מה היקף חובת הגילוי של חברת הביטוח ?

בפסיקה נקבע כי חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה, בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים. "חובת הגילוי והווידוא" הוטלה על חברת הביטוח, בין היתר, לאור יחסי הכוחות הבלתי שווים בין הצדדים, העובדה שהותרת המבוטח ללא תגמולי ביטוח יכולה להוביל להתמוטטות כלכלית, תוך ייחוס חשיבות להיותו של המבוטח, לעיתים, אדם פשוט ולא מתוחכם. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 מטיל על חברת הביטוח "חובת גילוי ווידוא" עובר לכריתת החוזה, כאשר חובה זו חלה גם על חריגים לכיסוי הביטוחי [ראה האמור בספרו של ד"ר שחר ולר, פירוש לחוקי החוזים מיסודו של ג' טדסקי, ביטוח - כרך ראשון, 2005, עמ' 256]. סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, מתייחס לחובה להבליט הגבלות בפוליסה, וקובע: "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". תקנה 3 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), תש"ם-1980 (להלן: "תקנות הפיקוח"), מתייחסת אף היא לחובה להבליט הגבלות, וקובעת: "סייג לחבות המבטח או להיקף הכיסוי יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או יובלטו במיוחד על ידי שימוש באותיות שונות או בצבע שונה". חוזר המפקח על הביטוח מיום 9 בדצמבר 1997, מס' 1997/5, שכותרתו "אי המצאת הפוליסה המלאה ותנאי הפוליסה (ה"רשימה") למבוטחים, קובע כי תוצאת אי-קיום הוראות אלה [הוראות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח ותקנה 3 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח, שפורטו לעיל] היא שהמבטח לא יכול להסתמך על הסייג או התנאי, במיוחד אם תנאי זה מחייב פעולה אקטיבית מצד המבוטח. חוזר המפקח הנ"ל הוצא בעקבות פסק הדין בעניין שחר [ת"א (ירושלים) 7304/95 שחר רחמים נ' ציון חברה לביטוח תק-של 96(4), 688] ובו נקבע עוד כי, "מבטח שעורך שינוי מהותי בתנאי הפוליסה המקורית אינו יכול להסתמך על הגבלות אלה אם נקט בדרך של הפנייה כללית וסתומה ב"רשימה" לתנאים שבפוליסה. זאת במיוחד אם הפוליסה לא הומצאה למבוטח כלל, וכתוצאה מכך הבליע המבטח את ההגבלות האלה בפוליסה החדשה... על המבטח מוטלת החובה לוודא, כי המבוטח קיבל את ההודעה על השינוי מהותי במכתב נפרד, תוך הבלטת התניות וההחרגות בצורה בולטת, מודגשת ומפורטת... המבטח יוודא שהמבוטח קיבל הודעה על כך וכי הוא מסכים לה". ראו לעניין זה ת"א (ירושלים) 7304/95 שחר רחמים נ' ציון חברה לביטוח תק-של 96(4), 688 ,עמ' 694: "... המבטחת פעלה באופן לגיטימי בסייגה את גבולות חבותה, אולם היא גם נטלה על עצמה אחריות אקטיבית, בדמות חובת הגילוי והווידוא. המבטחת היתה חייבת להסב את תשומת לב המבוטחים לתנאי הפוליסה, בצורה שתהא מובנת וברורה. על המבטחת והסוכן היתה חובה לוודא את ערנותם של התובעים לכך שהפוליסה תקפה רק אם יתקינו אמצעי מיגון נוספים ברכב ושהם מסכימים לעשות זאת. מבוטחים רבים לעיתים אינם מודעים כלל לקיומה של ההגבלה, וממילא אין הם נוקטים את האמצעים הדרושים כדי למנוע תחולתה של ההתנאה. בנסיבות העניין, לא היתה כל הפניה קונקרטית וספציפית לגבי השינוי בדבר מערכת האזעקה..." בהמשך נקבע, בעניין אחריות הסוכן: "מן הראוי היה שהסוכן, שהכיר את התובעים וקיים עמם קשר אישי, ואשר ידע על השינוי בפוליסה ובידיו הכלים לעמוד על משמעותם. יעמיד את התובעים על משמעות השינוי בתנאי הפוליסה, שהוא מהותי, ונוגע לעצם תוקפה של הפוליסה. סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 החיל על סוכן הביטוח חזקת שליחות מטעם המבטח, ובתור נציגו עליו לקיים את הקשר בין מבטח למבוטח, אחרת נמצא שאין לסוכן שום ערך נוסף על המבטחת, ואין הצדקה לקיומו. יש לציין, כי הסוכן לא וידא שהתובעים אכן מודעים לשינוי בדרישות המבטחת ולמשמעות הנובעת מאי העמידה בתנאי המיגון החדשים..." כמו כן, ראו בעניין זה ע"א 4819/92 כרמי עוזי נ' ישר מנשה פ"ד מט(2), 749 ,עמ' 774-775: "...לאור הנסיבות המיוחדות המאפינות את ההתקשרות בחוזה הביטוח, אין מנוס מקביעת אמות מידה בסיסיות שרק בהתקימן תוכל החברה המבטחת להשען על סייגים לחבותה כפי שנקבעו בפוליסה. אם לא דאגה קודם לכן לוודא שהמבוטח היה ער לסייגים שנקבעו על ידה, לא תוכל מאוחר יותר, שעה שהמבוטח יטען לזכותו החוזית, להתנער מחובת השיפוי. חברה מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת בכך באופן לגיטימי, אולם היא גם נוטלת על עצמה, יחד עם זאת, אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והוידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים בהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי..." פוליסהשאלות משפטיותחברת ביטוחחובת הגילוי