שחרור ממעצר בעבירות פריצה לרכב

להלן החלטה בנושא שחרור ממעצר בעבירות פריצה לרכב: החלטה 1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: א. פריצה לרכב- עבירה לפי סעיף 413 סיפא לחוק העונשין תשל"ז- 1977. ב. גניבה מרכב- עבירה לפי סעיף 413 (א) לחוק העונשין תשל"ז- 1977. ג. גניבה והונאה בכרטיס אשראי- עבירה לפי סעיף 16(א)+17 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986. ד. ניסיון גניבה והונאה בכרטיס אשראי- ארבע עבירות לפי סעיף 16(א)+17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו- 1986. ה. איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977. 3. נטען בכתב האישום כי בתאריך 9/1/05 בסמוך לשעה 11:00, בתחנת הדלק "פז" ביציאה הצפונית של באר שבע, על כביש 40 צפון, פרץ המשיב לרכב מסוג איסוזו מ.ר 67-493-36 השייך למתלונן בכך שפתח את דלת הנהג ונכנס פנימה בכוונה לבצע גניבה או פשע. נטען בכתב האישון כי במועד ומעמד האמור לעיל, גנב המשיב את ארנקו של המתלונן, שהכיל 4 צ'קים, מסמכים, שקל אחד וכרטיס אשראי, בכך שנטלו ונשאו מתוך כוונה לשוללו שלילת קבע. נטען בכתב האישום כי בסמוך לאחר האירוע המתואר לעיל, נטל המשיב את כרטיס האשראי של המתלונן מתוך הארנק, שלא בהסכמתו, בכוונה להשתמש בו ולאפשר לאחרים להשתמש בו. נטען בכתב האישום כי בסמוך לאירוע המתואר לעיל, השתמש המשיב בכרטיס האשראי, מסוג מאסטרכארד, של המתלונן, שמספרו 5326100318864968, שלא בהסכמתו, בכך שביצע בו 2 שימושים לרעה בתחנות דלק, בסכום כולל של 582.44 ₪. נטען בכתב האישום כי בסמוך לאירוע המתואר לעיל, השתמש המשיב בכרטיס האשראי, בכך שניסה לשלם באמצעותו 4 פעמים נוספות בתחנת דלק "פז" בצומת בית קמה ותחנת "אלון" בצומת דביר. נטען בכתב האישום כי בתאריך 9/1/05 בסמוך לשעה 19:30 במהלך חקירתו של המתלונן בתחנת באר שבע, איים המשיב על המתלונן בפני השוטר אבי אטדגי מתחנת באר שבע בכך שאמר לו " אני אזיין אותו, אני אדאג שיגיעו לבית שלו, אני יודע איפה הכתובת שלו" וזאת במטרה להפחידו. 4. בבקשה למעצר עד תום ההליכים, טען התובע כי כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב גניבה והונאה בכרטיס אשראי ואיומים. טען התובע כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה הכוללות את הודעת המתלונן, הודעת נציגת חברת האשראי, דו"חות פעולה וחקירה והודאת החשוד באשר לעבירת השימוש וההונאה בכרטיס האשראי. טוען התובע כי למשיב הרשעה בעבירה של החזקת נכס חשוד וכי לחובתו תלוי ועומד ת.פ 1744/04 בבימ"ש שלום באילת בגין תקיפת שוטר, תקיפה, העלבת עובד ציבור וניסיון בריחה ממשמורת חוקית. טוען התובע כי ניסיון הבריחה ממעצר בעבר, מקימה יסוד סביר ששחרור המשיב או אי מעצרו, יביא להתחמקותו מהליכי שפיטה ולפיכך מתקיימת עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק. טוען התובע כי כנגד המשיב קמה עילת מעצר נוספת מכוח סעיף 21(א)(א)(1)(ב) שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחון הציבור ורכושו באם ישוחרר בשים לב לאופי העבירות אותן ביצע. טוען התובע כי לאור האמור יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 5. בא כוח המשיב (להלן: "הסניגור") טוען כי אמנם קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב אך אין עילת מעצר מאחר והעבירות המיוחסות למשיב אינן מקימות עילת מעצר. 6. התובע טוען כי אמנם מדובר בעבירות רכוש אך למשיב יש הרשעה קודמת, כמו כן המדובר בכתב אישום חמור בו מיוחסת למשיב גם עבירה של איומים ולכן צומחת עילת מסוכנות כלפי המתלונן וכלפי הציבור. 7. טוען הסניגור כי גם עבירת האיום אינה מקימה עילת מעצר. טוען הסניגור כי כידוע עבירות רכוש אינן מקימות עילת מעצר, ובמקרה זה מדובר בעבירה אחת של פריצה לרכב. טוען הסניגור כי יש לשחרר את הנאשם בערבות, אביו של הנאשם מוכן לערוב לו. 8. מבקש התובע לחקור את הערב המוצע. הערב, מר זיאדנה יונס, אביו של המשיב, בתשובתו לשאלות התובע טוען כי הוא יודע מה מייחסים לבנו, שימוש בדברים שלא לו. טוען הערב כי לא ידע שמיוחסת למשיב גם עבירה של פריצה לרכב, שכן לדבריו לא ידע שהוא מואשם בגניבה מרכב. טוען הערב כי לא ידוע לו על דבר האיומים של המשיב כלפי המתלונן בתחנת המשטרה. טוען הערב כי הוא אינו עובד ויושב בבית כל היום כאשר לדבריו הוא נשוי ויש לו עוד ילדים. טוען הערב כי הוא יכול לפקח על המשיב, לדבריו למרות שהוא אביו ולמרות שהמשיב הגיע למצב שכזה, אין הוא בטוח כלל שהוא זה שעשה את העבירה ויתכן כי רק ישב עם מי שביצע את העבירה. טוען הערב כי הוא יכול לפקח על המשיב במאת האחוזים ואם ייצא המשיב מהבית, יודיע מייד לתחנת המשטרה . טוען הערב כי אם הוא יצטרך לצאת לסידורים, יש מי שישמור על המשיב שכן יש לו 11 אחים מעל לגיל 18. טוען הערב כי היה רוצה שהמשיב ימשיך לעבוד עם אחיו בחברת תעשיה בשדרות. טוען הערב כי אין לו רכב. טוען הערב כי אין לו עבר פלילי. 9. טעון התובע כי כיוון שלא בדק את רישומיו הפלילים של הערב המוצע, יש לדחות את מתן ההחלטה עד שבדיקה שכזו תעשה. 10. באשר לקיום ראיות לכאורה. מסכים הסניגור כי במקרה זה יש ראיות לכאורה כנגד המשיב. באשר לקיומה של עילת מעצר התביעה מייחסת למשיב עבירות רכוש וכן עבירה של איומים על המתלונן. מחומר החקירה עולה כי המשיב, לאחר שנעצר, הודה בעבירה המיוחסת לו של שימוש לרעה בכרטיס האשראי, אך טען כי לא פרץ לרכב ולא גנב ממנו את הארנק, אלא מצא אותו על מכונת הסיגריות בתחנת הדלק. לעניין האיומים סבור אני כי דבריו של המשיב שאיומים אלו נאמרו בעלמא ללא כל כוונה כאשר הוא היה במצב של לחץ, מקובלים, שכן המשיב לא ניסה בחקירתו להרחיק את עצמו מהאירוע ואף הודה בחלק מן העובדות המיוחסות לו, ואף הביע עליהם חרטה. כמו כן אין המשיב יודע את כתובתו של הנאשם ולכן לא קם יסוד של חשש סביר למסוכנות של המשיב כלפי הנאשם. לעניין עבירות הרכוש, ידועה ההלכה כי מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיהם היסודיות של יחידיה, ובנסיבות מסוימות יש בהם כדי לסכן את בטחונה של החברה ואת בטחונו של כל אדם בה. בנוסף על כך, עבירות רכוש טומנות בחובן סיכון טבוע כי בתנאים מסוימים הן יבוצעו באלימות ותוך סיכון חיי אדם, או שלמות גופו, אם לצורך השגת הרכוש, אם לשם שמירה עליו ואם לצורך המלטות המבצעים מעונש. לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, דהיינו לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לביטחון במשמעותו האמורה. מפנה ל-בש"פ 5431/98. רוסלן ואח' נ. מ"י, פ"ד נב(4). כאמור, באופן עקרוני עבירות רכוש יכולות להקים עילת מעצר בנסיבות מסוימות, כעת צריך לבדוק האם במקרה זה, מעשיו של המשיב מקימים עילה כאמור. למשיב מיוחסת עבירה של התפרצות לרכב, גניבה מרכב וכן שימוש לרעה בכרטיס אשראי, כמו כן למשיב אין הרשעות קודמות אלא רק מב"דים אשר חלקם עוסק בעבירות רכוש. סבור אני כי מעשים אלו אמנם מקימים עילת מסוכנות כלפי המשיב כנגד רכושו של הציבור, אך מאידך אין מסוכנות זו מצדיקה את השארתו של המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ושחרור בתנאים מסוימים ישיגו גם הם את מטרת המעצר ואת נטרול המסוכנות של המשיב. 11. באשר לחלופת מעצר. אביו של המשיב הוצג כערב אשר יכול לפקח על המשיב ואף נחקר על ידי התובע. הערב ציין כי אין לו עבר פלילי אך התובע ביקש לבדוק זאת בטרם תינתן החלטה בעניין המשיב, אך טרם הוצגו לבית המשפט תוצאות בדיקה זו. באם לא תציג התביעה ממצאים שונים על עברו של הערב, הרי שיש לסמוך על דבריו ומכאן שהוא יכול להיות ערב ראוי לנאשם בנסיבות העניין. לאור האמור לעיל, סבור אני, כי הטלת מעצר בית מלא על המשיב תחרוג ממטרת המעצר וכי ניתן להסתפק במעצר בית בשעות הלילה בלבד, ובשעות היום יוכל המשיב לעבוד ביחד עם אחיו, אשר יפקחו על כל צעד שלו ביחד עם אביו. 12. לאחר ששקלתי את נסיבות מקרה זה אני מורה כי: א. המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 5,000 ₪. ב. אביו של המשיב יחתום על ערבות צד ג' בסך 5,000 ₪. ג. משעה 20:00 ועד שעה 6:00 ישהה המשיב במעצר בית מלא תחת פיקוחו של אביו מר זיאדנה יונס. ד. משעה 6:00 ועד לשעה 20:00 רשאי המשיב לצאת מביתו וללכת למקום עבודתו כאשר בכל עת אחד מאחיו הבגירים יפקח עליו. ה. המשיב לא יצור קשר מכל סוג שהוא עם המתלונן לא בעצמו ולא על ידי אחרים.שחרור ממעצרפריצהגניבת רכברכבמעצר