עיסוק סביר אחר

מהו "עיסוק סביר אחר" בפוליסת ביטוח לעניין אובדן כושר עבודה ? קיימים 2 תנאים מצטברים שעל התובע להוכיח על מנת לזכות בתשלומי הביטוח - נשלל ממנו, לפחות בשיעור של 75%, הכושר להמשיך במקצוע או עיסוק שעסק בו עד לפגיעה. נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, הכשרתו ונסיונו. נפסק כי מטרת הפוליסה היא להגן על המבוטח במקרים קיצוניים, לאמור, להגן על המבוטח שאיבד את כושר עבודתו בצורה מוחלטת ולא לפצות מבוטחים המסוגלים לשלוח את ידם בעיסוקים אחרים וסבירים ומעדיפים להמתין בחוסר מעש לתשלומי הביטוח. גם לא יעלה על הדעת שחברת ביטוח, שאיננה אלא עסק כלכלי, תבטח ותשלם תגמולי ביטוח כל ימי חייהם כשהמבוטחים מסוגלים לעסוק בעבודות סבירות אחרות ומתאימות לנסיונם, השכלתם והכשרתם, רק משום שנגרם להם עקב תאונה או מחלה אובדן מוחלט של כושר עבודתם באותו עיסוק בו עבדו עובר לתאונה או למחלה. להלן מספר דוגמאות מהפסיקה, בהן עבודה מסוג חדש הוכרה כעבודה במסגרת הכשרתו השכלתו ונסיונו של הנפגע - א. ע"א 300/97 חסון נ. שמשון חברה לבטוח בע"מ פד נב (5) 746 - נקבע שמי שעסק קודם לתאונה בעיבוד שיש, פריקת וטעינתו, יכול לעסוק במסגרת עסוק סביר המתאים להשכלתו הכשרתו וניסיונו כמנהל באותו עסק, בקבלת הזמנות, מכירות, ניהול משא ומתן עם לקוחות ופיקוח על עובדים. ב. ת.א. שלום ת"א 40267/93 מזרחי חיים נ. ציון חב' לביטוח בע"מ (צורף לסיכומי הנתבעת) - שם נקבע כי נפגע שעבודתו הקודמת מכונאי אוניה בדרגת רב משמנים (מקצוע בו עבד 18 שנה) יכול לעסוק במסגרת עסוק סביר המתאים להכשלתו, הכשרתו, ונסיונו בעבודה כנהג פרטי ומסחרי, במכונאות, וכן בעבודות טבחות, מלצרות, ומכירת מזון. ג. ת.א. שלום ת"א 44295/99 בללי אברהם נ. סלע חב' לביטוח בע"מ (צורף לסיכומי הנתבעת) - נקבע כי נפגע שעבודתו הקודמת היתה נהג משאית ומפעיל משאבת בטון סביר שיעבוד כנהג מונית , נהג נוסעים או בהסעת משלוחים. ד. ת.א. 9987/02 (שלום י-ם) ששון גיורא נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ - נקבע שמי שהיה כבאי במקצועו קודם לתאונה, ולאחר התאונה סיים קורס מחשבים, יכול לעבוד בעבודה משרדית. ה. ת.א. 2991/02 יזבר מוחמד נ. מנולייף מנורה חברה לביטוח בע"מ - נקבע שמי שעסק קודם לתאונה כעצמאי בתחום השרברבות יכול לעסוק בעבודה כזבן או קופאי בחנות, בחנות ירקות או בחנות לחומרי בניין ואביזרי אינסטלציה, כנהג וכו'. ו. ת.א. 15326/01 חדידה שמעון נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (דינים שלום כרך ל"ז 814) - מי שהיה קודם לתאונה בעל חברת הסעות ושימש כנהג בחברת ההסעות, לרבות העמסת ופריקת מטען, ביצוע טיפולים ותחזוקה לרכב, נקבע שיכול לעסוק בעבודות כאיש אחזקה או בעבודות שליחות. להלן פסק דין בנושא הגדרת "עיסוק סביר אחר": פסק דין 1. התובע הגיש תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח מכח פוליסות ביטוח חיים אצל החברה הנתבעת, משנת 1983. התובע טוען לנכות אורטופדית, נכות בחוש הריח ונכות בחוש השמיעה. 2. הצדדים בסיכומיהם מיקדו את המחלוקת בשאלה האם ארע מקרה הביטוח המזכה את התובע בקבלת תגמולי ביטוח . מקרה הביטוח מוגדר בפוליסות כ"אובדן מוחלט של כושר עבודה של המבוטח" ולהלן הגדרתו בפוליסה : "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לעניין נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעה עד אותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו, זאת למשך תקופה העולה על שלושה חודשים או ששה חודשים (להלן "התקופה")..." או כפי שמופיעה בפוליסה בתנאי הפוליסה משנה אחרת , שם מקרה הביטוח הוא אובדן כושר עבודה כתוצאה מתאונה או ממחלה, ושם ההגדרה היא - "אובדן כושר העבודה פירושו שלילת 75%, או יותר, מכושרו של בר הביטוח להמשיך במקצוע, או בעיסוק, שבו עסק לפני אובדן כושר העבודה, כמו כן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, הכשרתו ונסיונו. אובדן כושר העבודה יקבע מבחינה רפואית.". קיימים 2 תנאים מצטברים שעל התובע להוכיח על מנת לזכות בתשלומי הביטוח - א. נשלל ממנו, לפחות בשיעור של 75%, הכושר להמשיך במקצוע או עיסוק שעסק בו עד לפגיעה. ב. נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, הכשרתו ונסיונו. 3. העובדות שהוכחו 3.1 התובע יליד שנת 1956. החל משנת 1981 ועד לשנת 1996 עבד כמפעיל בחברת "גדות מסופים וכימיקלים בע"מ". המקצוע כלל כפי שמפורט בתצהיר התובע "חיבור צנרת מאוניות כימיקלים למכליות, נהיגת טרקטור, הפעלת מלגזות וכלים אחרים, וכן באופן פעיל ניקיתי מיכלים שהכילו חומרים כימיים מסוכנים, הכנסתי חומרים כימיים שונים ומסוכנים...." (ס' 7 לתצהיר ת / 1 ). 3.2 באוגוסט 1992 ארעה לתובע תאונה במסגרתה נפגע קרסולו הימני. התובע המשיך לעבוד בחברת גדות גם לאחר תאונה זו. 3.3 ועדה רפואית של המלל קבעה לתובע נכות לצמיתות בגין ליקוי שמיעה וטינטון החל מיום 2.8.94. 3.4 ביום 10.3.96, בהיות התובע בן 40, הופסקה עבודתו במפעל גדות, לאחר תקופת עבודה של 15 שנה. התובע טען כי הפיטורין היו על רקע העובדה שאבד את חוש הריח. לצורך כך בקש התובע לצרף את מכתב הפיטורים, נספח ב' לכתב התביעה המתוקן שסומן כת / 4, אך זה התקבל כראיה רק לכך שהתובע קבל את המכתב ולא כראיה לאמיתות תוכנו. (עמ' 30 לפרטיכל). במכתב נרשם כי מאחר ונקבע שאבד את חוש הריח המשך העסקתו מעמיד אותו בסכנה במקרה של דליפה והוסף גם "ואף שולל ממך את היכולת להמשיך ולמלא המטלות והתפקידים בעבר". 3.5 להצדקת האמור טען התובע בפני המומחה התעסוקתי מטעם בית המשפט כי במסגרת עבודתו בחברת גדות, עשה שימוש בחוש הריח שלו ובמישוש באצבעותיו על מנת לזהות את הכימיקלים השונים ולאחסנם במיכל המתאים. (עמ' 3 לחוות דעת ד"ר נווה.) עוד הוסיף שם כי הייתה קיימת אפשרות לזיהוי החומרים במעבדה אך מכיוון שהדבר היה גוזל זמן רב, כ-4 או 5 שעות נהגו לדלג על הזיהוי במעבדה בכמחצית מהמקרים ולהסתפק בזיהוי על ידי ריח ומגע. עובדות אלו שנאמרו למומחה על ידי התובע, לא מצאו ביטוי בתצהירי התובע, ולא הוכחו בבית המשפט . 3.6 בשנת 1997 הכיר המל"ל בפגיעה בחוש הריח של התובע וקבע לתובע אחוזי נכות לצמיתות בגין הפגיעה. 3.7 החל מ 10.3.96 החלה הנתבעת לשלם לתובע תשלום חודשי בשל אובדן כושר עבודה בסכום של 4399 ₪, לתקופה של 29 חודשים רצופים, דהיינו עד ליום 10.7.98. (ס' 9 לתצהיר ת / 1). 3.8 ביום 10.7.98 הפסיקה הנתבעת את תשלומי הביטוח בטענה שהתובע "נמצא עובד", והודיעה לתובע על כך. 3.9 התובע טען כי עד לדצמבר 1999 לא עבד. ממועד זה עבד במוסד "אהבה" בקרית ביאליק, כמדריך ילדים. התובע עובד במקום ביחד עם אשתו. אשתו במשרה מלאה ואילו הוא בחצי משרה, ושכרו שם כ- 3100 ₪, לחודש בעבור חצי משרה. (עמ' 31 לפרטיכל). 3.10 התובע נמצא החל משעה 17:00 בעבודה, ותפקידו לקבל את הילדים, לעזור להם בשיעורים, לקחת אותם לטיפול רפואי, ללוות אותם לחוגים, מעין "אבא". מדובר ב-13 ילדים בגילאים 6 עד 18. עוד ציין התובע כי הוא משמש גם כמדריך ספורט לילדים, הוא מעביר להם חוגים של כדורגל, ותפקידו שהילדים יגיעו ויתאמנו. (עמ' 33 לפרטיכל). 3.11 לקראת עבודה זו עבר התובע קורס של מדריך ספורט בוינגייט, וכן מדריך מוסמך. (עמ' 31 לפרטיכל). 3.12 התובע מסר לחברת הביטוח הודעה על תחילת עבודתו במוסד "אהבה". 3.13 בחקירת התובע אישר, (בהמשך לדו"ח חקירה של הנתבעת שצורף לבקשת רשות להתגונן), כי עוד קודם לכן עבד מספר חודשים במשרד התיווך של אחיו אך לדבריו לא פוצה שם בעבור השעות הרבות שהשקיע כשניסה להרוויח. (עמ' 32 לפרטיכל). 3.14 התובע אישר כי במהלך עבודתו בחברת גדות, עבר קורס הכשרה כממונה בטיחות בעבודה, קורס שהיה מיועד לעובדים מכל מיני מקומות עבודה. לפיכך התובע הוכשר כממונה בטיחות. (עמ' 32 לפרטיכל). 3.15 התובע לא יכול היה להראות פניות שלו להשגת עבודה או מאמצים מטעמו למציאת עבודה בתקופה שבין שנת 96 לשנת 2000, למעט החתימה בלשכת התעסוקה, על אף שטען שניסה להשתלב בעבודה בכל אותה העת. 3.16 התובע אישר בחקירתו כי הוא יכול לבצע תפקיד שענינו הנחיה או פיקוח על פועלים. (עמ' 32 לפרטיכל). 4. כושר עבודתו של התובע 4.1 התובע טוען לנכויות בשלושה תחומים : א. אורטופדי, קרסול רגל ימין בגין תאונה מאוגוסט 1992. ב. ליקוי שמיעה - שהוכר כבר על ידי המלל מאוגוסט 94. ג. ליקוי בחוש הריח - שאושר בבדיקה מפברואר 96, והוכר על ידי המלל בשנת 97. 4.2 התובע הגיש תביעתו הראשונה בינואר 1999. 4.3 טענת התובע כי מכלול הפגיעות,דהיינו הצטברותם, גורם למצב בו אבד את כושר עבודתו ב-75% או יותר. לגבי טענה זו לא הוכחה התיישנות בשל כך שממצא הליקוי בחוש הריח עדיין נמצא בתחומי מירוץ ההתיישנות, וכן מהטעם שתשלומי חברת הביטוח הופסקו רק ביום 10.07.98. 4.4 ליקויי שמיעה וטנטון - מומחי הצדדים אחידים בדעתם לגבי נכות לתובע בגין טנטון בשיעור של 10% לצמיתות. לגבי ליקוי שמיעה, בעוד שמומחה התובע מצא נכות בגין ליקוי שמיעה בשיעור של 5% מומחה הנתבעת טען כי לא קיים ליקוי שמיעה כזה המזכה באחוזי נכות לצמיתות. 4.5 אובדן חוש הריח והטעם- מומחה התובע טוען כי התובע סובל מאובדן חוש הריח והטעם ולכן נכותו הינה בגובה של 5%. מומחה הנתבעת טען כי חוש הטעם לא נפגע (התובע עצמו מדווח רק על ירידה בחוש הטעם), לכן על אף אובדן חוש הריח אין קביעת נכות. ברור כי במקום עבודתו של התובע היתה חשיבות מיוחדת לחוש הריח, ולו מטעמי בטיחות. במקום בו עובדים עם כימיקלים, יש חשיבות להרחת הכימיקל במקרה של דליפות, מטעמי בטיחות העובד. (להבדיל מהטענה של שימוש בחוש הריח של העובד במקום בדיקות מעבדה). 4.6 נכות אורטופדית - מומחה התובע קבע לתובע נכות לצמיתות של 30% בגין "קשיון בלתי נוח והגבלה בתנועות" של קרסול ימין. הבדיקה התקיימה בשנת 98. מומחה הנתבעת מצא בבדיקה טווח תנועות תקין למעט הבדל של 5 מעלות בכפיפה גבית בין צד שמאל לצד ימין. בצילומים נתגלו שינויים ניווניים בקרסול ימין. מומחה הנתבעת קבע כי התובע מסוגל לכל עבודה שאיננה דורשת עמידה ממושכת או הליכה ממושכת. למומחה התעסוקתי מסר התובע כי הוא מסוגל ללכת 1 ק"מ ברציפות במישור. גם מומחה בית המשפט בתחום התעסוקתי מצא הגבלה קלה בלבד בכיפוף קרסול ימין. מומחה התובע בחקירה נגדית מאשר כי מצב כזה יכול להחשב לקשיון נוח (להבדיל מקשיון לא נוח) (עמ' 43 לפרטיכל). מומחה התובע מאשר גם בחקירתו הנגדית כי אם טווחי התנועה הינם כפי שנמדדו על ידי מומחה הנתבעת והמומחה התעסוקתי מטעם בית המשפט, המצב קרוב יותר להגבלה ניכרת מאשר לקשיון נוח. (עמ' 44 לפרטיכל). 4.7 מומחה תעסוקתי אשר מונה על ידי בית המשפט קבע כי תובע איננו כשיר לחזור לעיסוקו הקודם בחברת גדות או במקום אחר דומה. אני מקבלת קביעתו זו של המומחה מטעמי בטיחות בעבודה. עוד קבע המומחה התעסוקתי כי התובע אינו כשיר לעבודה הדורשת שימוש בחוש הריח או בחוש הטעם או בעבודה בחשיפה לרעש. מגבלת הקרסול הימני מגבילה אותו לעבודה שאיננה דורשת הליכה או עמידה ממושכת. יחד עם זאת קבע מומחה בית המשפט כי התובע יכול להמשיך ולעסוק בעבודתו כמדריך במוסד לילדים. 4.8 גובה הנכות הרפואית איננו זהה בהכרח לשיעור הגריעה התפקודית, אך כבר נקבע כי "נתון זה של גובה הנכות הרפואית הינו, מכל מקום, נתון מרכזי, אם לא חותך לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית". (ע.א 61/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ. שמואל אבני ואח' , צורף לסיכומי הנתבעת). במקרה דנן, אחוזי הנכות של התובע הינם 10% בגין טנטון, אפשרות ל5% נוספים בגין ליקוי שמיעה, אולי אחוז נמוך מ- 5% , מתואם ,בגין אובדן חוש הריח, וכן כ-10%-20% אורטופדי. 4.9 על אף שיעורי הנכות הנמוכים נראה לי כי התובע אבד 75% או למעלה מכושר עבודתו במקצוע או בעיסוק שבו עסק לפני אובדן חוש הריח. עבודה עם כימיקלים מחייבת קיומו של חוש ריח מטעמי בטיחות העובד. עבודתו של התובע כמפעיל טרקטור וכלים אחרים לא מתאפשרת עקב היותה עבודה החשופה לרעש. 4.10 לפיכך , נותרת לדיון השאלה האם נבצר מהתובע לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו הכשרתו ונסיונו, שזהו התנאי המצטבר שקיומו נדרש כתנאי למקרה הביטוח. 5. האם יכול התובע לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, הכשרתו ונסיונו ? 5.1 נושא זה נסקר רבות בפסיקה. הכלל המנחה הוא, כפי שמצא ביטוי בע"א 595/87 (מחוזי ת"א) עמרם מזרחי ואח' נ. יהודה חב' לביטוח בעמ' 132 (צורף כנספח לסיכומי הנתבעת) - "מטרת הפוליסה.... היא להגן על המבוטח במקרים קיצוניים, לאמור, להגן על המבוטח שאיבד את כושר עבודתו בצורה מוחלטת ולא לפצות מבוטחים המסוגלים לשלוח את ידם בעיסוקים אחרים וסבירים ומעדיפים להמתין בחוסר מעש לתשלומי הביטוח. גם לא יעלה על הדעת שחברת ביטוח, שאיננה אלא עסק כלכלי, תבטח את המערערים ודומיהם ותשלם להם תגמולי ביטוח כל ימי חייהם כשהם מסוגלים לעסוק בעבודות סבירות אחרות ומתאימות לנסיונם, השכלתם והכשרתם, רק משום שנגרם להם עקב תאונה או מחלה אובדן מוחלט של כושר עבודתם באותו עיסוק בו עבדו עובר לתאונה או למחלה". 5.2 המדיניות והמגמה של שיתוף הכלל במעגל העבודה ובמיוחד החזרת נפגעים למעגל העבודה מצאה ביטוי בע"א 151/84 שאדיה חורי נ. בית החולים המשפחה הקדושה פד מב 1 עמ' 779 בעמ' 782 - " חזרתו של נפגע מתאונה למעגל של עבודה רגילה ופרודוקטיבית, אם מצבו הבריאותי אך מרשה זאת, משרתת את האינטרסים של כל הנוגעים בדבר, ומעל לכול את האינטרס האמיתי של הנפגע עצמו. אפילו נדמה לו, כי הימנעות מעבודה עשויה להגדיל את סיכוייו לזכות בפיצוי מוגדל, הרי לרוב זו אשליה, ומכל מקום אין הדבר שקול כנגד היתרון הכרוך בהמשך חיים נורמליים, מבחינה חומרית ומבחינת הדאגה לבריאות הגופנית והנפשית כאחד. " 5.3 ככל שמקצועו הקודם של מבוטח חייב השכלה מיוחדת או מיומנות מקצועית מיוחדת, יהיה מגוון העיסוקים שייחשבו סבירים לגביו קטן יותר, ואילו ככל שמקצועו הקודם של המבוטח היה פשוט, יהי מגוון העיסוקים שייחשבו סבירים לגביו, גדול יותר. (ראה ע"א 595/87 הנ"ל, בעמ' 131, וגם בע"א 300/97 חסון נ. שמשון פד נב 5 עמ' 746 בס' 8 לפסק הדין). 5.4 עבודה חדשה בה ישתלב הנפגע, איננה מחוייבת להיות בזיקה ישירה לעבודה קודמת שעבד בה וראו לענין זה ע"א 572/89 מוסה עדני נ. סהר חב' לביטוח בע"מ פד מז 2 עמ' 179 בעמ' 191 - "במקרה דנן, גם אם אין המערער יכול לשוב לעיסוקו הקודם, אשר לכל הדעות הצריך מאמץ פיסי, הרי שעיסוקו בפיקוח, בהדרכה ובמשא ומתן עם לקוחות הוא לענייננו בגדר "עיסוק אחר מתאים". התאמתו לתפקידים אלה ודאי נובעת במידה זו או אחרת מן הניסיון והידע שצבר במהלך עבודתו בחברה." וכן, מתוך ע"א 300/97 הנ"ל - "ייתכנו מקרים שבהם למבוטח כמה כישורים השווים בדרגתם. אובדן כושר העבודה מונע מהמבוטח לעסוק בעיסוקו הקודם, אולם השכלתו, הכשרתו ונסיונו בעיסוק אחר "שווה ערך" יאפשרו לו לנצל את כישוריו הנוספים". 5.5 בפועל לתובע כאן,11 שנות לימוד.עבד כמפעיל כלים שונים (נהג לצורך העניין) וכן בניקוי מיכלים וחיבור צינורות מאוניות למיכלים. נציג הנתבעת טען בחקירתו כי התובע שמש גם כמנהל משמרת (עמ' 37 לפרטיכל). אין מדובר בעבודה הדורשת מקצועיות גבוהה או הכשרה מיוחדת לאורך זמן. התובע הוכשר כממונה בטיחות, תפקיד שאותו יכול לבצע במקום עבודה אחר שאיננו עתיר רעש ואין עיסוקו בחומרים כימיים. התובע גם אישר שהוא יכול לבצע תפקיד פיקוחי, או מתן הנחייות לצוות עובדים.התובע יכול לבצע כל עבודה שאיננה עמידה או הליכה ממושכת. התובע עסק בניקוי מיכלים, והוא יכול להמשיך בעבודה של ניקוי מיכלים שאינם של חומרים כימיים. התובע לא טען כי הוא מנוע מלנהוג, ולפיכך מרבית מקצועות הנהיגה פתוחים בפניו. 5.6 ניתן לדרוש ממבוטח כי במסגרת כישוריו והשכלתו יעבור תקופת הכשרה קצרה לצורך הסבת מקצועו אם נדרש.על אחת כמה וכמה אם אין לו מקצוע מוגדר. (וראה גם ת.א 1868/86 (מחוזי י-ם) סרוסי נ. הסנה החברה הישראלית לביטוח בע"מ (צורף לסיכומי הנתבעת).על נפגע מוטלת החובה להשתקם ולשוב למעגל העבודה במסגרת חובתו לתום לב ולהקטנת הנזק. 5.7 התובע עבר הכשרה כמדריך והכשרה נוספת כמדריך ספורט בוינגייט. אין כל מניעה שיעבוד כמדריך קבוצה בעבודה שהוא עוסק בה היום או בעבודה דומה. 5.8 עבודה זו נמצאת במסגרת השכלתו, ניסיונו והכשרתו. כמו כן פתוחות בפניו עבודות רבות, כפי שצויין לעיל שהן במסגרת השכלתו נסיונו והכשרתו. 5.9 היטיב לבטא זאת פרופ' לרמן, מומחה הנתבעת, במהלך חקירתו הנגדית : " בגיל 40 התובע פרש מעבודה עם בעיה של אובדן חוש הריח. לטעון שבגיל 40 אדם פורש מעבודה ואינו מסוגל לשוב לעבודה הולמת את נסיונו, הכשרתו והשכלתו לפי ההגדרה בפוליסה, וכל הבעיה הרפואית שלו היא אובדן חוש הריח, טנטון והגבלה של 5% בתנועת קרסול, לאמר שאין עבודה אחרת, זו אנטי תזה לכל העקרון של שיקום והחזרת אנשים למעגל העבודה, בודאי אחרי פגיעה כל כך קלה. .." 5.10 להלן מספר דוגמאות מהפסיקה, בהן עבודה מסוג חדש הוכרה כעבודה במסגרת הכשרתו השכלתו ונסיונו של הנפגע - א. ע"א 300/97 חסון נ. שמשון חברה לבטוח בע"מ פד נב (5) 746 - נקבע שמי שעסק קודם לתאונה בעיבוד שיש, פריקת וטעינתו, יכול לעסוק במסגרת עסוק סביר המתאים להשכלתו הכשרתו וניסיונו כמנהל באותו עסק, בקבלת הזמנות, מכירות, ניהול משא ומתן עם לקוחות ופיקוח על עובדים. ב. ת.א. שלום ת"א 40267/93 מזרחי חיים נ. ציון חב' לביטוח בע"מ (צורף לסיכומי הנתבעת) - שם נקבע כי נפגע שעבודתו הקודמת מכונאי אוניה בדרגת רב משמנים (מקצוע בו עבד 18 שנה) יכול לעסוק במסגרת עסוק סביר המתאים להכשלתו, הכשרתו, ונסיונו בעבודה כנהג פרטי ומסחרי, במכונאות, וכן בעבודות טבחות, מלצרות, ומכירת מזון. ג. ת.א. שלום ת"א 44295/99 בללי אברהם נ. סלע חב' לביטוח בע"מ (צורף לסיכומי הנתבעת) - נקבע כי נפגע שעבודתו הקודמת היתה נהג משאית ומפעיל משאבת בטון סביר שיעבוד כנהג מונית , נהג נוסעים או בהסעת משלוחים. ד. ת.א. 9987/02 (שלום י-ם) ששון גיורא נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ - נקבע שמי שהיה כבאי במקצועו קודם לתאונה, ולאחר התאונה סיים קורס מחשבים, יכול לעבוד בעבודה משרדית. ה. ת.א. 2991/02 יזבר מוחמד נ. מנולייף מנורה חברה לביטוח בע"מ - נקבע שמי שעסק קודם לתאונה כעצמאי בתחום השרברבות יכול לעסוק בעבודה כזבן או קופאי בחנות, בחנות ירקות או בחנות לחומרי בניין ואביזרי אינסטלציה, כנהג וכו'. ו. ת.א. 15326/01 חדידה שמעון נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (דינים שלום כרך ל"ז 814) - מי שהיה קודם לתאונה בעל חברת הסעות ושימש כנהג בחברת ההסעות, לרבות העמסת ופריקת מטען, ביצוע טיפולים ותחזוקה לרכב, נקבע שיכול לעסוק בעבודות כאיש אחזקה או בעבודות שליחות. 5.11 לגבי התובע כאן, במצבו, פתוח בפניו מגוון עבודות רב, ההולם את השכלתו, נסיונו והכשרתו. 6. הסתמכות התובע על תשלומי הביטוח ששולמו לו במהלך 29 חודש 6.1 מסיכומי ב"כ התובע עלתה הטענה שהעובדה שהנתבעת שלמה לתובע תשלומי ביטוח במהלך תקופה של 29 חודש, יש בכך ראיה לכך שהתובע אכן אבד את כושר השתכרותו לפי הפוליסה, ומשום מניעות לנתבעת לסגת מעמדה זו. 6.2 ראשית ייאמר, כי חברת הביטוח טענה כי התשלומים ששולמו היו לפנים משורת הדין, תוך התחשבות במצבו של התובע ובמטרה לאפשר לו להשתקם, מבלי שיש בכך הכרה במצב של אובדן כושר השתכרות, (עמ' 35 לפרטיכל) . עובדה זו גם צויינה במכתב שנשלח לתובע ביום 22.5.97. עוד ציין נציג החברה הנתבעת כי בשיקוליו היה משקל לעובדה שחברת גדות הינה לקוח גדול מאוד. (עמ' 36 לפרטיכל). 6.3 גם אם היה מוכח כי לגבי התקופה ששולמו תשלומי ביטוח, מצאה חברת הביטוח כי היה אובדן כושר השתכרות, הרי שעובדה זו איננה נכונה למועד בה הופסקו התשלומים. העילה הינה עילה מתחדשת, ונתון שהיה נכון בעבר, אם היה נכון, איננו מחייב כעת. 6.4 לפיכך, אין בתשלומים ששולמו על ידי חברת הביטוח לתקופה מסויימת בנסיבות הקיימות בתיק זה, כדי לקדם את תביעתו של התובע. 7. לסיכום 7.1 התובע לא הרים את הנטל להראות כי ארע מקרה הביטוח, על דרישת שני תנאיו המצטברים. 7.2 לפיכך , תביעת התובע נדחית. 7.3 התובע ישא בשכ"ט ב"כ הנתבעת בסך של 7,500 ₪ + מ.ע.מ וכן בהחזר הוצאות של המומחים שהוציאה הנתבעת, לפי קבלות. 7.4 התשלום בתוך 30 יום מהיום. אובדן כושר עבודה