מהו התוקף של הסכם פוליגרף ? בהסכמת הצדדים, רשאי בית המשפט במישור האזרחי, לקבל כראיה את תוצאות הבדיקה בפוליגרף כראיה מכרעת בעניינם. על בית המשפט לבדוק קיומה של הסכמת הצדדים, הצריכה להתייחס הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה. ההלכה הפסוקה בישראל הנוהגת מזה שנים קובעת, כי הסכם בין צדדים לתביעה אזרחית, לפיו תשמשנה תוצאות בדיקת פוליגרף ראיה קונקלוסיבית, מחייב ויש לפעול לפיו, בכפוף לבחינת בית המשפט את תוכן ההסכם ונסיבות כריתתו ומהם יעלה כי אכן היתה הסכמה מתוך גמירות דעת. להלן החלטה בנושא הסכם פוליגרף: החלטה תקפותו של הסכם לבדיקת פוליגרף - זוהי השאלה העומדת לדיון במסגרת החלטה זו. א. רקע במסגרת תביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבעת, לפיצויה עפ"י פוליסת ביטוח בגין נזקי פריצה שאירעה בעיסקה, טענה הנתבעת טענה מקדמית, כי בהתאם להסכם שבין הצדדים, התחייבו הם להעביר את ההכרעה בתביעה לבדיקת פוליגרף, תוך שהוסכם בינהם במפורש, שתוצאותיה יחייבו את שני הצדדים. נוכח סירובו של מנהל התובעת להיבדק בבדיקה המוסכמת, מושתק הוא לטענת הנתבעת מלהשמע בתביעה זו. במהלך דיונים שנערכו בפני מותבים קודמים, הושגה הסכמה דיונית, לפיה פוצל הדיון בתובענה, כך שתחילה תידון הטענה המקדמית הנוגעת לתקפות הסכם הפוליגרף, ובמידת הצורך, ימשך הדיון לאחר קבלת החלטה בטענה זו. משלא הגיעו הצדדים לכלל הסכמה באשר לשאלה שבמחלוקת, נקבע דיון בפני בו נשמעו הראיות, הצדדים סיכמו טיעוניהם ובעקבות כך, ניתנת החלטתי זו. ב. טעוני הצדדים תמצית טענות התובעת בכתב תביעה מתוקן שהוגש מטעמה הן, כי אין נפקות להסכם הפוליגרף וזאת מהנימוקים כדלקמן: א. המדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד, כשמשמעותו בחוק חוזים אחידים התשמ"ג - 1982 ובסעיף הנוגד את תקנת הציבור, בהיותו שולל את זכותו הבסיסית של מבוטח לבירור משפטי של טענותיו בערכאות. ב. לא ניתנה הרשאת הנתבעת להוסיף את סעיף 3 שהוסף בכתב יד, להסכם האמור. ג. הנתבעת הפרה את חובת הגילוי ותום הלב וכן את הנחיות המפקח על הביטוח, באשר לא הסבירה לתובע את ההשלכות של ההסכם ובדיקת הפוליגרף, לרבות הסיכונים הכרוכים בכך. ד. הנתבעת הציגה מצג שווא בפני מנהל התובעת ולפיה מדובר בבדיקת חובה, ובכך הטעתה את הנתבעת ובנסיבות אלה נפו פגמים חמורים ברצונו של מנהל התובעת להתקשר בהסכם. תמצית טענות הנתבעת בכתב הגנתה הן כדלקמן: א. הסכם הפוליגרף מחייב את שני הצדדים. מדובר בהסכמה חוזית ברורה בין הצדדים. סירוב להבדק יחשב כדחייה בהסכמה של התביעה ללא קבלת פיצוי כלשהוא. ב. אין המדובר בחוזה אחיד כלל וממילא לא בתניה מקפחת בו, וודאי לא סעיף 3 בו שנרשם בכתב יד ונחתם על ידי הצדדים בעת עריכת ההסכם. ג. חוקר הנתבעת פעל כשלוחה לכל דבר ועניין והנתבעת אישרה בחתימתה את ההסכם. ד. מנהל התובעת קיבל הסבר מפורט וממצה קודם חתימתו על ההסכם, לאחר שידע והסכים לתוכנו וחתם באופן רצוני ומתוך מודעות מלאה לגבי תוקפו ומשמעותו, כשלא נפלו כל פגמים בכריתת החוזה ובגמירות הדעת של מנהל התובעת. ה. הנתבעת לא פעלה בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח באשר אין כאלה בנושא זה. ג. ראיות הצדדים מטעם הצדדים העידו מר יעקב שטרית מנהל התובעת, ומר ניר אלון חוקר הנתבעת. עדויותיהם הראשיות הובאו בתצהירים, אליהם צורפו ההסכם נשוא המחלוקת ותמליל השיחה שנערכה בין הצדדים עובר לחתימת ההסכם. ד. המסגרת הנורמטיבית בהסכמת הצדדים, רשאי בית המשפט במישור האזרחי, לקבל כראיה את תוצאות הבדיקה בפוליגרף כראיה מכרעת בעניינם. על בית המשפט לבדוק קיומה של הסכמת הצדדים, הצריכה להתייחס הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה. פסק הדין המנחה בסוגיה ניתן בע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי פ"ד מ"ב (1), 446, שם נקבע בין היתר ע"י כב' השופט גולדברג בדעת הרוב כדלקמן: "העובדה, כי מונחת לפני בית המשפט ראיה, שאינה מתיישבת עם ההכרעה "החיצונית", אינה רלוואנטית, כשטעמו של בעל הדין, המבקש עתה לסמוך על ראיה זו, היה עמו בשעתו להעדיף הכרעה בדרך אחרת. העדפת ההסכם, שאליו קשורים הצדדים על-פי דיני החוזים, היא במקרה זה ... מעין החוויית קידה של האידיאה המוסרית לדין אמת, כלפי הנורמה החוקית בדבר תוקפו של הסכם. כל אחד מהצדדים להסכם נטל מרצון סיכון מחושב, כי ההכרעה בדרך המוסכמת לא תיפול לטובתו, ואל לו להתנער באופן חד-צדדי מהסכמתו ולבקש לשוב ולחסות תחת כנפיה של אלת הצדק, שאותה זנח קודם לכן, כשההכרעה לרעתו. (דברי כב' השופט גולדברג בעמ' 475 לפסק הדין). ובהמשך, הסכים עימו בדעת הרוב, גם כב' השופט אלון בקובעו את הדברים הבאים: בענייננו מתעוררת שאלה ערכית אחרת - ראשונה במעלה אף היא - בתחום המערכת המשפטית, והיא מעמדה של הכרעה שהוכרעה בדין ודברים לפי רצונם והסכמתם של בעלי הדין, כאשר אלה ש"עשו דין לעצמם" מבקשים ברכתו של בית המשפט על-ידי מתן תוקף להסכמתם, כאילו נפסקה על ­ידי בית המשפט. "עשיית דין עצמית" זו, הנעשית בהסכמתם של בעלי הדין, אין לה ולא כלום למציאת האמת ולקביעת האמת, ומה שעל בית המשפט לבדוק, כאשר מתבקש הוא לתת להסכמת בעלי הדין תוקף של פסק-דין, אינו אלא אם בעלי הדין הבינו על מה באים הם לכלל הסכמה, שאין כאן טעות והטעיה, שההסכם ניתן לביצוע וכיוצא באלה שאלות שבסדרי דין ושבסמכות... כמו כן יבדוק בית המשפט, אם אין בהסכם הפשרה שעדיו הגיעו הצדדים משום ניגוד לעקרונות יסוד בתורת החוזים, כגון שאינו נוגד את המוסר, תקנת הציבור וכיוצא באלה (סעיף 30לחוק החוזים (חלק כללי)). משנתמלאו ונבדקו דרישות אלה, לא רק שמן הראוי אלא מצווה מן המובחר לתת תוקף של פסק-דין להסכמת בעלי הדין, שהרי בכך ממלא בית המשפט אחת הפונקציות והמטרות השיפוטיות הראשונות במעלה, והיא סיום דין ודברים שבין בעלי הדין. (עמ' 476 לפסק הדין). (ר' עוד ע"א 1742/90 בית חרושת לנרות שער ציון נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, תק-על 94(3), 1918, רע"א 6383/98 רע"א 6383/98 - הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ' אדיב סרחאן , תק-על 99(1), 1444. ע"א 166/84 - ידידה בר אילן ואח' נ' ויקטור בן כנען , תק-על 86(4), 114). מן האמור לעיל עולה בבירור, כי ההלכה הפסוקה בישראל הנוהגת מזה שנים קובעת, כי הסכם בין צדדים לתביעה אזרחית, לפיו תשמשנה תוצאות בדיקת פוליגרף ראיה קונקלוסיבית, מחייב ויש לפעול לפיו, בכפוף לבחינת בית המשפט את תוכן ההסכם ונסיבות כריתתו ומהם יעלה כי אכן היתה הסכמה מתוך גמירות דעת (ר' גם דברי כב' השופט נ. הנדל בע"א (באר-שבע) 1061/01 - אלמקייס אורן נ' מגדל חברה לביטוח, תק'מח' 2003(2), 3254). הנה כי כן, ברור איפוא כי אין מניעה עקרונית מן הדין או מתקנת הציבור לקבלת הסכם כאמור כמחייב. נבחן איפוא את נתוני המקרה שלפנינו. ה. המקרה שלפנינו 1. זהות הצדדים ראשית, נסיר מעל דרכנו את טענתה הראשונה של התובעת, ולפיה חתום על ההסכם מנהלה בשמו הוא בלבד. נתייחס לטענה זו, על אף שעולה היא לראשונה רק בסיכומי ב"כ הנתבעת ועל אף שמהווה היא לכאורה הרחבת חזית, ואך בשל כך דינה להדחות. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכם נשוא המחלוקת נחתם על ידי מנהל הנתבעת, מר יעקב שטרית. עפ"י עדותו של מר שטרית, הרי שהוא משמש כמנהלה של התובעת ומחזיק ב - 99% ממניותיה, כשבמסגרת תפקידו הוא גם חותם על הסכמים בשם החברה (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 21-22). בהתאם לעדות מר ניר אלון נחתם ההסכם על ידי מר שטרית, לאחר שהציג עצמו כמנהל התובעת וכמי שמוסמך להתחייב בשמה (סעיף 3 לתצהירו). עדותו זו של החוקר לא נסתרה, ואף לא נחקר הוא על כך כלל. יתרה מכך, עיון בתמליל השיחה שנערכה בין הצדדים עובר לחתימת ההסכם מעלה, כי מר שטרית אישר שהוא בעל העסק, הוא המבוטח (עמ' 2 לתמליל). בנסיבות אלה, מקובלת עלי עובדתית טענת הנתבעת, בדבר זהות הצדדים החתומים על ההסכם ואין יסוד לטענת התובעת בעניין זה. 2. הסכמת הצדדים וגמירות דעתם טענה נוספת המועלית על ידי התובעת נוגעת לאי גמירות דעתו של מר שטרית בחתימתו על ההסכם. גם לטענה זו אין יסוד וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, המדובר באיש עסקים, דובר עברית, מנהל החברה התובעת, שלה מחזור שנתי של 8.5 מליון ש"ח, אשר העיד על עצמו כי מעסיק הוא 9 עובדים, עומד בקשר עם ספקים ומזמין סחורות ואף חותם על הסכמים בשמה (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 6-22). יתרה מכך, מר שטרית אף העיד על עצמו כי אינו חותם על הסכמים בלנקו, אלא לאחר שמוסברים הם לו לפי בקשתו (עמ' 18 ש' 21-26). אף על בית המשפט עשה מר שטרית רושם, של אדם מבין ואינטליגנטי, ואף תשובותיו לשאלות שנשאל היו תואמות וברורות. עפ"י עדות מר שטרית, החוקר הסביר לו את משמעות ההסכם (עמ' 21 ש' 1-3, 13-15 ו - 18-23). שנית, באשר לנסיבות החתימה, נשמעה בבית המשפט קלטת השיחה שבין הצדדים וכן הוגש תמלילה. מר שטרית הביע הסכמתו לבדיקת פוליגרף, וזאת בחמש שאלות שונות בהן חזר החוקר על שאלתו (עמ' 1 -2 לתמליל). עיון בתמליל מלמד, כי החוקר הסביר באופן מפורט למר שטרית את משמעות הסכם הפוליגרף, בסדרה של שאלות, בהן וידא הוא את הבנתו והסכמתו המלאים להסכם הפוליגרף ואף הבהיר לו כי במידה ויצא דובר שקר, לא ישולם לו דבר (עמ' 2-3 לתמליל). יתרה מזו, מעיון בתמליל עולה כי אכן הקפיד החוקר ווידא מספר לא מבוטל של פעמים, שמר שטרית מבין על מה הוא חותם ומשמעויות חתימתו, ודאג להבהיר לו זאת הבהר היטב. דברי החוקר בחקירתו הנגדית לפיהם "מי שיקרא את התמליל יחשוב שאני לא רוצה שהוא יחתום כי הסברתי לו הכל בפרוטרוט. אפשר לראות בתמליל שאני עוצר אותו כדי שלא ירוץ יותר מדי על מנת שלא ימהר בתשובות שלו" (עמ' 28 ש' 3-5), אינם משוללי יסוד. בנסיבות האמורות לא ניתן לומר, כי יש פגם בהבנתו של מר שטרית או בגמירות דעתו למשמעות ההסכם עליו הוא חתום, לא ניתן לסבור בשום צורה שהיא שלא ידע על מה הוא חותם ולא נראה כי היתה איזושהיא הטעיה מצידו של החוקר בעניין זה. זאת ועוד, מתמליל השיחה שנערכה בין הצדדים עובר לחתימה עולה, כי החוקר לא אמר למר שטרית כי במידה ולא יחתום תדחה תביעתו. בהתאם לכך, מקבל אני עובדתית גם את עמדתה לעניין זה של הנתבעת. 3. הפרת חובת תום לב וחובת גילוי מהפירוט לעיל ברור גם, כי הנתבעת לא הפרה כל חובת גילוי או תום לב, בפועלה אל מול מנהל התובעת. הסבריה היו ממצים, נעשו מספר פעמים והבהירו את משמעות ההסכם לכל פרטיו. הנתבעת אינה מחוייבת לשמש כיועצת משפטית לתובעת, אשר לא חויבה לחתום על ההסכם, ונשמרה לה זכות ההיוועצות בעורך דין מטעמה. 4. תנאי מקפח בחוזה אחיד טענה נוספת שהעלתה התובעת היא כי המדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. במקורו נראה החוזה כחוזה אחיד, זאת בהתאם להגדרת "חוזה אחיד" בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 כדקלמן: "חוזה אחיד" - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם; בענייננו נערך החוזה, נוסח ואף הודפס מראש במשרדי הנתבעת, והוא הובא על ידי החוקר כשהוא מוכן, בהגיעו למשרדי התובעת. יחד עם זאת, לא ניתן לומר בשום צורה כי המדובר ב"תנאי מקפח" כמשמעותו בחוק, וזאת ולו בשל העובדה, כי הוסף ספציפית, בנפרד, בכתב יד במעמד חתימת ההסכם, לאחר שהצדדים הסכמו עליו מפורשות. מר שטרית חתם על סעיף זה בנפרד. עפ"י הגדרת החוק: "תנאי" - תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים (הדגש אינו במקור - י.ש.). זאת ועוד, עפ"י סעיף 1 להסכם, קיימת הדדיות בהסכם וכי תוצאות הפוליגרף מחייבות את שני הצדדים. האמור לעיל בצירוף אופן הוספת סעיף 3 להסכם כמתואר, אינו יכול להיחשב כתנאי מקפח, לא באשר לסעיף 1 ולא באשר לסעיף 3. 5. הנחיות היועץ המשפטי טענה נוספת בפי התובעת היא כי הסכם הפוליגרף נעשה שלא כדין ובניגוד להנחיות היועהמ"ש לממשלה והמפקח על הביטוח. בסיס הטענה נובע מכך כי יש להציג חשד ספציפי למרמה כתנאי לעריכת בדיקת פוליגרף. כן נקבע כי עומדת למבוטח זכות לבחור את מכון הפוליגרף ואין לנעול את שערי בית המשפט בפניו בכל מקרה. לא ברור לי מה מעמדה של הצרופה הלקוחה מאתר אינטרנט ולא הובאה כל ראיה לגביה. בכל מקרה העיד החוקר כי חברת הביטוח פנתה לתובעת לביצוע החקירה לאחר שהתעורר חשד כנגד מעורבות מנהל התובעת באירוע (עמ' 31 ש' 16-19). כמו כן נמצאים אנו בשלב הקודם לבדיקה עצמה ולא נטען כי הנתבעת עומדת דוקא על מכון זה או אחר. לפיכך, לא מצאתי ממש גם בטענה זו של התובעת. סוף דבר, מצאתי כי לא נמצא כל פגם בהסכם הפוליגרף המצדיק ביטולו והוא תקף ומחייב את הצדדים. על התובעת להודיע עד יום 1.9.06, אם מבקשת היא לערוך את הבדיקה עפ"י ההסכם וככל שכך יעשה, יתואם העניין בין ב"כ הצדדים ישירות. לא תתקבל הודעה כאמור - ימחק כתב התביעה. התובעת תשלם הוצאות הנתבעת ושכ"ט עורך דינה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, בלא קשר לתוצאות הדיון. חוזהפוליגרף (מכונת אמת)