חודשי הסתגלות - הודעה מוקדמת

האם זכאים עובדים שלא עבדו בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, ולכן זכאים לתשלום תמורת הודעה מוקדמת בנוסף גם לתשלום חודשי הסתגלות ? יובהר, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי מקום בו עבד העובד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת על העירייה לשלם לו את הן הודעה מוקדמת והן את חודשי ההסתגלות. להלן פסק דין בנושא חודשי הסתגלות - הודעה מוקדמת: פסק דין השופט עמירם רבינוביץ 1. השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה היא, האם זכאים העובדים שפוטרו מהמערערת (להלן : העירייה) במסגרת הסכם ההבראה מיום 14.7.2004 (להלן : הסכם ההבראה) לתמורת הודעה מוקדמת כמתחייב מחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן : חוקת העבודה) בנוסף לחודשי ההסתגלות שהוענקו להם מכוח הסכם ההבראה או שמא זכויות אלה חופפות אחת לשנייה ואין להעניקן במצטבר. בית הדין האזורי בתל אביב סבר כי יש להעניק זכויות אלה במצטבר, ומכאן ערעור העירייה. הרקע 2. ביום 14.7.2004 בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה העירייה נחתם הסכם הבראה שהצדדים לו היו העירייה, החשב המלווה אותה והמשיבה 1 (להלן : הסתדרות המעו"ף). על מהותו וכוונת הצדדים לו, למדים אנו מן הפתיח להסכם, בו נאמרו הדברים הבאים: "הואיל והעיריה מצויה בגירעון שוטף ונצבר בהיקפים ניכרים ; והואיל והצדדים מודעים ומסכימים לצורך בתכנית הבראה מוסכמת ומאושרת לעיריה, כחלק מהתייעלות הדדית כוללת בעיריה, ובין היתר במטרה לחדש תשלום משכורות וסילוק חובות העירייה לעובדים...לפיכך הוסכם הוצהר והותנה כדלקמן:..". 3. בבמסגרת הסכם ההבראה קבעו הצדדים כי כ - 230 עובדים יסיימו עבודתם בעירייה. תנאי הפרישה של עובדים אלה פורטו בסעיף 5 להסכם ההבראה, בו נכתבו הדברים הבאים : "כל תנאי הפרישה כל כלל העובדים ברשימות, הן מרצון, בהסכמה, הן בתנאי פרישה לפנסיה תקציבית והן בתנאי פרישה במסלול פיצויי פיטורין, ייערכו לפי תנאים מועדפים ומאושרים על ידי הגורמים המוסמכים המפורטים בנספח ג' להסכם זה, שהינו חוזר משרד הפנים ממאי 1997 המפרט הטבות לעובד הפורש במסלולים הנ"ל והמאושרים על ידי הצדדים להסכם זה ומשרד הפנים לגבי כל סיומי ההעסקה שבהסכם זה". 4. "חוזר משרד הפנים ממאי 1997" אליו מפנה הסכם ההבראה הוא חוזר מאת מנכ"ל משרד הפנים מיום 19.5.1997 שעניינו "פרישת עובדים בגין צמצומים ועדוד פרישה מרצון" (חוזר זה יקרא להלן : חוזר מאי 1997). ברישא של אותו חוזר נכתבו הדברים הבאים: "לאור החלטת הממשלה על הפחתה בשיא כוח האדם ברשויות המקומיות והצורך לעודד פרישתם מרצון ובהסכמה של עובדים, מפורטים בזאת קריטריונים יחודיים להטבות פרישה". בהמשך, מפורטות הטבות הפרישה השונות שיוענקו לעובדים פורשים וביניהן הגדלת שיעור קצבה בגין ביטול משרה, הענקת דרגת פרישה וחודשי הסתגלות. בנדון זה קובע החוזר שיעורים משתנים של חודשי הסתגלות המוענקים לעובד פורש בהתאם לשנות העסקתו ולמסלול הפרישה בו הוא מצוי (פנסיה או פיצויי פיטורים). 5. ביום 29.3.2006 הגישה הסתדרות המעו"ף "בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי". בבקשה נטען כי העירייה "מפירה מכלול שלם של התחיבויות" שנטלה על עצמה בהסכם ההבראה. בין היתר, נטען בבקשה כי העירייה כללה בתוך חודשי ההסתגלות המוענקים לעובדים הפורשים מכוח הסכם ההבראה את חודשי ההודעה המוקדמת המוענקים להם מכוח חוקת העבודה. במאמר מוסגר יצויין כבר עתה כי על פי סעיף 68 לחוקת העבודה עובד המועסק תקופה העולה על חמש שנים זכאי להודעה מוקדמת בת חודשיים. בהקשר זה טענה הסתדרות המעו"ף כי חודשי ההודעה המוקדמת להם זכאי עובד וחודשי ההסתגלות המוענקים מכוח הסכם ההבראה הן שתי זכויות שונות במהותן, כאשר חודשי ההודעה המוקדמת נועדו לאפשר לעובד לתור אחר מקום עבודה אחר ואילו חודשי ההסתגלות מהווים "הטבת פרישה" שכל מהותה עידוד פרישתם של עובדים ופיצויים על כך שלא ימשיכו לעבוד עד גיל פרישה. בנסיבות אלה, לשיטת הסתדרות המעו"ף, על העובדים לקבל זכויות אלו במצטבר. 6. בתגובה שהגישה טענה העירייה כי רק עובדים שעבדו בתקופת ההודעה המוקדמת זכאים לתשלום הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות במצטבר, ואילו עובדים אשר לא עבדו בתקופת ההודעה המוקדמת וזכאים בשל כך לתשלום עבור תמורת הודעה מוקדמת - תשלום זה חופף את חודשי ההסתגלות להם הם זכאים. העירייה הדגישה כי "לתשלום עבור חודשי הסתגלות ותשלום הודעה מוקדמת, תכלית אחת, והיא לאפשר לעובד שהות להסתגל לתקופה בה לא יעבוד". תנא דמסייע לעמדה זו מצאה העירייה בפסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (עב (ב"ש) 1364/02 יצחק גבאי - עיריית שדרות, לא פורסם, ניתן ביום 24.8.2005. יוער, כי על פסק הדין הוגש ערעור אשר הסתיים בפשרה (עע 597/05)), בו נקבע בנסיבות דומות כי הזכות להודעה מוקדמת "נבלעת" בחודשי ההסתגלות להם זכאי עובד מכוח חוזר מאי 1997. 7. העירייה הוסיפה וטענה כי העובדים שפרשו מכוח הסכם ההבראה היו מודעים לכך שלא ישולמו להם הזכויות האמורות במצטבר, כי עמדתה כפי שהוצגה לעיל אושרה על ידי משרד הפנים והממונה על השכר במשרד האוצר, וכי מתן הזכויות במצטבר יהווה חריגה מסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985 (להלן : חוק יסודות התקציב). 8. יצויין, כי הן מרכז השלטון המקומי והן משרד הפנים שהגישו בבית הדין האזורי תגובתן לבקשת הסתדרות המעו"ף תמכו בעמדתה של העירייה, לפיה כאמור, מקום בו לא עבד העובד בתקופת ההודעה המוקדמת חופפים חודשי ההודעה המוקדמת את חודשי ההסתגלות המגיעים לו מכוח הסכם ההבראה. פסק דינו של בית הדין האזורי 9. בית הדין האזורי קיבל את עמדת הסתדרות המעו"ף, לפיה על העירייה לשלם את חודשי ההודעה המוקדמת וחודשי ההסתגלות במצטבר. לעניין זה קבע בית הדין האזורי כי הזכות להודעה מוקדמת מקורה בחוקת העבודה ובחוק הודעה מוקדמת, ואילו מקורה של הזכות לחודשי הסתגלות הוא בהסכם ההבראה. משמדובר בזכויות הנובעות ממקורות שונים ונפרדים אין מקום לעמדה כי המדובר בזכויות חופפות. בהתייחסו לטענת העירייה, לפיה משרד הפנים והממונה על השכר הם שהנחוה לפעול כפי שפעלה קבע בית הדין האזורי כי העירייה לא הביאה כל אסמכתא לעמדת הממונה על השכר. על קביעה זו של בית הדין האזורי ביחס לשאלה, האם יש לשלם חודשי ההודעה המוקדמת וחודשי ההסתגלות במצטבר מקום בו העובד לא עבד בפועל מונח הערעור שבפנינו. טענות הצדדים בערעור 10. בטיעוניה עמדה העירייה בהרחבה על הרקע שהוביל לחתימה על הסכם ההבראה. לגופו של עניין חזרה העירייה על הטענה כי התכלית העומדת בבסיס תשלום הודעה מוקדמת זהה לתכלית תשלומם של חודשי ההסתגלות ולכן אין מקום לשלמם במצטבר. עוד טענה העירייה כי פרשנותה זו מעוגנת בלשון הסכם ההבראה, כי הסתדרות המעו"ף לא פנתה לעירייה בעניין זה אלא לאחר ששולמו לעובדים זכויותיהם על פי הסכם ההבראה וכי פנייה זו נוגדת את ההסכמות שהושגו במשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם ההבראה. 11. אשר לעמדת משרד הפנים והממונה על השכר - העירייה טענה כי המדינה נושאת בחלק נכבד מהעלות למימונו של הסכם ההבראה, ולכן לעמדתה לפיה אין מקום לשלם את חודשי ההודעה המוקדמת ואת חודשי ההסתגלות במצטבר חשיבות מכרעת. בהקשר זה הדגישה העירייה כי "תנאי פרישה מועדפים חייבים באישורו של הממונה על השכר בהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985 ועל כן חל איסור על העירייה לשלם תשלומים מעבר לתנאים שאושרו על ידי הממונה על השכר". 12. בשולי הדברים טענה העירייה כי העובדים שהעסקתם הסתיימה לפי הסכם ההבראה היו מודעים זמן רב לעובדה כי עבודתם בעירייה צפויה להסתיים ולכן מילאה העירייה אחר חובתה ליתן הודעה מוקדמת בעין. יוטעם, כי טענה זו שנטענה על ידי העירייה היא טענה חדשה הטעונה בירור עובדתי, ולכן לא מצאנו מקום להידרש לה. 13. מרכז השלטון המקומי הצטרף לעמדת העירייה והדגיש שבמקרה הנוכחי התשלום עבור תקופת ההודעה המוקדמת "נבלע" בתשלום עבור חודשי ההסתגלות, באשר לשני התשלומים תכלית אחת, ולכן אין מקום להעניקם במצטבר. 14. הסתדרות המעו"ף חזרה, בעיקרו של דבר, על הטענות שהשמיעה בבית הדין האזורי, תוך שהיא מדגישה, כי העירייה הפרה ומפרה את הוראות הסכם ההבראה. 15. יצוין, כי בהליך התבקשה עמדתו של הממונה על השכר בסוגיה, מושא דיוננו. בעמדתו סקר הממונה על השכר את המצב הנוהג בשירות המדינה בסוגיה בו, לפי האמור בעמדת הממונה על השכר, בשירות המדינה, מקום בו עובד המיועד לפרישה לא עובד בתקופת העבודה המוקדמת בשל נסיבות התלויות בו - נכללת תמורת ההודעה המוקדמת בחודשי ההסתגלות להם הוא זכאי. מאידך - מקום בו העובד המיועד לפרישה אינו עובד בתקופת ההודעה המוקדמת בשל נסיבות התלויות במעסיק, זכאי העובד הן לתמורת ההודעה המוקדמת והן לחודשי ההסתגלות. בהתייחס לחובתה של העירייה לשלם תמורת הודעה מוקדמת בנוסף לחודשי הסתגלות, עמדתו של הממונה השכר היא, איפוא, כי : "על כל מקרה להיבחן לגופו, ובאותם מקרים בהם ישתכנע בית הדין הנכבד כי בשל נסיבות התלויות במעסיק, לא ניתנה לעובד זה או אחר הודעה מוקדמת שמקיימת את תכלית החוק, כי אז תשלומו של חלף הודעה מוקדמת בנוסף לחודשי הסתגלות לא יהיה בגדר חריגת שכר כמובנה בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב". 16. קודם שנבוא לגופו של עניין נציין, כי במהלך הדיון בערעור נעשה ניסיון להביא את הצדדים לכלל הסכמה. משלא צלחו המגעים לפשרה נפנה להכרעה בערעור. הכרעה 17. השאלה שעלינו להכריע בה בערעור זה היא כאמור, האם זכאים עובדים שלא עבדו בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, ולכן זכאים לתשלום תמורת הודעה מוקדמת בנוסף גם לתשלום חודשי הסתגלות. יובהר, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי מקום בו עבד העובד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת על העירייה לשלם לו את הן הודעה מוקדמת והן את חודשי ההסתגלות. 18. ראשית דבר, מן הראוי לציין, כי עמדת העירייה, לפיה בהתאם להסכם ההבראה מי שעבד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, זכאי גם לה וגם לחודשי ההסתגלות במצטבר, ולעומת זה מי שלא עבד בתקופת ההודעה המוקדמת, בין משום שהמעסיק ויתר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת ובין משום שהמעסיק פיטרו לאלתר, והוא זכאי ובשל כך לתמורת הודעה מוקדמת, אינו זכאי גם לחודשי הסתגלות במצטבר, אין לה בסיס מוצק בהוראות החוק והפסיקה בנושא זה. 19. גם עמדת הממונה על השכר, לפיה מקום בו עובד המועמד לפרישה לא עובד בתקופת ההודעה המוקדמת בנסיבות שאינן תלויות בו אלא במעסיק, יהיה זכאי לתמורת הודעה מוקדמת ולחודשי הסתגלות גם יחד, ואילו מי שלא עבד בתקופת ההודעה המוקדמת בשל נסיבות התלויות בו, לא יהיה זכאי לתמורת הודעה מוקדמת ולחודשי ההסתגלות גם יחד, נכונה רק בנסיבות המפורטות בסעיף 21 להלן. 20. תמורת הודעה מוקדמת היא חליפתה של ההודעה המוקדמת, והיא נכנסת בנעליה, מקום בו המעסיק אינו נותן לעובד הודעה מוקדמת ומפטרו לאלתר. מקרה דומה אך לא זהה הוא המקרה בו המעסיק מוותר על עבודת העובד בתקופה זו (ראו הוראות סעיפים 6 ו - 7 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001, להלן : חוק הודעה מוקדמת). איני רואה מקום להבחנה בין תמורת ההודעה המוקדמת למתן הודעה מוקדמת בעין לעניין הזכאות לחודשי ההסתגלות במצטבר איתה על פי הסכם ההבראה. אם העירייה מסכימה, כי העובד זכאי בנסיבות מסוימות להודעה מוקדמת בעין ולחודשי ההסתגלות גם יחד, אין מקום להבחנה בינה לבין תמורת ההודעה המוקדמת או לתקופת ההודעה המוקדמת, שבה אין העובד עובד בפועל משום שהמעסיק ויתר על עבודתו בתקופה זו. אם העובד זכאי לשני התשלומים ביחד בתקופת ההודעה המוקדמת, בה הוא עובד בפועל, אזי לפי אותה שיטה פרשנית, הוא יהיה זכאי להם גם בשני המקרים האחרים, בהם אין הוא עובד בה בפועל, אך זו תקופת ההודעה המוקדמת בפניה האחרים. 21. הוא הדין ביחס לעמדת הממונה על השכר התולה את הזכאות להודעה מוקדמת במצטבר עם חודשי ההסתגלות בהתנהגות העובד. אכן, ניתן לשלול מתן הודעה מוקדמת בשל התנהגות העובד בנסיבות מסוימות על פי הדין החל, לדוגמא בשל הפרת משמעת, אך לא כך הדבר במקרים הרגילים, בהם יהיה זכאי העובד להודעה מוקדמת או לתמורתה ולחדשי ההסתגלות גם יחד ובמצטבר. מאידך, ברור שעובד שמסרב לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת שנתנה לו על ידי המעביד, לא יהיה זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בגין אותה תקופת הודעה מוקדמת שנתנה לו, והוא סרב לעבוד בה למרות דרישת המעביד. עמדה עקרונית זו של הממונה על השכר נכונה לכל המקרים לאו דווקא לערעור זה. ברם, הממונה על השכר לא היה צד להליך בבית הדין האזורי, וממילא שאלה זו לא עלתה ולא נדונה בבית הדין האזורי. גם בערעור זה הציג הממונה עמדה עקרונית ולא היה בגדר מערער, ולכן עמדתו זו לא יכולה לשנות את התוצאה אליה הגענו בשאלה עקרונית. אם תתעורר בעתיד שאלה בנושא זה לגבי עובד זה או אחר, מן הסתם ידונו בה הצדדים עובדתית במסגרת סכסוך היחיד. 22. בשונה מעמדת העירייה והממונה על השכר, מהן עולה כי ניתן להכיר בתנאים מסוימים בזכאות להודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות גם יחד, עמדת המרכז לשלטון מקומי היא שבשום מקרה אין העובד הפורש זכאי להודעה מוקדמת ולחודשי הסתגלות גם יחד. לדידו של המרכז לשלטון מקומי, חודשי ההסתגלות באים במקום חודשי ההודעה המוקדמת ולא בנוסף להם. חודשי ההסתגלות וחודשי ההודעה המוקדמת נועדו למטרה אחת, ומאחר שחודשי ההסתגלות רבים יותר מחודשי ההודעה המוקדמת האחרונים "נבלעים" בתוכם של הראשונים. לשיטת המרכז לשלטון מקומי, אומד דעתם של הצדדים הייתה שהעובדים יהיו זכאים אך ורק לתנאים המנויים בהסכם ההבראה. מאחר שמתן הודעה מוקדמת לא מצוין בהסכם ההבראה, אלא רק זכאותם של העובדים לחודשי הסתגלות - מימוש הזכות לחודשי ההסתגלות, יש בה מיצוי הזכות למתן הודעה מוקדמת שמטרתה זהה לזו של חודשי ההסתגלות. 23. הזכות לחודשי הסתגלות במקרה הנוכחי מקורה בהסכם ההבראה, שהוא הסכם קיבוצי. הזכות למתן הודעה מוקדמת מקורה בחוק הודעה מוקדמת. ככלל מכסת ימי ההודעה המוקדמת הקבועים בחוק, לא ניתן לגרוע מהם, אלא להוסיף עליהם, פרט למקרים מסוימים שאינם לעניינינו. ההוספה על מכסת ימי ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק תבוא מכוחם של הסכמים למיניהם. כך במקרה הנוכחי. הזכות למתן הודעה מוקדמת בת חודשיים לעובד המועסק למעלה מחמש שנים ברשות מקומית מקורה בחוקת העבודה. 24. חודשי ההסתגלות אין מקורם בחוק. מקורם אך ורק בהסכמים למיניהם. אכן ישנם הסכמים בהם המונחים הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות משמשים בערבוביה. ישנם הסכמים בהם מצוין, כי הכוונה לתשלום עבור הודעה מוקדמת, וישנם הסכמים, בהם מסווגים חודשי ההסתגלות בקטגוריה של פיצויים מוגדלים. פיצויים מוגדלים יכולים לבוא לידי ביטוי בפיצויים הגבוהים ממאה אחוזים, ויכולים לבוא לידי ביטוי בתשלום מענק של חודשי הסתגלות. כך אנו מוצאים הסכמים בהם מוענקים חודשי הסתגלות וגם חודשי הודעה מוקדמת (ראה לעניין זה הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 2.5.2000 בין המועצה לענף החלב בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה). יוער, כי לא רק המקורות של שני תשלומים אלה שונים, אלא גם שמותיהם כמובן שונים. אילו היה מדובר במונחים זהים, מן הסתם הדעת נותנת שלא היה מקום לכנותם בשמות שונים. בעוד שתקופת ההודעה המוקדמת באה בעיקרו של דבר לסייע לעובד הנפלט בעל כורחו ממקום עבודתו למצוא לו מקום עבודה אחר, חודשי ההסתגלות, לפחות לפי מובנם הלשוני, באים לסייע לעובד בהסתגלות למצבו החדש, מעין פיצוי נוסף. מאחר שחודשי ההסתגלות מקורם חוזי, אפשר לקבוע במפורש בחוזה שהם כוללים את חודשי ההודעה המוקדמת, כל עוד אינם פחותים מתקופת ההודעה המוקדמת לה זכאי עובד על פי החוק, או על פי הסכם שחל עליו, הכול על פי המכסה הגבוהה יותר. מכל מקום כל אימת שמבקשים לכלול את תקופת ההודעה המוקדמת בתוך תקופת ההסתגלות,יש לציין זאת במפורש. 25. על פי סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957, זכויות עובד הקבועות בחוק, יכול הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן. על פי הוראה זו הסכם ההבראה לא יכול, איפוא, לגרוע מזכויות העובד על פי חוק ההודעה המוקדמת, אלא רק להוסיף עליו, אלא שהמשיבים טוענים, כי הסכם ההבראה לא גורע מזכויות העובדים להודעה מוקדמת, אלא אף מוסיף עליהם כמותית, וכי אם יקבלו העובדים גם תמורה מוקדמת בנוסף לחודשי ההסתגלות יהיה בכך משום כפל תשלום. 26. טענה זו של המשיבים הייתה נכונה, אילו אכן היה נקבע, כי הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות חד הם. מחומר הראיות עולה, כי העירייה לפחות כך חשבה, כאשר במכתב ששלחה לעובדים הפורשים מכוח הסכם ההבראה ציינה את התשלום בנושא זה כ"תשלום חודשי הודעה/הסתגלות". מכאן ניתן ללמוד, שהעירייה ראתה בשני תשלומים אלה כשייכים לקטגוריה אחת. ברם, דווקא מעיון בסעיף 3.2.1 להסכם ההבראה שעניינו, עובדים הפורשים בטרם התגבשה זכותם לגמלה, ניתן להגיע למסקנה שונה. סעיף 3.2.1 להסכם ההבראה קובע את הדברים הבאים : "...תקופת הביניים עד למועד ניתוק יחסי עובד-מעביד תיחשב ותבוא על חשבון חדשי הסתגלות ותקופת ההודעה המוקדמת וזאת עד גבול זכאותם לכך..."(ההדגשה הוספה -ע.ר). 27. עיננו הרואות, בסעיף זה נזכרים גם חודשי ההסתגלות וגם תקופת ההודעה המוקדמת כקטגוריות נפרדות, שאת שניהם במצטבר מביאים בחשבון. יחד עם זה, ביתר הוראות הסכם ההבראה לא נזכרים חודשי ההודעה המוקדמת. 28. את הוראות הסכם ההבראה שהוא הסכם קיבוצי יש לפרש, בדרך כלל, בראש ובראשונה מתוך ההסכם עצמו ולא בראיות חיצוניות (דב"ע מח/22-4 ההסתדרות הכללית - מדינת ישראל פד"ע יט, 461). אם בוחנים, איפוא, את הסכם ההבראה, לפחות לאור ההוראות הקבועות בסעיף 3.2.1 לו, לא ניתן לומר שחודשי ההסתגלות ותקופת ההודעה המוקדמת חד הם. להיפך הם מופיעים, כאמור, כמונחים נפרדים. יתר על כן, בסעיף 44 להסכם ההבראה נאמר במפורש כי "הסכם זה לא בא לגרוע מהוראות כל הסכם הסדר הסכמה נוהג החלים על עובדי העירייה למעט אם צוין הדבר במפורש" (ההדגשה הוספה - ע.ר.). חוקת העבודה היא ההסכם הקיבוצי שמכוחו נהנים עובדי הרשויות המקומיות שוותקם מעל לחמש שנים לזכות להודעה מוקדמת בת חודשיים ימים. לא נאמר בשום מקום בהסכם ההבראה לא במפורש ולא מכללא שהוא בא לגרוע מהוראות חוקת העבודה, הנזכרת במפורש במבוא לו בו נכתב: "והואיל ועל הצדדים חלים בין היתר חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות..." ללמדך, שהוראת סעיף 44 להסכם ההבראה האוסרת גריעה מהוראות כל הסכם חלה על חוקת העבודה ובכלל זה על ההוראה בה המעניקה לעובדי הרשויות המקומיות בעלי ותק של למעלה מחמש שנים זכות להודעה מוקדמת של חודשיים. יוער, כי אין בפנינו שתי הוראות הסותרות זו את זו שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת, אלא הוראות נפרדות, ולכן לא תחול לעניין זה הפסיקה העוסקת בנושאים אלה (ראה דב"ע שם/22-4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י - חברת א אי אל ישראל בע"מ פד"ע יב, 239 ומאמרו של חברי, הנשיא סטיב אדלר "הסכמים קיבוציים: מסגרת, תחולה ותיאום" ספר בר ניב (א' ברק ואח' עורכים, תשמ"ז) 17). 29. אכן, הצדדים יכולים לקבוע במפורש בהסכם הקיבוצי או בהסכם אחר שחודשי הסתגלות והודעה מוקדמת הם מושגים חופפים בכפוף למגבלות הנזכרות בסעיף 23 לעיל. כך אנו מוצאים במפורש בהסכמים קיבוציים מסוימים בהם נכתב כי תקופת ההסתגלות כוללת את תקופת ההודעה המוקדמת (ראו לדוגמא הסכם קיבוצי מיוחד בין "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה מיום 12.12.2000). ברם, לא זה המקרה שבפנינו. להפך במקרה זה משתמע במפורש שאין חודשי ההסתגלות גורעים מהזכות להודעה מוקדמת על פי החוקה. מטעם זה אין לנו צורך לדון במקרה זה בשאלה שהועלתה לראשונה בדיון בערעור ועניינה, האם ניתנה לעובדים הודעה מוקדמת בפועל אם לאו. נתיב הדיון בבית הדין האזורי היה בשאלה, האם עקרונית זכאים העובדים לחודשי ההסתגלות ולמתן הודעה מוקדמת או תמורת הודעה מוקדמת גם יחד, במצטבר. התשובה לשאלה זו כפי שפורט לעיל היא חיובית. 30. סוף דבר - לפי הפרשנות הנכונה של הסכם ההבראה, זכאים העובדים לחודשי ההסתגלות ולתמורת הודעה מוקדמת גם יחד ובמצטבר. זאת, למעט אותם מקרים עליהם הצביע הממונה על השכר כפי שציינו בסעיף 21 לעיל. במקרים אלה ככל שיוכחו, לא זכאי העובד לתמורת הודעה מוקדמת. לאור האמור לעיל, הערעור נדחה, ללא צו להוצאות. הודעה מוקדמתדמי הסתגלות