עסקת טיעון בעבירת מעשה מגונה

להלן גזר דין בנושא עסקת טיעון בעבירת מעשה מגונה:

גזר דין

השופטת שרה ברוש:

1.     במסגרת הסדר טיעון, אליו הגיעו הצדדים בטרם החל שלב ההוכחות בתיק, הודה הנאשם, (להלן: "הנאשם"), בעובדות כתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") והורשע על ידינו בעבירה של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").
במסגרת ההסדר, תוקן כתב האישום המקורי כך שעבירת האינוס שהופיעה בו הומרה בעבירה של מעשה מגונה.
הוסכם, כי הצדדים יעתרו במשותף לעונש של ארבעה וחצי חודשי מאסר לריצוי בפועל, מתוכם תנוכה תקופת מעצרו של הנאשם (בת 86 ימים) בתוספת מאסר על תנאי על כל עבירת "מין אלימות ופשע" ותשלום פיצוי למתלוננת על-סך 3,000 ₪ (סכום זה הופקד בקופת בית המשפט בתום ישיבת הטיעונים לעונש).
כמו כן, במסגרת ההסדר, הסכים עוד הנאשם להתחייב שלא לחזור לעבוד בבניין בו מתגוררת המתלוננת או להתקרב לסביבתה.




2.     ואלה עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע הנאשם:
הנאשם עבד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בעבודות תחזוקה בבניין בתל אביב. המתלוננת הינה סטודנטית המתגוררת בבניין.
ביום 4.12.06 בשעה 13:30 או בסמוך לכך יצאה המתלוננת מדירתה ופגשה בנאשם בכניסה לבניין. הנאשם הציע למתלוננת לשתות עמו קפה, היא נענתה בחיוב וניהלה עמו שיחה קצרה. בהמשך, ביקשה המתלוננת מהנאשם לבדוק מתג לחימום מים בדירתה. הנאשם נענה לבקשתה, נכנס לחדרה של המתלוננת ובדק את המתג. הנאשם החל לשאול את המתלוננת שאלות אינטימיות; המתלוננת ניסתה להתחמק בתואנה כי היא ממהרת ללימודים, אך הנאשם המשיך לשאול אותה שאלות, ביקש להיפגש עמה לעיתים ולראותה בעירום. המתלוננת סירבה לבקשותיו של הנאשם, ולשאלתו מדוע, היא השיבה "ככה, כי אני מתביישת ואני לא רוצה". הנאשם הרים את חולצתה של המתלוננת, החל למשש את שדיה ולנשקם, והתעלם מבקשותיה לחדול ממעשיו ומדבריה כי היא ממהרת ללימודיה. בהמשך, נשען הנאשם על המתלוננת, פתח את רוכסן מכנסיו והתחכך בגופה.

3.     ב"כ התביעה, עו"ד רחל חזן, ביקשה כי נכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, שלהשקפתה הינו הסדר ראוי, משקלל את מכלול השיקולים הרלוונטיים ומשרת את האינטרס הציבורי.
התובעת הסבירה כי הסדר הטיעון נכרת לנוכח "קושי ראייתי מובנה" שנבע בעיקר מהרצון לחסוך את עדותה של המתלוננת, שנפלה בעבר קורבן לתקיפה מינית ומצויה כיום במצב רגיש וקשה; קושי ראייתי נוסף נעוץ בחוות דעת ביולוגית שנתקבלה מהמעבדה לזיהוי פלילי ש"לא תרמה להכרעה בזירת המחלוקת, ואולי אף כרסמה מעט בגרסת המתלוננת" ועובדות רבות בכתב האישום נתגלו כנתונות לפרשנות שונה; לנאשם עבר פלילי נקי, הוא היה עצור במשך כמעט שלושה חודשים ונתקבלו "המלצות על אופיו הטוב", כך ב"כ התביעה.
המתלוננת מודעת להסדר והביעה את הסכמתה לו.

4.     הסניגור, עו"ד מיזאוי אבו-חוסיין, הצטרף לדבריה של התובעת וביקש אף הוא כי נאמץ את הסדר הטיעון, שלדבריו הינו הולם בנסיבות העניין, חוסך מהמתלוננת את המעמד הקשה של מתן עדות בבית המשפט ובזמן שיפוטי יקר.
הסניגור הוסיף וביקש להדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו בן 59, בעל עבר פלילי נקי, שעבר בבניין בו התגוררה המתלוננת במשך 28 שנים, והפסיד את מקור השתכרותו ואת הזכויות המגיעות לו ממקום עבודתו; לנאשם ארבעה ילדים, בתו הבכורה בת 14 וחצי ומשפחתו נעדרת מקור פרנסה או תמיכה; הנאשם הינו "אדם שלא יודע להסתבך" אשר מעד מעידה חד פעמית, ועצם הרשעתו בעבירת מין יש בה כדי לגרום ל"נזק בלתי הפיך" לנאשם ולבני משפחתו, לרבות ביכולת הכניסה והיציאה מישראל, שכן הנאשם מתגורר באיזור המוגדר כשטח צבאי סגור; הנאשם התנהג למופת לאורך כל תקופת מעצר הבית שלו; כך הסניגור.

5.     בדברו האחרון, הודה הנאשם לבית המשפט.

דיון והכרעה
6.     בבואנו לגזור את עונשו של הנאשם, חזקה עלינו מצוותו של בית המשפט העליון, בכל הנוגע לאישורם של הסדרי טיעון. כך כב' השופטת בייניש בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577:
"הנחת עבודה ראויה היא כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות, ובית המשפט יניח ככלל כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב ומשיקולים ענייניים. על הכבוד ההדדי המתחייב בין התביעה לבית המשפט כזרועות במערכת אכיפת החוק עמד השופט חשין בפסק דינו בפרשת יאיר לוי: "... אם עשתה הפרקליטות עסקת טיעון, ראוי לו לבית המשפט שישמור על כבודה של הפרקליטות וייעשה, בין השאר, לכיבוד העסקה (ע"פ 1289/93, 1290 יאיר לוי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(5) 158, 174)".

וע"פ 9600/04 גדי משראקי נ' מדינת ישראל תק-על 2005(1) 2863:
"אכן, בגוזרו את העונש על בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין והעובדה שהושג הסדר טיעון אין בה כדי לפטור אותו מחובתו זו. אולם, מקום שבו מוצג בפני בית המשפט הסדר טיעון צריך הסדר זה להוות שיקול מרכזי בשיקוליו של בית המשפט הגוזר את העונש וככלל על בית המשפט לקיימו (ראו: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (1) 577, להלן: עניין פלוני). המקרים בהם יסטה בית המשפט מהסדר טיעון, על פי גישת האיזון שאומצה בעניין פלוני הנ"ל, הם אפוא המקרים החריגים ובית המשפט יעשה כן מקום ששוכנע כי נפל פגם משמעותי בשיקולי התביעה. לעומת זאת, העובדה לבדה שהעונש עליו הוסכם איננו העונש שראוי היה להטילו בנסיבות המקרה לפי השקפתו של בית המשפט, אין די בה כדי להביא לסטייה מן ההסדר".

וראו גם דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' אופיר פרץ ואח', תק-על 2005(1) 4600.

7.     לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים כפי שהורנו בית המשפט העליון בע"פ 1958/98 הנ"ל ובאלה שבאו בעקבותיו, אנו מאמצים את הסדר הטיעון ונותנים לו תוקף, תוך אימוץ תקופת המאסר לה עתרו ב"כ הצדדים, שהינה מאוזנת בנסיבות העניין, כפי שיפורט להלן.

8.     מעשיו של הנאשם מכוערים ובזויים, נעשו בביתה של המתלוננת, עת שביצע עבודות תחזוקה בביתה, לבקשתה. יחד עם זאת, עבירת האינוס שבה הואשם הנאשם מלכתחילה הומרה בעבירה של מעשה מגונה שהינה במדרג הנמוך ביותר של עבירות המין והמצויה בסמכות שיפוטו של בית משפט השלום (ראו את דבריה של כב' השופטת שטרסברג- כהן בע"פ 2346/98 משה ימיני נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 617, 620). אין להתעלם מהודאתו של הנאשם במיוחס לו ומנטילת האחריות, שאיפשרו לחסוך מהמתלוננת את המעמד הקשה של מתן עדות בבית המשפט, זאת במיוחד על רקע מצבה המיוחד כפי שעולה מדברי ב"כ התביעה; הבאנו בחשבון גם את הקשיים הראייתיים הממשיים שהתגלו בתיק, אותם פירטה ב"כ התביעה בטיעוניה.
לא התעלמנו גם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, בן 49 (ולא כפי שטען הסניגור בטיעוניו לעונש), אב לארבעה ילדים, אשר מעד מעידה חד פעמית, ומהמשמעויות הכלכליות והאחרות הנלוות להרשעתו בעבירת מין עליהן הצביע הסניגור.

9.     הפקדת סכום הפיצוי למתלוננת, מצביעה אף היא על נטילת אחריות מצידו של הנאשם וגילוי תובנה למצבה של המתלוננת. יש בפיצוי כזה להכיר בסבלה של המתלוננת, להמחיש לנאשם את אחריותו כלפיה, ולהטיב את נזקה - שיש לחברה עניין מיוחד בהטלתו על הנאשם (ע"פ 3818/99 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 724,721.

לאור כל האמור, סבורים אנו כי העונש לו עתרו הצדדים הינו ראוי, מאוזן ומשקלל נכונה את שיקולי הענישה השונים ואת האינטרס הציבורי, את רמת הענישה בעבירה בה הורשע הנאשם ואת אינטרס ההסתמכות של הנאשם.

10.     אשר על כן, אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים:
(א)     ארבעה חודשים וחצי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי תקופת מעצרו (86 ימים).
(ב)     שנתיים מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו, כל עבירה על פי סימן ה' לפרק י' של חוק העונשין שהיא פשע או כל עבירת אלימות.
(ג)     תשלום פיצוי למתלוננת על-סך 3,000 ₪. אנו מורים למזכירות בית המשפט להעביר את התשלום שהפקיד הנאשם בקופת בית המשפט על סך 3,000 ₪ למתלוננת, א.א, על פי פרטים שיימסרו לה על ידי התביעה, שתוודא ביצוע ההעברה כאמור.
(ד)     רשמנו בפנינו את התחייבותו של הנאשם להימנע שלא לחזור לעבוד בבניין בו מתגוררת המתלוננת (ברחוב איינשטיין 71 בתל אביב) כל עוד היא מתגוררת במקום, ולא להתקרב לסביבתה, כפי שהוסכם בסעיף 6(ג) להסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כיבוד הסדר טיעון

  2. ביטול עסקת טיעון

  3. דחיית הסדר טיעון

  4. אי אישור עסקת טיעון

  5. הסדר טיעון בעבירת שוד

  6. עסקת טיעון בעבירת תקיפת שוטר

  7. עסקת טיעון בעבירת מעשה מגונה

  8. השפעת הסדר טיעון על שיקולי ענישה

  9. הסדר טיעון בעבירה של תקיפת בת זוג

  10. עונש על עבירת תקיפה לאחר הסדר טיעון

  11. עובדות שבהן לא הודה הנאשם בעסקת טיעון

  12. הסדר טיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה

  13. הסדר הטיעון - סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה

  14. טענה לעונש כי גיבוש הסדר הטיעון נובע מקושי ממשי בחומר הראיות

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון