ביטול החלטת ביניים

בית המשפט, שנתן החלטת ביניים, רשאי לבטלה, אם התברר לו שבטעות יסודה. אין ספק שזכות זו תינתן גם לשופט, שדן בתובענה עצמה, אם יתברר לו שהחלטת הביניים שנתן שופט אחר בדיון מוקדם, בטעות יסודה. עצם העובדה שעל החלטת ביניים הדוחה בקשה לדחייה על הסף אין ערעור בזכות אלא רק ברשות, מראה שהחלטה זו אינה סופית ואין היא יכולה לקבוע את גורל התביעה ואת גורלן של הטענות שיישמעו בה. ברור לכן כי השופט, שדן בתביעה העיקרית, רשאי תמיד להגיע למסקנה אחרת מהמסקנה אליה הגיע הוא, או שופט אחר, בהחלטת ביניים מסוג זה. להלן החלטה בנושא ביטול החלטת ביניים: החלטה מבוא 1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בגין תגמולי ביטוח המגיעים לו לטענתו, עקב אבדן כושר עבודה שנגרם לו לטענתו. לטענת התובע, הוא זכאי לתגמולי הביטוח בהתאם לפוליסות הביטוח שהופקו על ידי הנתבעת. 2. הנתבעת הודיעה לתובע במכתבה מיום 11.2.07 כי מבדיקתה הוברר כי סבל מבעיות שונות עוד קודם להצטרפותו לביטוח, וכי אם הייתה יודעת זאת, הוא לא היה מתקבל לביטוח. משכך נדחתה תביעת התובע לתשלום תגמולים בגין אבדן כושר עבודה. 3. ביום 25.4.07 שלחה הנתבעת לתובע שני מכתבי דחייה נוספים בהם הודיעה כי אינו נמצא באי כושר עבודה בהתאם לפוליסה וכן כי סבל מבעיות ראיה עוד קודם לקבלתו לביטוח. 4. כמחצית השנה לאחר מכן, הגיש התובע את תביעתו לבית המשפט. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו שבה וחזרה על טענותיה כמפורט במכתביה, לרבות כי התובע כלל לא היה מצוי באבדן כושר עבודה, כנטען באחד ממכתביה מיום 25.4.07. 5. בהחלטתי מיום 25.5.08 נעתרתי, באופן חלקי, לבקשת התובע למחיקת סעיפים מכתב ההגנה. בהחלטתי הוריתי על מחיקת סעיפים בהם נטען כי התובע לא היה באבדן כושר עבודה בתקופה שקדמה למכתב מיום 11.2.07. הטעם להחלטה היה כי במכתב זה לא טענה הנתבעת שהתובע אינו מצוי באבדן כושר עבודה. יחד עם זאת, משעסקינן בעילה חדשה הנוצרת מדי חודש - נקבע כי הנתבעת אינה מנועה מלטעון טענה זו ביחס לתקופה שמיום 11.2.07 ואילך. מהות הבקשה 6. בפני בקשת הנתבעת לעיין בהחלטתי מיום 25.5.08. לטענת הנתבעת, בית המשפט התעלם בהחלטתו מטענתה בתגובתה, כי בטופס התביעה שהגיש התובע "...הוסיף וציין כי הינו ממשיך לעבוד (אם כי באיטיות) וכי הינו חוזר לעבודתו מדי יום...ודוק, במקרה דנן, ישנה הודאת בעל דין של המבקש עצמו, אשר העיד על עצמו כי הינו ממשיך לעבוד ואף מגיע לעבודה מדי יום ולא יעלה על הדעת למנוע מהמשיבה לטעון זאת בכתב ההגנה מטעמה, הגם שהטענה הועלתה במסגרת מכתבי הדחייה מ-4/07. חשוב לשוב ולהדגיש בעניין זה: בטופס התביעה הציג עצמו המבקש כאדם עובד, ולפיכך לא היה כל מקום להתייחס לשאלת כושר עבודתו במכתב הדחייה מיום 11/02/07...בהחלטת בית המשפט הנכבד אין התייחסות לטענה האמורה לעיל...מבלי להטיל, חלילה, ספק בעבודת בית המשפט הנכבד ושיקוליו עת נתן את החלטתו, מבקשת המבקשת לבחון שמא נשמטה עובדה זו מהחלטת בית המשפט עת ישב על המדוכה. בנסיבות העניין, מתבקש בית המשפט הנכבד לעיין שנית בהחלטתו ולבחון טענתה זו של המבקשת" (סעיפים ג'-ז' לבקשה). 7. לטענת התובע, אין מקום ל"עיון חוזר", שנועד לעקוף הגשת בר"ע. מוסיף וטוען התובע לגופו של עניין, לא בכדי לא התייחסה הנתבעת במכתבה מיום 11.2.07 לאבדן כושרו לעבודה של התובע, וזאת מהטעם שהתובע זכאי לתגמולי ביטוח אף אם הוא עובד בשיעור חלקי בלבד. דיון 8. מחיקת סעיפים בכתב הגנה בשל אי מילוי הוראות המפקח על הביטוח הינה צעד דרסטי המחייב בחינה מעמיקה טרם מתן החלטה החוסמת טענות הגנה העומדות למבטחת. 9. לכאורה, היה על הנתבעת, להגיש בר"ע על החלטתי ומשלא עשתה זאת דין בקשתה להדחות. (יאמר כי בקשת הנתבעת לעיון חוזר הוגשה בטרם חלף המועד להגשת הבר"ע). 10. שבתי ובחנתי את החלטתי, את טענות הצדדים ואת התיעוד שצורף ומצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת הנתבעת שכן, מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטתי. 11. עסקינן בהחלטת ביניים אשר ביהמ"ש רשאי לשנותה היה ומצא, בנסיבות מסוימות, כי נפלה שגגה בהחלטתו. ר' ת.א (ת"א) 47772/05 יוסף לאה ואח' נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ , כב' השופטת מיכל שריר (7.9.08). "כאמור ב" 161/73 " ' , " " (2) 228, 234: 'ב" 450/64 נקבע שבית המשפט, שנתן החלטת ביניים, רשאי לבטלה, אם התברר לו שבטעות יסודה. אין ספק שזכות זו תינתן גם לשופט, שדן בתובענה עצמה, אם יתברר לו שהחלטת הביניים שנתן שופט אחר בדיון מוקדם, בטעות יסודה. עצם העובדה שעל החלטת ביניים הדוחה בקשה לדחייה על הסף... אין ערעור בזכות אלא רק ברשות, מראה שהחלטה זו אינה סופית ואין היא יכולה לקבוע את גורל התביעה ואת גורלן של הטענות שיישמעו בה. ברור לכן כי השופט, שדן בתביעה העיקרית, רשאי תמיד להגיע למסקנה אחרת מהמסקנה אליה הגיע הוא, או שופט אחר, בהחלטת ביניים מסוג זה'. כאמור ב" 184/77 ' ' " , " " (1) 265, 271: 'אולם גם אם הייתה בהחלטה הראשונה הבעת דעה על טיבה וטבעה של הלכה משפטית ועל יישומן של העובדות אליה, הרי לא היה בכך כדי למנוע עיון ושקילה נוספים ע"י אותה הערכאה השיפוטית, כי מדובר בהחלטות הניתנות תוך כדי דיון, שטרם סוכם וטרם נסתיים (ראה " 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין בעמ' 657, 658), אך מובן הוא כי בית המשפט לא היה רשאי לבטל או לשנות את החלטתו לו הייתה זו החלטה מסכמת, השמה קץ לדיון באותה ערכאה ולא החלטה שהייתה בגדר פתח דבר לבירורים נמשכים נוספים ותו לא, כפי שהיה הדבר במקרה דנן'. על הלכה זו חזר השופט שמגר (כתוארו אז) גם ב" 342/79 ' ", " " (2) 729, 734" (ס' 2 החלטה). 12. התובע אכן הגיש "טופס תביעה למקרה נכות או אבדן כושר עבודה" שכן סבר כי הינו זכאי לתגמולי ביטוח בגין כך. בפרק 7 (1) לטופס התביעה נשאל בדבר "הסיבות להפסקת העבודה" והוא השיב: "אני עדיין עובד ולצערי מתקשה מאוד הרבה מין העבודה המבוצעת באתיות (באטיות- ה.י) ובעזרת הזיכרון". אמירה זו אינה מתיישבת, לכאורה, עם תביעת התובע לאובדן כושר עבודה ועל כן, בנקודת זמן זו, לא ניתן לשלול את טענת הנתבעת כי מטעם זה לא דחתה את תביעתו לאובדן כושר עבודה. 13. זאת ועוד, לאחר משלוח מכתב הדחיה מיום 11.2.07 פנה התובע לנתבעים באמצעות סוכן הביטוח, לאחר שהבין, ככל הנראה, כי הנתבעת דחתה את תביעתו גם משום שלא הכירה באי הכושר לעבודה. במהלך הפגישה טען הסוכן כי התובע איבד את כושר עבודתו לחלוטין, (כך לטענת הנתבעת שלא הוכחשה על ידי התובע בתגובה לבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה). 14. פניית הסוכן ותוכן הפגישה מלמדים כי הובא לידיעת התובע שהנתבעת דוחה תביעתו לעניין אי הכושר, אולם הוא ביקש כי עניינו ייבחן פעם נוספת. לאחר הפגישה ולאור הצהרת הסוכן כי התובע מצוי באי כושר, (טענה אשר הוצגה לנתבעת לראשונה לאחר הצהרת התובע בטופס התביעה מטעמו כי, לכאורה, הוא עודנו עובד), נדרשה הנתבעת להתייחס מפורשות לטענת אי הכושר. בהתאם להנחיות המפקח על הביטוח שלחה הנתבעת לתובע באחד ממכתביה מיום 25.4.07 בו הודיעה כי היא דוחה תביעתו לעניין אי הכושר וכלשון המכתב: "מהמסמכים ברשותנו עולה כי אינך נמצא באובדן כושר עבודה על פי תנאי הביטוח ואף הנך עובד בפועל". 15. פניית התובע למבטחת באמצעות הסוכן, לאחר שזו הביעה עמדתה במכתבה מיום 11.2.07, נועדה כדי שהנתבעת תבחן מחדש את עמדתה לעניין אי הכושר וזאת משהובא בפניה, באמצעות הסוכן, כי התובע נמצא באובדן כושר עבודה. הנני סבור כי משפנה התובע לנתבעת לצורך עריכת בדיקה מחודשת - לא ניתן למנוע מהאחרונה להציג את עמדתה לאחר עריכת בדיקה מחודשת מטעמה גם לעניין אי הכושר. תוצאות הבחינה היו יכולות להביא את הנתבעת להחלטה שונה, (כפי שבקש התובע להשיג באמצעות פניית סוכן הביטוח), על כן לכאורה יש בפנייה המחודשת באמצעות פגישה, (ולא רק באמצעות מכתב), כדי לאפשר בחינה נוספת של ההחלטה לרבות שינויה לטובת התובע. 16. יודגש כי אין בפגישה שהתקיימה בין הסוכן לבין הנתבעת כדי למלא אחר הנחיות המפקח על הביטוח הדורשות כי המבטחת תודיע למבוטח עמדתה בכתב. אולם, משלאחריה שלחה הנתבעת לתובע באמצעות סוכן הביטוח את עמדתה בכתב, (אשר לטענתו לא הגיעה לידיו), יש בכך כדי למלא אחר הנחיות המפקח על הביטוח. 17. ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין, מתייחס כב' השופט רובינשטיין לרציונאל הגלום מאחורי הנחיות המפקח וכדבריו: "הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות. הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית המשפט" (ההדגשה אינה במקור). הרציונאל הגלום מאחורי ההנחיות כפי שבא לידי ביטוי בדברי כב' השופט רובינשטיין עניינו בהצגת עמדה ברורה ומנומקת בפני המבוטח על מנת שהאחרון יוכל להעריך כדאיותה של הגשת תביעה ולכלכל צעדיו בהתאם לעמדה אשר מסרה לו המבטחת. 18. בעניינינו, לכאורה הוצגה לתובע עמדת הנתבעת ביחס לתביעת אי הכושר הן בפגישה שהתקיימה עם סוכן הביטוח והן במכתב מיום 25.4.07 בו טענה מפורשות כי היא דוחה את טענת אי הכושר. במהלך הפגישה העלה הסוכן, לכאורה, את הטענה שהתובע מצוי באי כושר מוחלט שאלמלא כן לא היתה הנתבעת מעלה טענה בדבר אי הכושר במכתבה מיום 25.4.07 והיתה מסתפקת בהתייחסות לטענות לעניין עצם הביטוח ומחלות קודמות. 19. התנהלותה של הנתבעת ודחיית טענת אי הכושר במכתב מיום 25.4.07, שנשלח לאחר קיום הפגישה, יש בה כדי למלא אחר הנחיות המפקח על הביטוח שכן הנתבעת פרסה עמדתה בפני המבוטח באופן ברור ומפורש על מנת שיוכל לכלכל צעדיו ולשקול כדאיות תביעתו. 20. במקרה דנן, לא שינה התובע את מצבו לרעה ולא נגרם לתובע כל נזק של ממש בגין כך שמכתב הדחייה הראשון לא התייחס גם לאבדן אי הכושר. לא היה בכך כדי לפגוע ביכולתו להעריך כדאיותה של הגשת תביעה ולכלכל צעדיו. יאמר כי בין שני המכתבים חלפו חודשיים ימים בלבד, מה גם שתביעת התובע הוגשה כשמונה חודשים לאחר משלוח המכתב הראשון וכמחצית השנה לאחר משלוח המכתבים מיום 25.4.07 אשר לטענת התובע לא הגיעו לידיו. 21. לדעתי, יש ליישם בזהירות את ההלכה בדבר מחיקת טענות מכתב הגנה של מבטחת מקום בו אינן מתיישבות, לכאורה, עם הוראות המפקח על הביטוח, ויש לבחון בכל מקרה ומקרה האם הטענה הנטענת בכתב ההגנה אכן מחייבת מחיקתו. 22. כך גם סברתי בהחלטתי בת.א. 14856/05 עוה"ד שושנה וינר נ' ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ (20.8.08) בה נדחתה בקשת התובעת למחיקת טענות בכתב ההגנה בשל כך שנימוקי הדחייה לא פורטו במכתב הדחייה והסתמכו בפועל על דוח השמאי שאומץ ע"י המבטחת. 23. אימוץ החלטות המפקח על הביטוח בלא בחינת כל מקרה לגופו עלול להביא לכך כי מבטחות תדחינה תביעות מנימוקים רבים ושונים וזאת עוד בטרם השלימו בדיקתן. מבטחות עלולות לנקוט בצעד זה שמא יתברר בעתיד כי טעם מסוים, אשר נכון למועד משלוח מכתב הדחייה טרם הוברר עד תום- יתממש והן תהיינה מנועות מלהעלותו, שכן לא הועלה במכתב הדחייה שנשלח למבוטח. 24. בנסיבות אלו, עלולות המבטחות לשלוח מכתבי דחייה "סטנדרטיים" - צעד העלול לגרום נזק לכלל המבוטחים יותר מאשר תועלת למבוטח המסויים. 25. קבלת טענת התובע ולפיה יש מקום למחיקת הסעיף הנדון מכתב ההגנה משמעה - הטלת חובת פיצוי על המבטחת בגין מלוא התקופה לה טוען התובע לאי כושר (בהנחה שתדחה טענת הנתבעת בדבר אי גילוי). 26. באשר לטענת התובע בדבר כיסוי עפ"י הפוליסה במקרה של אי כושר חלקי- הפוליסה האמורה לא הוצגה בפניי. מכל מקום וכפי שציינתי לעיל, אם התובע יוכיח אי כושר חלקי (ובהנחה שקיים כיסוי לאי כושר חלקי עפ"י הפוליסה) יהיה זכאי לסעד המבוקש, בכפוף לדחיית שאר טענותיה של הנתבעת. 27. אשר על כן, הנני נעתר לבקשה לעיון חוזר וקובע כי הנתבעת אינה מנועה מלטעון כי התובע לא היה באבדן כושר עבודה עד ליום 11.2.07. 28. לאור האמור לעיל, ומשהנני מתיר, בהחלטה נפרדת, תיקון כתב התביעה - תגיש הנתבעת כתב הגנה מתוקן, בכפוף להחלטתי מיום 25.5.08 ולהחלטתי זו.החלטת ביניים