תוספת כוננות

מהי תוספת כוננות ? המבחן המנחה הוא האם רכיב השכר המכונה "כוננות" מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר מתקיים בו אותו תנאי או גורם". (דב"ע לד/7-3 מדינת ישראל - מרדכי ביטמן, פד"ע ה 421). נפסק שכוננות הינה חלק משכר היסוד כאשר היא משולמת ללא התנאה הקשורה בתנאי עבודה. (לעניין זה ראה: דב"ע מד/6-7 מדינת ישראל - דב חביון ז"ל פד"ע טז 29; דב"ע מז/7-5 הממונה על תשלום הגמלאות - אביגדור שוהם(לא פורסם) וכן ע"ע 249/03 מיכל קהאן - מדינת ישראל, נציבות שירות המדינה ואח' פד"ע מ 34 ) לעומת זאת, כוננות היא תוספת כאשר היא משולמת עבור דריכות מתמדת, נכונות מתמדת ואי נוחות מתמדת, והלכה למעשה קורה וקרה שנדרשים על פי קריאת פתע להתייצב לעבודה. נפסק שאם התשלום הותנה בעצם המוכנות להיקרא בכל עת התוספת היא אמיתית ולא פיקטיבית. (דב"ע נה/ 6-5 שלמה זינו נ' הממונה על הגימלאות, עבודה ארצי כרך כט(1) 112 עמוד 117; דב"ע מז/7-9 פרנקל - הממונה על תשלום הגמלאות, פד"ע כ' 396, בע' 398; דב"ע מד/ 30-3 ד"ר הלנה לסלו באום - מרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים"(לא פורסם); עע 1398/02 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר רוברט גולדשטיין עבודה ארצי כרך לג, 44 (ניתן ביום 3.3.04). בית המשפט העליון אישר בבג"צ 367/87 גוניק יהושע ו-28 אחרים - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מב(4) 693 שתוספת כוננות לא תיכלל בפנסיה. כוננות הינה תוספת כאשר היא משולמת לקבוצת עובדים שרוב עובדיה מתבקשים להיות זמינים ולתת מענה לאחר שעות העבודה הרגילות. להלן פסק דין בנושא תוספת כוננות: פסק - דין השופטת ורדה וירט - ליבנה 1. א. המערערים הינם עובדים של האוניברסיטה העברית בירושלים (להלן גם "המשיבה" או "האוניברסיטה"), אשר מועסקים ביחידות שונות במקצועות המחשוב ומשתייכים לעובדי הסגל המינהלי שבה. ב. החל משנת 1982 הונהג באוניברסיטה נוהל כוננות פנימי של מכסת כוננות צמודת תפקיד ודרגה, לפיו כל עובד נדרש לציין על כרטיס הנוכחות את הימים בהם שהה בכוננות, מאושר בחתימת הממונה. לנוהל צורפה רשימת הזכאים לכוננות והמערערים בין הזכאים. ובתמורה המערערים קיבלו את תוספת הכוננות שכונתה בתלוש השכר "כוננות" ( להלן: "תוספת הכוננות"). לאחר מספר שנים בהם מילאו המערערים דיווחים על ביצוע הכוננויות על ידם, חלק ממנהלי היחידות הפסיקו להקפיד על הנוהל בדבר חובת הדיווח של המערערים והורו על תשלום תוספת הכוננות למערערים גם ללא דרישת הדיווח. ג. הסדרי הפנסיה של עובדי הסגל המינהלי באונברסיטה וביניהם המערערים מוסדרים בהסכמים. המערערים זכאים לפנסיה לפי המשכורת הקובעת לצורכי פנסיה מכוח הסדר קיבוצי דו צדדי שנחתם ביום 30.9.82, בין ועד הסגל המנהלי לבין האוניברסיטה. ובנוסף לכך, זכאים המערערים להפקדות בקופת גמל נוספת בשיעור 10% משכרם, כאשר 5% מתוכם מנוכים משכרם מכוח הסכם המסגרת בשירות הציבורי, כאמור בהסכם קיבוצי מיום 26.5.96 בגין תוספות השכר אשר אינן כלולות בשכר הקובע לצורכי פנסיה. בנספח ב' להסכם המסגרת מנו בין התוספות אשר אינן כלולות בשכר הפנסיוני גם את תוספת הכוננות. 2. א. המערערים פנו ביום 11.9.2000 בתביעה לבית הדין האזורי בירושלים למתן סעד הצהרתי, לפיו התשלום המשתלם להם בגין תוספת כוננות, מהווה חלק משכרם הקובע לצורך הפרשות סוציאליות וגמלת הפנסיה. ב. במסגרת התביעה המערערים בקשו להגיש לבית הדין חוות דעת שכתבה היועצת המשפטית של האוניברסיטה ביום 23.8.98 אשר ממוען אל הנהלת האוניברסיטה ואל מנהל רשות המחשוב מר צבי קידרון שכיום הינו אחד מהמערערים, אשר דן בשאלה האם "תוספת הכוננות" המשולמת לעובדי המחשב היא חלק מן המשכורת הקובעת לצרכי פנסיה או תוספת שאינה חלק מן המשכורת הקובעת (להלן:"המסמך"). במסגרת ההחלטה בשאלת הגשת המסמך, איזן בית הדין האזורי בין האינטרסים השונים וקבע שמאחר והמסמך לא הוזכר בבקשה לגילוי מסמכים, על אף שהמערערים ידעו על קיומו, לא יהיה זה הוגן כלפי הצד שכנגד לגלות את תוכנו בתום שלב ההוכחות. עוד קבע שלגופו של עניין, המסמך נהנה מחיסיון בין עורך דין ללקוח, כמסמך פנימי. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור. 3. בית הדין האזורי (השופט אייל אברהמי; עב 2046/00) בפסק דין מפורט ומנומק היטב דחה את התביעה בקובעו כי: בפן המהותי -הכוננות שולמה תמורת הנכונות של כל עובד להתייצב או לעזור טלפונית כאשר יש תקלה במחשוב, לכן התוספת היא אמיתית ולא הטבת שכר, כפי שגם נפסק לעניין עובדי מחשוב במדינה בדב"ע נז/59-4, הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד עובדי שע"מ - מדינת ישראל, פ"דע לא 166 (להלן: "פסק דין שע"מ"). בפן החוזי- מקור הזכות של המערערים לביטוח פנסיוני הוא בהסכם הפנסיה שנחתם בין ועד עובדי הסגל המנהלי לבין האוניברסיטה, המהווה הסדר קיבוצי דו - צדדי, ולפיכך הזכות הנובעת מהסכם הפנסיה היא זכות הסכמית-חוזית. מהמסמכים עולה שהאוניברסיטה לא התכוונה לכלול את תוספת הכוננות בשכר הקובע לפנסיה והמערערים לא הוכיחו שכוונת הצדדים היתה שתוספת הכוננות תהא רכיב פנסיוני. זאת ועוד, האוניברסיטה הינה גוף שנתמך כלכלית על ידי המדינה וחל עליה חוק יסודות התקציב, לרבות החובה לקבל אישורו של הממונה על השכר על כל הסכם שיש בו כדי לכלול תוספת כחלק מן השכר הקובע לחישוב הפנסיה. עוד הוסיף בית הדין האזורי בהתייחס לטענת האפליה, שאין בהסכמי פשרה שנחתמו עם ארבעה עובדים שפרשו בכדי להקים לכלל המערערים זכאות לתוספת כוננות. 4. טענות הצדדים א. בדיון שבפנינו, בא כוח המערערים טען כי: האוניברסיטה מבחינה בתלוש המשכורת בין שני סוגים של כוננות. האחת - כוננות משקית שסמלה בתלוש השכר 331 והיא מהווה תוספת אשר משולמת עבור כוננות מדווחת, בפיקוח, מתוכננת ומסודרת. השניה - תוספת הכוננות לעובדי מחשב אשר סימלה בתלוש המשכורת 320 היא חלק מהמשכורת הקובעת ונוספה כהעלאה בשכר על מנת להתחרות עם הסקטור הפרטי, כוננות זו היא מושא ענייננו. בא כח המערער סמך טענותיו על כך שתוספת הכוננות שולמה בהתאם לתפקיד ולוותק ולא לפי לוח תורנויות כתוב ו/או מידת הזמינות שנדרשה מהעובד, שכן הנכונות לתקן תקלה בשעת הצורך היא חלק מעבודתו הרגילה של עובד מחשוב. יתר על כן, תוספת הכוננות שולמה גם בשעה שהעובד שהה בחופשה, מחלה או שירת במילואים. יודגש שאף בית הדין האזורי בפסק-דינו קבע שההבחנה לא קלה. עוד הדגיש בא כוחם, שהמערערים אינם עובדי מדינה לכן חוק יסודות התקציב אינו חל עליהם. על רקע האמור לעיל, ביקש לאבחן בין נסיבות המקרה שבפנינו לבין הנסיבות שהובאו פסק דין שע"מ. מעבר לכך, האוניברסיטה עצמה חתמה ב-ארבעה הליכים משפטיים קודמים על הסכם פשרה, לפיו תוספת הכוננות תהווה חלק מן השכר הקובע לחישוב הפנסיה של אותם פורשים. המערערים בקשו שהאוניברסיטה תציג את המסמך, הבקשה נדחתה בהחלטת ביניים. בא כוח המערערים קובל על החלטה זו, שכן לדידו המסמך היה שופך אור על המחלוקת. ב. באות כוח האוניברסיטה השיבו לטענות אלה כי, השאלה האם תוספת הכוננות היא אמיתית או פיקטיבית היא שאלה שבעובדה שבה הכריע בית הדין האזורי והוסיפו כדלקמן: כל המערערים קיבלו תוספת כוננות אחת בלבד היא תוספת כוננות לעובדי מחשב. תוספת הכוננות הינה תוספת אמיתית ומותנית בנכונות להיות זמין ולתקן תקלה בזמן אמת מחוץ לשעות העבודה הרגילות. מאחר ומועד התקלה אינו צפוי לא היה לוח תורנויות, אלא פנו לעובד אשר יכול היה לתת מענה לתקלה שהתעוררה, לשם כך עובדי המחשוב קיבלו מן המשרד מכשיר סלולרי וביפר. המחדל שנזנחה חובת הדיווח בדיעבד, וכתוצאה מכך תוספת הכוננות שולמה גם בעת מחלה, חופשה ומילואים, אינה כשלעצה סממן מכריע לגבי אופי התוספת ואינה מצמיחה למערערים זכות שאינם זכאים לה על פי דין. חוק יסודות התקציב חל על המערערים, לכן אשר נפסק בפסק-דין שע"מ רלבנטי גם לעניינינו ויש לגזור ממנו גזירה שווה. בהסכם הפשרה עם ארבעת העובדים היו נסיבות ספצפיות ואין בו כדי לחייב את האוניברסיטה. ולבסוף יש לדחות את הבקשה לגילוי המסמך שניסחה היועצת המשפטית של האוניברסיטה, שכן זוהי התכתבות בין עורך דין ללקוחו שחל עליה חיסיון של מסמכים פנימיים ומסמכים משפטיים. בנוסף לכך, על ההחלטה שלא לגלות את המסמך לא הוגשה בקשת רשות ערעור, לכן כעת חלף המועד להתערבות בהחלטה זו. דיון והכרעה 6. לאחר שנתנו דעתנו לחומר שהובא לפנינו ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מעוגן היטב בחומר הראיות שהונח בפניו. ולא נמצא כל טעם משפטי המצדיק התערבותנו בו. על כן, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נאשר את פסק הדין מטעמיו. על האמור נוסיף הערותינו אלה: א. הסוגיה שבמחלוקת היא, האם התשלום המכונה "כוננות" אשר משולם למערערים עובדי מחשוב, מהווה חלק מהמשכורת הקובעת אשר יש להפריש בגינה לפנסיה. המבחן המנחה הוא האם רכיב השכר הנדון "מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר מתקיים בו אותו תנאי או גורם". (דב"ע לד/7-3 מדינת ישראל - מרדכי ביטמן, פד"ע ה 421). נפסק שכוננות הינה חלק משכר היסוד כאשר היא משולמת ללא התנאה הקשורה בתנאי עבודה. (לעניין זה ראה: דב"ע מד/6-7 מדינת ישראל - דב חביון ז"ל פד"ע טז 29; דב"ע מז/7-5 הממונה על תשלום הגמלאות - אביגדור שוהם(לא פורסם) וכן ע"ע 249/03 מיכל קהאן - מדינת ישראל, נציבות שירות המדינה ואח' פד"ע מ 34 ) לעומת זאת, כוננות היא תוספת כאשר היא משולמת עבור דריכות מתמדת, נכונות מתמדת ואי נוחות מתמדת, והלכה למעשה קורה וקרה שנדרשים על פי קריאת פתע להתייצב לעבודה. נפסק שאם התשלום הותנה בעצם המוכנות להיקרא בכל עת התוספת היא אמיתית ולא פיקטיבית. (לעניין זה ראה: דב"ע נה/ 6-5 שלמה זינו נ' הממונה על הגימלאות, עבודה ארצי כרך כט(1) 112 עמוד 117; דב"ע מז/7-9 פרנקל - הממונה על תשלום הגמלאות, פד"ע כ' 396, בע' 398; דב"ע מד/ 30-3 ד"ר הלנה לסלו באום - מרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים"(לא פורסם); עע 1398/02 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר רוברט גולדשטיין עבודה ארצי כרך לג, 44 (ניתן ביום 3.3.04). אציין כי בית המשפט העליון אישר בבג"צ 367/87 גוניק יהושע ו-28 אחרים - בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מב(4) 693 שתוספת כוננות לא תיכלל בפנסיה. ב. כוננות הינה תוספת כאשר היא משולמת לקבוצת עובדים שרוב עובדיה מתבקשים להיות זמינים ולתת מענה לאחר שעות העבודה הרגילות. כאמור בדב"ע מט/5-7 מדינת ישראל - פרופ' מנצ'ל, פד"ע כא 75 והעתירה שנדחתה בבג"ץ 862/89 פרופ' מנצ'ל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מד(2) 37. השאלה הוכרעה גם בהקשר לעובדי מחשוב במדינה בפסק-דין שע"מ בעמוד 242 נאמר: "גם אם מביאים בחשבון את העובדה שהכוננויות של עובדי שע"מ ניתנו כמעט לכל עובדי היחידה, והם לא שולמו על פי לוח הכוננויות מתוכנן בראשית כל חודש, אלא בשיבוץ "שרירותי" למפרע בסוף כל חודש, ניתן להגיע למסקנה, כפי שבית הדין האזורי הגיע אליה, כי ה"כוננויות" שולמו "עבור הנכונות להיות בכוננות, וכן עבור הנכונות לבצע עבודות מחוץ לשעות עבודתו הרגילות". בכך ניתן לראות "תנאי" לתשלום רכיב שכר זה, הנותן לה מהות משל עצמה ולא כחלק מ"המשכורת". ג. בנסיבות שלא ניתן לחזות מראש את מועד התקלה ומי יהיה הגורם הרלבנטי לפתרונה, התוספת ניתנת עבור הנכונות להיות זמין ולהיקרא בכל עת לפתור תקלה שתתעורר לאחר שעות העבודה וכן בעת הצורך להתייצב לעבודה. לאור פסק דין שע"מ ולאור קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי שתוספת המחשוב הינה תוספת אמיתית כי העובדים נדרשים להיות זמינים מחוץ לשעות העבודה והם נותנים מענה בשעות אלו, "כוננות" לעובדי מחשוב הינה תוספת אמיתית, שאינה נכללת בשכר הפנסיוני. ד. לכך נוסיף גם את הפן החוזי -בעע461/03 פאנוס אסחאק נ' עירית רמלה (לא פורסם) (ניתן ביום 18.5.05) ובע"ע 1089/02 יוסף ברנע-בזק-החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, כבר נדחו תביעות להכיר בתוספות שכר כחלק מהמשכורת הקובעת כאשר היו הסכמים מפורשים שהתוספות לא יכללו במשכורת הקובעת לצרכי פנסיה. ה. מקור הזכות לפנסיה לעובדי האוניברסיטה הינו הסדר קיבוצי דו צדדי בנושא פנסיה הקובע בסעיף 7 ד' שבו כי המשכורת הקובעת לא תיכלל: "תוספת המשתלמת על משכורתו של עובד ושהוכרה בהסכמי העבודה כתוספת קבועה." בית הדין האזורי קבע כי האוניברסיטה הוכיחה בהתאם לנוהל הקיים כי תוספת הכוננות הוצאה במפורש מהשכר הקובע לפנסיה ובלשונו: · · "בנספח ב' להסכמי המסגרת (נת/2) מפורטים רכיבי השכר בגינן יופרשו החל מיום 1.1.95 5% לקופת גמל והינם רכיבים לא פנסיוניים. בין הרכיבים נכללת "עבודה נוספת - כולל כוננויות, תורנויות, משמרות וכל תשלום בגין עבודה נוספת אחרת". · · נוהל כוננויות לעובדי מחשב מיום 24.3.82 (נת/3), קובע: "תוספת הכוננות לא תיכלל בבסיס השכר לכל דבר ועניין" (ההדגשה במקור). · · הוראת הנהלה 045-05 מיום 24.2.84 (נת/4) קובעת: "תוספת הכוננות אינה מהווה שכר לכל דבר ועניין". בנוסף מתלושי המשכורת עולה, שעד לשנת 95 עת העובדים היו בהסדר של פנסיה תקציבית, "כוננות" לא נכללה בשכר הקובע לפנסיה ובתלושי השכר צויין ליד התוספת הזו האות ל', שמשמעה שרכיב זה אינו נכלל במשכורת הקובעת לפנסיה. יתר על כן, בהתאם להסכם מסגרת משנת 95 מופרשים למערערים מדי חודש 5% עבור תוספות שכר לא פנסיונית וביניהן תוספת כוננות והאוניברסיטה אכן מפרישה לקרן עבור הרכיבים הלא פנסיונים 5% נוספים בגין תוספות אלה. ומכאן שהמערערים אינם יוצאים מקופחים ומקבלים פיצוי על כך שתוספת הכוננות אינה נחשבת כחלק מן המשכורת הקובעת לחישוב הפנסיה. מן האמור לעיל עולה, כי תוספת הכוננות הוגדרה מפורשות כתוספת אשר לא תחשב כשכר לצורך פנסיה והמערערים אף מפוצים על כך באמצעות קרן משלימה לתוספות שכר שאינן פנסיוניות. אי לכך, על סמך ההלכה הנוהגת, הראיות והעדויות ראוי לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. ו. הבקשה להגיש מסמך - חוות דעת פנימית של היועצת המשפטית של האוניברסיטה נדחית. הן משום שהוגשה בתום פרשת ההוכחות, והן משום חיסיון עורך דין לקוח כאמור סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961: "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם. " 7. סוף דבר: הערעור נדחה, אין לראות בתוספת כוננות לעובדי מחשוב כחלק מן המשכורת הקובעת של המערערים לצורכי גמלת הפנסיה. מאחר ומדובר בתביעה קבוצתית, מעין קיבוצית - אין צו להוצאות. כוננותתוספות שכר