ביטוח פציעת שחקן כדורגל

התובע הנו שחקן כדורגל במקצועו. בתאריך 2.3.2003, במהלך אימון, רץ התובע לעבר כדור, תוך הושטת רגלו הימנית קדימה. לפתע החליק והרגיש כאב עז ופתאומי של קרע בשרירי הבטן התחתונה. המחלוקת בין הצדדים מצומצמת יחסית ועניינה בשאלה, האם האירוע נשוא כתב התביעה מהווה "אירוע תאונתי" כהגדרתו בסעיף 2 (א) לנספח פוליסת הביטוח. להלן החלטה בנושא ביטוח פציעת שחקן כדורגל: א. רקע 1. תביעה לפיצוי כספי על סך של 187,774 ₪, עפ"י פוליסת ביטוח אשר רכש התובע מאריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (להלן: "התובע" ו"הנתבעת" בהתאמה), בעקבות פציעת התובע. 2. נוכח העובדה כי המחלוקת המרכזית בתיק זה הינה משפטית, סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב, בלא שנשמעו ראיות, ובעקבות סיכומיהם אלה, ניתנת החלטה זו. ב. "האירוע" 3. התובע הנו שחקן כדורגל במקצועו. בתאריך 2.3.2003, במהלך אימון, רץ התובע לעבר כדור, תוך הושטת רגלו הימנית קדימה. לפתע החליק והרגיש כאב עז ופתאומי של קרע בשרירי הבטן התחתונה. בדיקה רפואית שנערכה לו בעקבות האירוע, איבחנה מתיחת שרירי הבטן ובעקבותיה, נאלץ לעבור כשלושה וחצי חדשים לאחר מכן ניתוח. אין מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות האירוע ותוצאתו. ג. המחלוקת 4. המחלוקת בין הצדדים מצומצמת יחסית ועניינה בשאלה, האם האירוע נשוא כתב התביעה מהווה "אירוע תאונתי" כהגדרתו בסעיף 2 (א) לנספח פוליסת הביטוח (מסמך 708) או לא. ד. דיון א. הגדרת הפוליסה 5. סעיף 2(א) לפוליסה מגדיר "תאונה" לצורך הכיסוי הביטוחי: "תאונה לצורך האמור בנספח זה בלבד, משמע: אירוע חיצוני פתאומי אלים ובלתי צפוי שגרם במישרין וללא קשר לגורמים אחרים, לפגיעה פיסית בגוף המבוטח, אשר גרמה לנכותו ובתנאי שלא גרמה למותו. להסרת ספק מובהר בזה כי פגיעה כתוצאה ממחלה או כתוצאה מצטברת של פגיעות זעירות (מיקרו-טראומה), או כתוצאה מהשפעת אלימות מילולית או כתוצאה מפגיעה פסיכולוגית או אמוציונאלית, אינה בגדר תאונה על-פי נספח זה". ב. פרשנות חוזי ביטוח 6. אין צורך לחזור ולהזכיר, כי פרשנות חוזה ביטוח כחוזה בכלל, כפופה לפרשנות הכללית של דיני החוזים ונעשית בהתאם לניסוח החוזה ולאומד דעתם של הצדדים. "אומד הדעת" כאמור, הוא המטרה או התכלית המונחת ביסוד החוזה, כשהבחירה נעשית במובן ההסכם המגשים יותר מכל את תכליתו. (ר' למשל בג"צ 846/93 יעקב ברק נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח' פ"ד נ"א (1), 3). הואיל והמדובר בענייננו בפוליסה סטנדרטית, שתנאיה אינם נתונים למו"מ בין הצדדים, יש לפרשה עפ"י התכלית העסקית שנועדה היא להגשים. העובדה כי חוזה הביטוח נוסח כל כולו על ידי המבטחת ולמבוטח לא נותר אלא לחתום עליו כלשונו ולקבלו, על קרבו ועל כרעיו מלמדת, כי קשה להתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של העיסקה, שכן לא נוהל כל מו"מ אישי ועל כן לא "נתפרה" היא למבוטח הספציפי. לפיכך נקבעת התכלית עצמה, מהותה של העיסקה והאינטרסים והמטרות הכלכליות והעסקיות שביסודה, במובנה האובייקטיבי של הפוליסה, כנלמד מתוכה ונגזר מהגיונה (ר' למשל ע"א 300/97 יהודה חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ב (5) 746, ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ח (1) 221). 7. עוד יש לזכור, כי כידוע, עפ"י ההלכה הפסוקה, נוכח תכליתו הצרכנית של חוזה הביטוח ואי השויון שבין הצדדים לחוזה זה, המגמה היא להרחיב את החובות המוטלות על שכמו של המבטח, ומנגד צמצומן ככל שנוגעות הן למבוטח. 8. אין לשכוח גם את הכלל הפרשני, לפיו במקרה שיש שתי פרשנויות סבירות, יש להעדיף את הדרך הפרשנית הנוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך. בהיותו של החוזה מנוסח על ידי הנתבעת, הרי שספק בפרשנות בו, יפורש כנגד המנסח קרי הנתבעת. היבט נוסף נובע מאי השויון לקשר החוזי הביטוחי וצפייתו הסבירה של המבוטח בעת כריתת החוזה. יחד עם זאת, נעשה שימוש בכלל זה, כאשר המסמך אינו ברור, ושתי המשמעויות המוסקות על דרך הפרשנות הניצבות לפני הפרשן, סבירות במידה שווה פחות או יותר (ר' ע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ פ"ד ל"ט (4) 561, 572, ע"א 682/82 יוסף בן אריה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ פ"ד ל"ז (3), 589, 602, ע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב, פ"ד נ"ח (4) 106, 135). 9. כפי שציינה הנתבעת בסיכומיה, הואיל ואין אחידות בהגדרת המונח "תאונה" יש אכן לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, (ר' ע"א 5775/02 - נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ ואח' נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נח(2), 307, פסקה 18). 10. על רקע האמור יש לבחון איפוא, האם המקרה נשוא ענייננו ותוצאותיו, נופלים בגדר - "אירוע חיצוני פתאומי אלים ובלתי צפוי שגרם במישרין וללא קשר לגורמים אחרים, לפגיעה פיסית בגוף התובע.." - כהגדרתו בפוליסה נשוא ענייננו. ג. "אירוע חיצוני" 11. לטענת התביעה, הושטת רגל לכיוון הכדור תוך כדי ריצה והחלקתו של התובע, הינם "אירוע חיצוני". הנתבעת מצידה טוענת כי אין המדובר באירוע חיצוני. 12. את חוזה הביטוח יש לפרש כאמור על פי תכליתו: מלשון סעיף 2(א) לפוליסה לבדו, לא ניתן להבין למה נתכוונה חברת הביטוח בציינה את המונח "אירוע חיצוני". האם בהקשר דנן של כדורגלן במגרש, נתכוונה המבטחת לאירוע חיצוני בדמות מטר גשם אשר גרם למגרש להיות רטוב וחלק? האם כדור טועה אשר נבעט לגופו של הכדורגלן, האם התנגשות בין כדורגלנים? בור שנפער? האם כל אלה, לרבות האירוע הקונקרטי שאירע, אינם מהווים חלק בלתי נפרד ממשחק הכדורגל ומצפיית הצדדים? לא ברור אם כן, מה הייתה כוונת הצדדים בעת כריתת החוזה לעניין "אירוע חיצוני", אך סביר בעיני, כי צפיית כדורגלן היא, להיות מבוטח בגין כל נזק אשר יקרה לו בעת שהייתו על רחבת המגרש, כל שכן כאשר מדובר במהלך, אשר מלווה את השחקן לאורך כל המשחק. 13. עיון בפסיקת בית המשפט העליון מחזק את המסקנה, כי יש לראות באירוע כ"אירוע חיצוני": "... המלים "חיצוניים" ו"אלימות" אינן כה מוגבלות בתוצאתן המשפטית עד שהמבטח יוכל (בגדרן) להתחמק מאחריות על ידי פרשנות דווקנית שלהן. אין זה נחוץ תמיד שמלים אלה תפורשנה כמתייחסות למכה או נפילה; אלא שניתנת להן משמעות רחבה יותר כיסודות (לקיומה) של סיבתיות כאשר נגרם נזק גופני" . (ע"א 779/89 - יעקב שלו נ' סלע חברה לבטוח בע"מ פ"ד מח(1), 221). 14. העובדות כפי שמתוארות, ואשר לגביהן אין מחלוקת עובדתית, נכנסות איפוא בגדר "אירוע חיצוני". ניתן בהחלט לראות הן בהושטת הרגל לכדור והן בהחלקה עצמה, כ"אירוע חיצוני" אשר עימם נפגש התובע במהלך עבודתו. ההחלקה נבעה מהימצאותו על רחבת המגרש, והכדור עצמו במפגשו עם רגל התובע. בענייננו, פרשנות התובע הגיונית ותואמת את רוח המסמך ובעיקר את תכליתו, ואילו המשמעות אותה מנסה ליתן לה הנתבעת, אינה עומדת לדעתי בדרישה זו ועל כן יש להעדיף את הפרשנות ההגיונית, קל וחומר שתואמת היא לעמדה המנוגדת למנסח המסמך. "פתאומי" 15. עמדת התובע היא, שמדובר באירוע שהתרחש באופן פתאומי מבלי שהיה יכול לצפותו. הנתבעת מצידה טוענת כי הושטת רגל לעבר כדור על מנת לפגוע בו במהלך אימון כדורגל, הינה אירוע צפוי, שגרתי ואופייני, הנובע מעצם מהותו וטבעו של המשחק, וכי אין התנאים של סעיף 2(א) לפוליסה מתקיימים בהקשר אליו. 16. מן הפסיקה עולה כי למרות שנקבע כי תאונה כוללת בחובה פתאומיות, יסוד הפתאומיות הוגמש, על מנת להגשים את תכלית החקיקה. בנוסף, יכול להיות שפירוש מונח בפוליסה יהיה שונה, מאשר פרשנות מונח זה לצורך דבר חיקוק. (ר' ע"א 163/76 אוירום נתיבי אויר בע"מ נ' הסינדיקט הישראלי לביטוח תעופה, פ"ד ל(3) 757. ע"א 5775/02 - נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ ואח' נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נח(2), 307). 17. לא ברור מן הפוליסה למה נתכוונה הנתבעת בציינה - "פתאומי". כפי שציינה הנתבעת - אכן הושטת רגל לכדור ע"י כדורגלן הינה עניין שבשגרה, ופעולה זו כשלעצמה, אינה יכולה להתפרש כאירוע פתאומי. מטרת הפוליסה והמבטחת הינה להבהיר ולהגביל את מושג ה"תאונה", ולהגביל למעשה כניסת אירועים טבעיים לפוליסה. כמו כן, קשה לדעת מה אומד דעת הצדדים בעניין שכן, מדובר בפוליסה אחידה. בנוסף, קשה לעמוד על התכלית האובייקטיבית משום, שמדובר בפעולה שהנה חלק אינטגראלי ממהלך תפקידו של כדורגלן, התנהלות מקצועו העיקרית היא הנעת כדור על גבי המגרש. 18. דעתי בעניין זה, כי יש לבחון על כן את נסיבות העניין, והמשך קרות הדברים - לאחר הושטת הרגל, התובע החליק - ולפתע הרגיש כאב עז ופתאומי. תיאור המצב מלמד על כך שאירוע פתאומי הוא בכך, שהתובע מעצם הושטת הרגל וההחלקה, הרגיש את הכאב העז. אלמלא ההושטה אשר לוותה בהחלקה לא היה קורה הנזק הנטען. ההחלקה והכאב שבעקבותיה נכנסים איפוא להגדרת פתאומיות, בלתי צפויה. "אלים" 19. לטענת הנתבעת, פרשת שלו ע"א 779/89 הנ"ל, אינה רלוונטית למקרה דנן, שכן העובדות והנסיבות בה שונות. אינני רואה עין בעין עם הנתבעת עמדה זו. אמנם הנסיבות עצמן אינן דומות, ואולם קווים לפרשנות החוזה באשר למונח "אלימות" אכן יכולים לשמש אותנו בהחלטה זו. בפס"ד זה נקבע לעניין המונח אמצעי "אלים" כי: "גם נזק עקב מאמץ יתר יכול להיחשב כאלים ואין צורך או דרישה כי הנזק, האלימות תגרם ע"י גורם חיצוני אחר". 20. כלומר, אין לפרש את המונח אלים במשמעותו הראשונית כפגיעה חיצונית אלימה, אלא בצורה נרחבת, המתאימה לתכלית החוזה הנדון, על כוונת הצדדים שבו. בפסיקה נקבע לא אחת שאלימות יכולה להיות לא רק פיסית אלא גם חיצונית ומילולית. כאמור, מן הטקסט עצמו אין להבין את אומד דעת הצדדים בעת ההתקשרות לגבי אותה אלימות. כמו כן, מבחינה אובייקטיבית של מתקשרים סבירים, לא ברור האם נתכוונה הפוליסה ליתן משמעות רחבה לנושא אלימות אשר תכלול כל מצב פרשני אפשרי, היוצא מגדר אלימות פיסית. 21. כאמור, כלל פרשני מרכזי בהקשר לחוזי הביטוח שנקבע בפסיקה, שהוא פרשנות ההסכם במקרה ספק או חסר פועלת כנגד המנסח. חברת הביטוח הנתבעת היא זו אשר ניסחה את ההסכם, לפיכך יש לגלגל לפתחה את האחריות לניסוח העמום של המינוח "אלים" (ר' גם רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281). במצב דברים זה יש בסיס לסברה, כי כוונת הצדדים היתה לכל צורת אלימות אשר יכולה לגרום לנזק פיסי עבורו. 22. לפיכך, מקובל עלי, כי המונח "אלים" מתאים בהקשר דנן למצב בו הניזוק נפגע בצורה אלימה, היינו ההחלקה, והרגשת הכאב המיידית והפיסית, מהווים את יסוד אלימות. "בלתי צפוי" 23. הנתבעת כאמור מציינת בסיכומיה כי מדובר באירוע שגרתי וצפוי. התובעת טוענת כי לא ניתן היה לצפות את האירוע. 24. בחלק הכללי לנספח 708, נאמר כי "נספח זה מעניק ביטוח נוסף...במקרה שהמבוטח ייהפך לבעל נכות מלאה ותמידית עקב תאונה, או במקרה שייהפך לבעל נכות חלקית ותמידית עקב תאונה..." 25. נראה לי, כי אין המדובר באירוע צפוי. כמובן, בכל משחק ובכל פעילות יש סיכונים, אך אין לומר כי צפוי הדבר, וזאת בין היתר בשל השיקולים הבאים: א. ראשית, אין זה צפוי כי כל הושטת רגל לכדור תלֻווה בצפייה לקרות נזק כאמור. פרשנות כאמור תמנע את הפעילות למעשה לחלוטין. ב. שנית, מן הפוליסה נלמד, כי ישנו נספח נוסף המעניק ביטוח נוסף במקרה של נכות חלקית - דבר המצביע על כך, כי המבוטח בשל עיסוקו, ביקש לבטח עצמו בכיסוי נרחב, מעבר לפוליסה הרגילה. אין צורך לומר, כי גם חברת הביטוח שקלה לנגד עינה טרם כריתת החוזה, כי המדובר בכדורגלן על הסיכונים העומדים במקצוע זה ובביטוח עצמו. ג. שלישית, גם כאן חל הכלל הידוע בפרשנות חוזה ביטוח - מבחן הציפיות הסבירות של המבוטח. עד כמה למבוטח יש צפיות קונקרטיות - אם המבוטח ידע שאין לו כיסוי ספציפי לקרות אירוע כגון הנדון, הרי שספק רב אם היה מתקשר עם חברת הביטוח כלל. הסיכונים להם חשופים שחקני כדורגל הם גבוהים, החל מפציעות גופניות, החלקה על המגרש, התנגשות בין שחקנים ועוד...כמעט בכל משחק כדורגל ישנו צד נפגע, כאשר לא בכל מקרה כמובן מגיעים למצב של נכות. יחד עם זאת, ישנם מצבים הקורים לכאורה מהתנהלות רגילה של דברים, אשר המבוטח אינו צופה, אך מצפה ומאמין שיפוצה עם קרות אירוע אשר מלכתחילה רצה לכסות עצמו ע"י התקשרות חוזית עם חברת הביטוח. כך הוא המקרה שלפנינו. "שגרם במישרין וללא קשר לגורמים אחרים, לפגיעה פיסית בגוף המבוטח" 26. בדיקת מיפוי עצמות שנערכה לתובע לאחר הפגיעה אבחנה שהתובע סובל מ - OSTEITIS PUBIS - מתיחה של שרירי הבטן באזור היצמדותם לעצם הפוביס, והוא נותח בתאריך ה - 27.6.2003. 27. הנתבעת בסיכומיה התייחסה לציוני זמן והוכחות נדרשות לעניין האירוע. נראה לי, כי אין הדבר רלוונטי להחלטה זו, שכן נשוא ההחלטה דן בשאלה משפטית ולא עובדתית, כנטען בסיכומי הנתבעת. ד. סיכום 28. מכל האמור לעיל, נחה דעתי, כי האירוע נשוא סעיף 3 לכתב התביעה, אכן מהווה "אירוע תאונתי" כהגדרתו בפוליסה. תוצאה זו, תואמת גם את תכליתו של ההסכם, עפ"י הקונספציות המקובלות בדיני פרשנות חוזים בכלל ופרשנות חוזי ביטוח בפרט. 29. נוכח המנעותו ההגונה והראויה להערכה של ב"כ התובע לעתירה להוצאות, על רקע הסכמת הנתבעת לדון בשאלה המשפטית עפ"י עובדות מוסכמות, אין צו להוצאות. כדורגלדיני ספורטתאונות ספורטביטוח ספורט