להלן הכרעת דין בנושא אי התייצבות לשימוע בפני קצין משטרה: הכרעת דין 1. השאלה בקליפת אגוז- מה דינו של נאשם שהוזמן אך לא התייצב לשימוע לפני קצין משטרה, רישיונו נפסל בהיעדר לחודש, ולאחר מכן נתפס כשהוא נוהג? ונענה כבר מראש כי המחוקק קבע כי מי שלא הגיע לשימוע כאילו הודע לו כי נפסל. האשמה ומהלך הדיון 2. הנאשם שלפנינו מר מלול יצחק (להלן: "הנאשם") הואשם בעבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה התשכ"א-1961 [ להלן: "סעיף 67 לפקודת התעבורה" ] ( נהיגה בזמן פסילה) ובעבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970 (נהיגה ללא ביטוח). 3. לטענת המאשימה, ביום 24.3.09 סירב הנאשם ליתן דגימת אוויר נשוף לאחר שנחשד בשכרות. אשר לכן, הוזמן הנאשם לשימוע בפני קצין משטרה, חתם על ההזמנות, ורישיונו נלקח ממנו עד לשימוע. למרות זאת, הנאשם לא התייצב לשימוע, ונמצא בסופו של דבר נוהג ברכב ביום 2.4.08. 4. הנאשם כפר באשמתו בישיבות הקראה שהתקיימו ביום 2.2.09 וביום 23.03.09. התיק נקבע להוכחות ליום 07.07.09 והסתיים בו ביום. נקבע כי הכרעת הדין תינתן ביום 24.09.09 בשעה 10:00. מטעם התביעה העידו העדים הבאים: עת/1 רס"ב גדעון אקוע (להלן: "עת/1") עת/2 רס"ר יוסי בן שלוש ( להלן: " עת/2"). עת/3 רפ"ק אליאס יפת (להלן: "עת/3"). עת/4 רס"מ אדם גרפילד ( להלן: "עת/4") כמו כן הוגשו וסומנו המסמכים הבאים: ת/1 דו"ח שנערך והוגש על ידי עת/1. ת/2 דו"ח שנערך והוגש על ידי עת/1. ת/3 דו"ח פעולה שנערך על-ידי עת/2. ת/4 דו"ח פעולה שנערך על ידי עת / 2. ת/5 טופס השימוע שנערך על ידי עת/3. ת/6 טופס עדות הנאשם שנערך על- ידי עת/4. מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד. ולא הוגשו מסמכים מטעמו. העובדות שאין עליהן חולק 5. אין חולק כי ביום 24.03.08 סמוך לשעה 21:00 נהג הנאשם ברכב מסוג איווקו מספר 1074963 (להלן: "הרכב"). במועד זה סירב הנאשם ליתן דגימת אוויר נישוף עפ"י דרישות השוטר, בניגוד לאמור בסעיפים 62(3) (שכרות), 64ב, 64ד (א) ו-39א לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"). 6. הנאשם לא התייצב למועד השימוע שנקבע לו ליום 25.03.08 בשעה 17:00. אזי החליט הקצין לשפוט אותו בהעדר ורישיונו נפסל על ידי הקצין לתקופה של שלושים יום, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 47(ו) לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן: "סעיף 47(ו) לפקודת התעבורה"). 7. אין גם עוררין כי ביום 2.04.08 נתפס הנאשם שהוא נוהג ברכב, כאשר, לטענת המאשימה, הנאשם פסול מלנהוג ברכבו עוד מיום 26.03.08. 8. ולצורך הדיון בענייננו, נסביר בתחילה את המצב החוקי, ואחר כך נבדוק את השלכותיו לענייננו. ולשם כך נחזור אחרונית עד להצעת החוק. נוסח הצעת החוק מיום 16.1.1996 היה: 47. (א) בסעיף זה, "קצין משטרה" - קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה. ............ ............. (ו ) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מלהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה), גם בהעדרו ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שאין בידו רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67. 9. מכאן שבהצעת החוק קודם לתיקון אין כל התייחסות לשאלת הידיעה של הנהג. נאמר רק כי מי שלא הופיע לשימוע, יראו אותו כמי שאין בידו רישיון נהיגה. 10. אולם לאחר דיוני הוועדה חוקק החוק בדרך שונה. ביום 1.4.1997 התקבל בכנסת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 41), התשנ"ז-1997, 47 (ו) לפקודת התעבורה כפי שתוקן שעניינו "פסילה בידי קצין משטרה" קובע את כל המקרים בהם יפסול הקצין כדלקמן: 47. (א) בסעיף זה, "קצין משטרה" - קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה. (ו) (ו) לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה) גם בהעדרו, ומאותו מועד יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67. (ההדגשה אינן במקור א. טננבוים) 11. כלומר, הסעיף קבע חזקה כי אם אדם לא התייצב לשימוע רואים אותו כמי שנמסר לו מפורשות שרישיונו נפסל. כמובן, שחזקה זו בדומה לכל חזקה אחרת ניתנת לסתירה, אך חובת ההוכחה היא על הטוען לסתירתה. הסיבה להלכה זאת ברורה. מטרתה למנוע מנהגים שלא התייצבו לשימוע בפני קצין משטרה מלהתחמק מעונש הפסילה. 12. בעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת א. שדמי פ"ל (ת"א) 876/04 מדינת ישראל נ' קסוס משה. תק-של 2005(3), 23425, פיסקה 10 לפסק הדין: "....אין מחלוקת על כך שהנאשם לא התייצב לשימוע בפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו. המחוקק צפה אפשרות זו וכדי למנוע מהנהג את האפשרות להתחמק בדרך זו מפסילה, נקבעה החזקה בסעיף 47(ו) לפקודה, לפיה אם לא הופיע הנהג בפני קצין המשטרה, רשאי קצין המשטרה לפסול את רשיון הנהיגה של הנהג בהעדרו ומאותו יום יראו את הנהג כמי שהודע לו שנפסל. ..". עובדות המקרה שלפנינו 13. במקרה שלפנינו מאחר שהנאשם בחר שלא להגיע לשימוע בפני קצין משטרה במועד שזומן אליו , חזקה היא שרואים אותו כמי שהודע לו בדבר הפסילה. הנאשם בעדותו לא סתר חזקה זו, אלא אדרבא מעדותו אנו למדים כי הוא היה מודע שהוא חותם על טפסי הזימון לשימוע כאשר רכבו נעצר על ידי עת/1 אך לא קרא את תוכנם, וכלשונו: "... ביום האירוע 24.3, שזה האירוע שבו רכבך נעצר על ידי השוטר גדעון אקווה, האם אתה זוכר שחתמת על מסמכים כשלהם? ת. כן. ש. כמה? ת. לא זוכר. לא יודע כמה אך היו כמה וכמה טפסים מסמכים שחתמתי עליהם. ש. קראת את המסמכים לפני שחתמת עליהם? ת. לא. ש. מי חותם לפני שהוא קורא? ת. התחלתי יום עבודה בשעה 06:00 והייתי בתחנת המשטרה בשעה 22:00. לא היה לי כח והשוטר רצה ללכת איתי פרנצי'פ. הוא אמר שסירבתי להיבדק בדיקת שכרות ואמרתי שאני לא סירבתי. .... (פרו' עמ' 14 ש' 21-31). 14. באשר לטענתו של הנאשם כי הוא לא ידע על מה הוא חתם, ההלכה בעניין זה קובעת כי חזקה כי אדם החותם על מסמך לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם. לאור כך דין טענה זו להידחות. ובהמשך אומר הנאשם כדלקמן: "ש. מציג בפניך טופס, זימון לשימוע.אתה חתום על הטופס הזה? ת. (הנאשם מעיין). כן. ש. ניתן לך העתק ממנו? ת. לא. ניתנו לי 2 טפסים בודדים היה לי פאוץ' ששמתי בו את הטפסים ואת הכסף. שמתי את המסמכים האלה בפאוץ'. פעם שניה שהוצאתי את זה זה היה כאשר הייתי בפני השוטר שהעיד כאן לפני. בשימוע הוא אמר לי "אתה חייב להגיע לקצין בשם אליאס ורק הוא ימשיך מה יהיה המשך ההתנהלות איתך ומה קורה איתך הלאה". לא ידעתי מה הנוהל ומה צריך לקרות.הוא אמר שאני חייב להגיע לקצין. הוא רצה להביא קצין לתחנה אך לא מצא קצין והוא אמר שיש לי מזל שהוא לא מצא קצין כי באותו רגע הוא היה לוקח לי הרשיון. הוא אמר לי שלמחרת בבוקר אני צריך להגיע בפני קצין אליאס...." (פרו' עמ' 15 ש' 12-21). 15. זאת ועוד הנאשם העיד בחקירתו הנגדית כי בזמן הסירוב לבדיקת הינשוף דעתו הייתה צלולה לחלוטין: "ש. הכל התחיל כאשר נעצרת וביקשו וביקשו ממך להיבדק בינשוף? ת. כן. אני זוכר את היום הזה כמו היום. ש. היית צלול באותו הזמן? ת. כן. " (פרו' עמ' 16 ש' 27-30) 16. יתרה מזאת הנאשם העיד בעדותו כי הוא ידע על ההזמנה לשימוע בעל פה מכאן נראה כי הנאשם "טמן את ראשו בחול" , והמשיך לנהוג כאשר הוא יודע שהוא פסול נהיגה. וכך אמר בפרוטוקול: "ש. אתה בעצם אומר שלא קיבלת את ההזמנה לשימוע? ת. קיבלתי את ההזמנה לשימוע בע"פ". ש. ידעת שזה אליאס? ת. ידעתי שזה הקצין אליאס. ידעתי שזה בתחנת המשטרה. הכל ידעתי. .... ש. זה בגלל שלא ידעת שיש שימוע או לא הבנת. פשוט לא יכולת טכנית להגיע? ת. נכון". (פרו' עמ' 18 ש' 15-22). 17. ובחקירה החוזרת אומר הנאשם כדלקמן: "ש. השוטר גדעון אקווה לוקח ממך את הרשיון הנייר ומה קורה אחרי זה? נכנסת לרכב ונהגת לבית? ת. לא מדויק. נתתי להם את המפתחות הרכב וישבתי שם הרבה זמן. הוא אמר לשוטר איציק סוויסה לקחת אותי לרכב, שתהיה לו נסיעה טובה ותביא ממנו מהאוטו, ממגן שמש את רישיון הרכב. הבאתי לו רשיון הרכב והנעתי ונסעתי". (פרו' עמ' 20' ש' 29-30 ו-עמ' 21 ש' 1-3). 18. הנאשם אף ממשיך ומתאר כי לא היה לו זמן להגיע לתחנת המשטרה עקב עבודתו אלא רק שלושה ימים אח"כ הגיע. אך היות והמתין לקצין (לטענתו) למעלה משעתיים וזה לא קיבלו עדיין, הודיע לו הנאשם כי הוא הולך, ואם רוצה אותו המשטרה, שתקרא לו... (פר' עמ' 16 ש' 1-3). ומאז התעלם הנאשם מכל העניין והמשיך לעבוד כרגיל. 19. לאור העדויות שהובאו בפני ולאחר ששמעתי את הנאשם בעדותו ובהתחשב בתכלית הפקודה, המסקנה היא משלא הופיע הנאשם לשימוע רואים אותו כמי שההודעה בדבר הפסילה ידועה לו. אומנם ניתן לסתור חזקה זו, אך במקרה שלפנינו הנאשם היה רחוק מלסתור חזקה זו, ולא אוסיף בכך. טענות הסניגור על היסוד הנפשי של הנאשם 20. לאמיתו של דבר די היה במה שכתבנו למעלה. אולם לאור טענותיו של הסניגור שטרח עליהן רבות מן הראוי להתייחס אליהן. הסנגור העלה טענות שונות על עבודת המשטרה. אעיר בעניין זה כי לעולם יכולה המשטרה לחקור יותר, לשאול יותר, לוודא יותר, ולעשות יותר. אך אין אנו חיים בעולם אידיאלי אלא בעולם שיש בו עלויות והגבלות. וממילא אפילו צודק הסנגור בטענותיו על כשלים, אין בכך די. 21. עוד טוען הסנגור טענה מעניינת. לשיטתו, הנאשם לא היה שיכור. אך אם היה שיכור כטענת המשטרה, אזי וודאי אין לבוא אליו בטענות שלא הופיע, משום שבהיותו שיכור לא הבין את שנאמר לו... טענה זו מתוחכמת היא אך איננה מתאימה לעובדות. ישנן דרגות שונות בשכרות ואיש לא טען כי הגיע לדרגה שלא הבין את אשר נאמר לו. 22. הטענות המשמעותיות ביותר של הסניגור היו לעניין היסוד הנפשי הנדרש. בעניין זה אציין כי החוק ברור וחד משמעי. מי שלא הגיע, רואים אותו כאילו הודע לו. ובמקרה שלפנינו קבעתי כי הנאשם ידע גם ידע שצריך הוא להגיע למשטרה אחרת ייפסל (ולאמיתו של דבר, גם הנאשם הודה בכך). ממילא אין צורך להיכנס בפרוטרוט לטענה זו. סוף דבר 23. לסיכומו של דבר, לאור כל מה שכתבתי למעלה, ולאחר שקראתי בעיון את סיכומי הסנגור שעשה כל שניתן לעשות בנסיבות העניין, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום של נהיגה בפסילה וללא ביטוח (בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, ולסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי).משטרהשימועקצינים