרים דווקא? סוברני כי דברים אלה מקומם להתברר ולהתלבן סופית במסגרת הכרעת הדין ולא כאן. בהמשך ובסע' 104 לבקשה מצטטת הסנגוריה מהחלטתי שבה קבעתי כי עדה זו חזרה "על תיאור אותו אירוע" אך הוסיפה "אלא, שלשיטתנו (הכוונה לשיטת הסנגוריה ר.ש.) לא כך הם הדברים". בכל הכבוד הראוי לשיטתי בקשה לעיון חוזר אינה גלגול נוסף או ערר לאותו בית משפט על החלטה קודמת ואין היא עיון חוזר בהחלטת עיון חוזר קודמת.

באשר לעד נור סלמאן, הרי אותן טענות שנטענו בבקשה הקודמת בס' 51-53 נטענו היום בס' 65-67. סע' 69 בבקשה הנוכחית הוא סעיף 54 בבקשה הקודמת כאשר תחת הביטוי "ויובהר" בתחילת הסעיף בבקשה הקודמת מופיע היום הביטוי "יתרה מזאת". סע' 55-58 בבקשה הקודמת הם סע' 70-73 בבקשה הנוכחית. כך גם הם פני הדברים לגבי ההמשך. לטענת הסנגורה ערה היא לקביעתי בהחלטה הקודמת אך השינוי הינו שהטענות עליהן היא חוזרת "מכרסמות בדברים אשר נאמרו על ידי העד במשטרה" (סע' 84 לבקשה). מה חדש ומה נשתנה? מאומה.

השינוי העיקרי מהבקשה הקודמת הינו, כי כעת הבקשה הוגשה לאחר שנשמעו מרבית הראיות בפרשת ההגנה במהלכה העיד המבקש ועדים אחרים מטעמו והתומכים בטענת האליבי שלו. עיינתי בטיעוניה של הסנגוריה אך איני סבור כי נשתנו הנסיבות באופן ממשי. אכן, בפיו של המבקש גרסה המבקשת לסתור ולקעקע את ראיות התביעה אך התנהגותו של המבקש לא נקייה מספקות (כך למשל שתיקתו בחקירה) והדברים אמורים להיות מוכרעים סופית בתום שמיעת התיק. כך גם לגבי עדויות עדי האליבי שמתעורר לגביהן הקושי של כבישת העדות. כשם שהטיבה הסנגוריה לצטט את הערתו של כב' השופט נאמן לראש הצח"מ אשר החליט על דעת עצמו לקבוע ממצאי מהמנות העדים בתיק (סע' 145 לבקשה), כך גם היה ראוי לא לבקש מבית משפט זה ליטול מנדט לא לו ולקבוע ממצאי מהימנות שעה שהוא לא דן בתיק העיקרי.

האם חלוף הזמן מאז המעצר מצדיק את שחרורו של המבקש? השאלה הינה אם חלוף הזמן מאז מעצרו של המבקש משנה את נקודת האיזון הראויה בין חירותו של המבקש ובין ביטחון הציבור. סוברני כי התשובה לכך שלילית. על מנת ללמוד על מסוכנותו הרבה של המבקש די בכך אם נעיין שוב בעובדות המתוארות בכתב האישום. ויכוח של מה בכך הוביל לרציחתו של אדם. לא בכדי הגדרתי בהחלטת המעצר את המקרה עסקינן כ"חיסול ממוקד ממרחק קצר".

אכן, חלוף הזמן מאז מעצרו של נאשם, מהווה שיקול בבקשה לעיון חוזר, אך אין ביכולתו של שיקול זה בלבד להטות ולהכריע את הכף לטובת הנאשם (ראו: בש"פ 5306/06 מדינת ישראל נ' שטרית, ניתן ביום 16.7.06).

בכל מקרה, הביטוי "זמן ניכר" מאז המעצר משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ראו: בש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) 3215, 2006) וכשם שזכויותיו של הנאשם יקרות הן כך גם שלומו של הציבור שלעתים עלול להיפגע על לא עוול בכפו ויפים לענייננו הדברים הבאים אשר נאמרו בהקשר של הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים:

"...לא ניתן להתעלם מכך שכאשר שוקלים אנו שחרור לחלופת מעצר יש לזכור כי אנו מדברים במקרה זה בשחרורם של נאשמים בחמורה שבעבירות אל חיקה של חברה שהאלימות פושה בה ואזרחים תמים וישרי דרך מוצאים עצמם נפגעים על לא עוול בכפם. אזרחים אלה זכאים גם הם להגנה, לחיים בביטחון ובשלווה והגנה זו חשיבותה אינה נופלת מזכותו לחירות של נאשם נגדו הוגש כתב אישום חמור. אכן, קשה להסכין עם מצב בו נאשמים שוהים במעצר תקופות ממושכות אך בשל כך שמערכת המשפט עמוסה, שיומניהם של עורכי הדין עמוסים גם הם ומשפטים אינם מתנהלים בקצב המתבקש. ואולם, קשה גם להסכין עם מצב בו ביטחון הציבור מופקר בשל בעיות מערכתיות של תקציבים, משאבים ותקנים. זוהי המציאות בה מתקבלת החלטתו של בית המשפט המתבקש להאריך את המעצר וממנה אין הוא רשאי להתעלם בבוחנו את האפשרות להורות על שחרור לחלופת מעצר תחת הארכת המעצר פעם נוספת" (בש"פ 1240/07 ריאן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 21.2.07).

לטעמי עילות המעצר נגד המבקש בעינן עומדות וכך גם חוסר האפשרות לשחררו לחלופות מעצר בשלב זה. לכאורה, המבקש מסובך בעבירה מהחמורות שבספר החוקים וכך גם מסוכנותו של המבקש, אשר חבר לכאורה לאחר ורצחו אדם אחר בעקבות ויכוח סתמי ומיותר.

מאז החלטת המעצר הראשונה עברו להם כשנה ושבעה חודשים. לא נראה כי המשפט מתנהל בעצלתיים ולעת הזו הצדדים נמצאים לקראת סיום פרשת ההגנה. יש לקוות כי המשפט יסתיים במהרה ויוכרע הדין בעניינו של המבקש כך יוטב עמו ועם הציבור בכללותו.

סוף דבר - הבקשה לעיון חוזר נדחית.



רשימת 100 נושאים רלוונטיים נוספים

1. תוצאה עסקית בלתי סבירה
2. בניה לא חוקית - ערעור על עונש
3. תאונת עבודה עם מלגזה ידנית
4. מעצר על ניסיון שוד
5. העברת ילד למשמורת האב
6. חוב דוכן מפעל הפיס
7. היטל צנרת
8. נפילת עץ על מכונית - אחריות העירייה
9. ערעור תעבורה
10. צ'ק ביטחון בלי תאריך
11. ענישה בעבירות צווארון לבן
12. פירוק שיתוף בדירת מגורים בין ידועים בציבור
13. חיוב חברה בהפקדת ערובה להוצאות משפט
14. בקשה להורות על תיקון כתב תביעה
15. עתירה לביטול הקצאת מקרקעין
16. סירוב לבדיקת פוליגרף בתחילת העבודה
17. זכות וטו של המיעוט בחברה
18. שכר טרחת עו''ד תביעת ביטוח לאומי
19. שריפה בגלל קצר חשמלי במכשיר חשמל
20. קבלת ערעור על צו מניעה
21. פטור ממס מכירה לקרוב משפחה
22. פטור ממס שבח מתנה לקרוב משפחה
23. אגרת גרירה - תביעה ייצוגית
24. אי מציאת טביעות אצבע
25. ערעור תביעת שיבוב בגין הצפה
26. התפרצות מחלת נפש במהלך שירות צבאי
27. בקשה להגיש תצהיר נוסף
28. עונש על ניסיון לרצח
29. זיקת הנאה מכוח שנים
30. בקשה לעכב פסק דין כספי
31. ערעור על הרשעה בעבירת מעשה מגונה
32. הרחבת תחום שיפוט עיר
33. מעצר בעבירה על חוק איסור מימון טרור
34. ביטוח מוות במהלך חופשה בחו''ל
35. חובת הגילוי בדיני חוזים
36. פטור מאגרת בית משפט תביעה בסך 100 מיליון
37. חילוט סחורה במכס בגין הפרת זכויות יוצרים
38. אזרחות לבני זוג של אדם שנפטר
39. דמי היתר תחנת דלק
40. תביעה רכושית ומזונות קטין
41. התפטרות עקב חילופי מעבידים
42. ערעור על תביעה לשכר טרחה
43. התיישנות אחריות למוצרים פגומים
44. נסיעה ללא חגורה
45. פציעה בברך בצבא
46. בניה בניגוד לצו מינהלי
47. המשמעות של ביטול צ'ק
48. העברה בנקאית ללא מסמך בכתב
49. מעצר בגין התעללות בבעלי חיים
50. תנאים למתן צו מניעה זמני
51. נפילת עץ על רכב בזמן נסיעה
52. הקדש לצרכי צדקה
53. בקשה לביטול מכר בכינוס נכסים
54. הקצאת מגרשים באגודה שיתופית
55. בקשה לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד
56. עיכוב מימוש משכנתא עד להחלטה בערעור
57. שחרור טובין מהמכס
58. אלימות באולם בית משפט
59. החזר ארנונה ששולמה ביתר
60. תגמול נצרך
61. הגדה של פסח - זכויות יוצרים
62. סגירת גני ילדים בבני ברק
63. תביעה נגד חנות מחשבים - סירוב לתקן אייפוד
64. שלילת רישיון של נאשם
65. צו מניעה נגד שימוש בשם
66. תאונת דרכים בשכרות
67. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל
68. החזר הוצאות ביטוח שיניים
69. ארנונה על מחסן בשכירות
70. התנאים למתן צו מניעה זמני
71. ערעור על גזר דין נהיגה בשכרות
72. אשם תורם בדיני חוזים
73. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה
74. בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר
75. תוספת כוננות לעובד מדינה
76. הכרה בנפגעי פעולות איבה בביטוח לאומי
77. נפילת אבנים ברחוב
78. בקשה להצטרף להליך הגבלים עסקיים
79. שלילת רשיון לכל החיים
80. גניבת רכב בחולון
81. חסימת אתר אינטרנט
82. רגולציה בתקשורת
83. אחריות העירייה בגין נפילה לבור
84. מע''מ על תרומה תמיכה או סיוע
85. פטור מערבון בגלל מצב בריאותי
86. פציעה מקליע פלסטיק
87. תמרור ב-37
88. נוסח ערבות מחייב במכרז
89. ערעור על היטל ביוב
90. גובה פיצויי הפקעה
91. ביטול הודעת איסור שימוש ברכב
92. פסק דין הצהרתי בין אחים על זכויות במקרקעין
93. עונש על הברחת נשק
94. פיטורים מילואים
95. נוהל העסקת עובדים זרים בענף הבניין
96. עונש על פניית פרסה אסורה
97. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעת מזונות
98. עונש על גניבת בקר
99. ביטוח טיול לדרום אמריקה
100. מעצר על נהיגה בשלילה
ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

פשיטת רגל