ביטול שעבוד ברשם המשכונות

להלן החלטה בנושא ביטול שעבוד ברשם המשכונות: החלטה 1. בפני בקשה למתן סעד ארעי ודחוף אשר מהותו ביטול שיעבוד אשר הוטל על כספי המבקשת אצל רשם המשכונות. 2. המבקשים נישאו זל"ז ביום 03.07.00. לבנה"ז אין ילדים משותפים, ואולם למבקשת בן קטין מנישואין קודמים, יליד 08.12.92 (להלן גם "הקטין"). 3. כבר בתחילת הנישואין פרץ משבר בחיי הצדדים, והמשיב הגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, בתגובה הגישה האשה תביעה לשלום בית, ותביעה למזונות בנה, הסמוך לשולחן המבקשת ובעלה- המשיב. 4. לאחר דין ודברים החליטו הצדדים לחזור לשלום בית, ובמסגרת זו הם חתמו על "הסכם שלום בית והסכם ממון", ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פס"ד בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973, וחוק בית משפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 ביום 09.08.01 על ידי מותב אחר. 5. בסע' 14 להסכם התחייבה המבקשת, בשמה ובשם בנה, שלא לתבוע את המשיב בגין תשלום מזונות הקטין, ולצורך הבטחת התחייבות זו נקבעו ערבויות כדלקמן: א. שלא לעשות כל דיספוזיציה בדירה הרשומה ע"ש המבקשת והמצויה בלוד, לבד מתשלום המשכנתא בגינה. ב. "שלא לעשות שימוש ולא להרשות לכל צד ג' לעשות כל שימוש לרבות שיעבוד/ משכון של כל כספיה לרבות אלו שהיו רשומים על שמה ערב הנישואין". 6. בהתאם להוראת סע' 14ג' להסכם, רשאי המשיב לרשום הערות מתאימות בגופים המתאימים בגין התחייבויותיה אלה של המבקשת. 7. בחודש 11/02 הודיעה המבקשת למשיב על רצונה לסיים את הקשר בין הצדדים, ובהתאם לסע' 11 להסכם פינו היא ובנה את דירתו של המשיב. כיום מתגוררים הצדדים בנפרד זמ"ז. 8. ביום 02.09.02 נרשם משכון על כל נכסיה של המבקשת לרבות זכויות במקרקעין, זכויות חוזיות ואחרות "...לרבות זכויות עתידיות, וכל כסף שיגיע לנכסים... ולרבות דירת מגורים... וכספים מכל סוג שהוא לרבות בחשבון בנק דיסקונט..." 9. כתוצאה משעבוד זה "נתפסו", בין היתר, כספים בסך 140,000$ ומשכורותיה של המבקשת, בחשבונותיה בבנק דיסקונט סניף פ"ת- הם נשוא הדיון שבפני. 10. לטענת המבקשת, הכספים נועדו לרכישת דירה עבור אימה, זכרון דברים כבר נחתם, והמבקשת איננה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, מה גם שאין ביכולתה לעשות שימוש בחשבון הבנק שלה, היא איננה יכולה לנהל את חיי היום יום שלה ו/או לדאוג לרווחתו של בנה הקטין. 11. לטענת המבקשת התוצאה היא שאין היא יכולה לעשות כל דיספוזיציה בכל רכושה למשך 11 השנים הבאות, לפחות, עד הגיע בנה לגיל 21, והכל להבטחת התחייבותה שלא לתבוע את מהמשיב למזונות בנה מנישואין קודמים. 12. המבקשת הגישה תביעה לביטול סע' 14 להסכם ולביטול כל השעבודים, ואולם במסגרת הבקשה שבפני היא מבקשת להורות לאלתר לפחות על ביטול שיעבוד הכספים המצויים בחשבון הבנק כמפורט לעיל. 13. טענת המשיב, בקליפת אגוז, היא כי זכותו למשכן את רכוש המבקשת מעוגנת בהסכם שאושר וניתן לו פסק דין כדין, לאחר שבית המשפט נוכח כי הצדדים הבינו את האמור בהסכם וכו', המבקשת איננה יכולה לחזור בה כעת מהסכמותיה, וביהמ"ש אינו מוסמך להעניק את הסעד המבוקש כל עוד לא בוטל ההסכם, וכל עוד לא נתקיים ההליך המשפטי לגופו, כולל שמיעת הראיות. 14. כל אחד מהצדדים פירט את שלל טענותיו בבקשה, בתגובה לה, ובדיון שנערך בפני. לא התבקשה חקירת המצהירים. 15. אני סבורה כי הבקשה בדין יסודה, ביהמ"ש מוסמך להעתר לה, ומן הדין והצדק כי כך יעשה. 16. יובהר מייד כי הטענות המתייחסות לעילות ביטול ההסכם, או חלק ממנו, יידונו בבוא העת במסגרת התובענה העיקרית שבפני. בקשה זו תידון במסגרת סמכותו הטבועה של ביהמ"ש להעניק סעד ביניים כצווי עשה/לא תעשה ועל פי דיני היושר. 17. בסע' 75 לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 נקבע: "כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו" 18. כמוגדר בספרו של כב' השופט וינוגרד "צווי מניעה", בעמ' 91, צו מניעה מוגדר כ"...סעד. הוא אינו יוצר זכות מהותית חדשה, אלא רק בא לסייע במימוש ובהגנה על זכויות קיימות או זכויות שתיווצרנה בעתיד" 19. כאמור בס' 75 לחוק בתי המשפט, לבית המשפט נתונה הסמכות להעניק את הסעד המבוקש, על פי שיקול דעתו. כב' השופט וינוגרד בספרו, שם, בעמ' 96 מביא מדברי כב' השופט אולשן: "שדבר מתן סעד, אם זמני ואם תמידי, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ללא כל הגבלה, שהרי התנאי היחידי הדרוש הוא "ככל שיראה נכון בנסיבות שלפניו" (מצוטט מע"א 86/62 עולי טהרן נ' ועד בית הכנסת ב' חקק, פד"י ט"ז 1769,1772 ). 20. מן הכלל אל הפרט: אין מחלוקת כי השעבודים השונים נועדו להבטיח את התחייבותה של המבקשת שלא לתבוע את המשיב בגין מזונות בנה- שאיננו בנו. הא ותו לא. אין מחלוקת כי למשיב אין כל זיקה לכספים המשועבדים, ואין לו כל זכות קניינית בהם מכוחו שלו או מכח הנישואין, ואין הוא טוען כדבר הזה. לפיכך, טענתו, לפיה אין פוגעים בקניינו של אדם, נכונה היא, אלא שהקניין הוא של המבקשת- ובו יש להיזהר, לא פחות משמירה על זכויות המשיב שלא להיתבע על ידה כפי שהתחייבה. 21. במסגרת הבקשה שבפני יש לשקול האם הנכסים ש"נתפסו" במסגרת המישכון, עומדים ביחס ישר להתחייבות אותה מבקשים להבטיח, שאם יתברר כי נתפסו נכסים בשווי שאין לו כל פרופורציה לחיוב המובטח, מוסמך ביהמ"ש לשחרר חלק מהם במסגרת שיקול דעתו של ביהמ"ש כפי שפורט לעיל. 22. כאמור, המדובר בקטין כבן 10, שאיננו בנו של המשיב, וחיוב במזונות יכול לחול, ואף זאת במקרים נדירים בלבד, רק כל עוד בנה"ז נשואים זל"ז. המבקשת הגישה תביעה לגירושין, וכל מה שעל המשיב לעשות על מנת להשתחרר מחבותו הרעיונית הינה להתגרש מהמבקשת. דהיינו הדברים, במידה רבה, אם לא מוחלטת, בשליטתו. 23. אין כל יחס בין שווי הנכסים שנתפסו לבין החיוב המובטח, דהיינו מזונות קטין ל-11 שנה לעומת הנכסים השונים שמושכנו: דירה, 140,000$ וזכויות נוספות (אגב, זכויות אלו מפורטות ע"י המשיב דווקא, בכתב ההגנה שהגיש בזמנו בתביעת המזונות שהגשה המבקשת בשם בנה בתמ"ש 100080/00- נספח ו' לתביעה נשואת הבקשה שבפני). 24. בעוד שהסיכון בפניו ניצב המשיב הינו רחוק וקלוש למדי, ונתון לשליטתו של המשיב (אם יסכים להתגרש), הרי שהמבקשת איבדה את יכולת השימוש בנכסיה לתקופה בלתי מוגבלת (המשכון הינו ל-99 שנה!). 25. הנה כי כן, אין כל יחס בין ההתחייבות לבין הבטוחות לקיומה. במעמד אישור ההסכם לא פורטו סכומי הכספים המשועבדים, ואין כל ספק כי ביהמ"ש לא היה מאשר בטוחות בסדר גודל שכזה, באם היו הצדדים מפרטים את הסכומים בהם מדובר. 26. ההסכם בא להסדיר את התחייבויות הצדדים בתקופה של שלום בית, בעוד כיום גרים הצדדים בנפרד, לנוכח בחירתה של המבקשת לעזוב את המשיב. בנסיבות אלה "הסיכון" כי המשיב יתבע ע"י הקטין או המבקשת קלוש אף יותר, ואף קיים ספק ניכר האם סע' 14 הינו בתוקף באין שלום בית. 27. לכל הנימוקים דלעיל יש להוסיף כי המצב שנוצר פוגע בטובתו של הקטין, שלא היה צד להסכם, טובתו לא נבחנה במסגרתו, ונפגעה יכולתה של אמו לזון אותו. 28. המצב שנוצר הינו בלתי נסבל מבחינה נוספת- כיום מנועה המבקשת מלתבוע את המשיב למזונות בנה, ומאידך נחסמו כל מקורותיה הכספיים ואין היא יכולה לכלכלו בעצמה. 29. מכל האמור לעיל התוצאה היא כי יש לקבל את הבקשה, ולבטל את השעבוד על הכספים המצויים בבנק דיסקונט, כמפורט בבקשה. הבטוחות האחרות (הנכסים האחרים שמושכנו, ולעניין היקפם ר' גירסת המשיב כפי שהיא מופיעה בכתב ההגנה מטעמו בתמ"ש 100080/00- נספח ו' לכתב ההגנה נשוא הבקשה שבפני) ישמשו להבטחת התחייבות המבקשת, ואינני מוצאת לקבוע בטוחות חלופיות לזו שבוטלה. 30. אשר על כן אני מורה כדלקמן:- א. אני מורה על ביטול השיעבוד אשר הוטל על חשבונות המבקשת בבנק דיסקונט ב____, סניף ב. המשיב ישלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל, על פי התוצאות בפסק הדין בתובענה העיקרית. שעבוד