התנאים הנדרשים לקביעת הסמכות העניינית בסכסוך משפחה הם: ראשית, כי התובענה האזרחית הוגשה על ידי אדם כנגד בן משפחה. שנית, כי עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. פרשנותו של תנאי זה נגזר מתכליתו של ההסדר לרכז בערכאה אחת את מלוא "המחלוקת בין בני המשפחה מתוך רצון לרדת - בעזרת גופי ייעוץ - לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה". כן הודגש כי ראוי לרכז בפני ערכאת שיפוט אחת את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה במטרה ליתן פתרון מקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו. עוד נדרש קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי המתרחש כל אימת שסיבת הסכסוך או מקורו נעוץ ביחסי משפחה. אשר לאופי הקשר הנדרש בין עילת התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי לצורך סיווגו לסמכות הערכאה האזרחית הכללית או בית המשפט לעניני משפחה נפסק כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היאשהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי, מחד גיסא, לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא, לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה היא הסכסוך המשפחתי. די בכך, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה כסכסוך בתוך המשפחה. להלן פסק דין בנושא סמכות עניינית בסכסוך משפחתי בעניין כספי: פ ס ק - ד י ן סגן הנשיא גדעון גינת: 1. בפנינו ערעור על פסק דינה של רשמת בית משפט שלום בחיפה בבש"א 20537/02, שבו דחתה את התנגדות המערער לביצוע שטר חוב בסך 200,000 ₪ שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל. 2. טענות המערער המערער טוען כי יש לקבל את הערעור מכמה טעמים: ראשית, החלטתה של כבוד הרשמת ניתנה בהעדר סמכות עניינית. המדובר בהגשת התנגדות לביצוע שטר חוב שהוגשה על ידי המערער כנגד אחיו, הוא המשיב. לטענת ב"כ המערער, עילת התובענה נעוצה בסכסוך משפחתי. שנית, טוען ב"כ המערער, כי יש לקבל את הערעור בשל שיהוי ניכר בהגשת השטר לביצוע. שטר הביטחון הוגש בשיהוי של כארבע שנים מהיום בו נוצרה העילה. לטענתו, ההלוואה, בסך 200,000 ₪, ניתנה בשנת 1994 וכערבון לפרעונה עשה המערער לפקודת המשיב שיק ביטחון. בחלוף למעלה משנתיים, כך הטענה, החזיר המערער למשיב כ-116,000 ₪ ואחר כך, החזיר את יתרת החוב נחמד יוזבגני, אחיהם של הצדדים. שטר הבטחון הוגש לביצוע ביום 01/10/2002, לאחר סילוק ההלוואה או לחלופין, לאחר 4 שנים מהיום בו הופסקו התשלומים על ידי המערער. המערער טוען, כי במסגרת התנגדותו לביצוע השטר הציג הגנה, לפחות לכאורה, המקימה עילה ליתן לו רשות להתגונן. 3. סמכות עניינית המערערים טוענים, כי פסק דינו של בית משפט קמא בטל בשל העדר סמכות עניינית. טענה זו נדחית. עילתה של תביעה זו אינה נעוצה בסכסוך בתוך המשפחה. עילתה של התביעה הינה אי פרעון שטר חוב. העובדה, כי בין המערער למשיב קיימת קירבה משפחתית, אינה משנה את מהות הסכסוך - סכסוך כספי. בית משפט הגדיר את המבחנים לבחינתה של הסמכות ב-רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337. על פי הלכה זו, התנאים הנדרשים לקביעת הסמכות העניינית הם: ראשית, כי התובענה האזרחית הוגשה על ידי אדם כנגד בן משפחה. שנית, כי עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. פרשנותו של תנאי זה נגזר מתכליתו של ההסדר לרכז בערכאה אחת את מלוא "המחלוקת בין בני המשפחה מתוך רצון לרדת - בעזרת גופי ייעוץ - לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה". כן הודגש כי ראוי לרכז בפני ערכאת שיפוט אחת את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה במטרה ליתן פתרון מקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו. עוד נדרש קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי המתרחש כל אימת שסיבת הסכסוך או מקורו נעוץ ביחסי משפחה. אשר לאופי הקשר הנדרש בין עילת התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי לצורך סיווגו לסמכות הערכאה האזרחית הכללית או בית המשפט לעניני משפחה: "אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי, מחד גיסא, לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא, לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה היא הסכסוך המשפחתי. די בכך, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה כסכסוך בתוך המשפחה." ולעניין עיתוי העלאת טענת הסמכות נקבע ב- ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נגד אליהו חיים, פ"ד נו(6) 295: "לשאלת עיתוי הקביעה בדבר טיבו של הסכסוך כ"סכסוך בתוך המשפחה" או כענין אזרחי הנתון לסמכות הערכאה האזרחית משיב בית המשפט באומרו כי בכך יש להכריע עם תחילת המשפט ועל פי כתבי הטענות של הצדדים. על התובע לפרט את העובדות המראות כי מדובר בסכסוך במשפחה ולפיכך הסמכות לגביו נתונה לבית המשפט למשפחה. לא חלק על כך הנתבע, תיקבע הסמכות על פי האמור בכתב התביעה. חלק הנתבע על האמור בכתב התביעה לענין הסמכות, תוכרע השאלה בידי בית המשפט." הסכסוך בענייננו הינו סכסוך כספי - תחילתו במתן הלוואה וסופו בהגשת שטר חוב לביצוע. הטענה בעניין העדר סמכות לבית משפט שלום לא הועלתה בעת בקשת ההתנגדות של המערער, אלא רק לאחר שבית משפט השלום נתן את פסק דינו. מכל אלה, דין טענה זו להידחות. 4. שיהוי המערער מסר למשיב שטר בטחון שאינו נושא תאריך פרעון. דהיינו המשיב יכול לעשות כל פעולה בשטר הפרעון, כל עת שיחפוץ בכך. כך, שיכול היה המשיב להגיש את השטר במועד מוקדם יותר, או במועד מאוחר יותר. על-פי הוראות סעיף 9 לפקודת השטרות [נוסח חדש], שטר שלא נקבע בו זמן פירעון הינו שטר בר-פירעון על-פי דרישה. מכאן, שאין כאן כל פגם הפוסל את השטר בשל שיהוי בהגשתו. 5. ממצאים עובדתיים - הגנת בדים ב"כ המערער תוקף את הממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה קמא. כלל הוא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית משפט קמא (ראו: ע"א 3601/96 בראשי נגד עזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב(2) 582). לעניין "הגנת בדים" הנטענת על-ידי המשיב כלפי המערער, נקבע בע"א 85 / 356 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, פ"ד מא (3) 319: "אמנם נכון, כי בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ובית המשפט ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי-פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד), 514-515). ­............................. נכון גם, שבשלב הדיון בבקשה אין השופט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברי המבקש ואין לו צורך לבחון את מהימנותו. אולם תצהירו של המבקש חשוף לחקירה הנגדית של בעל הדין שכנגד (ראה תקנות 522 ו-205 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). כל מטרתה של החקירה הנגדית היא לאפשר לצד השני למוטט את גירסתו של המבקש ולהראות שתצהירו אינו אמת. כשמתגלגלים הדברים כך, וברור לשופט שגירסת המבקש מופרכת או אף בשקר יסודה, מה טעם יש להיעתר לבקשה ולהעביר את הדיון בתובענה לסדר דין רגיל, כאשר התוצאה צפויה מראש? כאשר משתכנע השופט בעקבות החקירה הנגדית, כי הגנת המבקש היא הגנת בדים - לא ייעתר לבקשת הרשות להתגונן." בית משפט קמא לא השתכנע מדברי במערער. כבוד הרשמת השתכנעה כי אין אמת בטענותיו של המערער. בעמוד 11 לפסק דינה של הרשמת נקבע: "גם אמירותיו של המבקש, כי "יתחיל לגייס את הכסף", ו/או אם מצבו הכלכלי היה טוב, אז הוא היה מחזיר את הכסף, כל אלה מביאים למסקנה אחת ויחידה כי מעולם לא החזיר את ההלוואה, שהמשיב נתן לו....." "הסתירות שנתגלו בדברי המבקש, היעדר כל רישום מטעמו על החזרת קרן ההלוואה, דברים שאמר המבקש לבנו של המשיב והעובדה כי לא פנה אליו מעולם בבקשה להשיב לו את השיק, כל אלה מעידים על כך שההלוואה מעולם לא הוחזרה". מחקירתו הנגדית של המערער עולה, כי הגנתו הינה הגנת בדים. בחקירתו העלה המערער, מפיו שלו, שהגנתו אין לה על מה לסמוך. בעמוד 5-6 לפרוטוקול הדיון מיום 27/01/2003: "ש: אני מקריאה לך ציטוט שלך בשיחה מיום 22/09/2002 במשרדך עם מני בן אחיך. אתה אומר למני "אני מנסה לגייס איזשהו כסף להתחיל לתת לו איזשהו תשלום, יהיה לי אני אקח את מס' החשבון שלו ואני אכניס לו. היום אם היה לי כסף אני לא הייתי מחזיר לו? אני לא מתכחש לכלום חס ושלום". ת: נכון שאני אמרתי "אני אתחיל לתת לו כסף". אני טוען שהוא בא אלי לעשות ביטוח ודיברנו על הביטוח של האוטו שלו והוא התחיל לדבר איתי על ההלוואה. אמרתי לו שאני קיבלתי הלוואה, שאביו הציע לי.... " המערער טוען, בהתנגדותו לביצוע השטר כי שילם למשיב את סכום ההלוואה, או לחלופין, חלק ניכר ממנה. המערער קיבל הלוואה בסך 200,000 ₪ בשנת 1994 וטוען כי במשך שנתיים החזיר כ-116,000 ₪ (סעיף ב.2. לכתב הערעור) אולם, בשיחה שניהל בשנת 2002 (הודה בפני בית המשפט) כי לא החזיר את ההלוואה הנ"ל. לפיכך, טענותיו העובדתיות של המערער נשענות על בלימה ואינם יכולות לסמוך הגנה כלשהי למערער. אינני מוצא מקום להתערב בקביעתו זו של בית משפט קמא. 6. תצהיר נוסף המערער טוען כי הרשמת המלומדת לא נעתרה לבקשתו לצירוף תצהיר נוסף לבקשת ההתנגדות (בקשה שהוגשה באיחור). "בקשה להגשת תצהירים נוספים, ככל בקשה אחרת הנתונה לשיקול-דעתו של בית המשפט, צריכה להישקל לגופה לאור כל הנסיבות. בין היתר, תישקלנה גם השאלות, מה הסיבה להגשת התצהירים באיחור, והאם יש באמור בהם כדי לבסס לכאורה את טענת ההגנה של המבקש. ככל שהשיקול השני יגבר, כך תמעט חשיבותו של השיקול הראשון. כמו כן, יש לשקול, אם ראוי להיענות לבקשה לצורך עשיית צדק בין הצדדים, ואם לא ייגרם בכך עיוות-דין למשיב, ושיקולים אחרים כיוצא באלה. אם אין בתצהירים כדי להקים למבקשים עילת ההגנה לכאורה, או אם הסיבה לאיחור בהגשתם נובעת משיקול טאקטי מכוון ומתן הרשות יביא לדחייה בבירור התביעה, ובכך ייגרם עיוות-דין לתובע הזכאי להביא את תביעתו בסדר דין מקוצר לבירור מהיר יהוו אלה שיקול לדחיית הבקשה." (ראו: ב"ש 839/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מ(4) 126) המערער ביקש בבית משפט קמא לצרף תצהיר נוסף לבקשת ההתנגדות. התצהיר הינו תצהיר של נחמד יוזבגי, אח המערער הטוען, כי שילם למשיב כ-3,500 ₪ במשך כ-20 חודשים. אמנם אין כל סיבה לאיחור בהגשת תצהיר זה. בחקירתו הנגדית לא טען המערער כי אחיו שילם במקומו חלק מההלוואה ואין בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא התייחסות לטענה זו. עם זאת יש בטענה שבתצהיר זו כדי לבסס הגנה חלקית לכאורה ובאיזון בין האיחור בהגשת התצהיר לבין חסימת דרכו של המבקש, יש לקבל את התצהיר, אף באם הוגש באיחור. אשר על כן, אני מציע לקבל את הערעור בחלקו, במובן זה שהמבקש רשאי להגיש תצהירו של נחמד יוזבגי, לעניין תשלום סכום של 70,000 ₪. כבוד הרשמת תדון בהתנגדותו של המבקש לביצוע שטר לעניין זה בלבד גם בהתחשב בתצהיר הנוסף מבלי שיהיה בפסק הדין הנוכחי כדי להשפיע על שיקול דעתה. יתר חלקי פסק הדין, ככל שאינם מתייחסים לסכום הנ"ל של 70,000 ₪ ישארו בתוקפם המלא. עוד אני מציע לקבוע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪+ מע"מ, להיום, לפי תוצאות הדיון המחודש בפני כבוד הרשמת. היא תהיה גם מוסמכת, מכוח פסק דיננו זה לתת הוראות באשר לערבון שהופקד בערעור הנוכחי. סגן - נשיא השופטת שושנה שטמר: אני מסכימה לפסק דינו של אב-בית-הדין, השופט ג' גינת, ס' הנשיא. אעיר כי באשר לסוגיה של הסמכות העניינית, אין אני נזקקת לדיון בשאלה אם הסכסוך, כשלעצמו, היה "סכסוך משפחתי". די לי בכך כי הטענה בדבר העדר הסמכות העניינית לא הועלתה בבית משפט קמא אלא לאחר מתן פסק הדין נגד המערער על מנת לקבוע שאין להזקק לה, בנסיבות המקרה, עתה (וראו ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים, פ"ד נו(6) שנזכר בפסק דינו של השופט גינת). שופטת השופט רון שפירא: אני מסכים. שופט הוחלט כאמור בחוות דעתו של סגן הנשיא ג. גינת.סמכות ענייניתסכסוך משפחתיסכסוך