ידועה בציבור של עובד מדינה

להלן פסק דין בנושא ידועה בציבור של עובד מדינה: פסק דין זוהי תביעתה של התובעת כנגד עירית חיפה (להלן - הנתבעת) למתן פסק דין הצהרתי, לפיו יקבע כי התובעת היתה "ידועה בציבור" של המנוח - המנוח, גימלאי תקציבי של הנתבעת, אשר נפטר ביום 23.3.06 כהגדרת מונח זה בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות), לעניין זכאותה לגמלת שארי המנוח, מאת הנתבעת. 1. לטענת התובעת בכתב תביעתה ותצהירה היא הכירה את התובע במשך 10 שנים, וחיה עמו כבת זוגו, תוך שהשניים מנהלים משק בית משותף, בדירה בה התגוררו יחד. בחודשים האחרונים לחייו נפל המנוח למשכב והתובעת טיפלה בו עד יום מותו, לרבות באותם 3 חודשים בטרם פטירתו, בהם עקב מצבו הרפואי אושפז במוסד סיעודי. 2. לכתב התביעה, צירפה התובעת, בין היתר את המסמכים הבאים: א. הסכם ממון מיום 15/4/01, בינה לבין המנוח ומסמך אימות ההסכם. ב. צוואת המנוח מיום 10/9/98, בה ציווה לתובעת את עיקר רכושו, ואישור על הפקדת צוואה מיום 10/9/98 (אם כי אין חולק כי בהמשך בוטלה הצוואה בפסק דין בהסכמה). ג. מסמכי לשכת רישום המקרקעין בעניין הדירה המשותפת של התובעת והמנוח. ד. תלוש גימלה לחודש 2/06 מאת הנתבעת על שם המנוח. 3. זאת ועוד, בתמיכה לתביעתה צירפה התובעת את תצהירו של מר עזרא חי, אשר הצהיר כי הוא מכיר את המנוח לפחות 30 שנה ומזה כעשר שנים שהמנוח והתובעת חיו ביחד כבני זוג, וכי ידוע לו שהתובעת טיפלה במנוח במשך מחלתו עד למועד פטירתו, ואת תצהירה של הגב' ושל הגב' אריאלה חנה קנר, אשר הצהירה כי היא מכירה את המנוח והתובעת שחיו יחד, בילו ביחד ונהגו לנסוע לחו"ל ביחד. עוד הצהירה כי לאחר שנפל המנוח למשכב, טיפלה בו התובעת עד "לרגע האחרון". התובעת אף צירפה לתיק בית הדין (ראה: מוצג ת/1) מזכר שהוצא מתוך תיקו האישי של המנוח בנתבעת מיום 23.8.98, בו מציין המנוח כי הוא חי עם התובעת כידועים בציבור מעל שלוש שנים וכי הוא מבקש להעביר אליה את זכויותיו הפנסיוניות לאחר מותו, וכן הגישה לתיק בית הדין קובץ של תמונות בהן נראים בני הזוג ביחד באירועים שונים. 4. בהמשך, צירפה התובעת את המסמכים הבאים: א. תצהירי העברת זכויות ללא תמורה בדירה בה התגוררו התובעת והמנוח. ב. שטר מכר להעברת הזכויות בדירה, מאושר ע"י רשם המקרקעין. ודוק, בנוסף לכך ובהתאם לאשר הוסכם בין הצדדים תוך כדי בירור התביעה, הוסיף ב"כ התובעת שבינתיים החל לייצגה בתיק, את המסמכים הבאים: א. בקשה לקבלת צו ירושה מיום 28/12/06 אשר הוגש לרשם הירושות ע"י בנותיו של המנוח, בו מצוינת התובעת כבת זוגו של המנוח ויורשת מחצית מעזבונו. (צוין כי טרם ניתן צו ירושה). ב. תעודת ביטוח חובה ורישיון רכב לרכב מס' 8199220 (להלן - הרכב), לפיו המנוח והתובעת רשומים כבעלים משותפים של הרכב מאז נרכש בשנת 1998. ג. מסמכי חשבון בנק לאומי מס' 23754/41 (מס' לקוח 23754/61) בסניף סביניה לפיהם מדובר בחשבון שהיה בעבר ע"ש המנוח וביום 31/7/98 הפך לחשבון משותף ע"ש המנוח והתובעת. ד. חשבון חשמל וחשבון ארנונה ע"ש המנוח לדירה ברח' ביאליק 23 וחשבון חברת סלקום לתובעת שנשלח לכתובת ברח' ביאליק 23, המעידים על כך שהמנוח והתובעת התגוררו יחד בדירה זו. ה. דף פרוט תנועות בחשבון הבנק המשותף לחודשים 12/05, 1/06 לפיו כתובתם המשותפת של התובעת והמנוח בתקופה זו. ו. קבלה בגין תשלומי ארנונה ומים לדירה ברח' ביאליק 23 קרית אתא, אשר שולמו בשיקים שנמשכו מחשבון הבנק המשותף הנ"ל, חשבון מס' 2375441. כמו כן, צורפו ע"י ב"כ התובעת תצהירי שני עדים נוספים, מר דלאל אלברט ומר מיכאל בן חיים, שהתגוררו בשכנות לשניים, והעידו כי הכירו את התובעת ואת המנוח אשר גרו יחד כבני זוג. 5. אין חולק בין הצדדים, כי על הנתבעת חלות הוראות חוק הגמלאות והתקנות שהותקנו מכוחו. סעיף 4 לחוק הגמלאות, קובע כי שאיריו של נפטר הנם: "מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה (להלן - אלמנה)" סעיף 28 (א)לחוק הגימלאות, קובע באשר לזכאות לגימלת שארי גימלאי, כי: "זכאי לקצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109 (ב) (2), קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם - לבן - זוג, אם היה בן - זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא - ששים אחוז, אך לא יותר מארבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקצבת פרישה שנפטר". ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום; ." 6. ודוק, אין חולק בין הצדדים כי המנוח היה גמלאי של הנתבעת אשר פרש מעבודתו בנתבעת בחודש ינואר 1998, ומאז, ומכח חוק הגמלאות, קיבל גימלה מאת הנתבעת בגין תקופת עבודתו בנתבעת. 7. העיקרון החוזר בפסיקת בית הדין הארצי לעניין הכרה ב"ידועה בציבור" הינו: "השאלה בדבר הכרה באישה כ"ידועה בציבור" כאשתו של פלוני היא עניין שבעובדה אותו יש להוכיח בראיות. לעניין זה יש צורך בראיות כי האישה הייתה ידועה בציבור כאשתו של האדם בו מדובר, ושבציבור קיבלו את השניים כבעל ואישה, וכך התייחסו אליהם. יש צורך בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין. השאלה אותה יש לברר במקרים כגון אלו היא האם בקשר שבין השניים היה מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית,וכפועל יוצא מכך, במקרים המתאימים - האם עקב פטירת המנוח נוצר, לגבי מי שטוענת להיות הידועה בציבור שלו, מחסור כלכלי. יצוין כי גם בהעדר מחסור כלכלי, כגון, כאשר הידועה בציבור היא עצמאית מבחינה כלכלית, היא תחשב כ"אלמנה", אם יוכח קיום החיים המשותפים ביחידה משפחתית" (ע"ע 1016/00 טלינסקי ליובוב - קרן הגמלאות המרכזית ואח' (ניתן ביום 21.06.01), סעיף 10 לפסק הדין והאסמכתאות המופיעות שם; עוד ראה: ע"ע 1254/00 דורה שליאקין ואח' - הממונה על תשלום הגמלאות (ניתן ביום 26.01.03); עב"ל 1169/01 אורה אביטל - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 10.05.04)). 7. הנה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה בתביעה זו, הינה האם התובעת עונה על הגדרת "ידועה בציבור" של המנוח, כעולה מחוק הגמלאות ולאור ההלכה החלה בנושא זה. לציין, כי בראשית ההליכים הבהירה הנתבעת, כי הנתבעת לא הכירה את התובעת, ולפיכך על התובעת להראות כי אכן ענתה על הגדרת ידועה בציבור של המנוח לעניין החוק. מכל מקום הבהיר ב"כ הנתבעת, כי אין בידי הנתבעת ראיות שתבקש להציג בפני בית הדין, אך הנתבעת תשקול להשאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין, בכפוף לחקירה על פרטים שנותרו לא ברורים מתוך המסמכים שצירפה התובעת. 8. אי לכך, נקבע דיון לחקירת התובעת והמצהירים שתצהירים צורפו לכתב התביעה. דיון אשר בהסכמת הצדדים נשמע בפני כדן יחיד. לדיון זה התייצבה התובעת עם בא כוחה עו"ד מנדל, והעדים מר עזרא חי והגב' אריאלה חנה קנר, אשר כאמור הגישו תצהירים מטעמם בבמצורף לכתב התביעה. התובעת והעדים מטעמה נחקרו בחקירה נגדית על ידי ב"כ הנתבעת, לגבי מהות הקשר שבין התובעת לבין המנוח. בתום הדיון הבהיר ב"כ הנתבעת כי על מנת שהנתבעת תוכל לגבש עמדה לרבות לצורך הסכמה למבוקש על ידי התובעת בתיק זה, דרושים לו המסמכים הבאים: א- חוזה שכירות בנוגע לדירה בביאליק. ב- הבהרה מבנק לאומי לעניין מעמדו של המנוח כבעל עניין ואישור מהבנק האם היה חשבון בנק משותף של התובעת ושל המנוח עובר לפטירתו של המנוח. ג- העתק הבקשה לצו ירושה. ד- אישור ממשרד הרישוי על הבעלות המשותפת ברכב עובר לפטירתו של המנוח. ה- תצהירים של שני שכנים שיצהירו שגרו ליד המנוח והתובעת ויכולים להעיד על חיים משותפים. ב"כ התובעת הבהיר כי יעשה על ידו נסיון לאתר את המסמכים המבוקשים ולהעבירם לב"כ הנתבעת, באופן שניתן יהיה להגיע להסכמה בתיק זה. 9. אי לכך, ניתנה החלטתי לפיה ב"כ התובעת ימציא לב"כ הנתבעת העתקי המסמכים כמבוקש על ידו בתוך 30 יום מאותו מועד, וכי בתוך 45 יום מאותו יום, יודיעו הצדדים האם הגיעו להסכמה ביניהם בתיק זה, ואם כן יצרפו הסכם חתום. עוד נקבע, כי ככל שלא הושגה הסכמה בין הצדדים עד למועד כאמור לעיל, יודיעו הצדדים מבוקשם לגבי המשך ההליכים. 10. כמבואר לעיל, בהתאם להסכמה זו הועברו לב"כ הנתבעת ע"י ב"כ התובעת מסמכים נוספים הנוגעים לחייהם המשותפים של התובעת והמנוח, ובהמשך לכך נשלחה הודעת הנתבעת, בה טענה כי במסגרת הבירור שערכה בעניין מעמדה של התובעת, התברר לה כי התובעת מקבלת קיצבת שארים מגוף שהוכר כ"קופה ציבורית" ולפיכך ולאור הוראות סעיף 32 לחוק הגימלאות, אינה זכאית לכפל גימלה, כך שממילא דין התביעה להדחות, ללא קשר לשאלת היותה ידועה בציבור של המנוח, אם לאו. 11. על מנת להעמיד דברים על דיוקם, מן הראוי להזכיר, כי תביעה זו, עניינה בעתירתה של של התובעת, להכיר בה כ"ידועה בציבור" של המנוח, לעניין זכאותה לקבלת גימלת שארים מהנתבעת, הא ותו לא. ככל שתוכר התובעת כידועה בציבור של המנוח, שאו אז יהא מקום להחיל עליה את כל ההוראות של חוק הגימלאות, לרבות הוראות סעיף 32 לחוק, אם אמנם מתקיימות בה. 12. מנגד, לא נעלם מעיני כי אם אמנם יתברר שעל פי סעיף 32 לחוק הגימלאות, ועל פי נסיבות המקרה שבנדון, לא נותרה כל יתרת גימלת שאירים לזכותה של התובעת מן הנתבעת, מן הסתם לא תהא תועלת בהצהרה שבנדון, אשר ממילא נפקותה היא אך ורק לעניין תחולת חוק הגמלאות על התובעת ביחסיה עם הנתבעת. ואולם, יש לשים לב, כי אף לשיטת הנתבעת, על פי הוראות סעיף 32 (ב) לחוק הגימלאות, נקבע כי קיזוז הגימלה יהא "בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת" ולפיכך ברי כי למצער, על מנת לדעת אם קיימת יתרת גימלה לזכותה של התובעת אם לאו, יש צורך לערוך חישוב מדויק של הסכומים בהם מדובר, ולא ניתן להגיע למסקנה גורפת בדבר אי הזכאות בכלל, ודוק כל זאת בכפוף לכך שאין חולק כי אותו גורם נוסף ממנו מקבלת התובעת קצבת שארים, אכן עונה על הגדרת "קופה ציבורית" שבסעיף 32 לחוק הגמלאות. 13. אי לכך, ולאחר שנתתי דעתי, לעמדתה העניינית וההוגנת של הנתבעת מלכתחילה ולשיתוף הפעולה, הראוי לציון, בין באי כח הצדדים כפי שהתגלה בתיק זה, קבעתי בהחלטתי הנ"ל, שעל מנת לחסוך בהוצאות וטירחה לשני הצדדים, יתאפשר לצדדים לבוא בדברים ביניהם ולבדוק מראש, התקיימות הוראות סעיף 32 לחוק הגימלאות בעניינה של התובעת לרבות הסכומים והחישובים על פי הוראות סעיף זה, ובכפוף לתוצאות בדיקתם להחליט כיצד בכוונתם להמשיך בניהול תיק זה. ודוק, בהחלטתי הנ"ל הפניתי את תשומת לב הצדדים לכך, שבכל מקרה עניינה של תביעה זו הוא אך ורק בעצם ההכרה בתובעת כידועה בציבור, ולא בחישוב הגימלה המגיעה לה, אם מגיעה מכח חוק הגמלאות. לפיכך הוריתי, כי הצדדים באחריות ב"כ התובעת, יגישו עד ליום 15/5/07 הודעה משותפת (לאחר שיבחנו את התקיימות הוראות סעיף 32 לחוק הגמלאות, לרבות הסכומים והחישובים כאמור לעיל) באשר למבוקשם לעניין המשך ההליכים בתיק זה. 14. ביום 15/5/07 התקבלה הודעה מטעם ב"כ התובעת, בה טען כי הטענות החדשות שמעלה ב"כ הנתבעת בהודעתו, הינן שינוי חזית שכן נושא "כפל הגמלאות" כלל אינו שייך לתובענה בתיק הנדון ולא הועלה בשום שלב ע"י הנתבעת כעילה או כטענה לשלילת תשלום הגמלאות. התובענה שבנדון הוגשה אך ורק למתן סעד הצהרתי בדבר הכרה בתובעת כידועה בציבור של המנוח ולשאלה זו בלבד, ואף זאת באופן כוללני, התייחסה הנתבעת בכתב הגנתה. אי לכך, לדבריו, יש לדחות על הסף טענות אלו של הנתבעת בהיותן שינוי חזית, ולהכריע בתביעה לגופו של עניין, במידה והנתבעת מכחישה את מעמדה של התובעת כידועה בציבור למרות הראיות שהוצגו בפניה. לחלופין ומטעמי זהירות בלבד, מבלי שהדבר יחשב כהסכמה להעלאת טענה חדשה זו בתיק הנדון, טוען ב"כ התובעת כי ממילא לטענת התובעת, סעיף 32 לחוק הגימלאות אינו חל במקרה הנדון ואין המדובר בכפל קצבאות מהקופה הציבורית, שכן התקיימו באותו מקרה, לטענתו, נסיבות השוללות את תחולת סעיף 32 לחוק הגמלאות, כמפורט באותה הודעה. מכל מקום, ב"כ התובעת הבהיר כי אין באמור בהודעתו הנ"ל כדי למצות את טענות התובעת, שכן סוגיית "כפל הגמלאות" אינה עומדת לדיון בתיק שבנדון. אי לכך, עתר ב"כ התובעת לכך שבית הדין יורה על השמעת סיכומים בתיק בשאלה שבמחלוקת בתביעה זו, אם אמנם קיימת מחלוקת בעניין מעמדה של התובעת כידועה בציבור של המנוח לעניין חוק הגמלאות. 15. ברי איפוא לאור התגובה הנ"ל, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה מראש בשאלת זכאותה של התובעת לקצבת שארים ככל שתוכר כידועה בציבור של המנוח. יתרה מכך, בהחלטתי מיום 16.5.07 הפניתי את הצדדים לכך שבהחלטתי מיום 15.4.07 הוריתי כי הצדדים יגישו הודעה משותפת לגבי מבוקשם לעניין המשך ההליכים, ולפיכך בהעדר התייחסות מטעם הנתבעת להודעת התובעת ולמבוקש על ידה, הועברה הודעת ב"כ התובעת הנ"ל לתגובת הנתבעת. 16. בהמשך לכך התקבלה תגובת הנתבעת לפיה הודיע ב"כ הנתבעת, כדלקמן: "2. לאור הדברים שעלו בחקירה ולנוכח המסמכים שנמסרו לח"מ (ואשר הוגשו גם לתיק כב' ביה"ד) משאיר בזאת הח"מ בקשת התובעת לקבלת הסעד ההצהרתי לשיקול דעתו של כב' ביה"ד. 3. עם זאת, ככל שתתקבל בקשת התובעת לקבלת סעד הצהרתי והיא תוכר כידועתו בציבור של מר X יחזקאל, ז"ל, וככל שתוגש תביעה כספית ע"י התובעת כלפי הנתבעת לתשלום גמלת שאירים, שב הח"מ ומציין כי הנתבעת תפעל על פי האמור בחוק הגמלאות ובהתאם להודעתה מיום 10.4.07". 17. אכן, וכפי שבואר לעיל, לא נעלם מעיני כי במתן הסעד המבוקש בתביעה זו, עדיין לא באה התובעת על סיפוקה. יחד עם זאת, ובהינתן עמדת הנתבעת לגבי ההכרה בתובעת כידועה בציבור של המנוח - ברי כי בכל הנוגע לסעד המבוקש על ידי התובעת בתביעה זו, אין התנגדות מצד הנתבעת להיענות לסעד זה. זאת ועוד, אינני סבורה כי מבחינה מהותית יהא זה נכון להמשיך את הבירור במסגרת הליך זה שבנדון בכל הנוגע לזכויות התובעת לגופם של דברים, בהינתן שעסקינן בזכויות מכח חוק, לגביהם קיימת דרך מחייבת לקבלת החלטות, ותקיפתן. משלא עלה בידי הצדדים לפתור את המחלוקת בדבר עצם הזכאות, בהסכמה ומראש, סבורתני כי סדר הדברים הנכון הוא להסדיר תחילה את המחלוקת סביב מעמדה של התובעת כידועה בציבור של המנוח. לאחר מכן ובכפוף לקביעה, על התובעת להגיש תביעה מסודרת לקבלת גימלת שארים, על הנתבעת לבחון את הבקשה ואת זכויותיה של התובעת לקבלת הגימלה המבוקשת בהתאם לחוק, ובשים לב לנימוקי הבקשה, וליתן החלטה מפורטת ומנומקת בנדון. אם תעמוד הנתבעת על טענתה כי מכח החוק לא קמה לתובעת זכות לגימלת שארים, הרי ששמורה לתובעת הזכות לתקוף החלטה זו, בדרך הקבועה לכך על פי דין. 18. סיכומם של דברים - לאחר עיון בחומר שבפני ובמסמכים שהוצגו על ידי התובעת, ולאחר שנתתי דעתי לעמדת הנתבעת לעניין ההכרה בתובעת כידועה בציבור של המנוח לעניין חוק הגמלאות, נחה דעתי כי התובעת עמדה בנטל להראות כי יש להכיר בה כידועה בציבור של המנוח לעניין הגדרת מונח זה בחוק הגמלאות. אשר על כן התביעה שבנדון מתקבלת ואני מצהירה בזאת על היותה של הגב' X ריימונד ת.ז. מס': X , ידועה בציבור של המנוח, מר יחזקאל X ז"ל (להלן - המנוח), אשר נפטר ביום 23.3.06 ונשא בחייו ת.ז.מס': X , כהגדרת מונח זה בחוק שירות המדינה גמלאות לעניין יחסיה של התובעת עם הנתבעת. באשר לעצם הזכאות לקבלת קצבת שארים של המנוח מהנתבעת לפי חוק הגמלאות, הרי שעל התובעת להגיש לנתבעת תביעה מסודרת לקבלת גימלת שארים, על הנתבעת לבחון את הבקשה ואת זכויותיה של התובעת לקבלת הגימלה בהתאם לחוק ובשים לב לנימוקי הבקשה, וליתן החלטה מפורטת ומנומקת בנדון. ברי, שככל שתדחה התביעה, שמורה לתובעת הזכות לתקוף החלטת הנתבעת בדרך הקבועה לכך על פי דין. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.עובדי מדינהידועים בציבור