בקשת ביטול הליך התמחרות

להלן החלטה בנושא בקשת ביטול הליך התמחרות: החלטה הקדמה: הועלתה בפניי בקשה בעל פה לביטול הליך התמחרות שנערך ביום 27/1/08, במסגרתו הציעו הצדדים הצעות נגדיות לרכישת חלקו של היריב במניות חברה שבבעלות משותפת של הצדדים, ולחילופין, בקשה להארכת המועד להפקדת סכום ההצעה שהמבקשים הציעו לרכישת מניות המשיבים מס' 2 ו-3 ובה הם יצאו מהליך ההתמחרות וידם על העליונה. הרקע העובדתי לבקשה: המבקשת, בעלת 1/3 מהמניות בחברת שמן זית אל הגליל בע"מ, שמטרתה הפעלת בית בד ועסק לכבישה ושיווק של זיתים ושמן זית (להלן: "החברה"), והמבקש, בעלה של המבקשת ומיופה כוחה לצורך ניהול החברה, אשר טוען כי הינו נושה של החברה, הגישו במסגרת פש"ר 536/07 כנגד המשיבים מס' 2-3, המחזיקים ב-2/3 ממניות החברה, בקשה לפירוק החברה, בקשה לסעדים זמניים ובקשה למינוי מפרק זמני. במסגרת בקשתם האמורה עתרו המבקשים להורות על פירוק החברה מכוח סעיף 257(4) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1981 (להלן: "פקודת החברות"), שעניינו פירוק חברה חדלת פירעון וכן מכוח סעיף 257(5) לפקודת החברות, שעניינו פירוק מטעמי צדק ויושר, בשל נסיבות המצביעות עפ"י הנטען, על קיפוח המבקשת בידי המשיבים מס' 2 ו-3. לאחר בחינת טענות המבקשים מחד ותגובת המשיבים מאידך, קבעתי בהחלטה מיום 30/12/07, כי בנסיבות המקרה הנדון ובטרם יעמיקו הצדדים במסלול הפירוק, יקוים בפני הליך התמחרות, במסגרתו ירכוש אחד הצדדים את מניותיו של הצד השני בחברה, לפי המרבה במחיר. כן הבהרתי מפורשות, כי אין בהליך ההתמחרות - ככל שיצלח - כדי לפגוע בזכויות מי מהצדדים להגיש תביעה בגין עילה העומדת לו כנגד הצד שכנגד ו/או כנגד החברה. אי לכך ובהתאם לזאת, התקיים ביום 27/1/08 הליך התמחרות בין הצדדים, במסגרתו הסכימו הצדדים כי הצעותיהם תימסרנה בכתב וכי ההצעה תשקף את העלות המוצעת לשליש מכמות המניות בחברה. כן שבו הצדדים והדגישו כי אין בהליך ההתמחרות כאמור כדי לפגוע בזכויות מי מהם לתבוע את הצד שכנגד ואת החברה עצמה בכל תביעה כספית ו/או תביעה אזרחית אחרת העומדת להם טרם הליך ההתמחרות. לאחר שהצדדים הגישו את הצעתם לרכישת חלקו של הצד שכנגד, על סמך הסכמתם דלעיל, התברר כי המשיבים מס' 2 ו-3 הציעו עבור חלקה של המבקשת במניות החברה סך של 80,000 ₪, בעוד שהצעתו של המבקש עמדה על סך של 10,000$, עבור כל שליש מניות. בנסיבות אלה, ובטרם נחתם הליך המכירה באופן סופי, ניתנה לצדדים הזדמנות לשקול אפשרות לשפר את הצעתם. בתחילה מסר ב"כ המבקשים כי אין בדעת מרשיו להציע סכום זהה לזה שהציעו המשיבים, ברם לאחר התלבטות נוספת הודיע כי המבקשים מעוניינים להציע עבור חלקם של המשיבים מס' 2 ו-3 בחברה סך של 161,000 ₪, מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בזכותם להגיש כנגד המשיבים מס' 2 ו-3 תביעה בגין סכומים המגיעים להם לטענתם. הסך 161,000 ₪ משמעו 80,500 ₪ עבור מניות המשיב 2, וסכום זהה עבור מניות המשיב מס' 3. המשיבים מס' 2 ו-3 מצדם הביעו הסכמה לקבל את הסכום שהציעו המבקשים עבור חלקם בחברה, וזאת כנגד חתימת המבקשת על הניירת המתאימה והעברת מלוא הזכויות בחברה לידיה. לאחר שב"כ המבקשים הודיע כי הסכום יופקד ע"י מרשיו בקופת בית המשפט בתוך 14 יום, מסרו המשיבים כי עם הפקדת הסכום כאמור יהיו מוכנים לחתום בפני בית המשפט על המסמכים הנחוצים לשם העברת מניות החברה ומפתחות העסק לידי המבקשים. או אז ציין לפתע ב"כ המבקשים, כי הסכום שמרשיו צריכים להציע עבור חלקם של המשיבים מס' 2 ו-3 בחברה אמור להיות נמוך יותר מהסכום שצריך להיות מוצע ע"י המשיבים מס' 2 ו-3 עבור חלקה של המבקשת כיוון שלשיטתו "מרשי מושקע יותר בעסק מאשר המשיבים", וכן הוסיף וציין כי במידה ומרשיו לא יצליחו לגייס את הסכום המוצע על ידם בתוך 14 יום, הרי שהינם שומרים לעצמם את הזכות להעלות כל טענה ביחס להליך ההתמחרות. בנסיבות אלה, הואיל ומדבריו של ב"כ המבקשים התקבל הרושם שקיים ספק באשר ליכולתם של המבקשים לגייס את הסכום שהוצע על ידם בהליך ההתמחרות, הוריתי למבקשים להפקיד בקופת בית המשפט עד למועד הישיבה הבאה שנקבעה ליום 14/2/08 סך של 161,000 ₪ - הסכום בו נקבו כהצעתם בהליך ההתמחרות עבור חלקם של המשיבים מס' 2 ו-3 בחברה - וכן קבעתי כי עם הגשת הוכחה על הפקדת הסכום האמור, תינתן החלטה בדבר העברת המניות לידי המבקשים ו/או כל אדם אחר שהמבקשים ימסרו את פרטיו. בנוסף, קבעתי במסגרת ההחלטה הנ"ל, כי במידה והמבקשים לא יפקידו עד למועד הישיבה הבאה את הסך 161,000 ₪ כמפורט לעיל, יגיעו המשיבים מס' 2 ו-3 למועד הישיבה כשבידם שיק בנקאי על סך 80,000 ₪, כפי הצעתם לרכישת חלקה של המבקשת, ובית המשפט יורה על העברת המניות של המבקשת לידי המשיבים, בחלקים שווים. בנוסף, במסגרת החלטה זו שבתי והבהרתי כי אין בהליך ההתמחרות כדי לפגוע בזכות מי מהצדדים להגיש כל תביעה ולדרוש כל דרישה שלדעתו הינו זכאי לקבל, מהחברה ומהצד האחר. במועד הישיבה שנקבעה ליום 14/2/08, וכפי שהסתמן מראש, הודיע ב"כ המבקשים כי מרשיו לא הפקידו את הסכום כפי שנדרשו בהחלטת בית המשפט, ותחת זאת, העלה בעל פה בקשה לבטל את הליך ההתמחרות. ב"כ המבקשים תירץ את העלאת הבקשה בעל פה רק במועד בו הועלתה בכך שמרשיו ניסו להשיג צד שלישי שיגייס את סכום ההצעה, ברם זה הסתלק יום קודם. טענות הצדדים: לטענת המבקשים, יש לבטל את הליך ההתמחרות הואיל ובהליך נפלו מספר פגמים הפוגמים ביסודות ההתמחרות, הן מבחינה פורמלית והן מבחינה מהותית. ראשית, מציינים המבקשים, כי במסגרת הדיון בו נערכה ישיבת ההתמחרות לא הובהרו דיים מושא ההתמחרות וצדדי ההתמחרות, ושהם - המבקשים ובא כוחם - לא בדיוק הבינו מהו הליך ההתמחרות שאליו הם נכנסים. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי בעוד שהמבקשת הינה בעלת 1/3 ממניות החברה, המשיבים מס' 2 ו-3 הינם בעלי 2/3 ממניות החברה, ונתון מובנה זה מקנה יתרון בלתי הוגן למשיבים 2 ו-3, אשר מנצלים את יתרונם לקיפוח המבקשים ולשלילת זכות הגישה שלהם לבנק ולעסק וכן מציב את המבקשים בנחיתות מבחינת נגישות למידע הנוגע למצב החשבון של החברה. לטענת המבקשים, בנסיבות אלה, נוצרה למשיבים מס' 2 ו-3 עדיפות בהליך המכירה, ומשכך יש לבטל את ההתמחרות. עוד טוענים המבקשים, כי יש להורות על ביטול הליך ההתמחרות מכיוון שמחוות דעת שמאית שהזמינו הצדדים בעבר עולה, בדיעבד, כי ההתמחרות לא מקסמה תועלת ולא הגדילה את התשואה או ההכנסה הצפויה ממנה, ויש בכך - לטענתם - משום צידוק נוסף לבטל את ההתמחרות ולנקוט בהליך יעיל יותר. כן טוענים המבקשים, כי יש לקיים את הליך ההתמחרות בפני בעל תפקיד שימונה על ידי בית המשפט וכי ההתמחרות הופכת למעשה בלתי הפיך רק לאחר שהינה זוכה לאישור סופי של בית המשפט, וגם מטעם זה אין מניעה לבטלה בנסיבות המקרה הנדון. זאת ועוד; המבקש טוען, כי מעבר להיותו בעלה של המבקשת ומיופה כוחה לצורך ניהול החברה, הינו אף נושה של החברה אשר אינו זוכה לקבל את כספו מהחברה במשך שנתיים. לשיטתו של המבקש, סכום החוב אמנם אינו מעוגן בפסק דין ברם הוא אינו שנוי במחלוקת וקיימת הודאת בעל דין לגביו (במסגרת מסמך ההתקשרות בשלב ייסוד החברה), ולפיכך, מן הראוי היה להיעתר לבקשתו להורות על פירוקה של החברה ולא לקיים הליך התמחרות. מאידך, לטענת המשיבים מס' 2 ו-3 יש לדחות את הבקשה ולקיים את החלטת ההתמחרות. לטענת המשיבים מס' 2 ו-3, המבקשים מנסים "למשוך זמן" ולהביא לדחייה במועד תשלום הסכום שנקבע בהליך ההתמחרות, דבר הגורם נזק למשיבים כבעלי מניות וכן לחברה עצמה. בנוסף, לטענת המשיבים, גם בהליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים גרם המבקש לדחיות בלתי מוסברות, ועל אף שחוייב בהוצאות לטובת המשיבים טרם שילמם עד כה. המשיבים מס' 2 ו-3 מדגישים, כי החלטת בית המשפט בנוגע להליך ההתמחרות היתה ברורה להם מאוד, הגם שלא היו מיוצגים בהליך זה, כך שמקל וחומר היתה ההחלטה צריכה להיות נהירה וברורה למבקשים, אשר היו מיוצגים ע"י עורך דין במסגרת הליך ההתמחרות. יתירה מכך, העניין כולו הוא פשוט - הם, המשיבים, מוכנים לקנות המניות של המבקשים, המהווים שליש מהמניות המונפקות, בסך 80,000 ₪, ואילו המבקשים הציעו עבור כל שליש שאחד המשיבים מחזיק 80,500 ₪, או שקונים או שמוכרים, כך שההליך כולו היה פשוט והטענה שהמבקשים לא הבינו את משמעותו - היא יותר מתמוהה. כן טוענים המשיבים מס' 2 ו-3, כי חוות הדעת עליה מתבססים המבקשים בטענתם כי יש לבטל את הליך המכירה הואיל ושווי החברה הינו פי שניים ויותר מהסכום העולה מהליך ההתמחרות, הינה חוות דעת שהוזמנה לבקשת המבקש ולא מטעם שני הצדדים, ולפיכך דין טענות המבקשים בהקשר זה להידחות. באשר לטענת המבקש כי יש להורות על פירוקה של החברה בגין יתרת חוב כספי שהחברה חייבת לו, טוענים המשיבים מס' 2 ו-3, כי במסגרת הסכם ייסוד החברה נקבע כי יתרת החוב של החברה למבקש תשולם לו מרווחי החברה, ברם בפועל, טרם התמלאו התנאים הקבועים בהסכם לתשלום החוב, נושא שעתיד להתברר במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה ע"י המבקש, כך שבשלב זה המבקש אינו זכאי לקבלת תשלום כספי מהחברה, והואיל והחברה הינה סולבנטית אין מקום להורות על פירוקה בידי בית המשפט. לטענת המשיבים מס' 2 ו-3, הואיל והם מצידם קיימו את החלטת בית המשפט והפקידו את סכום ההצעה לרכישת חלקה של המבקשת בקופת בית המשפט, יש לאשר את מכירת מניותיה של המבקשת לידיהם, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 27/1/08. דיון והכרעה: לאחר עיון במכלול החומר שהונח בפניי ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בנסיבות המקרה כדי להצדיק ביטול ההתמחרות שנערכה או עריכת התמחרות מחודשת, וכי ראוי שקביעת בית המשפט מיום 27/1/08 ביחס לעסקת המכר תעמוד בעינה. כפי שצוין לעיל, טענתו הראשונה של ב"כ המבקשים כנגד הליך ההתמחרות הינה כי לא הוברר די הצורך בישיבת ההתמחרות מהו מושא ההתמחרות ומיהם צדדי ההתמחרות. יחד עם זאת, באותה נשימה, מודה ב"כ המבקשים בתשובתו לשאלת בית המשפט כי "אכן היה ברור שההתמחרות היא אך על המניות" וכי "היה ברור לנו שאחרי מכירת המניות ניתן להגיש תביעה נגד החברה". בנסיבות אלה, כאשר הובהר מראש כי במסגרת ההליך ירכוש אחד הצדדים את חלקו של הצד השני בחברה, לפי המרבה במחיר (ראה החלטת בית המשפט מיום 30/12/07) ומקום בו ב"כ המבקשים בעצמו מודה כי הובהר שההתמחרות היא אך בנוגע למניות החברה, לא ברורה לי טרונייתם של המבקשים כי במסגרת הדיון שקדם להליך ההתמחרות שרר חוסר בהירות ביחס לאובייקט ההתמחרות והצדדים להליך, מה גם שבמסגרת הליך ההתמחרות היו המבקשים מיוצגים ע"י עורך דין, להבדיל מהמשיבים מס' 2 ו-3, כך שטענותיהם של המבקשים בהקשר זה מקוממות עוד יותר. באשר לטענתם הנוספת של המבקשים לפיה במסגרת ההתמחרות היה צריך להבהיר באיזה מניות מדובר, הרי שבמעמד ישיבת ההתמחרות הסכימו הצדדים כי הצעתם תתייחס לשליש מסך כל המניות בחברה, דהיינו ההצעה תשקף את העלות המוצעת לרכישת החלק במניות החברה המצוי בידי כל אחד מבעלי המניות, כך שגם טענה זו אינה ברורה ומוטב היה אילו לא היתה מועלית כלל. יודגש, כי בפתח ישיבת ההתמחרות הובהר, כי אין בהליך כדי לפגוע בטענות כל צד כלפי משנהו או בכל תביעה העומדת להם טרם הליך ההתמחרות, כך שטענותיו של ב"כ המבקשים לפיהן קיים הבדל בין מניות הצדדים הואיל והמבקשים שילמו את כל שווי המניות שבידם, ואילו המשיבים מס' 2 ו-3 לא שילמו את שווי מניותיהם המלא, אינן יכולות להתקבל ואין בהן כדי לפגום בהליך ההתמחרות, אשר מהותו וטיבו היו ברורים ונהירים לכל הצדדים מבעוד מועד. באשר לטענתם של המבקשים בדבר פערי מידע ויתרון לא הוגן לזכותם של המשיבים מס' 2 ו-3 בהליך המכר, יתרון הנובע עפ"י הנטען מנגישותם למידע הנוגע למצב החשבון של החברה, הרי משנתקבלה החלטה כי יש ללכת במסלול של הליך התמחרות ומשניתנה שהות לצדדים להיוועץ עם שמאי מטעמם לצורך גיבוש ההצעה, היה על המבקשים לטרוח ולעשות מבעוד מועד את כל הבדיקות המתאימות לצורך הערכת מצבה של החברה, ובמידת הצורך לפנות בבקשה מתאימה לקבלת סעד מבית המשפט. הואיל וטענתם זו של המבקשים הועלתה רק במעמד הדיון שנקבע להפקדת הסכום בו נקבו המבקשים בהצעתם (ישיבת ה-closing) ולא בא זכרה עובר לישיבת ההתמחרות ואף לאחר שנסתיים הליך ההתמחרות והמבקשים הציעו את הצעתם הסופית, הרי שאין בה כדי לסייע למבקשים ודינה להידחות. כך גם יש לדחות את הטענה לפיה יש לבטל את ההתמחרות הואיל ובהסתמך על חוות דעת שמאית, ההתמחרות לא מקסמה תועלת ולא הגדילה את התשואה או ההכנסה הצפויה ממנה. בהקשר זה, לא זו בלבד שלטענת המשיבים מס' 2 ו-3 מדובר בחוות דעת שהוזמנה לבקשת המבקש ולא חוות דעת שהוזמנה מטעם שני הצדדים, כטענת המבקשים, אלא שחוות הדעת נערכה בחודש יוני 2005, לפני למעלה משנתיים וחצי, כך שמידת הרלוונטיות שלה כיום מוטלת בספק ואין בה כדי לשקף את שוויה הנוכחי של החברה. הואיל ולא הוכח בפני כי שווי החברה עולה באופן ניכר על הסכום שהתקבל בהליך ההתמחרות, ומבלי להיכנס לשאלה האם יש בעילה זו כדי להביא לביטולו של הליך מכר שהגיע לכדי סיום, אין מנוס מדחיית טענתם של המבקשים על הסף. (אציין כי המשיבים מוכנים לרכוש את מניותיה של המבקשת ומוכנים למכור לה את מניותיהם במחירים כמעט זהים, כך שלא ניתן לומר שמידע מסוים הידוע להם שימשם כדי להטות את הכף לטובתם!!) טענת המבקשים, כי יש לקיים את הליך ההתמחרות בפני בעל תפקיד שימונה על ידי בית המשפט ולא כפי שבוצע, אין בה ממש, ולפיכך היא נדחית. לא למותר לציין, כי במידה ולבעל תפקיד המקבל את מינויו מכוח החלטה של בית משפט ומשמש כזרועו הארוכה קיימת סמכות לנהל הליך התמחרות, סמכות המואצלת לו מבית המשפט, הרי שמקל וחומר מצוי הדבר בסמכותו של בית המשפט. יצוין, כי ההחלטה להורות על קיום ההתמחרות בפני בית המשפט נבעה מפאת דחיפות העניין ומתוך רצון לקדם את הסכסוך לעבר סיום במהירות האפשרית, לנוכח הטענה לפיה חוסר שיתוף הפעולה בין הצדדים שיתק למעשה את החברה ופגם בפעילותה העסקית וגרם לה להפסדים. הואיל ולא מצאתי כי נפלו פגמים מהותיים המצדיקים פתיחתה של ההתמחרות מחדש, אין משמעות לטענתם של המבקשים כי ניתן להורות על ביטול ההתמחרות בשלב בו אנו מצויים, וזאת אף אם אכן טרם הפכה ההתמחרות למוגמרת וסופית כנטען על ידם. באשר לטענת המבקשים כי יש להורות על פירוקה של החברה בשל חוב כספי של החברה למבקש מזה שנתיים, הרי שטענה זו עמדה בפני עת הוריתי על התקדמות במסלול של התמחרות טרם התקדמות במסלול של פירוק, ומשלא השיגו המבקשים במועד על עצם ההחלטה להורות על קיום הליך התמחרות ואף השתתפו בהליך ללא כל מחאה, אין להם להלין אלא על עצמם. יושם אל לב, כי מצד המבקש הוגשה לבית משפט השלום תביעה כספית ותביעה למתן חשבונות כנגד החברה וכנגד המשיבים מס' 2 ו-3, במסגרתה עתר המבקש להורות על בטלות הסכם ייסוד החברה, חיוב המשיבים במתן חשבונות וחיובם לשלם לו את יתרת החוב מרווחי החברה (ראה נספח ז' לתצהיר המבקש בתמיכה לבקשה לפירוק החברה, למתן סעדים זמניים ולמינוי מפרק זמני), כך שכל טענותיו של המבקש ביחס לחובה הנטען של החברה כלפיו דינן להתברר במסגרת ההליך בו החל בבית משפט השלום. בטרם אסיים את דברי, אבקש להעיר, כי מטענות המבקשים ומהאופן בו נטענו - לא רק בעל פה אלא אף בשלב מאוחר של הדיון (לאחר סיום הליך ההתמחרות ובמעמד הישיבה שנקבעה להפקדת סכום ההצעה) - מתקבל הרושם כי מדובר בבקשת סרק בניסיון למקצה שיפורים מצדם של המבקשים, או למצער, לדחיית ביצוע התשלום על ידם בהתאם להליך ההתמחרות, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ולפיכך, אינני סבור כי מן הראוי להיעתר לבקשתם להאריך להם את המועד להפקדת סכום הצעתם בקופת בית המשפט. ובטרם אסיים דבריי, אדגיש כי מוצא אני את תהליך ההתמחרות כנקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של החברה והצדדים, להבדיל מהמבקשים, אשר ניסו לדאוג רק לאינטרסים שלהם, משבחרו בהליך פירוק, מה גם שלדעתי, בחרו בדרך שאינה נכונה, בחושבם שפירוק יהא להם טוב יותר. סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול הליך ההתמחרות. בהתאם להחלטתי מיום 27/1/08, הואיל והמבקשים לא הפקידו בקופת בית המשפט עד לישיבת 14/2/08 את הסכום בו נקבו כהצעתם בהליך ההתמחרות, ומשהציגו המשיבים מס' 2 ו-3 אסמכתא בדבר הפקדת סכום הצעתם לרכישת חלקה של המבקשת בקופת בית המשפט, אני מורה על העברת מניותיה של המבקשת לידי המשיבים, בחלקים שווים. המשיבים ידאגו לבצע את כל הפעולות הנדרשות מהם לצורך העברת מניותיה של המבקשת לידיהם, כמתחייב מהחלטה זו. עותק מהחלטה זו יישלח ע"י המזכירות, ובמקביל גם על ידי המשיבים, לרשם החברות, אשר יפעל להעברת מניות המבקשת, בחברת שמן זית אל הגליל בע"מ ח.פ. 513848952 לידי המשיבים מס' 2 ו-3, כמפורט בהחלטה זו, בחלקים שווים. המבקשים ישלמו למשיבים מס' 2 ו-3, יחד, הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ כולל מע"מ. הפיקדון שהופקד על ידי המשיבים מס' 2 ו-3 על סך 80,000 ₪ יועבר כלהלן: סך של 70,000 ₪ למבקשים באמצעות בא כוחם, עוה"ד חוסאם סבית, בתמורה למניות המבקשים בחברה. סך של 10,000 ₪ יוחזר למשיבים, בחלקים שווים, לסילוק ההוצאות שנפסקו לעיל. התמחרות