בתצהירו התומך בבקשתו הצהיר החייב אשר ביקש להכריזו פושט רגל, כי חובותיו נוצרו כתוצאה מכישלון עסקי ומנסיבות אישיות ומשפחתיות. להלן פסק דין בנושא פשיטת רגל בגלל נסיבות משפחתיות: פסק דין 1. ביום 15/10/06 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים על סך 998,665 ₪, כאשר למועד חוו"ד הכונ"ר שתפורט הוגשו תביעות חוב בסך 85,125 ₪, מהן סך של 37,718 ₪ חובות בדין קדימה. 2. החייב, יליד 1955, נשוי בשנית ואב לקטינה. בתצהירו התומך בבקשתו הצהיר החייב, כי חובותיו נוצרו כתוצאה מכישלון עסקי ומנסיבות אישיות ומשפחתיות; בשנת 98' הקים החייב עסק עצמאי לניהול בריכת שחייה עירונית בקרית שמונה לטענתו, ניהל את העסק במשך 7 שנים (ועד 2005). החייב הצהיר כי עם פתיחת בריכות נוספות בקיבוצים השכנים, גברה התחרות עד כי לא הייתה כדאיות כלכלית בהפעלת העסק, זאת לצד העובדה כי ההכנסות היו עונתיות בלבד. הכנסות העסק לא כיסו את הוצאותיו של החייב והעסק נקלע לגרעונות כבדים. החייב הצהיר כי למועד הבקשה הוא ואשתו אינם עובדים וכי הם מתקיימים מקצבאות המל"ל. 3. לחייב נערכה חקירה במשרדי הכונ"ר וב"כ הכונ"ר חיוותה דעתה בהתאם להוראת סעיף 18 ד' לפקודה. מחוות דעת ב"כ הכונ"ר עולה כי הכונ"ר מתנגד להכרזת החייב כפושט רגל, כשלטענתו החייב לא יצר חובותיו בתום לב וכפי שיפורט להלן; א) החייב צבר חוב מזונות, שנתבע כולו בדין קדימה, העולה כדי מחצית מסך תביעות החוב שהוגשו כנגדו. ב) החייב נהג בחוסר תום לב בהליך הפש"ר עצמו; - לא המציא מסמכים שנדרשו ממנו. - אינו ממצה את יכולת השתכרותו. - לא שיתף פעולה בחקירתו, העלים פרטים וחמק ממתן תשובות ישירות בנושא הכנסותיה של אשתו. - אינו משלם את התשלומים החודשיים במועדם ומפגר בשלושה תשלומים חודשיים. - לא המציא דוחות הכנסות והוצאות חודשיים. ג) בנוסף, לנושיו הרגילים של החייב לא תהא כל תועלת מניהול הליך פש"ר בעניינו, לאור היקף חובותיו לרשויות המדינה ונוכח חובו בדין קדימה למל"ל. 4. תמצית תגובת בא כוח החייב לחוות דעת הכונ"ר כוללת; א) החייב חזר על גרסתו באשר למצבו הכלכלי הקשה. ב) החייב טוען כי חובותיו הינם ישנים ונוצרו לפני שנים רבות, דבר המעיד על כך כי לא יצר חובות חדשים. ג) החייב טוען כי בניגוד לטענת ב"כ הכנ"ר הוא שיתף פעולה עם הכונ"ר ואף המציא את כל המסמכים אשר התבקש להמציא אותם. ד) החייב מבהיר כי למועד תגובתו הוא עובד בחנות בגדים ואשתו עובדת בטיפול קשישים. ה) לטענתו, הוא אינו מפגר באף תשלום, הוא עומד בצו התשלומים הקבוע וכל מטרתו הינה לפתוח כדף חדש בחייו. ו) החייב טוען, כי החוב בגין מזונות הינו חוב למל"ל מהתקופה בה לא עבד ולגרושתו לא הייתה ברירה, אלא לפנות למל"ל כדי לגבות את מזונותיה. 5. ב"כ הכונ"ר בחנה את טענות החייב והודיעה בתשובתה, כי אין בתגובת החייב כדי לשנות מעמדתה. תמצית תשובת ב"כ הכונ"ר כוללת; א) החייב בתגובתו לא מסר אף ראייה ו/או נסיבה חדשה אשר יש בה לשנות מעמדתה של ב"כ הכונ"ר. ב) טענת החייב, לפיה, חוב המזונות הנתבע ממנו על ידי המל"ל נוצר מהתקופה בה לא עבד אינה יכולה לעמוד לו, שעה שנפסק לא פעם, כי חוב בגין אי תשלום מזונות הינו חוב שנוצר בחוסר תום לב. ג) החייב בתגובתו הצהיר כי המציא את כל המסמכים שנתבקש להמציא על ידי הכונ"ר, אולם לא כך הדבר. החייב לא המציא דוחות כספיים של העסק, דוחות רווח והפסד פחת וכיוצ"ב. ד) החייב מזלזל בהחלטתו של בית המשפט מיום 15/10/06 ולמעט דו"ח הכנסות והוצאות אחד אשר כשלעצמו לא גובה באסמכתאות מתאימות, החייב לא המציא דוחות הכנסות והוצאות כלל. כמו כן החייב לא המציא תלושי משכורת עדכניים אשר היו יכולים לשפוך אור לגבי גובה השתכרותו. ה) החייב בניגוד לאמור בתגובתו, נוהג בחוסר תום לב בהליך ומפגר כבר בחמישה תשלומים לקופת הפש"ר. 6. לאחר בחינה, שקילה ועיון, הגעתי למסקנה כי דין בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל להידחות; סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן- "הפקודה") מסמיך את ביהמ"ש להכריז על החייב פושט רגל ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו או לדחות את בקשתו בהסתמך על מבחן תום הלב; אם שוכנע בית המשפט כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי הפש"ר או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו, תידחה הבקשה. התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות מרכזיות; הראשונה, תקופת יצירת החובות והשנייה, התנהגות החייב לאחר הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל (ראה ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169). 7. החייב דנן לא הציג פירוט ותיעוד באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית באמצעות העסק שניהל. החייב לא הציג תקצירי שומה של העסק לשנים 02' - 05' כולל דוחות מבוקרים, למרות שנתבקש לעשות כן על ידי הכונ"ר. פרק הזמן שחלף ממועד קריסת העסק ועד להגשת הבקשה שבנדון, אינו ארוך ואין בו להצדיק קושי באיתור והמצאת התעוד הדרוש כאמור. טענות החייב לפיהן המציא את כל המסמכים שעה שלא עשה כן כלל, הינן בגדר עזות מצח בנסיבות שנתבררו. להוסיף כי החייב התחייב לעשות כן עד ליום 25/6/07 ולאחר דרישות אולם הוא לא פעל בעניין גם לאחר שקיבל את חוות דעת הכונ"ר. מחדל החייב אשר לא המציא דוחות כספיים של העסק, דוחות רווח והפסד שהיה בהם לשפוך אור על נסיבות הסתבכותו הכלכלית, פועלים לחובתו. "... הנטל מונח לפתחם של החייבים להוכיח את תום ליבם ולהציג אסמכתאות המצביעות על תום לב ביצירת החובות" (ראה פש"ר (חיפה) 465/04 אלישיב עמוס נ' הכונ"ר (לא פורסם)). "חייב שלא ממציא מסמכים המוכיחים טענותיו בקשר למצבת חובותיו, לאופן יצירת החובות, לכושר ההחזר שלו וכיוצא באלה, ממילא לא הרים את הנטל המוטל עליו במסגרת ההליך. קרי, לא הוכיח כי חובותיו הינם תוצאה של כשלון עסקי, בתום לב. חייב שכזה לא יוכרז פושט רגל, ואין על כן מקום להיעתר לבקשתו כבר בשלב זה". (ראה פש"ר (חיפה) 424/05 פרץ יעקב נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם)). וכן - "בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל". (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם), ראה גם פש"ר 243/01 קולמר נ' הכנ"ר (לא פורסם) וראה פש"ר 991/05 שלום אזולאי נ' הכונ"ר (לא פורסם)). 8. זאת ועוד, חובותיו של החייב, בין השאר, הינם חובות בגין אי תשלום מזונות והעולים כדי מחצית מסך תביעות החוב אשר הוגשו כנגדו; בנדון נפסק - "חיוב במזונות איננו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים:ושתשלום המזונות הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים. בענייננו מדובר בחיוב לתשלום מזונות לבנו הקטין של החייב. כשלעצמי אני סבור שעצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום ליבו של החייב. כאמור לעיל, חובו העיקרי של החייב הינו חוב המזונות הנ"ל. לפיכך, הואיל והחוב העיקרי נוצר בחוסר תום לב, ממילא מן הדין לדחות את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל כבר מטעם זה". (ראה פש"ר 81/01 (חיפה) עמרם לוי נ' הכונ"ר (לא פורסם)). בעניננו לא הוכיח החייב, כי מצבו הכלכלי לאורך השנים לא איפשר לו כל תשלום עפ"י חיוב המזונות או כל חלק ממנו. 9. זאת ועוד מחקירת החייב התברר כי בשנת 1986 הורשע החייב בביצוע עבירות סמים, לאחר שהבריח חשיש מלבנון. החייב ריצה עונש מאסר במשך שנתיים. 10. כמו כן, ממצאי החקירה העלו כי החייב לא מסר דיווחי אמת למל"ל ביחס לרכב הרשום על שם אמו. החייב נתבקש להמציא פרטי הרכב אך לא עשה כן. 11. מכלול האמור לעיל מלמד ומחזק כי התנהלותו של החייב ביצירת חובותיו מעידה על חוסר תום לב ובענייננו יפים הדברים שנפסקו: "הדעת אינה סובלת כי המכשיר החיוני והחשוב של פשיטת הרגל, שנועד כאמור לעיל, לאפשר שמיטת חובות של חייב שנקלע, בתום לב, לקשיים כספיים מתמשכים, לפתוח דף חדש בחייו ולשקם עצמו, יועמד לרשותם של מי שבחרו לנהל את חייהם ואת עסקיהם באופן בלתי חוקי. לא לכך נועדו הליכי פשיטת רגל ולא לאלה ייתן בית המשפט את הגנתו". (ראה פש"ר (חיפה) 284/00 בנבנישתי דן נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם)). כמו כן - "אכן, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב, אשר בא לביהמ"ש בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. כבר צוין כי "אין להשלים עם המצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה "עיר מקלט" מפני הנושים". (ראה רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2), 810, 815). 12. גם ביחס לתקופה שלאחר צו הכינוס לא הוכיח החייב תום לב מצידו; 13. החייב לא שיתף פעולה עם הכונ"ר, כנדרש מאדם המבקש להכריזו פושט רגל ואשר עליו מוטלת חובה לפרוס בפני הכונ"ר או מי מטעמו את מלוא הפרטים עליהם נשאל ובנדון באשר להכנסותיה של אשתו. "השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר וביהמ"ש בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב ". (פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535). 14. זאת ועוד, החייב מפגר בחמישה תשלומים חודשיים, נכון למועד הגשת תגובת ב"כ הכונ"ר, כאשר החייב לא סתר נתונים אלו, אשר חזקה עליהם כי הינם בגדר נתונים מדויקים. "מי שאינו מציית לצו בית משפט ומפגר בתשלומים חודשיים שהושתו עליו למרות שמדובר בתשלומים מינימאליים, כאמור לעיל, מעיד על עצמו כי הוא מזלזל בהחלטת בית המשפט וכי נקט בהליך פשיטת רגל רק כדי לקבל את הגנת בית המשפט מבלי לעשות מצידו גם לא את המעט שנדרש ממנו למען נושיו". (ראה פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכונ"ר). וכן - "הלכה היא כי אי תשלום תשלומים חודשיים במועד מהווה ניהול הליך פשיטת רגל בחוסר תום לב ודי בכך שהבקשה תידחה". (ראה פש"ר 243/01). 15. החייב גם לא הגיש לכונ"ר דוחות הכנסות והוצאות בצירוף אסמכתאות, למעט דו"ח אחד אשר לא גובה באסמכתאות, זאת על אף החלטה שיפוטית בנדון. החייב גם לא גיבה טענתו כי הינו משתכר 1700 ₪ לחודש, בתלושי משכורת, למעט תלוש משכורת אחד מחודש 7/07, שצירף לתגובתו. החובה להמציא הדוחות ותלושי משכורת נוספים וכן המצאת הדו"חות לכנ"ר אינם עניין טכני. העדרם אינו מאפשר לכונ"ר להתחקות אחר רמת החיים האמיתית שהחייב מנהל. בעניננו ובפועל החייב, לא הגיש את המסמכים האמורים ועמד במריו זה גם לאחר שהכונ"ר הודיע כי הוא רואה בהתנהגות זו חוסר תום לב. 16. לציין כי החייב לא עבד במשך תקופה ארוכה ועד לאחרונה. בנדון, היה על החייב, למצוא מקום עבודה ולהגדיל הכנסותיו, לרווחתו ולטובת נושיו, כבר בשלבים הראשונים ועוד טרם הגשת הבקשה. "אף אם מתברר כי אין החייב מפעיל את מלוא כישוריו ויכולתו להגדיל הכנסותיו, ייחשב הדבר כהתנהלות שלא בתום לב". (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל, עמ' 109, וכן ראה ע"א 5178/98 הנ"ל). 17. החייב, לכאורה לא פינה ולא מסר את החזקה בבריכה לעיריית קרית שמונה, עד לאחר שננקט הליך משפטי בנדון. התנהלות זו, שנמשכה גם לאחר שהבקשה בנדון הוגשה, אינה בגדר התנהלות בתום לב ויש בה להגדיל את החובות והחיובים לקופת הכינוס, שלא לצורך . 18. במכלול הנסיבות שפורטו, יש גם ליתן משקל לעובדה כי היקף חובותיו של החייב לרשויות המדינה, כמו גם החוב בגין קדימה למל"ל, מובילים למסקנה כי ממילא לא תהיה תועלת לנושי החייב מהכרזתו כפושט רגל. ובכך בנסיבות, אין ליתן משקל לאינטרס האישי של החייב, לנסות ולחסות תחת הגנת הפקודה תוך פגיעה בזכות הקניין של הנושים. 19. לאור מכלול האמור לעיל, אני מכריע כי החייב פעל בחוסר תום לב, הן ביצירת חובותיו והן בתקופת צו הכינוס. "אכן, אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב, אשר בא לביהמ"ש בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. כבר צוין כי "אין להשלים עם המצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה "עיר מקלט" מפני הנושים". (ראה רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2), 810, 815). 20. נוכח כל האמור לעיל אני , כמפורט, רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל. 21. בהתאמה, הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזאת וכן מבוטלות עימו ההגבלות שהושתו על החייב, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב מהארץ. פשיטת רגל