סמכות ראש ההוצאה לפועל בענייני קיזוז

סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, לעסוק בסוגיה המובאת לפתחו, נבחנת על פי התשובה לשאלה, האם הסוגיה עוסקת בביצועם של פסק דין או החלטה, הניתנים לאכיפה, אשר הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל; או שמא, הסוגיה שבפני ראש ההוצאה לפועל, חורגת ממתחם הביצוע, ועניינה הכרעה בסכסוך חדש, החיצוני לביצועו של פסק הדין. זכות קיזוז נטענת או טענה לזכות קיזוז השנויה במחלוקת, היא טענה שבירורה חורג מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, ויש לבררה בבית המשפט המוסמך לכך, ככל עילת תביעה אחרת שיש לחייב כנגד זוכה. להלן פסק דין בנושא סמכות ראש ההוצאה לפועל בענייני קיזוז: פסק דין א. ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 27.6.2004 (כב' הרשמת ו' שוורץ) אשר קיבלה את בקשת המשיבה (להלן: "החייבת") בטענת "פרעתי" והורתה על קיזוז מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ, כנגד חובה הנטען של המערערת, ב"כפוף להמצאת דו"ח רואה החשבון המוסכם המעיד כי קיים חוב ... וזאת תוך 30 יום מהיום" (סע' 9 להחלטה מיום 27.6.2004). ב. עיקרי העובדות הצריכות לעניין המשיבה היא חברה קבלנית לבנין והמערערת חברת מימון. בין הצדדים נחתם הסכם ביום 31.12.1995, לפיו התחייבה המערערת לממן פרויקט בניה שניהלה המשיבה, בכפוף לקבלת 25% מהרווחים. הצדדים הסדירו בהסכם זה, מנגנון לחישוב הרווחים, על סמך דו"חות כספיים שיערוך משרד רו"ח אלפיה אשר יאושרו על ידי הצדדים (סע' 5.2 להסכם מיום 31.12.1995, מוצג "א" לתיק מוצגי המערערת). כן נקבע בהסכם, כי כל הסכסוכים וחילוקי הדעות יוכרעו על ידי בורר, דן יחיד, שייקבע. בעקבות מחלוקת שנפלה בין הצדדים בשאלת קיומם של רווחים, ולחילופין הפסדים, מפרויקט הבניה, התקיים הליך בוררות בפני כב' השופט (בדימוס) ח' אילת (להלן: "הבורר"). ביום 27.11.2003 ניתן על ידי הבורר פסק בוררות (מוצג "ב" לתיק מוצגי המערערת, להלן: "פסק הבוררות"). בפסק הבוררות נקבע כי: "3.4 רבות דובר על "מסמך אלפיה" והכוונה לרו"ח אלפיה שאף העיד בבוררות זו. בסע' 5.2 להסכם הסכימו הצדדים, כי הרווחים הנקיים של חיות בפרוייקט יקבעו ע"י משרד רו"ח אלפיה. אלא שדו"ח אלפיה התבסס על הנחת עובדה, כי התובעת זכאית ל- 25% מרווחי הפרוייקט (להבדיל מרווחי הנתבעת), וכי לענין השלד הנתבעת היא קבלן משנה של השותפות (...), וממילא הרווחים מן השלד לא הובאו בחשבון כרווחים נקיים של הנתבעת מהשותפות. הנחת עבודה זו היא שגויה, כפי שכבר הוסבר לעיל, ועל כן בענין זה קשה לקבל את דו"ח אלפיה כנכון או ככזה שעליו ניתן לבסס ולקבוע את מהות זכויות הצדדים." (עמ' 6 לפסק הבוררות) אשר לתביעה שכנגד שהגישה המשיבה כנגד המערערת, להשתתפות בהפסדים שנגרמו לה כתוצאה מפרויקט הבניה, קבע הבורר: "3.10 גורל התביעה שכנגד נגזר מכל האמור לעיל; אם לאחר בדיקה ועריכת חשבונות סופיים יתברר, כי לנתבעת נגרמו הפסדים, אזי תישא התובעת ב-25% מהפסדים אלה; אך אם יתברר, כי אין הפסדים אזי, התביעה שכנגד נדחית". (עמ' 8 לפסק הבוררות) לאור כל זאת קבע הבורר: "4. סיכום ומסקנות 4.1 ככל שהתביעה נוגעת למתן חשבונות, הרי שהיא מתקבלת במלואה כאמור בגוף הפסק, ועל הנתבעת לעשות כן לאלתר. 4.2 באשר לתביעה שכנגד, דינה יהיה כפי שנקבע בסעיף 3.10 לפסק זה. 4.3 בבואי לפסוק את הוצאות הבוררות, כולל שכ"ט בורר ועו"ד, אני מביא בחשבון, כי עיקר תביעת התובעת התקבלה ועל כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של -.50,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. 4.4 ...". (עמ' 8-9 לפסק הבוררות). ביום 4.2.2004 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ד"ר ע' אזר ז"ל) את פסק הבוררות, וחייב את המשיבה בתשלום אגרת ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ (מוצג "ג" לתיק מוצגי המערערת, להלן: "פסק הדין"). המערערת הגישה את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, דהיינו פעלה כנגד המשיבה, בהליכי הוצל"פ, לביצוע תשלום ההוצאות בסכום של 50,000 ₪ ובסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן אגרת הליך אישור פסק הבוררות. המשיבה הגישה בקשה בטענת "פרעתי", בה טענה לזכות קיזוז, כנגד חובות המערערת, מכח התביעה שכנגד. המערערת טענה מנגד, כי אין מדובר בסכום קצוב וחלוט. ראש ההוצל"פ קיבלה את עמדת המשיבה וקבעה: "7. טענת ב"כ הזוכה היא כי אין לראות בדו"ח רו"ח הסופי פסק דין מאחר והינו שגוי ונערך בטרם הומצאו כל המסמכים הנדרשים לעריכת החישוב הנכון. עוד טוען ב"כ הזוכה כי כל עוד הינו רשאי להתנגד לדו"ח רו"ח אין הוא סופי ואין הוא חלוט ועל כן לא ניתן לקיזוז. כראיה לכך מציג ב"כ הזוכה את מכתבו של רו"ח מיום 3.3.04 לפיו מודה רו"ח כי הדו"ח מפברואר 2004 אינו סופי. 8. דעתי כדעת ב"כ החייבת. בספרו של כב' השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה חמישית בעמ' 623: "זכות הקיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה איננו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שזו זכות חלוטה, ושוב אין לזוכה פתחון פה להשיג על קיומה, כגון שהוכרז על קיומה בפסק דין או שהיא נובעת מחיוב שדינו כפסק דין כמשמעותו בסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל" גם לחיוב שדינו כפסק דין כמשמעותו בסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל ניתן להתנגד לחישוב הסופי של רואה החשבון מבחינה אריתמטית אין בו כדי להפחית מהיותו חלק מפסק דין הניתן למימוש ככזה. אומנם טרם נתן רואה החשבון את חישובו הסופי, אך נראה לי כי חישוב סופי ינתן בקרוב. 9. לפיכך, הנני מקבלת את בקשת החייבת ומותירה לה לקזז את החוב בתיק הוצאה לפועל זה כפוף להמצאת דו"ח רואה החשבון המוסכם המעיד כי קיים חוב לזוכה כלפיה וזאת תוך 30 יום מהיום. לא יומצא הדו"ח במועד, יבוטל צו עיכוב ההליכים והזוכה תהא רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק כנגד החייבת." על החלטה זו הערעור שבפני. ג. טענות הצדדים בערעור טוענת המערערת כי החלטת ראש ההוצל"פ שגויה, שכן הלכה היא שאין להתיר קיזוז סכום ששיעורו טרם נקבע ואיננו חלוט, כנגד חוב קצוב מכח פסק דין חלוט, המבוצע בהליכי ההוצאה לפועל. המערערת טוענת כי רו"ח אלפיה הוציא תחת ידו, עד כה, ארבעה דו"חות שונים, וגם באחרון שבהם צויין כי אין המדובר בדו"ח סופי. המערערת טוענת כי בהתאם להוראות ההסכם, דו"ח סופי טעון אישור מטעם רשויות המס והסכמת המערערת, כאשר אישור זה והסכמה זו, לא ניתנו. עוד מוסיפה המערערת וטוענת כי החלטת כב' רשם בית משפט זה, בבקשת העיקול שהוגשה בתיק ה.פ. 181/04, הינה החלטת ביניים המתייחסת לקיום עילה להשארת צו העיקול על כנו, ותו לא. לכן, משנדחתה הבקשה אין בכך כדי לתמוך בעמדת המשיבה. המערערת טוענת כי לראש ההוצל"פ אין סמכות לדון בתוקפו של דו"ח אלפיה, ובהשפעתו על חיובי הצדדים. מכל מקום, טוענת המערערת, כי אין להתיר קיזוז על סמך דו"ח עתידי שטרם בא לעולם, בגדרי טענת "פרעתי". המשיבה טוענת כי צדקה ראש ההוצל"פ בהתירה את קיזוז סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, כנגד חובה של המערערת לחייבת, בהתאם לדו"ח רו"ח אלפיה. המשיבה טוענת כי הסכם הבוררות קבע מנגנון לקביעת חוב, ופסק הבוררות אישר מנגנון זה. המשיבה טוענת כי בנסיבות אלו, מהווה קביעה זו חלק מפסק הבוררות שאושר ומפסק הדין שאישר אותו, ולפיכך, עסקינן בחיובים הנובעים מאותו פסק דין, הניתנים לקיזוז בהליכי ההוצאה לפועל. המשיבה טוענת כי ביום 16.2.2004 קבע הבורר בהחלטתו כי דו"ח רו"ח אלפיה הינו המסמך הקובע לשאלת הסדרת שיעור החוב בין הצדדים, באומרו: "... אני אינני מוסמך בחשבונאות ואינני מוסמך לקבוע דבר בנדון, כך שכל שנותר הוא החשבון שעורך, וערך, רו"ח אלפיה בעקבות פסק הבוררות". (סע' 4 להחלטה, מוצג "ז" לתיק מוצגי המשיבה). מטעם זה, טוענת המשיבה, כי אין כל חידוש בהחלטת ראש ההוצל"פ, אשר הורתה על ביצוע הקיזוז בהתאם לדו"ח רו"ח אלפיה. בנוסף, טוענת המשיבה, כי הודעת הערעור הינה למעשה, השגה על הוראות פסק הבוררות אשר קבע את אופן קביעת שיעור החוב, באמצעות דו"ח רו"ח אלפיה. המשיבה טוענת כי השגה מסוג זה אינה אפשרית, ולפיכך, מן הראוי לדחות את הערעור. ד. דיון דין הערעור להתקבל. סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, לעסוק בסוגיה המובאת לפתחו, נבחנת על פי התשובה לשאלה, האם הסוגיה עוסקת בביצועם של פסק דין או החלטה, הניתנים לאכיפה, אשר הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל; או שמא, הסוגיה שבפני ראש ההוצאה לפועל, חורגת ממתחם הביצוע, ועניינה הכרעה בסכסוך חדש, החיצוני לביצועו של פסק הדין. כמפורט לעיל, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת קיומו של חוב. המשיבה טוענת לקיומה של יתרת חוב, בעוד המערערת כופרת במסקנה זו בהתייחסה לדו"ח רואה החשבון אלפיה. עיון בטענות הצדדים מעלה כי דו"ח רואה החשבון, נכתב בגרסאות שונות ועדיין איננו סופי. מנגד, מבוצע בהליכי ההוצאה לפועל, פסק דין חלוט, שעניינו פסיקת הוצאות שהושתה על המשיבה. לפיכך, אין המדובר בסכום קצוב וחלוט, הניתן לקיזוז כנגד חוב פסוק, המבוצע בהליכי ההוצאה לפועל, אלא בסוגיה חיצונית לביצועו של פסק הדיו, הטעונה הכרעה בין הצדדים. ודוק. כללו של דבר הוא, כי זכות קיזוז נטענת או טענה לזכות קיזוז השנויה במחלוקת, היא טענה שבירורה חורג מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, ויש לבררה בבית המשפט המוסמך לכך, ככל עילת תביעה אחרת שיש לחייב כנגד זוכה. וכך נקבע בפרשת ע"א (ת"א) 1279/04 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' פנינה מריאמי, פדאור (לא פורסם) 04 (24) 389: "... מפסק דינו של ביהמ"ש קמא, כמו גם מהחלטת ראש ההוצל"פ וטענות הצדדים, עולה בבירור כי קיומה של זכות הקיזוז בנסיבות ענייננו, שנויה במחלוקת, ואין לגביה הסכמה או הכרעה. כמובן, להיותה של סוגיית הקיזוז שנויה במחלוקת, נפקות בכל האמור לגבי סמכות ראש ההוצל"פ לדון בטענת הקיזוז במסגרת טענת "פרעתי". טענת "פרעתי" מעוגנת בסעיף 19, שנוסחו כדלהלן: "(א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין או עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ב)... (ג)..." הסמכות לדון בטענת קיזוז במסגרת הליכי "פרעתי" לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק. אולם הלכה פסוקה היא, כי במסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח גם טענת קיזוז. (רע"א 191/87 רבין נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, תק-על 87(2) 661; ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני, עמ' 623). יחד עם זאת, הפסיקה מכירה ב"סוגים" שונים של זכות הקיזוז: (א) זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, בין אם הזוכה הודה במפורש בקיומה, ובין אם המדובר בזכות חלוטה, כגון זכות שנקבעה בפסק דין או שהיא נובעת מחיוב שדינו כפס"ד, כמשמעותו בסעיף 81 לחוק ההוצל"פ. טענה בדבר זכות קיזוז כאמור, ניתן לטעון גם במסגרת טענת "פרעתי". (ב) זכות קיזוז נטענת, או טענה לזכות קיזוז השנויה במחלוקת, היא טענה שבירורה חורג מגדר סמכותו של ראש ההוצל"פ הדן בטענת "פרעתי", ויש לבררה בביהמ"ש המוסמך לכך, ככל עילת תביעה אחרת שיש לחייב כנגד הזוכה. הרציונאל העומד ביסוד ההתייחסות השונה לסוגי טענת "פרעתי" השונים הוא העדר סמכות לראש ההוצל"פ לדון בתביעות שיש לחייב כנגד יריבו, באשר תפקידו העיקרי של ראש ההוצל"פ הוא ביצוע פסקי דין וחיובים מוחלטים אחרים, ואין הוא קובע זכויות של בעלי הדין, אלא במקרים מסוימים ומיוחדים. (ר' לעניין זה ע"א 449/83 רב הון נ' גליקמן, פ"ד לט(3) 250; המ' 288,283/71 מ' אמריגליו ובנו בע"מ נ' נוה פאר יחזקאל בן יצחק בע"מ, פ"ד כה(2)407; ע"א (ת"א) 1604/92, לא פורסם). וכך גם הסכמה או הכרעה באשר לעצם קיום החוב של המנוח למערערת, אינם מקימים בהכרח הסכמה או הכרעה בטענת הקיזוז של המערערת השנויה בענייננו במחלוקת. כאמור, בירור טענת קיזוז השנויה במחלוקת חורג מסמכות ראש ההוצל"פ, שאיננו רשאי לדון בה במסגרת הליך טענת "פרעתי". מקובלת עלי, איפוא, קביעת ראש ההוצל"פ כי לראש ההוצל"פ אין סמכות לדון בטענת הקיזוז שהועלתה על ידי המערערת". בענייננו, טרם הושלמו הליכי קביעת הסכום בר הקיזוז; ויתרה מזו, טרם הושלמו הליכי עריכת הדו"חות החשבונאיים וטרם נתקבל אישור רשויות המס. בנסיבות אלה, עסקינן בטענת קיזוז בלתי מסויימת, אשר טרם התגבשה לכלל חיוב חלוט, הניתן לקיזוז, כנגד חוב בגין פסק דין חלוט המבוצע בהליכי ההוצאה לפועל. ויודגש. סוגית מקורו החוקי של החיוב, איננה אבן הבוחן הבלעדית על פיה תבחן סמכותו של ראש ההוצל"פ. כאמור, סמכותו של ראש ההוצל"פ מוגבלת היא לפרשנות בסיסית של פסק הדין, המבוצע בהליכי ההוצל"פ, ולחישוב אריתמטי גרידא. הכרעה במחלוקת בדבר קיומו של חוב, חורגת ממתחם סמכותו של ראש ההוצל"פ. ובענייננו, אין סמכותו של ראש ההוצל"פ משתרעת על הכרעה בטענת הקיזוז, בנסיבות המפורטות בפסק הדין. ה. סוף דבר הערעור מתקבל. המשיבה תשלם הוצאות הליך זה ושכ"ט עו"ד בסכום של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד תשלומם בפועל.קיזוזהוצאה לפועל