כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. אלה הם מצבים בהם מוסמכת הערכאה השיפוטית שנתנה החלטה אגב תקלה דיונית כזו לבטל אותה ולהורות על דיון מחודש. ביטול החלטה עקב פגם מהותי בהליך נעשה מתוך חובת הצדק ex debito iusitiae והפגם בהליך מהווה עילה לביטול ההחלטה. בנסיבות אלה לא נכנס בית המשפט לבחינה האם ההחלטה נכונה וצודקת לגופה, ואין הביטול נתון לשיקול דעתו אלא עליו לבטלה כדי להבטיח הליך דיוני תקין. להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין בגלל אי התייצבות לדיון: החלטה 1. בפניי מונחת בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד ביום 9.9.02 בו נמחקה תביעת המבקשת והיא חויבה בהוצאות. 2. התביעה, הוגשה ע"י התובעת-המבקשת הוגשה ביום 21.3.02, ועניינה פס"ד הצהרתי, הקובע כי תנאי ההחלטה שניתנה ביום 29.6.00 בהליך קודם (תמ"ש 49750/99) - בהסכמה - הקובעת את תנאי פירוק השיתוף בדירת הוריהם של התובעת ואחיה (הנתבעים שם) ופינויה של התובעת מהבית המשותף עם חתימת חוזה המכר- טרם הבשילו. 3. הצורך בהגשת התביעה נולד, לטענת התובעת, מהליכים שנקטה נגדה אחותה - הנתבעת (המשיבה). במועד הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה דחופה לעיכוב הליכים (בש"א 5034/02) ומפאת דחיפות העניין, ביום 9.4.02 ניתן צו לעיכוב הליכים למשך 30 יום. ביום 9.5.02 עוכבו ההליכים למשך 30 ימים נוספים. 4. התביעה, כאמור, הוגשה ביום 21.3.02. בקדם המשפט שהתקיים ביום 9.9.02, נמחקה התובענה משלא הופיעה התובעת, או איש מטעמה, על אף שהזמנה לדיון נמסרה לה כדין. נסיבות אלה הולידו את הבקשה שבפניי. 5. בקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 19.9.02 (בש"א 10596/02) ונימוקיה כדלהלן:- א. התובעת הגישה תביעתה למתן פס"ד הצהרתי הקובע כי תנאי פסק הדין לפינויה מהדירה טרם הבשילו, זאת על אף ניסיונות הנתבעת לנצל מצוקות התובעת, ולפנותה. ב. התובעת לא ישבה בחוסר מעש, אלא פעלה נמרצות והגישה בקשות לקידום עניינה. ג. התובעת ו/או איש מטעמה לא הופיעה לדיון האמור עקב טעות משרדית ברישום מועד הדיון שארעה במשרדו של ב"כ. ד. למחיקת התביעה השלכות חמורות- התובעת עתידה למצוא עצמה ללא קורת גג, כאשר המחיקה נגרמה עקב טעות שנעשתה בתום לב ע"י ב"כ התובעת. ה. יש להתחשב במצבה הכלכלי הקשה של התובעת, בגינו קיבלה פטור מאגרה. ו. הנזק הכולל ממתן פסק הדין וביטולו, אם הבקשה תתקבל, אינו גבוה ומסתכם באי קיום קדם המשפט במועד הקבוע. 6. ביום 23.10.02 הונחה בפניי תגובת ב"כ המשיבה - הנתבעת, המתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין מהטעמים המפורטים:- א. לא ברור מדוע המבקשת עצמה, אף אם ב"כ לא הופיע, לא התייצבה ביום הדיון. כמו כן לא הוכח כי אי התייצבות ב"כ המבקשת נובעת מעילה מוצדקת. ולבסוף - האם טעות של עו"ד מהווה עילה מוכרת לביטול פס"ד בגין אי התייצבות. ב. גם אם הבקשה לביטול פסק הדין תתקבל, אין לתובעת סיכויים להוכיח תביעתה. ג. תביעת המבקשת משקפת למעשה את רצונה להמשיך ולהחזיק בבית נשוא הסכסוך, כאשר היא מונעת את ביצוע פסק הדין וממשיכה לגור בבית, שהינה בעלת 1/8 מהזכויות בו, בלא שמשלמת בעבור השימוש בבית למי מבעלי הזכויות. ד. הנתבעת ואחיותיה (במקור כתוב הנתבעות) שלמו כספים רבים לביצוע הפינוי בהליכי הוצל"פ, פעמיים, ומועד לפינוי נקבע זה מכבר ליום 18.11.02. ה. הצדדים הגיעו להסכם שקיבל תוקף של החלטה, ובו הוסכם כי התובעת תמשיך להתגורר בדירה עד למכירתה ואולם התובעת סיכלה את מאמצי המכירה. ו. התובעת מתגוררת בדירה, אינה מאפשרת למי מאחיותיה - השותפות בנכס ו/או למתווכים להכנס לדירה, ובכך ממשיכה לסכל את מאמצי המכירה ומונעת קיום פסק הדין. ז. גם אם יבוטל פסק הדין שניתן ביום 9.9.02, המורה על מחיקת התובענה, לתובעת אין כל סיכוי בהוכחת תביעתה. 7. ביום 27.10.02 הגישה התובעת תשובתה לתגובת הנתבעת היא חוזרת על בקשתה לביטול פסק הדין ולהשבת צו עיכוב ההליכים על כנו, תוך חזרה על הטעמים בבקשתה ומהטעמים המפורטים:- א. מעבר לסיבה לאי הופעת התובעת ו/או נציג מטעמה לדיון האמור, יש ליתן חשיבות ודגש לשאלת סיכויי הצלחת התביעה, ומקום שבע"ד מראה כי אלמלא המחדל לא היה ניתן פסק הדין, הרי שביהמ"ש ייעתר לבקשה לביטול פסק הדין. ב. לתובעת סיכויי הצלחה בתביעתה, שכן הסכם הפשרה בין הצדדים קיבל תוקף של החלטה ע"י ביהמ"ש והתנאים לקיומו טרם הבשילו. התובעת עתרה למתן פס"ד הצהרתי לנוכח העובדה שהנתבעת עשתה דין לעצמה ובניגוד להוראות ההסכם בהגשתו לביצוע בהוצל"פ. 8. העילות האפשריות לביטול החלטה/ פס"ד אשר ניתנו במעמד צד אחד הן שתיים:- א. ביטול מחובת הצדק - הביטול יעשה כאשר פסה"ד אשר ניתן במעמד צד אחד פגום. דהיינו, נתקיים פגם בהליך המשמש עילה לביטול ההחלטה. אז יבוטל פסה"ד בהתעלם ממשקל טענות המבקש ובהתעלם מסיכויי ההצלחה של המבקש בהוכחת תביעתו. (ר' אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה חמישית, עמ' 260 וכן ר' ע"א 6157/97 גראל בע"מ נ' גראל ערד (1983) בע"מ, פ"ד נא(4) 877. עוד ר' לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח תק-על 2000(3), 2132 ,עמ' 2133, שם נפסק:- "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". ... מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה.... אלה הם מצבים בהם מוסמכת הערכאה השיפוטית שנתנה החלטה אגב תקלה דיונית כזו לבטל אותה ולהורות על דיון מחודש. ביטול החלטה עקב פגם מהותי בהליך נעשה מתוך חובת הצדק ex debito iusitiae והפגם בהליך מהווה עילה לביטול ההחלטה. (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, עמ' 736). בנסיבות אלה לא נכנס בית המשפט לבחינה האם ההחלטה נכונה וצודקת לגופה, ואין הביטול נתון לשיקול דעתו אלא עליו לבטלה כדי להבטיח הליך דיוני תקין." ב. ביטול מכוח שיקול דעתו של בית-המשפט - כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכות בית המשפט לבטלו אינה סמכות שבחובה, כי אם סמכות המסורה לשיקול דעתו. (ר' אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה חמישית, עמ' 261). בבואו להפעיל את שיקול הדעת, על בית המשפט לשקול בעיקר אם לגופו של ענין, עשוי הביטול להצמיח תועלת למבקש - משמע, האם שמיעת טענות המבקש עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה. (ר' ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1) 830, 836-835). 9. על חשיבות הזכות ביטול פסק דין/ החלטה אשר ניתנו במעמד צד אחד עמדו המלומדים בספרות וכן בית המשפט העליון במספר רב של פסקי דין ואפיינו אותה כזכות בעלת אופי חוקתי:- "יש הרואים בזכות הביטול של פסק דין מ"חובת הצדק" משום זכות בעלת אופי חוקתי הכרוכה בעקרון היסוד בדבר ההזדמנות השווה שיש ליתן לכל בעל דין להגיע למערכת השיפוטית ולטעון בה את טענותיו. ואכן, "גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לענין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו..."(ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, עמ' 203)" (ר' רע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000(3) 2132, 2133 ור' גם בש"א 7072/01 א.פ.י. אמצעי פרסום ויוזמה נ' פוסטר מדיה, תק-מח 2001(2) 35256). (ההדגשות שלי - ו.פ.) 10. הבקשה שבפניי עניינה בביטול פסק דין מכוח שיקול דעת בית המשפט. 11. על פי ההלכה הפסוקה, בהכרעה בבקשה יש להשיב על שתי שאלות. האחת, מהי הסיבה אשר גרמה למבקשת שלא להופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. השניה, מהם סיכויי הצלחת המבקשת אם יבוטל פסק הדין ותורשה להוכיח תביעתה. נפסק כבר כי ככל שהתשובה לאחת מן השאלות בעלת משקל גבוה ומשכנעת באמיתותה, כך קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. ובכל מקרה יש לבחון את שתי השאלות לגופן. (ר' ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ ו-2 אח', פ"ד מז(4) 133). 12. בבקשה שבפניי הודיע ב"כ התובעת - המבקשת כי העדרותה מהדיון נבעה מטעות שנעשתה על ידו בתום לב. מעיון בחומר התיק שבפניי ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי למבקשת-התובעת סיכויים לכאורה בהוכחת תביעתה שכן, כאמור, ע"פ הסכם הפשרה עליו חתמה עם הנתבעת בהליך קודם שנתקיים בין הצדדים, נקבע כי עד למועד חתימת חוזה המכר תהא המבקשת (הנתבעת שם) רשאית להתגורר בנכס במידה ותשתף פעולה עם התובעת (שם) לביצוע מכירתו (ר' הסכם הפשרה). עד ליום הגשת הבקשה לא הגישה הנתבעת כתב הגנה מטעמה, ולא הצביעה על קיום חוזה מכר ו/או על קיום מו"מ בלבד. הנתבעת גם לא הביאה ראיות לביסוס טענתה בתגובה לבקשה, לפיה סיכלה התובעת-המבקשת את ניסיונות המו"מ בנוגע לנכס. 13. מכוח שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל בבואו להכריע בבקשה אין להתעלם ממצבה של התובעת-המבקשת. אמנם, המדובר בנכס המצוי בבעלותן של המשותפת של התובעת, הנתבעת ואחיותיהן, אשר אינן מצורפות כצדדים לתביעה זו. ברור כי הנתבעת שואפת לפירוק שיתוף, דבר עליו הוסכם במסגרת ההליך הקודם - בתמ"ש 49750/99. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה כי נכון להיום לא רק שלא הוכח מעל כל צל של ספק כי נתקיימו התנאים לביצוע ההחלטה כאמור מיום 29.6.00, אלא שלתובעת, נכון למועד הגשת התביעה (בתמ"ש 13740/02) לא היתה קורת גג חלופית ומכתב מהעו"ס המטפלת מלמד על מצב נפשי ירוד וכן מצב כלכלי דחוק ביותר בו מצויה התובעת. 14. מהטעמים המנויים לעיל דינה של הבקשה להתקבל, ואולם לנוכח מחדלי המבקשת, יש לחייבה בהוצאות. 15. סוף דבר אני קובעת כדלקמן:- א. פסק הדין מיום 09.9.02 מבוטל בזאת. ב. צו עיכוב ההליכים ישוב ויעמוד על כנו. ג. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 750 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.דיוןאי התייצבות לדיוןביטול פסק דין