בקשת כונס נכסים לנתק חשמל

להלן החלטה בנושא בקשת כונס נכסים לנתק חשמל: החלטה 1. בשתי הבקשות שבפני עותר כונס הנכסים של החברה, עו"ד סונדרס, לאפשר לו לנתק את זרם החשמל למשיבה (בש"א 6647/07) ולהורות על פינוי המשיבה מהנכס (בש"א 6777/07). שתי הבקשות נוגעות לאותם צדדים ולאותו פן עובדתי ואדון בהן ביחד. לא אדון במסגרת החלטה זו בסמכות בית המשפט כיוון שהענין הוכרע בדיונים קודמים ולא ברור מדוע מצאה המשיבה לחזור לענין זה. עיקרי העובדות הדרושות 2. ח.מ.ס.א מפעלי תיירות באילת בע"מ (להלן "החברה") מצויה בהליכי פירוק וכינוס. בבעלותה נכס המצוי במקרקעין המהווים מגרש 20 - הידועים כחלק מחלקה 1 בגוש ארעי 40057 באילת (להלן - "המתחם"). המשיבה הינה חברה בבעלות משותפת ובחלקים שווים של החברה שבפירוק ושל חברת באולינג ברוטשילד בע"מ. המשיבה מנוהלת על ידי מר אלי גולן, שהינו בעליה של חברת באולינג ברוטשילד בע"מ. על פי הסכם השותפות שבין החברה לבין חברת באולינג ברוטשילד בע"מ (נספח א' לבקשה בבש"א 6777/07), שכרה המשיבה את אולם הבאולינג אשר מצוי במתחם, ובמהלך כל התקופה שילמה דמי שכירות חודשיים ונשאה בחובות השוטפים של הנכס. גם לאחר שהחברה נקלעה להליכי פירוק וכינוס והמבקש מונה ככונס נכסים, המשיכה המשיבה לשאת בתשלומי השכירות וההוצאות הנלוות החלות על הנכס עפ"י ההסכמות טרם הפירוק. בשלב מסוים התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים באשר לגובה דמי השכירות אשר על המשיבה לשלם לחברה, אף כי בהסכם השותפות יש הסכמה לגבי דמי השכירות . המשיבה חדלה לשלם חשבון החשמל בגין הנכס. מדובר בצריכת חשמל בסך של 23,400 ₪ לחודש יוני, 26,600 ₪ לחודש יולי, ו- 26,989 ₪ לחודש אוגוסט 2007. בנוסף, המשיבה אינה משלמת את דמי השכירות בגין הנכס החל מחודש אוגוסט 2007. למעשה דמי השכירות וצריכת החשמל לא משולמים עד היום. עמדת המשיבה 3. המשיבה אינה משלמת את חשבון החשמל בגין צריכתה החל מחודש יוני 2007, והנטל רובץ על קופת הכינוס. מדובר במונה חשמל, המשותף למשיבה ולמספר צרכנים נוספים במתחם, הרשום על שם החברה שבפירוק. המחלוקת נוגעת לצריכת החשמל בגין מיזוג האויר בלבד, כיוון שצריכת חשמל אחרת נמדדת על ידי מונים שהותקנו במקום. חלוקת החשבון בין הצרכנים השונים מתבצעת על ידי החברה שבפירוק, עפ"י השיטה שהיתה נהוגה עובר למינויו של המבקש, המתבססת על השטח בו מחזיק כל שוכר במתחם ועד חודש יולי 2007 שילמה המשיבה עפ"י חישוב זה. אף שהמחלוקת נוגעת לצריכת החשמל בגין מיזוג האויר, המשיבה איננה משלמת גם את החלק בחשבון החשמל שאינו מתייחס למיזוג האויר. המבקש ניסה פעמים רבות להגיע להבנות עם המשיבה, אף על דרך הפחתת דמי השכירות (בכפוף לאישור בית המשפט), אך ללא תוצאות. בפגישה שהתקיימה באוקטובר 2006 הגיעו הצדדים לסיכום ואף הוכנו טיוטות הסכמים (נספחים ו' ויא' בבש"א 6647/07), ולפיהם תשלם המשיבה דמי שכירות מופחתים בסך 8,250$. המשיבה לא חתמה על ההסכמים אך שילמה סכום זה במשך 8 חדשים, ובכך הביעה דעתה כי נטלה על עצמה את ההתחייבויות על פי הסכמות אלה. טענות הקיזוז של המשיבה, בכל הנוגע לנזילות, היעדרו של רשיון עסק והפרות הסכם השכירות- דינן להידחות. מדובר בנזילות נקודתיות שטופלו ומטופלות. לפחות שישה חודשים טרם חדלה המשיבה לשלם, לא היו תלונות על נזילות. מכאן שאין קשר בין הפסקת התשלומים לנזילות הנטענות. באשר לרשיון עסק - המשיבה ישבה בנכס עוד טרם מינויו של המבקש, בהיעדר רשיון עסק. בירור בעירית אילת מלמד שהמשיבה לא נקטה בהליכים הדרושים לקבלת רשיון עסק. ללא קשר - המבקש הגיע להבנות עם עירית אילת, לפיהן היעדר היתר הבניה לא יהווה מכשלה לקבלת רשיון עסק לכל העסקים שבמתחם עד ליום 26.2.08. כך לדוגמא, פועל במתחם החמאם התורכי תחת רשיון זמני. בנוסף, כיום מתנהלת המשיבה על בסיס מזומן, דבר המקשה על קבלת תמונה ברורה בדבר מצבה הכלכלי, משכל תקבוליה למעט כרטיסי אשראי, אינן מופקדים לחשבונה בבנק מזה חודשים ארוכים ומוחזקים על ידי מנהלה. טענות המשיבה 4. הסכם השותפות בין החברה שבפירוק לבין חברת באולינג ברוטשילד בע"מ הוא שקובע את זכויות וחובות הצדדים. בין המשיבה לבין החברה שבפירוק אין הסכם כונס הנכסים נכנס בנעלי החברה ומחויב גם בחובותיה עפ"י הסכם השותפות. בבקשותיו חורג המבקש מסמכויותיו, כפי שהוגדרו בכתב המינוי. כל התקשרות בהסכם מצידו של המבקש בשם החברה שבפירוק דורשת אישורו של בית המשפט מראש- דבר שלא נעשה במקרה זה. תחת הבאת ההסכם והמחלוקת לידיעת בית המשפט בדרך של הגשת בקשה למתן הוראות, ניהל המבקש במשך שנתיים מו"מ עם המשיבה ורק כאשר הגיעו הדברים למבוי סתום, פנה לבית המשפט על מנת שיסייע בידו במציאת פתרון. המבקש במעשיו, פועל לפירוק המשיבה שלא בפני בית המשפט המוסמך לכך ובמסגרת ההליך הלא נכון. 5. אופן חישוב החשמל במתחם אינו הגיוני ופוגע פגיעה קשה במשיבה המשלמת מזה תקופה ארוכה חשבונות חשמל מופקעים. המקור להיווצרות עיוות זה בחיבור לקוי של מערכת החשמל במתחם עצמו, כאשר צריכת החשמל בגין מיזוג אויר אינה מחוברת למונה החשמל של כל עסק בנפרד. המשיבה משלמת כ-56% מתצרוכת החשמל הכללית בנכס, כאשר תצרוכתה בגין מיזוג אויר אינה עולה על 20% מתצרוכת החשמל הכללית במתחם בגין מיזוג אויר. המבקש מודע לבעייתיות באופן החישוב, ואף פנה לחברת קיו.אל.סי. וביקש הצעת מחיר לחלוקת עלויות מיזוג האויר. משהחברה שבפירוק היא הבעלים, עליה לשאת בעלויות תיקון המערכת והפרדת חיבורי החשמל בין הצרכנים. 6. נסיונו של המבקש להצביע על הסכמים עם המשיבה, דינו להידחות. המשיבה לא היתה צד לישיבה מיום 10.11.05, בה אמנם נכח אלי גולן, אך האינטרסים של המשיבה לא היו מיוצגים בישיבה. בנוסף, מדובר בסיכום ישיבה ולא בהסכם. המשיבה הלינה בפני המבקש בגין חיובה העודף בחשבון החשמל על מנת שיפעל לתיקון המעוות, אולם טענותיה נפלו על אזניים ערלות. היא אינה מתחמקת מתשלום חוב החשמל בו היא חבה, ואף הסכימה להמשיך ולשלם את תשלומי החשמל ובלבד שיותקן מונה חשמל אשר לאחריו תערך התחשבנות רטרואקטיבית לגבי התשלומים אותם שילמה ביתר. המשיבה אף הסכימה לשאת בעלות חלקה היחסי בהתקנת מונה החשמל. לכל אלה סירב המבקש ובחר לפנות לבית המשפט בבקשה להמשיך ולחייב את המשיבה בתשלומי חשמל ביתר, תוך שקופת הכינוס וכן השוכרים האחרים במתחם מתעשרים שלא כדין על חשבונה של המשיבה. 7. מבלי לגרוע מטענת הקיזוז הישירה של המשיבה בגין חיוביה ביתר, למשיבה טענות קיזוז נוספות הנובעות מנזקים ישירים אשר נגרמו לה עקב ניהולו הלקוי והכושל של הנכס על ידי המבקש. קיימות נזילות של מים במבנה לתוך השטח המוחזק על ידי המשיבה, שטופלו על ידי המבקש, אולם הנזילות המשיכו. המשיבה צרפה מכתבים רבים ששלחה למבקש. בנוסף, בשל הנזילות החוזרות ונשנות, נאלצה המשיבה, הפועלת כאולם באולינג, לסגור חלק מהמסלולים, ונמנעו ממנה ההכנסות מכך. למשיבה נגרמו נזקים גם בגין העדר היתר בניה למבנה מכיוון שלא קיבלה רשיון עסק וכתוצאה מכך נמנעו ממנה הכנסות רבות. רק כעבור שנתיים מכניסתו של המבקש לתפקידו, ניתנה האפשרות לקבל היתר זמני. למשיבה הזכות לקזז את הפסדי ההכנסה האמורים כנגד כל חוב הנטען כלפיה. דיון 8. מערכת היחסים בין הצדדים מושתתת על הסכם השותפות בין החברה שבפירוק לבין חברת באולינג ברוטשילד בע"מ (נספח א' לתגובת המשיבה; להלן- "הסכם השותפות"). בהסכם השותפות נקבע כדלקמן: "... 8. החברה החדשה (המשיבה- ש.ד.) תשלם לחמסא שכר דירה עבור השימוש במקום. החברה החדשה תשלם שכ"ד שלל 7500$ לחודש וזאת עד שהכנסות החברה החדשה תהיינה שוות להוצאות. אישור רוה"ח יהיה אישור קובע לענין זה; 9. לאחר שהכנסות החברה החדשה יעלו על ההוצאות תשלם החברה החדשה סך של 10,000$ כדמי שכירות חודשיים; 10. החברה החדשה תשלם לבאולינג 50% מהרווח התפעולי לפני מס של החברה החדשה כהגדרתו החשבונאית כנגד חשבונית מס". לאחר שהחברה נקלעה להליכי פירוק וכינוס והמבקש מונה ככונס נכסים המשיכה המשיבה לשלם את דמי השכירות והחשמל בהתאם להסכמות שקדמו למינויו. חיוב החשמל נעשה בהתאם לשטח בו מחזיקה המשיבה, וזאת על פי מדידה שבוצעה במתחם על ידי העיריה (נספח ד' לבקשה). בסעיף 30 לתצהירו של גולן, הוא מאשר כי זו השיטה שנהגה טרם מינויו של המבקש, אך טוען כי היה מדובר בשיטה זמנית, כפי שסוכם עם בעל החברה הקודם. המשיבה לא הוכיחה זמניותה של שיטה זו, והמשיכה לנהוג על פיה גם לאחר מינויו של המבקש. 9. בעקבות חילוקי דעות בין הצדדים, ולאחר שהתנהל ביניהם מו"מ הגיעו הצדדים להסכמות. הסיכום הראשון הוא של ישיבה מיום 10.11.05 (מב/1), לפיו דמי השכירות החודשיים של המשיבה יעמדו על 10,000$ לחודש (סעיף א'2). ההסכם השני, מיום 15.5.06 (מב/2), לפיו דמי השכירות החל ממאי 2006 יעמדו על 7000$ (סעיף 2ב'). במסמך זה לא נעשה שינוי בתשלומי החשמל ונאמר כי "כל ההסכמות המופיעות בסיכום פגישה מיום 10.11.05 יעמדו בעינן ככל שאינן סותרות את האמור בסיכום זה" (סעיף 12). בחקירתו, אישר גולן את ההבנות שהושגו (מב/1 ומב/2) אולם ניסה לסייג זאת וטען כי על אף ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, הוא כל הזמן הדגיש בפני המבקש כי המשיבה משלמת יותר ממה שהיא צריכה וכי לא יוותר על זכותו לבקש החזרים רטרואקטיבית לגבי תשלומי החשמל (פר' 6.11.07, עמ' 35-37). לטענה זו אין ביטוי בהסכמת הצדדים בכתב ואף לא בהתנהגות המשיבה. איני מקבלת גרסתו של גולן שההסכמות היו זמניות כיוון שפעל בזו הדרך ­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­מתחילת הסכם השותפות ואף לאחר מינוי כונס הנכסים. בכלל קשה ליתן אמון בגירסתו, שכן מתאים הוא העובדות לצרכיו וזאת ללא קשר לאשר סוכם על דעתו. כדי לנער חוצנו מהסיכומים מטיל האשמה לפתחו של המבקש שלעמדתו לא קיים התחייבויותיו על פי ההבנות. את הסתירות בגרסתו ניתן לראות מדבריו הבאים: " ש. בסיכום מב/2 ... יש גם הבהרה ברורה לגבי הקדימות של השכירות והחשמל לעומת דמי הניהול, נכון? ואני אומר לך שאתה ידעת כל הזמן את העמדה שלי שהסכמתי היא שתקבל דמי ניהול כפופה לכך שזה לא יפגע בתשלום השכירות והחשמל לחברה שבכינוס, נכון? ת. נכון, כל זמן שהגענו להבנות. ברגע שלא הגענו להבנות, אז זה כבר לא נכון. ש. פה הגענו להבנות בהסכם מב/2 מיום 15.5.06? ת. זה היה נכון כל זמן שבינינו היו הבנות. אבל כשהפסיקו להיות הבנות בינינו אז זה כבר לא נכון. אחת ההבנות היתה שיהיה מונה חשמל במקום. זה נכון שאין באף אחד מההסכמים שחתמנו שאתה מסכים להתקין מונה חשמל" (עמ' 37, 5-13). ובהמשך " ש. אני אומר לך שבפועל התנהגת לפי הסיכומים נספחים ו' ויא'. גם מבחינת החשמל וגם מבחינת דמי השכירות המופחתים נכון? ת. אני ניסיתי כל הזמן לשמור על שלום בית, והיינו ביחסים טובים וידעתי שאני משלם יותר מדי, אבל כדי לשמור על שלום בית שילמתי, אבל כל הזמן ציפיתי שיורידו לי את מחיר החשמל ושאני לא אשלם את המחיר הגבוה" (עמ' 39, ש' 2-6). גולן הודה כי שילם את התשלומים בהתאם להבנות אך בכל זאת החליט על דעת עצמו להפר את ההבנות ולהפסיק את התשלומים הסדירים לחברה שבכינוס: " ש. תאשר לי שמחשבון חודש יוני 2007 חב' ח.א. באולינג לא משלמת את חשבון החשמל כלל. ת. אני חושב שזה היה מיולי 2007 שאנחנו לא משלמים את חשבון החשמל כלל…" (עמ' 42, ש' 10-11). " ש. תוכל להגדיר לי בשני משפטים מדוע אתה לא משלם חשמל ושכירות החל מחודש יולי 2007 ועד היום? ת. מרגע שהסתבר לי שלא יורכבו מונים, זו הסיבה לאי תשלום החשמל, והנזילות מים והסירחון והלכלוך בכניסה לבאולינג זו הסיבה לאי תשלום שכר הטרחה (צ"ל שכר דירה ש.ד)…" (עמ' 45, ש' 11-14). ובהמשך: " ש. מאז שהחלטת לשבור את הכלים אתה גם לא מפקיד את הכנסות החברה לחשבון הבנק שלה חוץ מכרטיסי אשראי. ת. כן, הכסף אצלי במשמרת. ש. באיזה זכות אתה מחליט לנהל את החברה על בסיס מזומן ? ת. על בסיס זה שהשותף שלי לא חותם על שיקים" (עמ' 41, ש' 16-20). 10. כדי להקל עם המשיבה הסכים המבקש שהמשיבה תשלם דמי ניהול חודשיים לגולן, אשר לא הופיעו בהסכם השותפות המקורי, והפחית דמי השכירות לסך של 8,250$ בהתאם להסכמה האחרונה שהושגה ב-10/06 (נספח 11 לבש"א 6647/07) כאשר המשיבה נהגה לפיה במשך 8 חודשים, אף אם לא חתמה על הסכם זה. בסיס זכותו של גולן לדמי ניהול על פי הסכמות הצדדים מותנית בכך שדמי השכירות והחשמל ישולמו תחילה. המבקש הסכים לתשלום דמי ניהול לפנים משורת הדין. נטען גם שיש לחייב קופת הכינוס להשקיע כספים לצורך הפעלת המשיבה. ללא קשר לפירוק וכינוס בו נמצאת המשיבה, אין בסיס לדרישת ההשקעה מצד המשיבה, מקום בו לא התקבלה החלטה כדין, כפי שנקבע בהסכם השותפות המקורי. המשיבה מתנהלת כנוח לה. כל עוד ההבנות שירתו את מטרותיה פעלה על פיהן כשלא נוח לה טוענת שאין הבנות בנמצא. חשבון החשמל שולם על ידי המשיבה מתחילת ההסכם על פי מדידת השטח. אין המשיבה יכולה באופן חד צדדי להחליט שהשיטה אינה מקובלת עליה, ולהפסיק לשלם החשבון. אלה ההסכמות שהושגו עוד טרם כניסתו של המבקש לתפקידו והן מחייבות המשיבה. גולן גם הודה שבאף אחד מהמסמכים שנחתמו וההבנות שהושגו אין הסכמה של כונס הנכסים להתקין מונה חשמל (עמ' 37 ש' 5-13) ולשנות משיטת חישוב החשמל. 11. המשיבה העלתה טענות קיזוז בגין נזקי נזילות מים בנכס המושכר, היעדרו של רשיון עסק והפרות הסכם השכירות על ידי המבקש. גולן דבק בטענה כי בשל זכות הקיזוז שמגיעה למשיבה, יש לראותה ששילמה חובותיה לחברה שבכינוס: " ש. על החשמל שאתה צורך אתה לא משלם. ת. שילמתי כבר. שילמתי מראש בכך שהחברה חייבת כסף והכסף שהוא לא הכניס זו זכות הקיזוז שלי... " (עמ' 45, ש' 19-21). טענת הקיזוז דינה להידחות. אין מחלוקת שהמבקש מכח תפקידו ככונס נכסים אחראי לתיקון התקלות בנכס, המשיבה טענה כי ביקשה וחזרה פעמים רבות על הצורך הדחוף לתקן את הנזילות החוזרות ונישנות. מעדויותיהם של המבקש וגולן עצמו עולה כי הפניות טופלו, אולם לטענת גולן הבעיה חזרה על עצמה. המבקש נשאל בעדותו: " ש. האם אתה מודע לקיומן של נזילות מים שקיימות בתוך המבנה לשטח של באולינג? ת. עד פברואר 2007 היו מקרים של נזילות והם טופלו נקודתית בכל פעם... בין פבר' 07' ועד אוגוסט 07' לא היו תלונות על נזילות. ב-24.7 כתבתי את מכתב הדרישה בעקבותיו מר גולן החליט לשבור את הכלים, החל מחודש אוגוסט 07' יש תלונות על נזילות. הן מטופלות ויטופלו... " (עמ' 28, ש' 3-8). מקובלת עליי גרסתו של המבקש כי הנושא טופל על ידו, ועדיין מצוי בטיפולו. גם גולן אישר, כאמור, שהנזילות טופלו אך הבעיה חוזרת. מתוך המסמכים שצורפו לתגובת המשיבה עולות תלונות חוזרות ונשנות של נזילות (נספחים ט-יז, יט, לד' כט' לה', לט' ועוד בש"א 6647/07) אין מחלוקת שעל המבקש, כמשכיר הנכס, לטפל בנזילות היה ואלה קיימות באופן מיידי. מנגד לא ראיתי שהמשיבה אכן שילמה עבור תיקון הנזילות אם הדבר היה כה מהותי מבחינתה. גם אם היה טעם בטיעון המשיבה לענין הקיזוז וזה לא קיים, אין המשיבה יכולה לעכב בידה את מלוא דמי השכירות ולא לשלם חשמל שהיא צורכת כשעול התשלום נופל על קופת הכינוס. התנהגות זו של המשיבה מצביעה על חוסר תום הלב מצדה. לא רק זאת, לו הטעם האמיתי לאי התשלום אכן היו הנזילות, היתה המשיבה משלמת לפחות את צריכת החשמל, או לפחות אותו החלק שלא שנוי במחלוקת וחלק מדמי השכירות וממשיכה להתנהל כספית באמצעות חשבונה בבנק. המשיבה עושה דין לעצמה עברה להתנהל על בסיס מזומן, כך שלמבקש אין כל אפשרות לבדוק הכנסות המשיבה אשר עושה ככל העולה על רוחה. לטענת הקיזוז - סומכת המשיבה על סעיף 9 לחוק השכירות והשאילה התשל"א - 1971 שדן בתרופות בשל אי תיקון. יכלה המשיבה עפ"י סעיף 9 (1) לתקן הפגם ולדרוש החזרת הוצאות סבירות אך היא בחרה שלא לעשות כן. אפשרות נוספת שעומדת לרשותה היא להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם, "לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה". צריך להיות יחס בהפחתה לעומת שווי הנזק, יחס כזה לא הוכח ובוודאי שאין קשר בין דמי השכירות לתשלום החשמל שכן אין זה מצב שהנכס מושבת כליל אלא המשיבה ממשיכה לעשות בו שימוש. יתרה מזו, בכל ההתכתבות שבין הצדדים לא מצאתי מכתב של המשיבה שבו היא מודיעה על קיזוז בהתייחס ליחס של הפחתת שווי השכירות לעומת שווי החוזה. טוענת המשיבה שעובדה היא שכונס הנכסים שילם 35,000 ₪ עבור תיקון הנזילות ואפשר להגיש תביעה נוספת בגין נזקים שלא תוקנו בסך 198,000 ₪. סעיף 9 לחוק השכירות והשאילה כאמור, מתיר הפחתת דמי שכירות כל עוד לא תוקן הפגם אלא שבענייננו טיפל כונס הנכסים ומטפל בנזילות ומתן אפשרות להגשת תביעה בגין נזקים אינה קשורה כלל לתיקון הפגם. אין גם מקום לקזז חובות בהם חבה המשיבה כלפי חב' באולינג רוטשילד בע"מ, אם קיימים, בגין השבת הציוד לחברה כנגד דמי השכירות אותם חבה המשיבה לחברה שבפירוק כיוון שלא מדובר באותם בעלי דין. לכל היותר באולינג רוטשילד בע"מ היא נושה של המשיבה כפי שהחברה נושה בה. 12. באשר להיעדרו של רשיון עסק, הוכח כי המשיבה החזיקה במושכר עוד טרם מתן צו הכינוס, וכי כבר אז לא היה באמתחתה רשיון עסק, עקב אי התקנתה של מעלית נכים במקום. המבקש עשה מספר פעולות על מנת להביא למתן רשיון עסק זמני לבעלי העסקים במתחם (מסמך מב/3 לסיכומי המבקש) כך פועל לדוגמא, החמאם התורכי על פי היתר זמני. אין כל מניעה שהמשיבה תפעל על פי היתר זמני בכפוף למילוי דרישות הרשות. לטענת המשיבה בדבר אי צירוף בעלי דין רלוונטיים אין בסיס כיוון שהצד הרלוונטי היחידי היא המשיבה. 13. סוף דבר, המשיבה אינה יכולה להחזיק במושכר מבלי לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. לפיכך מתירה לכונס הנכסים לנתק המשיבה מהחשמל ומורה על פינויה מהנכס אלא אם עד ליום 2.3.08 תשלם חובותיה בגין החשמל ודמי השכירות. אני מתירה לכונס הנכסים להגיש תביעה כנגד המשיבה בגין הפרש חובותיה לחברה. כפי שפרטתי לעיל, קיימות נזילות חוזרת ונשנות בנכס שהמבקש מטפל בהן, אך הבעיה לא נפתרה. לכן מסכום החוב ינוכה סך של 50,000 ₪ אשר יופקד בקופת ביהמ"ש לא יאוחר מיום 2.3.08. הסכום יועבר למבקש רק לאחר שמומחה, שיוזמן על ידו, יאשר בכתב שבעיית הנזילות באה על פתרונה. המשיבה תשלם הוצאות הבקשה ושכ"ט המבקש בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל . במהלך כל הדיונים ניסיתי להביא הצדדים להסדר, לצערי, ללא הצלחה. הרושם הוא שאין הם יכולים להמשיך להתנהל יחד כיוון שמצויים הם במדרון תלול להתרסקות ותועלת לא תצמח מכך למי מהם. טוב יעשו אם יגיעו להסדר של פירוק השותפות ביניהם. ללא קשר ולאור הסכמת הצדדים יש להזמין מונה חשמל לנכס כאשר עלות התקנתו תחול בחלקים שווים על הצדדים.ניתוק חשמלכינוס נכסיםחשמל