להלן החלטה בנושא פסק דין בהעדר הגנה בתביעה ממוכנת: החלטה 1 בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקש חסארמה כמאל ביום 18.6.2006 פסק הדין בהעדר הגנה ניתן במסגרת תביעה ממוכנת שהגישה התובעת חברת מירס תקשורת בע"מ כנגד המבקש. תביעה זו הוגשה בפועל כנגד שלושה נתבעים - מרכז החשמל והמתנות , אסמעיל חסרמה וכמאל חסרמה. לתמיכה בעילת התביעה צירפה התובעת הסכמי - התקשרות בחתימה מרכז החשמל והמתנות בע"מ, להלן "החברה", חסארמה כמאל, וחסארמה איסמעיל. יוער ,כי על פי פרטיכל בעלי מניות חברת מרכז החשמל והמתנות , מונה המבקש למנהל החברה . פסק דין זה ניתן כנגד המבקש , בהסתמך על אישור מסירת כתב התביעה במסירה אישית על ידי שליח מטעם המשיבה - מר פחמאוי עמאד . מעיון באישור מסירת כתב התביעה עולה כי זה נמסר ביום 16.4.2006 ב"שכונה מרכזית ב" בועיינה" ל"פאטמה" אימו. גם בתצהיר מבצע המסירה העיד כי מסר את כתב התביעה ב"בועיינה" ל"פאטמה" - אימו של המבקש. בפסק הדין נשוא ההליך דכאן , ואשר נוסח על ידי התובעת נרשמה כתובת המבקש - "בועיינה". זאת לציין כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שניפתח לביצוע פסק דין זה נשלחה לכתובת שונה - ל"כפר בענה" - שנמצא במקום שונה לחלוטין מהיישוב בועיינה נוגידאת - אלא שבפועל , לא נמסרה על ידי רשות הדואר מהסיבה "לא נדרש". אזהרה זו נמסרה על ידי משרד חקירות מטעם המשיבה ומסרה ל"אמא פאשמה" (במקור נרשם פאשמה ולא פאטמה- הערה שלי - כ.ל.). 2. טענות המבקש בתצהיר התומך בבקשה: לתמיכה בבקשה לביטול מחובת הצדק טענה כי לא היה לו שמץ של מושג אודות הליכי התביעה שהתנהלו נגדו. את כתב התביעה לא קיבל !!! על ההליכים נגדו נודע לו לראשונה בעקבות מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שבכותרת - 0159177068. כן הצהיר כי החתימה על אישור מסירת התביעה אינה חתימתו ולא כל שכן לא חתם מי מטעמו. לעניין סיכויי הגנתו הצהיר כי הסכם ההתקשרות עליו התבססה עילת התביעה כנגדו לא נחתם על ידו . הוא הדין לעניין שטר החוב בסכום העיסקה שצורף גם הוא למסמכי התביעה . עוד עתר להעברת הדיון לבית המשפט לו הסמכות המקומית באיזור מגוריו - בכפר בענה, הנמצא על ציר עכו כרמיאל , ליד הכפר דיר אל אסד. 2. מבצע המסירה -עימאד פחמאווי- העיד בפני ונחקר אודות נסיבות מסירת התביעה . לדבריו , הוא שולט הן בעברית והן בערבית. מתגורר בפרדיס - שליד זכרון יעקוב. לטענת מבצע המסירה, הוא בהחלט יודע כי המבקש מתגורר בבענה - שקרובה כאמור לכרמיאל ולא בבועיינה נוגידאת שנמצאת באיזור שונה בקירבת העיירה מגדל שבגליל בין צומת גולני לצומת קדרים. למרות זאת, לא נתן הסבר שיניח את דעתי, ויעורר את אמוני, מדוע וכיצד רשם- ביותר ממקום אחד - הן באישור המסירה והן בתצהיר התומך והמאמת את נסיבות המסירה, כי ביצע את המסירה בישוב "בועיינה" שהוא כאמור ישוב שונה, את שמו בערבית הוגים באופן שונה לחלוטין, כתיב שמות היישובים שונה , הן בעברית והן בערבית ואין מדובר ביישובים סמוכים. 3. המבקש נחקר גם הוא על תצהירו. בעדותו העיד כי קיבל את האזהרה מדודתו נדיה שגרה בקומה התחתונה בבית בו הוא מתגורר. את כתב התביעה לא קיבל מעולם לגרסתו!. לעניין סיכויי הגנה העיד כי הוא אינו מנהל את חברת "מרכז החשמל והמתנות" אלא שהוא בעל החברה ומורשה חתימה שלה. כן העיד, כי גם אחיו איסמעיל, היה מורשה חתימה של החברה וניהל את החברה בפועל. כפי שהעיד , "איסמעיל היה קונה , והוא היה משלם", מאוחר יותר העיד, כי איסמעיל לא חתם בשם החברה. אלא שאיסמעיל ניהל את החברה והוא - המבקש, זה שחתם בשמה. עוד העיד כי הוא עצמו לא השתמש במכשירי מירס של החברה. מאידך, אחיו איסמעיל השתמש במכשירים רבים . "הוא היה מחליף"- ע11 ש' 16. למראה הסכם ההתקשרות הנושא לכאורה את חתימתו ולמראה שטר החוב שגם הוא לכאורה נחתם על ידו , העיד כי החתימה הנחזית להיות חתימתו אינה חתימתו!. גם על הוראת הקבע לחיוב חשבון החברה בגין ההתקשרות נשוא התביעה - טען שאינו חתום. כן העיד כי אינו מכיר את נציג התובעת שאישר לכאורה את חתימתו! להזמת טענת המבקש לעניין סיכויי הגנתו לא הובא תצהיר מטעם המשיבה בתגובה!. 4. בקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק - המצב הנורמטיבי: ההלכה המסורתית, שאף מצאה את ביטויה בספרו של השופט זוסמן, ראתה בהמצאה את חזות הכל מבלי שבעצם הידיעה היה כדי להעלות או להוריד. בבסיסה של אותה גישה עמדה בתפיסה כי מסירת מסמך משפטי היא פעולה פורמאלית חשובה שיש לבצעה בקפדנות עפ"י מה שנקבע בתקנות. "מקום בו הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן ההחלטה, זכותו של המבקש היא, כי ההחלטה תבוטל 'מתוך חובת הצדק'... עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם הייתה ההחלטה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו." (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, (תל אביב 1995), בעמוד 736; ראו גם ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח(1) 395, 397). "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה.. רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק... פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי , פ"ד ח 395, 397 - כפי שצוטט בספרו של כב' השופט א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, תשנ"ט- 1999, מהד' שביעית, בעמ' 282). וכן דברי המשנה לנשיא ש' לוין בבש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון נ' אוליצקי, פ"ד נד(2) 840, 844, "בהעדר טענה של השתק צריך הכלל להישאר כלל ה"המצאה" . וכמו כן רע"א 8864/99 תק - על 2000 (3) בעמ' 2133 קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה כדלקמן: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ומכאן שעצם הפגם בהליך מהווה עילה מספקת לבטול ההחלטה ואין לביהמ"ש במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה. בגישה נוקשה זו, חלה הגמשה בשנים האחרונות, באופן שבתי משפט מוכנים לקבוע כי מסמך נמסר כהלכה גם אם ההמצאה בוצעה שלא עפ"י הדרך הטכנית שבתקנות ומוכחת בראיות ישירות או נסיבתיות. ראו בבש"א 548/94 בעניין לוי נגד גולדשטיין ובפסיקה המובאת שם. הקושי להרים את הנטל, בהעדר אישור המסירה ברור - או כאשר אישור המסירה שגוי - דוגמאת המקרה דכאן - בפועל , ולמצער מסתבר , גם אם בדיעבד, כי ניתנים פסקי דין לא מעטים על בסיס אישורי מסירה תקינים על פניהם שלאחר מכן מתברר כי המסירה איננה כדין. לצערי אף נתקלתי באשורי מסירה אשר מה שנרשם בהם התברר בדיון כ"לא אמת". ככלל, על מתדיין המבקש לטעון כי לא קיבל את כתב התביעה להראות, לא רק על דרך השלילה, כי אם גם עפ"י מאזן ההסתברויות כי רוב הסיכויים שלא קיבל את המסמך על פני הסיכוי שנתקבל אצלו המסמך כדין. אותו עיקרון ומבחן יחול גם על הצד שכנגד המבקש להתגבר על העדר ההמצאה על דרך של טענת הידיעה ועליו להראות כי בעל דינו ידע ידיעה של ממש על קיומו של כתב התביעה וכי הנסיבות מצביעות על כך ומאזן ההסתברות נוטה לכך. משהרים מבקש הביטול את הנטל להראות כי לא בוצעה לו מסירה כדין, עובר הנטל לצד שכנגד על מנת שיוכיח כי למרות העדר המסירה הפורמאלית "ידע" מבקש הביטול, על כתב התביעה , שבהעדר הגנה מפניו ניתן פסק הדין אותו הוא מבקש לבטל. 5. הכרעה: אינני מאמינה למבצע המסירה עימאד פחמאווי. אני קובעת כי דבריו לעניין מסירת התביעה לאימו של המבקש ב"בענה" (להבדיל ממסירת האזהרה שלא בוצעה על ידו אלא על ידי אחר ) - נכונים. שאם לא כן ,לא ניתן להבין הכיצד טעה ויותר מפעם אחת, כאשר תיאר את מקום ביצוע המסירה!. מבצע המסירה טען אומנם כי פשוט טעה "בכתיב". ברם, מאחר והעיד על עצמו כי הוא מכיר את שני היישובים, הן את היישוב "בענה" והן את היישוב "בועיינה נוג'ידאת", ומאחר והעיד, כי הוא שולט בשפה העברית לרבות בכתיב השפה העברית, ומאחר וגם לדבריו נהיר לו כי שני היישובים שונים , ומרוחקים האחד ממשנהו , אין כל דרך להבין או להאמין כי למרות שביצע המסירה, לגירסתו ביישוב "בענה", רשם חזור ורשום , פרטים שגויים "בועיינה נוג'דאת", הן באישור מסירת התביעה, הן בתצהיר התומך בנסיבות המסירה - טעויות שבעקבותיהן נרשמה טעות זו על ידי התובעת גם בפסק הדין שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל- כתובת שגוייה "בועיינה נוג' " במקום "בענה". לזאת יוער כי על פי תמצית משרד הפנים שצירפה המשיבה לתגובתה מתגורר המבקש ביישוב "שגור, ברחוב / שכונת בענה." כלומר , שבבדיקה פשוטה ניתן היה להימנע מהטעות הן בכתובת בה בוצעה המסירה אם בכלל והן ברישום שם היישוב בו התגורר. עוד יוער , כי על פי פרטיכל החברה - הנתבעת 1 ניתן ללמוד בוודאות כי כתובתה "בכפר בענה". ויתרה מכך , בתצהיר שהוגש בתמיכה לנסיבות מסירת האזהרה, נרשם נכונה "בענה". אני בהחלט מאמינה למבקש , כי רק כאשר נמסרה אזהרה למבקש לאימו ב"בענה" כפי שגם רשם המצהיר מוסר האזהרה , ידע אודות ההליכים נגדו, ומכאן בקשתו לביטול פסק דין. טענות המבקש לעניין בקשה לביטול מחובת הצדק, לאמור כי את כתב התביעה לא קיבל מעולם, כי ידע אודות ההליכים נגדו , רק עם קבלת האזהרה , לא נסתרו! כן לא נודע, כי ידע בדרך אחרת , גם אם לא על דרך מסירה כדין ,אודות התביעה שהוגשה נגדו!. יוצא אם כך כי בקשת המבקש לביטול פסק דין היא בראש ובראשונה בקשה לביטול מחובת הצדק!. ביישום ההלכה הפסוקה דלעיל, ומשקיבלתי טיעוני המבקש כי כתב התביעה לא נמסר לו מעולם ,דין הבקשה להתקבל!. לנוכח מסקנתי זו מתייתר הצורך לדון גם בטענות המבקש לעניין סיכויי הגנתו! התוצאה היא שמקבלת בקשה המבקש לביטול פסק דין. מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל נגד המבקש!. מחייבת המשיבה שעם הגשת הבקשה ועיון באישורי מסירת התביעה השגויים מוטב היה אם הייתה מייתרת הדיון ונענית לבקשה מחובת הצדק - בהוצאות המבקש שהוטרח פעמיים עם בא כוחו מהגליל לדיון בפני בסכום של 2500 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק. לעניין הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בעכו מחמת העדר סמכות מקומית - המבקש כאמור ,הכחיש חתימתו על הסכמים ושטר חוב שהוגשו בתמיכה לכתב התביעה ואשר כללו תניית סמכות שיפוט מקומית לבית משפט השלום בתל-אביב,. המשיב מנגד , לא המציא תצהיר שיסתור גירסה זו. מאחר וטענתו זו לא נסתרה בשלב זה של הדיון ,הרי שאין עילה להחיל אליו תנית סמכות שיפוט מקומית בהסכם שלכאורה לא נחתם על ידו. אשר על כן ונוכח מקום מגוריו של המבקש, נענית לבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בעכו. תביעה ממוכנתפסק דין בהעדר הגנה