ועדת התעסוקה במשרד הביטחון

מהי ועדת התעסוקה במשרד הביטחון ? כיצד ניתן לערער על החלטת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון ? בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) תשי"ט - 1949 (להלן:"החוק) נקבע בסעיף 41א,(א1) כי לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים. סעיף 21 (א) לחוק קובע כי אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו רשאי תוך זמן מתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האמורות. באשר לנטל ההוכחה קובע סעיף 41א(ד) כי בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים. ועדת התעסוקה הינה טריבונל סטטוטורי, היינו מדובר בגוף מעין שיפוטי ויש לבחון את טענות הערעור על פי המבחנים המקובלים לביקורת שיפוטית על החלטות וועדות מעין שיפוטיות; היינו בחינת שיקול דעתה של הוועדה וסבירות החלטתה. (ע"ע 300116/98 משה סביון- משחקי יצירה בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג(86),54; עב 2029/03 מלון אורכידיאה בע"מ- מאיר אזולאי, עבודה אזורי, כרך כ' 149). להלן פסק דין בנושא ערעור על החלטת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון: פסק דין 1. בפנינו ערעור על פי סעיף 23 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן: "החוק"), על החלטת וועדת התעסוקה (להלן: "הוועדה") מיום 6/8/06 (להלן: "ההחלטה") אשר קבעה, כי פיטורי המשיב 1 (להלן: "המשיב") נעשו בשל שירות מילואים ובעקבות כך, חייבה את המערערת לשלם למשיב פיצוי בגובה חמישה משכורות ובסך של 35,985 ₪ וכן בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הוועדה. 2. הנתבעת 2 צורפה לתיק, אולם בתחילת הדיון (מיום 11/3/07) ניתנה החלטה בהסכמת הצדדים, כי המשיבה 2 פטורה מהתייצבות בדיון. 3. העובדות שנקבעו על ידי הוועדה בהחלטתה מיום 6/8/06, לאחר ששמעה את טענות הצדדים, ועדויותיהם הינן כלהלן: א. המשיב, נהג משאית במקצועו, החל לעבוד אצל המערערת ביום 21/1/05 ושכרו החודשי היה 7,197 ש"ח. ב. התובע קיבל צו קריאה לשרות מילואים בחודש מאי 2005 לתקופת שרות מיום 18/7/05 ועד ל-10/8/05 (23 ימים), אף כי בפועל שרת רק 17 ימים בתקופה זו. ג. היו מגעים עם קצינת הקישור (ולת"מ כנראה לא הוגש), לדחייה או ביטול של שירות המילואים, אך בסופו של דבר השירות לא בוטל ולא נדחה. ד. סמוך לתחילת מועד שירות המילואים, דהיינו בלילה שבין ה-14 ל-15 ליולי 2000נגנבה משאית הסמיטרלייר של המערערת שחנתה ליד ביתו של המשיב, אשר נהג על משאית זו. ה. המערערת חשדה במעורבותו של המשיב בגניבה זו, אך לא הגישה על כך תלונה במשטרה, אלא השאירה זאת לטיפול חברת הביטוח וחברת המיגון. ו. ממצאים משטרתיים או חקירתיים אחרים באשר למעורבות המשיב בביצוע העבירה, לא הומצאו לוועדה. ז. ב- 17/705, יום לפני תחילת שירות המילואים של המשיב, הודיע איציק סלע, בעל תפקיד במערערת, למשיב כי הוא מפוטר עקב מעורבותו בגניבת המשאית ולקח ממנו את מכשיר המירס שהיה ברשותו. ח. ביום 18/7/05 יצא המשיב לשירות המילואים ובשובו, בתום שרות המילואים לא הועסק יותר על ידי המערערת. 4. השאלות השנויות במחלוקת, על פי החלטת הוועדה הן: א. האם המשיב פוטר או התפטר (לטענת המשיב פוטר בשל יציאתו לשירות מילואים בעוד שהמערערת הכחישה כי התובע פוטר ובוודאי שלא בשל שירות המילואים ומאוחר יותר שינתה גרסתה וטענה, כי עבודת התובע פסקה עם שובו משירות המילואים, הואיל והמשאית עימה עבד נגנבה ולא היתה לה משאית אחרת עבורו). ב. באם יקבע כי המשיב פוטר מעבודתו, מה היה מועד הפיטורין, האם נעשה קודם יציאתו של התובע לשירות המילואים ואז יש לברר האם נעשו בגינו או לא או שמא פוטר המשיב מעבודתו במהלך שירות המילואים או בתקופה של 30 ימים מתומו, שאז חל איסור על המערערת לפטר התובע מכל סיבה שהיא. 5. ועדת התעסוקה קבעה "בהחלטה", כי יש לקבל תביעת המשיב. הוועדה הגיעה למסקנה, כי המשיב אכן פוטר על ידי המערערת ובאשר למועד הפיטורין, קבעה הוועדה, כי התקיימו שני מועדי פיטורים: הראשון, ביום 17/7/05, בו פוטר לגרסת המשיב, ע"י נציג המערערת, איציק סלע. והמועד השני הוא עם שובו של התובע משירות המילואים, כאשר נמנעה המערערת מלספק לו עבודה, משום שמשאיתו נגנבה. באשר למועד הפיטורים הראשון, הגיעה הועדה למסקנה כי המערערת לא הרימה הנטל להוכיח שפיטורי המשיב לא היו בשל שרות המילואים. הועדה קבעה כי חשד המערערת במשיב, כי הוא מעורב בגניבת המשאית, נותר חשד בלבד במועד בו פוטר לראשונה ועד היום הזה. שכן המשאית נגנבה ביום חמישי בלילה וכבר ביום ראשון המשיב נחשד, נלקח ממנו מכשיר המירס והוא פוטר על ידי איציק סלע, ללא ברור של ממש בהאשמה חמורה זו. באשר למועד הפיטורים השני, קבעה הוועדה כי מאחר ונעשתה בתקופה של 30 יום לאחר שירות המילואים, לא יכולה היתה מערערת לפטר את המשיב מכל סיבה שהיא. יחד עם זאת קבעה הועדה, כי אין בידי התובע הוכחה ממשית לפיה יש לקבוע כי הפיטורין היו דווקא בשל שירות המילואים. והוסיפה, כי משכפות המאזניים במקרה דנן, שקולות ומשהדין הוא לטובת המשיב, בעוד ש נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת, הרי שיש לקבל תביעת המשיב (סעיף 21 להחלטה). 6. בערעור הנוכחי עותרת המערערת לבטל את החלטת הוועדה ולדחות תביעתו של המשיב. נימוקי הערעור: 7. המערערת טענה כי הוועדה טעתה כאשר קבעה כי המשיב פוטר פעמיים וכי הפעם השנייה היתה בתקופת הימים האסורים לפיטורין. וזאת על אף שטענה זו הועלתה ע"י ב"כ משיב לראשונה בסיכומים שהגיש ובכך הרחיבה את חזית הדיון מבלי שניתנה למערערת כל אפשרות להתמודד עם חזית זו בכדי להפריכה. עוד טענה המערערת כי הוועדה טעתה בקביעתה שהמערערת לא עמדה בנטל ההוכחה כי פיטורי המשיב לא היו בשל שירות המילואים, וזאת במיוחד לאור הספק בקביעתה, שכן לגרסתה, כפי שטענה לאורך כל הדרך, המשיב פוטר מעבודתו בשל החשד במעורבותו בגניבת המשאית ולא בשל שירות המילואים. 8. המשיב תומך בתגובתו בהחלטת הוועדה ובנימוקיה והוסיף בתשובתו כי טענת המערערת שהמשיב פוטר בשל החשדות למעורבותו בגניבה הינה כסות למניע האמיתי לפיטוריו, שהוא יציאתו לשירות המילואים, שכן המערערת לא הביאה ולו ראייה אחת לכך שמדובר בחשד אמיתי. המערערת לא קיימה בירור רציני של טענתה זו, היא אף לא הגישה תלונה במשטרה ולא העידה עדים רלוונטיים מטעמה בעניין זה. דיון והכרעה: המצב המשפטי: 9. בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) תשי"ט - 1949 (להלן:"החוק) נקבע בסעיף 41א,(א1) כי: "לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים". סעיף 21 (א) לחוק קובע,כי: "אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן "התובע"), רשאי תוך זמן מתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויותיו האמורות" ובאשר לנטל ההוכחה קובע סעיף 41א(ד): "בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים" 10. ועדת התעסוקה הינה טריבונל סטטוטורי, היינו מדובר בגוף מעין שיפוטי ויש לבחון את טענות הערעור על פי המבחנים המקובלים לביקורת שיפוטית על החלטות וועדות מעין שיפוטיות; היינו בחינת שיקול דעתה של הוועדה וסבירות החלטתה. (ע"ע 300116/98 משה סביון- משחקי יצירה בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג(86),54; עב 2029/03 מלון אורכידיאה בע"מ- מאיר אזולאי, עבודה אזורי, כרך כ' 149). ו ובעניין זה נפסק כי: "הלכה פסוקה היא, זה מכבר כי בהעבירו תחת שבטו ביקורתו השיפוטית את החלטת הרשות המוסמכת, אין בית הדין משמש ערכאת ערעור ולא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ולא יתערב בה לשנותה, כל עוד נמצא על פי חומר הראיות, כי פעולת הרשות, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנה בגדר סמכותה על פי דין, באופן ענייני בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב". (ראה: ע"ע 307/99 אופיר טורס בע"מ - זהבה גולדנברג - חייט (לא פורסם,15/10/02) ופסקי הדין שם; ע"ע 1123/00 בית הספר התיכון העירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438). 11. ובעניינו, נקדים ונציין, כי לאחר בחינת החלטת הוועדה והראיות שהונחו בפנינו, לרבות פרוטוקולי הוועדה ושקילת טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי יש לבטל החלטת הוועדה, זאת מן הנימוקים הבאים: 12. הוועדה קבעה בהחלטתה, כי במקרה שלפנינו מוטל על המערערת נטל כבד להוכיח, כי המשיב אכן פוטר מעבודתו שלא מחמת קריאתו לשירות מילואים, זאת לאור סמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים לבין מועד היציאה למילואים- יום אחד בלבד. לכן נקבע על ידה, כי המדובר בשאלה כפולה, היינו קביעת מועד הפיטורין והאם המערערת הרימה את נטל ההוכחה מוטל עליה בעניין זה. 13. באשר למועד הפיטורין, קבעה הוועדה כי במקרה שלפנינו התקיימו שני מועדי פיטורין, האחד- יום אחד לפני יציאתו של המשיב לשירות המילואים והשני לאחר שובו מן השירות. ואולם קביעה זו, לטעמנו, אינה נתמכת בעדויות שנשמעו בפני הוועדה ובראיות שהונחו בפנינו. 14. מושכלות ראשונים הם כי היסוד הן של הפיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד מעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר" (דב"ע שם/116-3 שלום סלמה - מדינת ישראל, פד"ע יב 375; דב"ע ל/1-3 זמל הרמן- דואיב גילה, פד"ע א 18) וכי הדיבור המביא את היחסים לידי סיום חייב להיות חד משמעי(דב"ע ל/10-3 פנחס כהן- ורמוס אברהם, פד"ע א 100). 15. אין חולק כי בעניינו, המשיב עצמו טען כי פוטר על ידי איציק סלע, נציג הנתבעת באופן חד משמעי ומפורש כבר ביום 17/7/05- היינו, לפני יציאתו לשירות מילואים. משכך, אין להיזקק לבחינת מועד הפיטורים השני, שכן הוכח, כך גם לגרסת המשיב, כי פוטר יום קודם יציאתו לשירות המילואים. משכך, יש לבחון מהי העילה שהביאה לפיטורי המשיב והאם אלו נבעו מן העובדה, כי המשיב היה צריך לצאת לשירות מילואים ב -18/7/05 או שמא נבעו מעילה אחרת. 16. המערערת טענה בתחילה, כי המשיב פוטר מעבודתו בשל החשד במעורבותו בגניבת המשאית ואח"כ טענה, כי לאחר ששב משירות המילואים כבר לא היתה ברשותה משאית, עליה יוכל המשיב לנהוג, שכן משאיתו נגנבה. מעיון בפרוטוקולי הוועדה ובגרסת המשיב, עולה כי המשיב עצמו הודה פוטר מעבודתו בשל החשד למעורבות בגניבת המשאית ולא בשל יציאתו לשירות המילואים. כך למשל בפרוטוקול הוועדה מיום 6/11/05 העיד המשיב: "לשאלתך מדוע פוטרתי, זה משום שאיציק אמר לי שאתם חושדים בי שגנבתי את המשאית של העבודה" וכן " מי שפיטר אותי מהעבודה הוא מי שקיבל אותי- איציק סלע, הוא פיטר אותי בעל פה. הוא אמר לי אתה מפוטר. כמו כן, במעמד הפיטורין האלה הוא לקח לי את מכשיר המירס." "מי שאמר לי שחושדים בי שאני גנבתי את המשאית הוא איציק סלע. הוא אמר לי זאת ב-17 בערב. וזה היה באותו מעמד שהוא פיטר אותי ולקח לי את המירס".(נספח ב' לכתב הערעור). 17. משכך, נראה כי העילה לפיטורי המשיב היתה נעוצה בחשד המערערת באשר למעורבות המשיב בגניבת משאיתו, כשמאידך לא נמצאה כל ראיה או עדות הקושרת בין הפיטורין לבין שירות המילואים. כך, כשנשאל המשיב האם הבחין בסימן כלשהו המעיד כי פיטוריו נעשו בשל שירות המילואים ענה כי הסימן היחידי היה המכתב שכתב מנהל החשבונות של המערערת אל קצינת הקישור של יחידתו (פרוטוקול הועדה מיום 6/11/05- נספח ב' לכתב הערעור). אין די בכך כדי להוות ראיה לטענת המשיב, לפיה פוטר דווקא בשל שירות המילואים, בעוד שבעדותו הודה כי המניע לפיטורים היה החשד. 18. לא למיותר יהיה לציין, כי אף הוועדה קבעה בהחלטתה כי אין בידי התובע הוכחה ממשית לפיה יש לקבוע כי הפיטורין היו דווקא בשל שירות המילואים, אך בשל נטלי ההוכחה פסקה לטובת המשיב. (סעיף 21 להחלטה). 19. זאת ועוד. אין די בסמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים לבין יציאת המשיב לשירות המילואים, כדי לקבוע כי אכן מדובר בפיטורים מחמת קריאה או יציאה למילואים. אלא ההיפך הוא הנכון במקרה זה, שכן סמיכות הזמנים בין מועד גניבת המשאית לבין מועד פיטורי המשיב, מלמדת על העילה האמיתית שהביאה לפיטוריו והיא החשד בדבר מעורבות המשיב בגניבת המשאית. 20. הוועדה אמנם, קבעה בהחלטתה כי המערערת לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח כי המשיב פוטר בשל חשד במעורבותו בגניבת המשאית, משום שמדובר היה בחשד בלבד, שכך נותר עד היום. אולם, לא ניתן לומר שחשד זה היה חשד בעלמא, שכלל אינו מבוסס, שכן הוכח מפי המערערת וכפי שהוסבר על ידה בעדויותיה, כי הסיבה לחשד במשיב נבעה מן העובדה כי המשאית שנגנבה חנתה ליד ביתו של המשיב וכי היא נגנבה על ידי ניטרול הקודים והמפתח המקורי של הרכב ולא נפרצה. נציג המערערת, שי סלע, העיד כי על פי בדיקות חברת הביטוח, לא נגרם כל נזק למכלול ההנעה של המשאית וכי היא הותנעה באמצעות המפתחות המקוריים ובשל אופן הפריצה התעורר אצלה החשד שמא היה המשיב מעורב בה. אמנם, לא נעלמה מעינינו העובדה כי גם לעובדים אחרים במערערת היתה גישה למפתחות המשאית, אך אין בכך לסתור את טענת המערערת כי העילה לפיטוריו היתה החשד הממשי כלפי המשיב, לאור נסיבות הגניבה ואופן פריצת המשאית. 21. סבורים אנו, כי בנסיבות אלה מדובר היה בחשד ממשי מצד המערערת למעורבות המשיב במעשה הגניבה, שבגינו החליטה לפטרו. ויודגש, כי בניגוד למסקנת הוועדה, לא הוטל על המערערת הנטל להוכיח קיומה של אשמה בפועל, אלא הנטל להוכיח כי המניע לפיטורי המשיב לא היה נעוץ בשירות המילואים. ולטעמנו, לאור כל האמור לעיל, נטל זה הורם. 22. ובאשר לקביעת הוועדה, כי גרסתה של המערערת לא הייתה עקבית באשר לעילת פיטורי המשיב, שכן בתחילה הכחישה שפוטר ואח"כ טענה כי פוטר בשל החשד למעורבות במעשה הגניבה, כשלבסוף טענה כי עם שובו משירות המילואים כבר לא יכולה היתה לספק לו עבודה, שכן משאיתו נגנבה - הרי שמעיון בפרוטוקולי הוועדה עולה כי שי סלע, הודה, כי אינו מעורב בפרשה ומעולם לא שוחח עם המשיב וכי הוא יודע על הדברים "בערך" לאחר ששמע אותם מאביו - איציק סלע, היה זה שטען כי התובע לא פוטר וברי לכל כי עדותו בעניין זה היא עדות שמיעה. (עמ' 3 לפרוטוקול הוועדה מיום 6/11/05) 23. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הננו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטת הוועדה מיום 6/8/06, לפיה על המערערת לשלם למשיב פיצוי בגובה חמש משכורות ובסך של 35,985 ש"ח. 24. בנסיבות אלה, בהן הערעור התקבל, החלטה בבקשת המערערת לעיכוב ביצוע - מתייתר. 25. המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 2,000 ש"ח + מע"מ תוך 30 יום. צבאמשרד הביטחון