הנתבעת טענה כי גג המבנה לא התרומם מחמת תנאי מזג האוויר. גג המבנה נבנה ע"י התובעת, באמצעות עובדיה, באופן לקוי, לא מקצועי ורשלני - ועובדה זו גרמה לו להתרומם. חברת הביטוח טוענת כי היא מופטרת מכל חובה שהיא לתובעת. לפוליסה אין תחולה על מקרה התביעה. הפוליסה לא ביטחה את התובעת בהיותה מתקינה או מתקנת גגות ולא הייתה כוונה לבטחה במסגרת פעילות שכזו. להלן פסק דין בנושא ביטוח תיקון גג / ביטוח התקנת גג: פסק דין חלקי 1. הצדדים חלוקים בדבר פרשנות פוליסת ביטוח. ביום 18/5/06 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, לפיה יוגשו סיכומים בכתב בשאלת החבות על פי הפוליסה וזאת על פי החומר שבתיק בית המשפט. כך גם רשם בית המשפט את הצהרת הצדדים לפיה: לכשתוכרע שאלת החבות, השאלה שתעמוד על הפרק היא הנזקים, שהצדדים העריכו שהיא ברת פתרון נוכח העובדה שיש חוות דעת שמאית מן הצד של מבטח אחר. הצדדים וטיעוניהם 2. התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בהשכרת נכסים ובאריזות חקלאיות. הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ אשר, בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, ביטחה את עסקיה של התובעת ברח' שתולים 70 בת"א (להלן: "בית העסק"), וזאת לפי פוליסה מס' 033748010281 (להלן: "הפוליסה"), והכל כמפורט, בין היתר, להלן. טענות התובעת 3. בהתאם לפרק 8 לרשימה לפוליסה, התחייבה הנתבעת לפצות את התובעת, בין היתר, בגין נזקים שייגרמו לצד שלישי. באחד המבנים בבית העסק (להלן: "המבנה") אחסנה חברת "מואיז קריספי שיווק 1992 בע"מ" ח.פ. 511751943 (להלן: "הצד שלישי") סחורה בבעלותה. בימים 20.2.03-19 או בסמוך לכך, התחוללה סערת רוח במתחם בית העסק. בעקבות זאת, התרומם גג המבנה וחדרו אליו מי גשמים. כתוצאה מכך, נגרמו נזקים רבים לסחורה הנמצאת במקום, אשר שייכת לצד שלישי (להלן: "האירוע"). מיד לאחר קרות האירוע, דאגה התובעת למסור הודעה על האירוע ועל הנזקים שנגרמו בעקבותיו לנתבעת וכן למנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), אשר בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, התקשרה עם הצד שלישי בפוליסת ביטוח לפיו בוטח הצד השלישי מפני נזקים שייגרמו לסחורה שלו הנמצאת בבית העסק כתוצאה מסערה ו/או סופה, כגון האירוע נשוא התובענה דנא. בתגובה, שלחה מנורה שמאי מטעמה אשר העריך את הנזקים ומסר את חוות דעתו (להלן: "חוות הדעת"). בהתאם לחוות דעת השמאי כתוצאה מהאירוע נגרמו נזקים לסחורה השייכת לצד שלישי בסך של 305,657 ₪. בהתאם לחוות הדעת השמאי נקבע עוד, כי הנזקים נגרמו, בין היתר, עקב שיפוץ רשלני, אשר בוצע ע"י התובעת בגג המחסן. בנסיבות אלה, פיצתה מנורה את הצד השלישי בגין הנזקים שנגרמו לו בניכוי סך של 97,045 ₪, בגין אחריותה של התובעת לנזקים אשר נגרמו לצד השלישי וזאת עקב השיפוץ שבוצע כאמור ע"י התובעת. בעקבות האמור, קיזז הצד השלישי מדמי השכירות המגיעים ממנו לתובעת סך של 93,600 ₪, וזאת עקב אחריותה לקרות הנזקים. בנסיבות העניין עולה כי כתוצאה ממעשיה ומחדליה של התובעת בעת ביצוע שיפוץ בגג המחסן שהושכר לצד השלישי, נאלצה התובעת לשלם לצד השלישי סך של 93,600 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו. אי לכך, טוענת התובעת שהנתבעת חייבת לפצותה בסך של 93,600 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לצד השלישי וזאת מכח פרק 8 לפוליסה בגין אחריותה כלפי נזקים הנגרמים לצדדים שלישיים. טענות הנתבעת 4. פרק 8 לרשימת הפוליסה איננו מבטא את התחייבויות הנתבעת. אלה מפורטים בפוליסה עצמה - כאמור במודגש בפתיח לרשימת הפוליסה. מקרה התביעה לא בוטח על ידה כלל ואינו כלל התחייבויותיה לכיסוי התובעת. הנתבעת טענה כי גג המבנה לא התרומם מחמת תנאי מזג האוויר. גג המבנה נבנה ע"י התובעת, באמצעות עובדיה, באופן לקוי, לא מקצועי ורשלני - ועובדה זו גרמה לו להתרומם. הנתבעת טוענת כי היא מופטרת מכל חובה שהיא לתובעת. לפוליסה אין תחולה על מקרה התביעה. הפוליסה לא ביטחה את התובעת בהיותה מתקינה או מתקנת גגות ולא הייתה כוונה לבטחה במסגרת פעילות שכזו. ובין כה וכה, הפוליסה לא חלה ואינה מכסה את אחריותה המקצועית של התובעת. בנוסף לכך טוענת הנתבעת כי התובעת אינה אחראית לנזקי הצד השלישי, שלה. שמכוח ההסכם עם אותו צד שלישי היא לא הייתה מחויבת - מכל מקום - בתשלום הנזק והסכמתה לשאת בסכום התביעה הוא מעשה התנדבות, שלה, שאינו בגדר סיכון מבוטח. דיון 5. בין הצדדים נכרת הסכם ביטוח לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח. על פי ההגדרות שבפרק 2 לפוליסה - פרק ההגדרות - מקרה הביטוח הוא כמוגדר בכל פרק בנפרד. בסעיף 14 ב' לפרק 2 הוגדרו נזקי טבע בין היתר: "כסערה וסופה - נזק על ידי רוח שמהירותה עולה על 34 קשר, כולל נזק שנגרם על ידי מי גשם ו/או חול אשר קרה בעקבות נזק למבנה שנגרם ע"י הסיכון הנ"ל." בימים 19/2/03, 20/2/03 או בסמוך לכך, התחוללה סערת רוח במתחם בית העסק. בעקבות זאת, התרומם גג המבנה וחדרו אליו מי גשמים. כתוצאה מכך, נגרמו נזקים רבים לסחורה הנמצאת במקום, אשר שייכת לצד שלישי ששכר מחסן מהתובעת (להלן: "האירוע"). הצד השלישי שהיה מבוטח על יד מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), תבע ממנה תגמולי ביטוח ולשם כך שלחה מנורה שמאי מטעמה אשר אמד את הנזק. חוות הדעת של שמאי מנורה מיום 20/5/03 היא חלק מהחומר בתיק ובהתאם להסכמת הצדדים ניתן להסתמך עליה לצורך ההכרעה (להלן: "שמאי מנורה"). בהתאם לחוות הדעת של שמאי מנורה, כתוצאה מהאירוע נגרמו נזקים לסחורה השייכת לצד שלישי בסך של 305,657 ₪. עוד קבע שמאי מנורה כי לפני כשלוש שנים הבחין צד ג' - השוכר, בדליפת מי גשמים באזורים שונים בגג האסבסט ולבקשתו המשכירה - היא התובעת, התקינה גג איסכורית בשטח של - 440 מ"ר מעל גג אסבסט קיים. מדוח שמאי מנורה עולה כי גג האיסכורית נבנה על ידי עובדי המשכירה והתעורר בליבו חשד שבוצע בידי עובדים חסרי כל ידע וניסיון בבניית גגות. בנסיבות אלה, הצד השלישי פוצה ע"י מנורה בגין הנזקים שנגרמו לו בניכוי סך של 97,045 ₪, וזאת בגין טענתה של מנורה, המטילה באופן חלקי על התובעת אחריות לנזקים אשר נגרמו לצד השלישי, עקב השיפוץ שבוצע כשלוש שנים קודם לאירוע. עקב הניכוי הנ"ל שעשתה מנורה לצד השלישי - השוכר, קיזז האחרון מדמי השכירות המגיעים ממנו למשכירה - התובעת - סך של 93,600 ₪. סכום זה נתבע עתה מהנתבעת - מבטחתה של התובעת. 6. עיקר טענתה של התובעת היא שעל הנתבעת לפצותה בגין הקיזוז אשר בוצע ע"י הצד השלישי, וזאת מכח התחייבויותיה כלפי התובעת עפ"י סע' 8 לפוליסה ו/או הרשימה לפוליסה, שכן מדובר בנזקים אשר נגרמו לצד שלישי במסגרת פעילותה של התובעת. 7. מסיכומי הנתבעת עולה כי היא טוענת שאין לה חבות המכוסה על ידי הפוליסה בשל כך שבסעיף 4 לפרק 2 לפוליסה, הוא פרק ההגדרות -הוגדר "עיסוקו של המבוטח" "העיסוק המצוין ברשימה ולא כל עיסוק אחר". בפרק 8 לפוליסה פסקה ב' התחייבה הנתבעת, בכפוף לתנאים ולסייגים האמורים שם, לשפות את המבוטח ".. בשל מקרה ביטוח שיגרם עקב עסקו של המבוטח.." לכן טוענת הנתבעת כי לצורך קבלת תיאור עסקו של המבוטח יש לפנות לדוחות הסוקרים. לטענת הנתבעת בדוחות הסוקרים, נספח ב' לתצהיר התובעת, וברשימת הפוליסה תואר עסק התובעת כ"מפעל לארגזים, יבוא ושיווק 8. כפי שאבהיר להלן אין לקבל טענה זו. לא ניתן להבין מהפוליסה ומדוחות הסוקרים כי הנתבעת לא ידעה על כך שהתובעת השכירה נכסיה, וחלק מעיסוקה היה השכרת מחסנים, וכך גם לא הוכח במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי כי התובעת התרשלה בתיקון הגג. התובעת צרפה לתצהיריה שני דוחות של סוקרים בדו"ח אחד מיום 15/5/93 שנכתב עלי ידי מר מנחם בלט "מידע שירותים טכניים" (להלן: "דוח בלט") נכתב בין היתר: "בשטח העסק 3 סככות בנויות שלד מתכת וגג אסבסט ומשמשות לאכסון המלאי משרדי החברה ומבנים שהושכרו לאחרים ומשמשים למחסנים ומשרדים". בדוח סוקר נוסף מיום 29/5/02 שנערך עבור הנתבעת על ידי סורדם סוכנויות 1980 בע"מ, על ידי ניב שמאים שמאות כללית וסיקור סיכונים (להלן: "דו"ח סורדם" או "דוח ניב שמאים"), נכתב כי התובעת היא חברה לאריזות חקלאיות משטחי עץ וסחר במזון. ובנוסף לכך נכתב לגבי סיכוני מים או הצפה: שאין סיכון מיוחד. לגבי תאור המבנה נכתב כהאי לישנא: "מדובר בעסק המשתרע על מספר דונמים של שטח פתוח הכולל מספר סככות פתוחות וכן משרדים במבנה בודד דו קומתי בנוי בלוקים ובטון גגו אסבסט כל שטח העסק מוקף גדרות בלוקים ו/או רשת מבנה נוסף מחסן (לאכסון מוצרי מזון) בשטח של כ 300 מ"ר בנוי רצפת בטון שלדת ברזל מצופה לוחות איסכורית גג זה..."(צילום לא ברור)" בסוף דוח הסוקר יש טבלה מסכמת של "סולם מסכם של הסיכונים נכון ליום הבדיקה וממנה עולה שהסיכון למים על פי הערכת הסוקר הייתה למעלה מהממוצע. אך יש להדגיש כי התובעת לא התבקשה לתקן דבר בעקבות הסקר. למרות שבסקר הופיעו דרישות לגבי הגנות מפריצה והגנות מפני נזקי אש. דו"ח סורדם נכתב כאמור ב-29/5/02 ולא מצא כל פגם בגג המבנה. בהתאם לדוח השמאי של מנורה, ולתצהירו של מר בן ציון טרן מנכ"ל התובעת תיקון הגג נעשה כשלוש שנים לפני קרות מקרה הביטוח דהיינו בשנת 2000 (ר' סעיף 14 לתצהירו). לכן דו"ח סורדם נעשה לאחר תיקון הגג והסוקר לא מצא בו כל פגם. כך גם בהמלצותיו לא המליץ דבר בקשר לתיקון הגג או חיזוקו. לדו"ח סורדם נפקות משפטית נוספת. בהתאם לרשימה (שצורפה לכתב התביעה ולתצהיר התובעת), מוסכם כי דו"ח הסוקר ניב שמאים (סורדם) מיום 29/5/02 מהווה חלק מהצעה עליה הסתמכה הנתבעת בעת הפקת הפוליסה". מדו"ח בלט משנת 1993 עולה כי הנתבעת ידעה שנים רבות במפורש שחלק מעיסוקה של התובעת הוא השכרת נכסים, ומדוח סורדם עולה כי הנכס שממנו הייתה חדירת המים כתוצאה מהסופה, נסקר על ידי סוקרי הנתבעת שלא מצאו בו מתום או פגם כל שהוא למרות שהבדיקה נעשתה כשנתיים לאחר התיקון שבוצע על ידי עובדי התובעת. 9. התוצאה היא שלא ניתן לקבל את עמדת הנתבעת לפיה עיסוקה של התובעת כמשכירת מחסנים לא היה ידוע לנתבעת ולא זכה לכיסוי ביטוחי בפוליסה, ובשל כך אין לתובעת כיסוי ביטוחי לעסקה כמשכירת נכסים. מהראיות שעמדו בפני עולה כי הנתבעת ידעה כי התובעת עוסקת בהשכרת נכסים סקרה אותם עובר לעשיית הביטוח ולא מצאה בהם פגם הנוגע לסיכון חדירת מים או פגם כלשהו בגג. האם הוכח שהתובעת התרשלה בתיקון הגג 10. הטענה שהתובעת התרשלה בתיקון הגג הובעה לראשונה בדו"ח שמאי מנורה. בדוח לא נכתב במפורש ובאופן נחרץ שהתובעת התרשלה כל שכתב השמאי הוא: "הפנינו למקום את המהנדס מר גולדקלנג יוסי. נציג מטעמו ביקר במקום ובדק את הגג האיסכורית הבדיקה העלתה כי גג האיסכורית בוצע ללא תכנון קונסטרוקטיבי מוקדם ללא עיגון פרופילי הפלדה מרישים לקונסטרוקציית הגג הקיים ללא ביצוע הגנות רוח וביצוע סגירת פתחים בחלל שבין הגגות. המשכנו בבדיקותינו ולמדנו שגג האיסכורית נבנה על ידי עובדי המשכירה. התעורר חשד שבוצע בידי עובדים חסרי כל ידע וניסיון בבניית גגות. בתאום העברנו חקירת עניין זה למשרד מוקד חקירות דו"ח החקירה טרם הושלם מכתב המשרד מצורף.". כלומר ניתן להבין מדו"ח שמאי מנורה, כי היה לו חשד שהגג בוצע בידי עובדים לא מיומנים, חשד שלא אושש בחקירה. מכל מקום בחומר שהועמד לעיוני לא מצאתי את ממצאי "מוקד חקירות". לפיכך, מבחינת החומר המצוי בתיק ביהמ"ש, החשד לא אומת. 11. בהתאם לתצהירו של מנכ"ל התובעת, הגג ממנו חדרו מי הגשמים הינו גג מסוג איסכורית אשר תוקן אמנם ע"י עובדי התובעת כשלוש שנים לפני האירוע. התיקון נעשה על יד עובדי התחזוקה של התובעת שהינם עובדים מנוסים אשר ביצעו את עבודתם היטב, והראיה לכך, לטענתו של מנכ"ל התובעת, שגג האיסכורית שתוקן כשלוש שנים קודם לאירוע, שרד עונות חורף קשות. הנה כי כן, תצהירו של מנכ"ל התובעת מכחיש את דוח שמאי מנורה עליו מסתמכת הנתבעת. דוח שמאי זה רק העלה את החשד שעובדים לא מיומנים בנו את הגג. חשד שלא אומת. המבנה נבדק על יד סוקר מטעם הנתבעת אשר לא מצא בו פגם וזאת במאי ,2002 כשנה לפני אירוע הסופה שגרמה לנזק. הסוקר לא ראה מקום להתנות את חלות הפוליסה על תיקון הגג ולא הורה דבר בקשר לכך. נהפוך הוא בדו"ח סורדם המהווה חלק ההצעה נכתב במפורש תחת ראש הפרק: "סיכוני מים או הצפה: אין סיכון מיוחד" 12. אשר על כן, לאור העובדה שהטענה בקשר להתרשלות בבניית הגג היא טענת הגנה, הנטל להוכחתה הוא על הנתבעת שלא השכילה להרימו. 13. אין לקבל את עמדת הנתבעת כי הנזק ארע כתוצאה מכך שהתובעת שלחה ידה בעסקי גגנות אותם ביצעה ברשלנות. עיסוקה של התובעת בין היתר היה השכרת נכסים. כחלק מהשכרת הנכסים צריכה הנתבעת לדאוג לתקינותם וכך עשתה. תקינות המבנה שנפגע בסערה נבדק על ידי סוקרי הנתבעת אשר מצאוהו תקין כשנה לפני האירוע. לכן לא יכולה הנתבעת להישמע בטענה שאין לה חבות ביטוחית לנזקי הסופה, מחמת העובדה שעומד לה הפטור לפיו לא תהיה אחראית לאחריותו המקצועית של המבוטח. תיקון הגג הוא עיסוק נלווה לחובתה של התובעת כבעלת הנכסים או כמשכירתם - עיסוקים שהיו ידועים לנתבעת וכוסו ביטוחית. 14. אשר על כן התוצאה היא שהנתבעת חבה בנזקי התובעת על פי הפוליסה. 15. הנתבעת תשלם הוצאות פסק דין חלקי זה בשיעור של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ סכום זה היה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועל לתשלומו המלא בפועל. גג