מהי טענת "אישה מורדת" ? אשה "מורדת" - היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה . בשו"ת מהרי"ל נפסק, כי אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה עפ"י דרישתו, בטענה שרק במסגרת הזמנים בהם היא חייבת חובת עונה לבעלה תקיים עימו יחסים ,אינה בגדר מורדת מהטעם שאינה "שבוית חרב להזדקק לו בכל שעה" . כלל זה אומץ בפסיקת בית המשפט ונפסק כי "אישה אינה חייבת לקיים עם בעלה מגע מיני כל אימת שהדבר רצוי לו ,וסרוב חד פעמי ואף יותר מכך ,לקיים מגע מיני אינו מבסס טענת מרידה" . (תמ"א 5400/92 מיני נ' מיני ,תקדין מחוזי 93 (2) 1078) . לעניין חובת הטיעון וההוכחה של ההצדקה למרידה נפסק כי במרידת אישה ,חובת הטיעון וההוכחה של ההצדקה למרידה ,כאשר היא מבקשת זכויות נגד בעלה ,חלה על האישה . באשר למשקלו של נטל הראיה שעל האישה ,בית המשפט העליון ציין את המבחן הקל להצדקת המרידה - "משקל נוצה" . (ע"א 256/65 מילר נ' מילר ,פ"ד יט(3) 171 ) כמו כן ,לא נפסק ע"י בית המשפט כדלקמן : "לא בכדי לא הובאו כל ראיות לביסוס טענה זו ,שכן מי שעזב את בית המגורים הוא הנתבע אשר אף הודה במהלך הדיון כי במשך שנתיים לפני הגשת התביעה לא קיים יחסי אישות עם התובעת" . (תמ"א 5534/92 לוי נ' לוי ,דינים מחוזי כו(5)227 ) . בפרשת מושיוב בית המשפט דחה את טענת המרידה שהעלה הבעל כנגד אישתו ואף הגדיר אותה כנגועה בחוסר תום לב ,לאור הראיות שהצביעו בבירור ,שלבעל אין עניין בחיים משותפים עם האישה . (תמ"א 4374/90 מושיוב נ' מושיוב ,תקדין מחוזי 93(2)668 ) . להלן החלטה בנושא אישה מורדת: החלטה בפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים לאישה . בני הזוג נישאו זל"ז בשנת 1978 ומנישואים אלו נולדו שלושת ילדיהם - שני בגירים וקטין . הבן הקטין (בן כ- ½ 17 שנים) סמוך על שולחן הנתבע . בין בני הזוג התגלעו סכסוכים, לטענת התובעת מלווים באלימות פיסית ,מילולית ונפשית והתעמרות כלכלית. הנתבע עזב את הבית המשותף בחודש 10/01 בלוויית הקטין ועבר להתגורר בדירה נפרדת . אף שני הבגירים אינם מתגוררים עם התובעת . 1. הכנסות בני הזוג א. הכנסות הנתבע - הנתבע הינו הבעלים בשיתוף (עם אמו) והמנהל של חברה לעיבוד מתכת והכנסתו בממוצע כ- 25,670 ש"ח נטו לחודש . הנתבע מצרף תלושי שכר . לטענת התובעת לנתבע הכנסות גבוהות יותר שאינן מופיעות בתלושי השכר ושאותן העביר ומעביר לאימו המגיעות במשך השנים לכדי מיליוני ש"ח. התובעת אינה מציגה כל אסמכתא לתמיכה בטענתה . לטענת הנתבע הבעלות בחברה הנה בשותפות עם אימו וכל הכנסה ו/או סכום כסף שהועבר לידי האם הנו לנוכח עבודתה בעבר ולנוכח בעלותה בחברה . ב. הכנסות התובעת - התובעת עובדת כרכזת גימלאים ומשתכרת בממוצע כ- 2,600 ש"ח לחודש נטו. התובעת מתעתדת לסיים לימודיה במכללת וינגייט כ"מדריכת כושר גופני לגיל הזהב" התובעת מצרפת תלושי שכר . ג. רכוש אחר וחובות - (1) לטענת הנתבע החברה שבבעלותו ובבעלות אמו הוקמה לפני הכרות בני הזוג ולכן אין לתובעת כל זכויות בחברה . (2) לטענת התובעת לנתבע חסכונות רבים ,בהם חסכונות ע"ס כ- 1,500,000 הידועים לתובעת . (3) בנוסף ,טוענת התובעת כי סכומים של מאות אלפי ש"ח הופקדו בחשבונו של הבן ד' ועליהם הוטלו עיקולים . כמו כן לנתבע מכונית הרשומה על שמו שלטענתו הבן משתמש בה . (4) לטענת התובעת ,הנתבע העביר לאימו סכומים גדולים של כסף בנוסף למשכורת חודשית שוטפת ע"ס כ- 25,000 ש"ח. לטענת הנתבעת האם הנה אשה מבוגרת השוהה בבית אבות וכלל אינה עובדת. (5) לטענת הנתבע אמו שותפה עימו בחברה וכן בעלת מניות בחברה וכל סכום שהועבר ו/או יועבר אליה הינו בעבור עבודתה בעבר ו/או לנוכח בעלותה בחברה . 2. טענות הצדדים א. התובעת טוענת כי על הנתבע לשאת במזונותיה ובמדורה בהתאם לחיובים החלים על הבעל ולנוכח אי היותה בעלת כושר השתכרות שכן לטענתה לאורך חיי הנישואין התנגד הנתבע שתצא לעבוד . התובעת טוענת כי לאור רמת החיים הגבוהה שהונהגה בחיי בני הזוג ,על הנתבע לשאת במזונותיה בשיעור התואם את רמת החיים לה הורגלה . בנוסף טוענת התובעת כי דרישתה למזונות אף נמוכה מן המגיע לה ,לאור הכנסותיו הגבוהות של הנתבע והרכוש הרב שבבעלותו. ב. לטענת הנתבע ,לאור העובדה כי התובעת משתכרת למחייתה אינו מחוייב לשאת במזונותיה . ג. טענה נוספת שמעלה ב"כ הנתבע הינה כי מאחר והתובעת התוודתה בפני הנתבע על בגידתה בו לפני כ - 10 שנים אינם מקיימים יחסי אישות שנים רבות, פטור הוא מתשלום מזונותיה . התובעת מכחישה בגידה בנתבע ו/או וידוי כלשהו בגין בגידה . ד. ב"כ התובעת מעלה הטענה כי אף אילו בגדה התובעת בנתבע ,דבר המוכחש ע"י התובעת, עצם המשך החיים יחדיו במשך 10 שנים ואי הגשת תביעת גירושין מצד הנתבע יש בהם כדי להוות ויתור או מחילה על המעשים הלכאוריים ולכן יש לדחות את טענותיו. 3. מזונות התובעת א. התובעת מבקשת למזונותיה סכום של כ- 6,000 ש"ח לחודש . התובעת סומכת בקשתה לסכום זה בהסתמך על רמת החיים הגבוהה לה הורגלה במשך חיי בני הזוג ועל כן ב"כ התובעת מעלה את טענת "עולה עימו ואינה יורדת" . ב. התובעת מפרטת בפרוטוקול הדיון מיום 07/03/02 את המרכיבים הבאים : נסיעות - 500 ש"ח לחודש . כלכלה - 2,500 ש"ח לחודש . מספרה וקוסמטיקה - 500 ש"ח לחודש . טיפולי שיניים - 400 ש"ח לחודש . ביגוד והנעלה - 1,000 ש"ח לחודש . קורסים והשתלמויות - 200 ש"ח לחודש . בילויים - 700 ש"ח לחודש . הוצאות טלפון (וחשמל) - 1,000 ש"ח לחודש . . לטענת הנתבע רמת החיים של בני הזוג מעולם לא הייתה גבוהה והיא בינונית ולפיכך דרישתה של התובעת מופרזת . ד. אין מי מהצדדים מציג כל אסמכתאות לתמיכה בטענותיו לעניין רמת החיים שהונהגה בדירת בני הזוג . ה. ב"כ הנתבע טוען כי מאחר והתובעת משתכרת אינו חב במזונותיה . ו. הלכה ידועה היא כי בעל ,הטוען שאשתו משתכרת ואינה זכאית למזונות ,הוא שצריך להוכיח את הכנסות האישה ולהביא ראייה לקיומן ולהיקפן. (מ"א 3428/91 שבקוב נ' שבקוב, תקדין מחוזי 93 (1) 1101) . במקרה דנן התובעת מציגה תלושי שכר ואין הנתבע חולק על ההכנסה המצויינת בתלושי השכר ,אולם יש לתת את הדעת לעניין רמת החיים שהונהגה בין בני הזוג שכן לא מכבר נפסק בביהמ"ש העליון : "אין ספק ,שאישה ,המרוויחה כדי קיומה ברמה לה הסכינה בבית בעלה אינה זכאית למזונות". (ע"א 560/82 פלונית נ' פלוני ,פ"ד לח(3)743) ז. לאור פסיקה זו נמצאתי למדה כי לא די בהוכחת הנתבע כי התובעת משתכרת במידה המספקת לצורכיה אלא על הנתבע להראות כי הכנסתה של התובעת מגעת כדי סיפוק רמת החיים לה הורגלה . ח. טענת "זנתה תחת בעלה" (1) לעניין טענת הנתבע בדבר בגידתה של התובעת ווידויה כלפיו על כך לפני 10 שנים : "זנתה תחת בעלה" - עפ"י הדין העברי ,אישה המקיימת יחסי מין עם גבר אחר שאינו בעלה אסורה לבעלה ולבועלה ,מפסידה את הכתובה ובכללה מזונותיה . (2) לגבי מידת ההוכחה : "אין לדבר על איסור האישה לבעלה מחמת זנותה עם אחר ,אלא אם הוכח הדבר ע"י שני עדים כשרים ,כי המדובר כאן בדבר שבערווה והכלל הוא אין דבר שבערווה פחות משניים ,ז"א משני עדים" . (ד"ר ב.שרשבסקי ,דיני המשפחה תשנ"ג 1993 ,ע"מ 322) בפרשת "פרידמן" נידונה מידת ההוכחה הדרושה להליך "קינוי וסתירה" . הנשיא שמגר דחה את אפשרות החלת דיני הראיות האזרחיים והחיל את דיני הראיות ההלכתיים ,קרי : שני עדים להוכחה . (ע"א 761/88 פרידמן נ' פרידמן ,פ"ד מג 505) . בפסיקה מאוחרת יותר יישמה כב' השופטת רוטלוי את הלכת פרידמן בקובעה כי מידת ההוכחה בטענת "זנתה תחת בעלה" תהא עפ"י כללי המשפט העברי . (מ"א 5534/92 לוי נ' לוי ,דינים מחוזי כ"ו 227 ) . (3) בנוסף ,לא מכבר פסק הנשיא שמגר כי "חשד בלבד ויהא אף כבד ,אינו בגדר ראיה פוזיטיבית היכולה לבסס שלילת מזונות . הוא הדין לעניין טענתו של המערער הקשורה לנושא זה לפיה יש בקביעה כי המשיבה שיקרה כדי לבסס טיעונו " . (ע"א 151/88 שפרלינג נ' שפרלינג ,דינים עליון ט' 250) . (4) במקרה דנן הנתבע טוען כי אישתו התוודתה בפניו על בגידתה אולם חרף זאת המשיך להתגורר עימה לאורך שנים מנגד טוענת התובעת כי לא בגדה בנתבע מעולם . מכל מקום אני מוצאת כי במקרה דנן ובשלב זה אין בטענת הנתבע כדי להצדיק אי מתן מזונות. ט. טענת מורדת (1) לטענת ב"כ הנתבע התובעת מורדת משום אי קוים יחסי אישות עם הנתבע לאורך שנים. התובעת אינה מכחישה טענה זו אולם מציינת כי הדבר ארע לאור גילם (מעל 50) ולטענתה האחריות לכך על שני בני הזוג . (2) אשה "מורדת" - היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה . בשו"ת מהרי"ל נפסק, כי אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה עפ"י דרישתו ,בטענה שרק במסגרת הזמנים בהם היא חייבת חובת עונה לבעלה תקיים עימו יחסים ,אינה בגדר מורדת מהטעם שאינה "שבוית חרב להזדקק לו בכל שעה" . כלל זה אומץ בפסיקת בית המשפט ונפסק כי "אישה אינה חייבת לקיים עם בעלה מגע מיני כל אימת שהדבר רצוי לו ,וסרוב חד פעמי ואף יותר מכך ,לקיים מגע מיני אינו מבסס טענת מרידה" . (תמ"א 5400/92 מיני נ' מיני ,תקדין מחוזי 93 (2) 1078) . (3) לעניין חובת הטיעון וההוכחה של ההצדקה למרידה נפסק כי במרידת אישה ,חובת הטיעון וההוכחה של ההצדקה למרידה ,כאשר היא מבקשת זכויות נגד בעלה ,חלה על האישה . (4) באשר למשקלו של נטל הראיה שעל האישה ,בית המשפט העליון ציין את המבחן הקל להצדקת המרידה - "משקל נוצה" . (ע"א 256/65 מילר נ' מילר ,פ"ד יט(3) 171 ) (5) כמו כן ,לא מכבר נפסק ע"י בית המשפט כדלקמן : "לא בכדי לא הובאו כל ראיות לביסוס טענה זו ,שכן מי שעזב את בית המגורים הוא הנתבע אשר אף הודה במהלך הדיון כי במשך שנתיים לפני הגשת התביעה לא קיים יחסי אישות עם התובעת" . (תמ"א 5534/92 לוי נ' לוי ,דינים מחוזי כו(5)227 ) . בפרשת מושיוב בית המשפט דחה את טענת המרידה שהעלה הבעל כנגד אישתו ואף הגדיר אותה כנגועה בחוסר תום לב ,לאור הראיות שהצביעו בבירור ,שלבעל אין עניין בחיים משותפים עם האישה . (תמ"א 4374/90 מושיוב נ' מושיוב ,תקדין מחוזי 93(2)668 ) . (6) לאור האמור לעיל איני מוצאת כי בשלב זה יש לקבל טענתו של הנתבע לעניין מרידת התובעת, במיוחד לאור המשך החיים המשותפים במתכונת זו לאורך שנים ,שהרי מכך עולה ההנחה כי לנתבע חלק בעניין . 4. סוף דבר מאחר ואין בפני אסמכתאות לעניין רמת החיים בה חיו בני הזוג ולאור תצהיר הקטין כי הנתבע נושא בלבדית במזונותיו ו/או הוצאותיו וכן לנוכח תצהיר הבת הבגירה כי הנתבע נושא בהוצאותיה וכן בהתחשב בעובדה כי התובעת נותרה להתגורר בדירה המשותפת בעוד הנתבע נאלץ למצוא מדור חלופי ולנוכח תלושי השכר המוצגים בפני שמהם עולה כי ידו של הנתבע משגת לשאת במזונות התובעת הנני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובעת למזונותיה הזמניים סכום של 2,500 ש"ח לחודש . 5. הוצאות הבית א. התובעת מבקשת כי הנתבע ישא בלעדית ובלבדית בהוצאות הבית ונוקבת בסכומים כדלקמן : ארנונה - 750 ש"ח לחודש . מיסי וועד - 150 ש"ח לחודש . הוצאות חשמל (וטלפון) - 1,000 ש"ח לחודש . תיקוני החזקת הבית - 800 ש"ח חד פעמי . התובעת אינה מציגה כל אסמכתא לתמיכה בסכומים הנקובים . ב. לטענת הנתבע אינו צריך לשאת בהוצאות הבית ולא רק זו אלא לטענתו הוא זכאי לדמי שימוש ראויים בדירה . ג. הנני קובעת כי בשלב זה על הנתבע לשאת במחצית מהוצאות הדירה מיום עזיבתו את דירה בעבור הוצאות ארנונה ,מיסי וועד ,מים ,חשמל וכיוצ"ב בהתאם לקבלות. 6. דמי המזונות יהיו החל מחודש אוקטובר 2001 מועד בו עזב הבעל את הבית וישולמו בראשון לחודש ויהיו צמודים למדד המחירים לצרכן במשק ויעודכנו מדי שלושה חודשים כאשר העדכון הראשון יעשה ביום 01/04/02 על בסיס מדד חודש 02/02 אשר יפורסם ביום 15/03/02 . 7. תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים האמורים דלעיל ישולם בתאריך 25/03/02 בעבור מזונות חודש מרץ 2002. 8. מזונות העבר ישולמו ב- 3 תשלומים שווים במועד תשלום המזונות השוטפים, בקיזוז סכומים ששולמו והחל ממזונות חודש מרץ 2002 . 9. כשם שהצעתי לצדדים בהחלטתי מיום 07/03/02 הנני ממליצה להם לפנות ליחידת הסיוע בנסיון ליישוב הסכסוך בכללותו . 10. נקבעה ישיבת קדם משפט ליום 02/06/02 בשעה 09:00 . במידה והצדדים לא יגיעו להסדר, יגיש כל צד תצהיר ובו יפרט את הכנסותיו, רכושו, כספיו וצורכיו בצרוף אסמכתאות ומסמכים נדרשים. התובעת תגיש תצהירה עד 21 יום טרם מועד הדיון והנתבע יגיש תצהירו עד שבוע ימים טרם מועד הדיון, עם העתק לצד השני. אישה מורדת / בעל מורד