האם התקיימו נסיבות השוללות מן המשיבה קבלת פיצויי פיטורים בגין שיחות טלפון פרטיות בזמן העבודה ? צוין כי אין ספק, כי מעשה המשיבה של גניבת שיחות טלפון הינו בגדר הפרת משמעת חמורה. עם זאת אין להתעלם מכך, כי ככל הנראה, לא אסר מנהל החברה מפורשות על עובדיו קיום שיחות מקומיות פרטיות בזמן העבודה, חרף ידיעתו בדבר ביצוע שיחות אלה. לאור האמור, לא מן הנמנע שהמשיבה היתה נענית בחיוב, אילו בקשה לעתים נדירות להתקשר לאמה באוקראינה. להלן פסק דין בנושא שיחות טלפון פרטיות בזמן העבודה: פסק דין השופט יגאל פליטמן 1. פתח דבר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור מר יוסף לוי ומר מוחמד גנאייב; עב 1157/05) בו נפסק, כי המערערת חייבת בתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים למשיבה. יתר תביעות המשיבה נדחו. 2. היריעה העובדתית על פי פסק דינו של בית הדין קמא: א. התובעת עבדה אצל הנתבעת שהינה חברת קייטרינג המעסיקה כ-50 עובדים מיום 19.7.00 ועד ליום 19.12.04, עת פוטרה ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים. ב. התובעת עבדה במטבח של הנתבעת. ג. שכרה השעתי של התובעת היה שכר מינימום. ד. התובעת קיבלה את כל הסכומים המפורטים בתלושי השכר שניתנו לה מידי חודש בחודשו. ה. התובעת ניהלה שיחות עם אמה המתגוררת באוקראינה ממכשיר הטלפון שבמשרדי הנתבעת. ו. ביום 19.1.05 הגישה הנתבעת תלונה במשטרה כנגד התובעת בגין אותן שיחות. התלונה נסגרה, לא על פי החלופה של - "לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתך לדין", ולא על פי החלופה של - "לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך", כי אם על פי חלופה של - "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדתך לדין". ז. ב"כ הצדדים הסכימו, כי עלות שיחות הטלפון לאוקראינה שביצעה המשיבה ממקום עבודתה בתקופת עבודתה, תהא בסך של 2,800 ש"ח. 3. נסיבות סיום יחס העבודה בין הצדדים א. טענת המשיבה שנתקבלה כמהימנה על בית הדין קמא היתה, ששיחות הטלפון לאוקראינה בוצעו על ידי המשיבה באישור מנהל החברה. קביעה זו התבססה בין השאר על התרשמות בית הדין קמא מטיב הקשר בין המנהל למשיבה. לאור האמור נפסק, כי המשיבה פוטרה על פי מכתב הפיטורים שניתן לה ביום 19.12.04, ובו נאמר, כי היא הפסיקה לעבוד בחברה באותו היום. ב. בנסיבות המקרה מצאנו מקום לחרוג מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת במימצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססת על התרשמותה מהעדויות, וזאת בעיקר נוכח נסיבות הפסקת עבודתה של המשיבה על פי גירסתה שלה עצמה. ג. על פי עדותה של המשיבה, ביום שישי 17.12.04 היא שוחחה ממקום עבודתה בטלפון עם אמה באוקראינה. מנהל החברה שהגיע לשם שאל אותה להיכן התקשרה. תשובתה היתה, כי התקשרה לבתה, (הנמצאת עימה בארץ). מנהל החברה ביצע חיוג חוזר ומשנענה על ידי אישה דוברת רוסית, התגלה, כי השיחה לאמיתו של דבר היתה לאוקראינה. נוכח זאת, הודיע המנהל למשיבה בו במקום על פיטוריה. ביום א' -19.12.04 מסר בידה את מכתב הפסקת העבודה. ד. בנסיבות האמורות ברור הקשר הישיר בין שיחת הטלפון לאוקראינה לבין הפסקת העבודה, בין ניסיון המשיבה להסתיר את מען ההתקשרות לבין פיטוריה על אתר עקב זאת. הקשרים הללו מצביעים על כך, שאותה שיחת חוץ היתה ללא אישור מנהל החברה ולכן היא פוטרה. מעבר לזאת נציין, כי טענת המשיבה לפיה שיחת הטלפון לחו"ל, אותה ניסתה להסתיר, היתה באישור המנהל, נראית על פניה חסרת סבירות, משהיא שוללת כל מניע לפיטורים על אתר, שעה שאין מחלוקת בין הצדדים, כי היא היתה עובדת טובה. ה. משזהו הרקע לפיטורי המשיבה, אזי הקשר האישי בין המשיבה למנהל החברה, שספק אם יש לו תימוכין ממשיים בראיות, אינו רלבנטי לענייננו. 4. זכאות המשיבה לפיצויי פיטורים: א. שאלת זכאות המשיבה לפיצויי פיטורים צריכה להיבחן על פי הוראות תקנון העבודה, לאור סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963בהעדר הסכם קיבוצי שחל על הצדדים. ב. אין ספק, כי מעשה המשיבה של גניבת שיחות טלפון הינו בגדר הפרת משמעת חמורה. עם זאת אין להתעלם מכך, כי ככל הנראה, לא אסר מנהל החברה מפורשות על עובדיו קיום שיחות מקומיות פרטיות בזמן העבודה, חרף ידיעתו בדבר ביצוע שיחות אלה. לאור האמור, לא מן הנמנע שהמשיבה היתה נענית בחיוב, אילו בקשה לעתים נדירות להתקשר לאמה באוקראינה. משכך הם הדברים, בשוקלנו כלל נסיבות המקרה, מצאנו מקום לקבוע זכאות למחצית פיצויי הפיטורים. ג. המשיבה היתה עובדת שעתית ומכסת שעות עבודתה השתנתה מדי חודש. אין בידינו נתונים על ממוצע שעות עבודתה, אולם ממוצע שכרה בשנת עבודתה האחרונה עמד על סך של 3225 ש"ח. תקופת עבודתה הסתכמה ב-53 חודש ולפיכך מלוא פיצויי הפיטורים מגיע לסך של 14,243 ש"ח, ומחציתו עומדת על סך של 7121 ש"ח. ד. מתוך סכום פיצויי הפיטורים המגיע למשיבה בסך של 7121 ש"ח, יש להפחית את הסך המוסכם של 2,800 ש"ח בגין שיחות טלפון שהמשיבה ביצעה לאוקראינה במהלך עבודתה, כך שזכאותה לפיצויי פיטורים מסתכמת בסופו של דבר בסך של 4,321 ש"ח. סכום זה היה צריך להשתלם לה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 19.12.04 ועד למועד תשלומו בפועל. 5. הזכאות לתמורת הודעה מוקדמת על פי סעיף 10(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים, במקרה של פיטורי עובד, שאינו זכאי לפיצויי פיטורים על פי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, אין המעביד חב במתן הודעה מוקדמת על פי סעיף 2 לאותו חוק. לאור האמור ולאור תקנון העבודה, מצאנו מקום במקרה הנדון להפחית במחצית גם את שעור זכאות המשיבה לחלף הודעה מוקדמת ולהעמידו על סך של 1612.5 ש"ח. סכום זה צריך היה להשתלם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.05 ועד למועד תשלומו בפועל. 6. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לאור אופן הפסקת עבודת המשיבה לא היה מקום לחייב את המערערת בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. לפיכך חיובה בסך 2000 ש"ח על פי פסק דינו של בית הדין קמא בטל בזאת. 7. הערת סיום יפה עשתה חברתי השופטת ארד, שהעמיקה חקר בשאלת אי צידוק התערבות ערכאת הערעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית; למרות שהמשיבה עצמה מפריכה מניה וביה מסקנתה. הדברים עולים בבירור הן מהתנהגות המשיבה בשיחתה האחרונה לאוקראינה, (עדות מר סלבה האמינה על בית הדין קמא לעניין החיוג החוזר, עמ' 20 לפרוטוקול; סעיף 6 לדעת חברתי); והן מנכונותה של המשיבה, אחר גילוי אותה שיחה, לשלם סך של 2,800 ש"ח תמורת שיחות לחו"ל, שלשיטת חברתי בוצעו בהסכמה (דברי ב"כ התובעת - עמ' 21 לפרוטוקול; סעיף 1 לדעת חברתי). 8. סוף דבר א. הערעור מתקבל כאמור בסעיפים 4, 5 ו-6. ככל שהמשיבה קיבלה מעבר לסכום הנפסק על ידנו, לרבות הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין שנפסקו לה על ידי בית הדין קמא, עליה להשיב למערערת את סכומי היתר שקיבלה, תוך 90 יום מהיום בו יומצא לה פסק הדין. ב. פסיקתנו כאמור מיתרת את הדיון בבש"א 872/06 לעניין הוספת ראייה. ג. כל צד ישא בהוצאותיו בערעור זה. השופטת נילי ארד 1. האם התקיימו נסיבות השוללות מן המשיבה קבלת פיצויי פיטורים. זו השאלה מושא הערעור בפנינו. בית הדין האזורי קיבל חלקית את תביעת המשיבה וקיבל את גרסתה באשר לנסיבות פיטוריה תוך שקבע כי על המערערת (להלן גם: החברה) לשלם לה מלוא סכום פיצויי הפיטורים המגיעים לה בסך 14,674 ש"ח, כפי שנדרש בכתב התביעה; הלנת פיצויי פיטורים בסך 2,000 ש"ח; ודמי הודעה מוקדמת בסך 3,335 ש"ח, ובקיזוז הסך של 2,800 ש"ח בגין שיחות טלפון שביצעה המשיבה. 2. חברי, השופט פליטמן, סבור כי בנסיבות המקרה נמצא "מקום לחרוג מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת במימצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססת על התרשמותה מהעדויות, וזאת בעיקר נוכח נסיבות הפסקת עבודתה של המשיבה על פי גירסתה שלה עצמה". כמפורט בחוות דעתו, הגיע חברי למסקנה לפיה פיטוריה של המשיבה נבעו מכך שקיימה את שיחת הטלפון מבלי שקיבלה לכך את אישור המנהל. בנסיבות אלה, גורס חברי, יש לקבל את ערעור החברה באופן, שיופחתו לכדי מחציתם פיצויי הפיטורים ותמורת הודעה מוקדמת שנפסקו לזכות המשיבה, ויבוטל כליל חיובה של החברה בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים למשיבה. 3. דעתי שונה מדעתו של חברי. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל חומר הראיות שהובא לפנינו, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות. באשר, לא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבותנו בפסק דינו של בית הדין האזורי, המבוסס היטב בממצאיו ובמסקנותיו. טעמי לכך אפרט להלן. 4. בענייננו, נסמך בית הדין האזורי בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו, במידה רבה מאד, על התרשמותו ממהימנות העדים שהופיעו לפניו. בנדון זה, עמדתי בעניין אסמר על ההלכה המושרשת מיני כבר, לפיה ".... בית דין זה, כערכאת ערעור, אינו נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, המתבססות על התרשמותו ממהימנות העדים. לערכאה ששמעה את העדים יתרון על פני ערכאת הערעור, בשל ההזדמנות להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. על כן, התערבות ערכאת הערעור בממצאי מהימנות ובקביעות עובדתיות המושתתות על התרשמות מעדויות היא חריגה, ושמורה לנסיבות קיצוניות ויוצאות דופן" [ע"ע 239/03 מרים אסמר - עירית חיפה, ניתן ביום 26.9.04]. ערכאת ערעור אף לא תתערב בקביעות המושתתות על מהימנות העדים, אם קביעת בית הדין האזורי סבירה היא ואין בה כדי לגרום עוול [עע 1261/02 מובס דני - וליד אחמד, ניתן ביום 15.6.04 (להלן: עניין מובס דני)]; ובעניין קוהרי קבע בית המשפט העליון: "אם נגיע לכלל מסקנה, כי המימצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות, שניתוח המשמעויות סביר והגיוני ואין בקביעת העובדות או בהבנת השלכותיהן שגיאה עקרונית ובסיסית; ואם נשתכנע שהדין יושם על התשתית העובדתית כהלכה, כי אז אין לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית. אין אנו נדרשים להציג פסק דין משלנו העונה, לפי הבנתנו, על כל מכלול השאלות שהתעוררו, לצד פסק הדין של הדרגה הראשונה. עלינו, כאמור, רק להיווכח, כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן והדין" [ע"א 323/89 קוהרי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 142, 168]. יוטעם, כי אף אם סבור בית דין שלערעור, כי בראיות שהובאו בפניו יש תימוכין לגרסה האחרת, גם אז לא יתערב בפסיקתה של הערכאה הדיונית, וייתן ".... משקל מכריע להתרשמותו של בית הדין קמא" [עע 125/06, 125.1/06 ארנון רצון - רבוע כחול - ישראל בע"מ, ניתן ביום 18.1.07]. 5. הנה כי כן, ככלל לא תתערב ערכאת ערעור בקביעות עובדתיות ובקביעות של מהימנות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. האם בא ענייננו בגדר אותם חריגים? תשובתי לכך שלילית היא. לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית הדין האזורי, ולאחר שחזרתי ובחנתי את מכלול חומר הראיות, נחה דעתי, כי ממצאיו של בית הדין האזורי, קביעותיו ומסקנותיו באשר לנסיבות פיטוריה של המשיבה סבירות, הגיוניות ומבוססות היטב בחומר הראיות, כמבואר להלן. נסיבות פיטוריה של המשיבה, כפי שקבען בית הדין האזורי הן אלה: 6. המשיבה פוטרה מעבודתה בחברה על אתר, לאחר ש"ניהלה שיחות עם אמה המתגוררת באוקראינה ממכשיר הטלפון" במשרדי החברה (להלן גם: שיחות הטלפון). על בסיס ממצא זה, נדרש בית הדין האזורי להכריע במחלוקת שבין הצדדים, האם, כגרסתה, קיימה המשיבה את שיחות הטלפון בידיעתו וברשותו של הממונה עליה; או האם - כגרסת החברה - המשיבה טלפנה לאוקראינה מבלי שקיבלה רשות לכך תוך שפעלה בגניבה כלפי החברה. בית הדין האזורי שמע את עדויות הצדדים והעדים מטעמם, וקיבל ללא עוררין את גרסתה של המשיבה ועדיה והעדיף אותה על גרסת החברה ועדיה תוך שקבע: "אנו מאמינים לתובעת כי קיבלה את אישורו של מר שמעון לקיים את שיחת הטלפון עם אימה ואת שיחות הטלפון עם משפחתה - עדותה של התובעת בענין זה היתה מהימנה עלינו לחלוטין וזאת בניגוד לעדותו של מר שמעון, אשר לא הרשים אותנו במהימנותו כלל וכלל". תימוכין להעדפת גרסתה של המשיבה ומהימנותה על פני גרסתו של העד מטעם החברה, מר שמעון, נמצא באלה: ה"עובדה שהתובעת סיפרה מיוזמתה גם על דברי האוכל שנהג ליתן לה מר שמעון..., חיזקה עוד יותר את מהימנותה בענין מה שהתיר לה מר שמעון לעשות, שהרי נושא האוכל לא הועלה על ידי הנתבעת ולוּ לא היתה מתנדבת התובעת לספר עליו, לא היה עולה ענין זה"; "עדותו הלא עקבית של מר שמעון באשר למכתב הפיטורים בפרט... ועדותו הלא מהימנה בכלל"; "עדותה המהימנה ביותר של התובעת באשר לקשרים אותם ניסה מר שמעון לכפות עליה"; "עדותה המהימנה ביותר של הגב' זויה - עדת התובעת בענין הקשרים/ היחסים אותם ניסה מר שמעון לכפות על התובעת"; עדותו המהימנה של עד המערערת מר סלבה "לענין העובדה שמר שמעון, נשאר בד"כ אחרון בעבודה"..., דבר אשר יש בו כדי לבסס, לכאורה, את טענות התובעת בענין זה"; מכתב הפיטורים "אשר בו לא צויין דבר וחצי דבר לענין 'המעילה באמון' וה'גניבה ממעביד' "; האישור למוסד לביטוח לאומי "אשר בו צויין מפורשות כי סיבת הפסקת העבודה היא: 'אי התאמה' "; הימנעות החברה מלהביא כעדה מטעמה את הפקידה "אשר מילאה, לטענת מר שמעון את הטופס" (הדגשה שלי - נ.א.). משהעדיף בית הדין את גרסתה של המשיבה על זו של החברה, אודות הנסיבות שגרמו לפיטורי המשיבה על אתר, הגיע למסקנה לפיה המשיבה זכאית למלוא סכום פיצויי הפיטורים אותו תבעה ולתשלום דמי הודעה מוקדמת, וכך פסק. 7. לטעמי, התרשמותו של בית הדין מחומר הראיות ומסקנתו, לפיה יש להעדיף את גרסת המשיבה על פני גרסתה של החברה באשר לנסיבות הפיטורים, מנומקות ומבוססות היטב, כאשר "האמת העובדתית" נקבעה בבהירות על סמך ניתוח העדויות שהיו בפני בית הדין. מכל מקום, ודאי הוא, שאין בידינו לקבוע, כערכאת ערעור, כי המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי "שגויה בעליל" [ראו: עניין מובס דני]. לא למותר להוסיף ולציין, כי נסיבות המקרה שלפנינו, אינן ממין הנסיבות בהן נגרם עוול לחברה, בכך שחויבה בתשלום פיצויי פיטורים למשיבה תמורת ארבע שנות עבודתה בחברה. כבר נפסק, כי "שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר" [עע 1126/00 מלון עציון בע"מ - אביעזר שרוני, ניתן ביום 22.10.02] ; באשר "הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש" [ דב"ע לא/3-3 רים בע"מ - נסים יוסף, פד"ע ב' 215, 219]. יתר על כן "הפחתת פיצויי הפיטורים ושיעור ההפחתה הם עניין הנתון לשיקול-דעת בית-דין קמא וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בכך" [עע 300327/98 אטקה בע"מ - דוד רטר, פד"ע לט 49; דב"ע נב/3-109 גסטטנר (ישראל) בע"מ - פלג, לא פורסם]. 8. מסקנת הדברים, היא, איפוא, כי פסיקתו של בית הדין האזורי בדין יסודה ולא נמצא טעם מספיק דיו לשנות מקביעותיו העובדתיות, ממסקנותיו ומתוצאת פסק הדין, לפיה נסיבות פיטורי המשיבה מצדיקות תשלום פיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. אשר לבקשה להגשת ראיה נוספת, בחינת הנטען העלתה כי דינה להדחות. כללו של עניין: לו תישמע דעתי - יידחה ערעורה של החברה, מטעמיו של בית הדין האזורי, והחברה תחויב בתשלום הוצאות המשפט למשיבה בסכום כולל של 5,000 ש"ח. השופטת לאה גליקסמן במחלוקת שנפלה בין חברי, השופט פליטמן והשופטת ארד, אני מצטרפת לפסק דינה של השופטת ארד. אכן, כפי שציין חברי השופט פליטמן בחוות דעתו, מהעדויות בפני בית הדין עולות תמיהות מסוימות בנוגע לגרסתה של המשיבה, שכן אם השיחות נעשו באישור לא היה מקום שהמשיבה תאמר כי התקשרה לבתה (עדותה בפרוטוקול ע' 12, ש' 26), ולא היה מקום שתבקש מהעובד סלבה שלא יאמר ששיחתה הייתה לאוקראינה (עדות סלבה, פרוטוקול ע' 21, ש' 1 - 2). אציין, כי איני סבורה שיש לייחס משמעות להשבת הסך של 2,800 ₪, שניתנה במסגרת ההתדיינות ועל מנת לייעל את ההליכים. עם זאת, כעולה מפסק הדין מושא הערעור, בית הדין האזורי קבע חד משמעית כי הוא מעדיף את גרסתה של המשיבה על פני גרסתו של מר שמעון יפרח, מנהל המערערת, וקבע כי עדותה של המשיבה כי ניתן לה אישור לקיים שיחות טלפון עם אמה ומשפחתה מהימנה עליו לחלוטין. זאת, על יסוד התרשמותו מהעדויות בפניו ומהנימוקים שפורטו בפסק הדין. במצב דברים זה, בהתחשב ביתרון שיש לערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור, דהיינו יכולתה להתרשם באופן בלתי אמצעי ממכלול העדויות בפניה, ולנוכח קביעתו החד משמעית של בית הדין האזורי, אני סבורה כי במקרה הנדון אין מקום שנחרוג מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, ונשנה את קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי על יסוד אמירה זו או אחרת של המשיבה או של עד אחר. לאור האמור, אני מצטרפת לתוצאה אליה הגיעה השופטת ארד, לפיה דין הערעור להידחות. נציג ציבור מר יוחנן שטסמן: אני מסכים עם פסק דינה המנומק יפה של השופטת נילי ארד. ברצוני להוסיף כי גם לו היו שיחות טלפון אחדות שלא ברשות אין זו עילה לדעתי לפיטורין ללא פיצויי פיטורין מלאים. נציג ציבור מר יצחק קאול: אני מצטרף לפסק דינה של השופטת נילי ארד. סוף דבר הערעור נדחה על דעת חברי המותב, כאמור בחוות דעתה של השופטת ארד, וכנגד דעתו החולקת של השופט פליטמן. בתוך 30 מהיום תשלם המערערת - מטבחי שרת בע"מ למשיבה - גב' ילנה גרוחולסקי הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לא ישולם הסכום במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. טלפון בעבודהטלפון