ביום 21.9.99 ניתן ע"י רשם הירושות צו ירושה כמבוקש בבקשה. התובע עתר לשינוי צו הירושה באופן שהסתלקותו לטובת הנתבעות 1-3 תבוטל ותאושר הסתלקות אחרת שלו לטובת אחיו, הנתבע 5. להלן פסק דין בנושא בקשה לשינוי צו ירושה: פסק דין 1. המנוח ז"ל הלך לעולמו ביום 26.2.94 והותיר אחריו בת זוג ו- 11 ילדים, בנים ובנות. 2. א. ביום 22.6.99 הגישה בתו של המנוח, בקשה למתן צו ירושה אחר עזבונו (להלן: "הנתבעת 3"). ב. לבקשה צורפו מספר תצהירי הסתלקות וביניהם, הרלבנטיים לענייננו: - תצהיר הסתלקות של אשת המנוח לפיו הסתלקה היא הסתלקות כללית מחלקה בעזבון המנוח לטובת 11 הילדים בחלקים שווים ביניהם. - תצהיר הסתלקות של חמישה מילדי המנוח, ביניהם התובע מס' 1, לפיו הסתלקו הם מחלקם בעזבון המנוח לטובת שלוש מאחיותיהם, הנתבעות 1-3. - תצהיר הסתלקות של בת נוספת, היא התובעת 2, לפיו הסתלקה היא מחלקה בעזבון בשלמות לטובת אחותה, הנתבעת 3. 3. ביום 21.9.99 ניתן ע"י רשם הירושות צו ירושה כמבוקש בבקשה. 4. בתובענה שבפני, אשר הוגשה במקורה ע"י התובע מס' 1 בלבד, עתר הוא לשינויו של צו הירושה באופן שהסתלקותו לטובת הנתבעות 1-3 תבוטל ותאושר הסתלקות אחרת שלו לטובת אחיו, הנתבע 5. 5. א. משהבחין ב"כ התובע 1, כי התובענה שהוגשה על ידו מתייחסת אך ורק לעניינו של התובע 1 עתר הוא לצרף כתובעות לתובענה לשינוי צו הירושה גם את אשת המנוח ושתי אחיות נוספות של הנתבעות 1-3 ה"ה ק.ל ו.ט.ש (בש"א 10233/01). ב. בישיבת יום 11.7.02 חזר בו ב"כ התובע 1 מבקשתו לצרף את הגב' ק.ל ובקשתו לצרף את אשת המנוח נדחתה. נימוקי הדחייה פורטו בהחלטה מאותו יום. ביהמ"ש נעתר, אם כן, אך ורק לצירופה של הגב' י.ט.ש,היא התובעת 2. 6. א. מעיון בבקשה לצירוף נשוא בש"א 10233/01 עולה, כי התובעת 2 ביקשה להצטרף לתובענה על מנת לבטל את הסתלקותה מעזבון אחיה לטובת הנתבעת 3 ולהסתלק תחתיה לטובת אחיה הנתבע 5. ר' ס' 3 לבקשה. ב. משהותר צירופה של התובעת 2 לתובענה שומה היה על ב"כ התובע 1 לתקן את התובענה ולהגיש כתב תביעה מתוקן אשר יכלול את העובדות הרלבנטיות מבחינת התובעת 2 ואת הסעד לו היא עותרת. ר' תקנה 26(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). הוראת תקנה זו אינה טכנית בלבד אלא מהותית. היא מאפשרת לנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן אשר יתייחס לאותן עובדות וטענות המתייחסות לתובע שצורף. כתב תביעה מתוקן לא הוגש וממילא נותר כתב התביעה המקורי כמתייחס לעתירתו של התובע 1 בלבד. ג. אם לא די בכך, על אף צירופה של התובעת 2 כצד לתובענה לא טרחה היא להתייצב לישיבות ביהמ"ש, אף לא לישיבה אחת, לרבות זו שנקבעה לחקירתה על תצהירה ליום 3.12.01 (ר' החלטה מיום 11.7.01). משכך, רשאי היה בית המשפט , מכוח תקנה 157(3) לתקנות, לדחות את התובענה של התובעת 2, ככל שנתעלם מהפגם הנובע מאי הגשת כתב תביעה מתוקן אשר יכלול גם את תביעתה/ עתירתה שלה. למרות זאת החליט ביהמ"ש שלא לנקוט בצעד האמור ונעתר לבקשתו של בא כוחה לשקול קביעת ישיבה נוספת אליה היא תתייצב, משום שאי התייצבותה נבעה ממחלה. ר' פרוט' הישיבה מיום 3.12.01 עמ' 6 ש' 5-18 והחלטתי בעמ' 9. ביום 9.12.01 הגיש ב"כ התובעת 2 אישור מחלה שכותרתו סיכום מידע רפואי וביקש לקבוע ישיבה נוספת לחקירתה. לאחר שביקשתי וקיבלתי את תגובת ב"כ הנתבעים לבקשה זו החלטתי לדחות את הבקשה בהחלטה מנומקת מיום 26.12.01 אשר נכתבה על גבי תגובתו של ב"כ הנתבעות לבקשה. ד. בנסיבות אלה אני רואה לנכון לדחות את תביעתה של התובעת 2 ככל שקיימת כזו בפני לאור אי תיקונו של כה"ת בעקבות צירופה. 7. כך חזרנו על נקודת ההתחלה - בפנינו תביעתו של התובע 1 בלבד. 8. טענותיו של התובע 1 (להלן: "התובע") א. על תצהיר ההסתלקות חתם התובע בפני עו"ד פולאק ביום 25.5.99. ב. בתצהירו התומך בתובענה (תצהיר מיום 22.12.99) לא מתכחש התובע לחתימתו על התצהיר. התובע מכחיש מכל וכל את עובדת התייצבותו בפני עו"ד פולאק ואת חתימתו על התצהיר בפניה לרבות ההסבר שקיבל מפיה בדבר משמעות הסתלקותו ולטובת מי .זאת ועוד לטענתו הוא מעולם לא הופיע בפני עו"ד פולאק לא במשרדה ולא בשום מקום אחר. לדבריו, הנתבעת 3 הגיעה אליו הביתה וביקשה ממנו לחתום על מסמך לצורך הוצאת צו ירושה של אביו המנוח. לפני חתימתו על המסמך הודיע לה שהוא רוצה לתת את החלק שלו בעזבון אביו לאחיו הנתבע 5. על כוונתו זו הוא הודיע עוד כשאביו היה חי וגם לאחר חתימתו על אותו מסמך. לדבריו לפני שחתם שאל את הנתבעת על מה הוא חותם ותשובתה היתה, כי הוא חותם על רק שהחלק שלו יהיה שלו. הוא האמין וחתם. ד י ו ן 9. מסעיף 5 לתצהירו עולה, כי התובע מעולם לא התייצב בפני עו"ד פולאק, לא במשרדה ולא בשום מקום אחר. הצהרה מחייבת זו של התובע עומדת בסתירה לקיומם של כתבי בי"ד נוספים, לבד מתצהיר ההסתלקות ,מהם עולה כי התובע חתם בפני עו"ד פולאק - תצהיר מיום 26.11.97 אשר צורף בתמיכה לכתב הגנה מתוקן שהוגש כנגד תביעתו של הנתבע 5 למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו בבית המגורים של המנוח (נ/1) וכן תצהיר עדות ראשית (נ/4) אשר הוגש במסגרת תביעה זו. 10. א. ההסבר לסתירה זו אליבא דהתובע "הטפסים האלה הגיעו הביתה ביום שבת בצהריים ושם חתמתי". עמ' 2 לפרוט' ישיבת יום 3.12.01 ש' 17-20 וכן עמ' 3 ש' 1-2. בתשובה לשאלת ביהמ"ש כמה פעמים הביאה לו הנתבעת 3 מסמכים לחתום השיב התובע - פעם אחת. ב. הכיצד? תצהיר האימות של התובע נ/1 נחתם ביום 26.11.97 באותו מועד בו נחתמו כל תצהירי האימות של האחים והאחיות האחרים. תצהיר העדות ראשית נחתם ע"י התובע והאחרים ביום 13.12.98. ודוק! תצהירי עדות ראשית נערכים, נחתמים ומוגשים בדרך כלל ומטבע הדברים בשלב מאוחר יותר להגשת כתבי הטענות כך שלא ניתן לטעון שהתאריכים אינם נכונים, מה גם שלא נטענה טענה כזו. ג. זאת ועוד, לטענת התובע, הנתבעת 3 היתה אצלו בבית פעם אחת עם כל המסמכים. כל המסמכים כולל תצהיר ההסתלקות. הכיצד? תצהיר ההסתלקות נחתם על פי התאריך הרשום בו, ואין טענה או הכחשה כלפי התאריך הנקוב, ביום 25.5.99. הצורך בהכנת תצהיר זה לא יכול היה להתעורר לעת הגשת כתב ההגנה המתוקן נ/1 ו/או לעת הגשת תצהיר העדות ראשית נ/4. הצורך בהגשת תצהיר ההסתלקות התעורר מספר חודשים אחרי זה בעקבות ישיבת ביהמ"ש מיום 20.4.99 בפני כב' הש' פלאוט (נ/5) אשר הבהירה לתובע כאן ולנתבעים (שהיו אז כולם באותו צד נגד הנתבע 5 ולכך אתייחס בהמשך), כי בהעדר צו ירושה אין עילה לצדדים כאן לתבוע את ביטול אותה העברה של הבית מהמנוח לנתבע 5. כב' הש' פלאוט הורתה, כי על צד מעונין לפעול לקבלת צו ירושה בענין עזבון המנוח. בשל כך פעלו התובע והנתבעות לקבלת צו ירושה ובמסגרת הבקשה לצו ירושה אשר הוגשה ע"י הנתבעת 3 ביום 22.6.99 צורף גם תצהיר ההסתלקות של התובע אשר נחתם רק ביום 22.5.99. ד. המסקנה המתבקשת היא שאם כל המסמכים עליהם מתנוססת חתימתו של התובע (נ/1, נ/4 ותצהיר ההסתלקות) לא נחתמו בפני הגב' פולאק אלא בפני הנתבעת 3 הרי שהם היו צריכים להחתם במועדים שונים ובהפרשי זמן של חודשים ביניהם ולא בפעם אחת כגירסת התובע. ה. לא ניתן אם כן לקבל את גירסת התובע לענין זה שכן בקבלתה נקבל שהוא חתם על כתב הגנה ועל תצהיר עדות ראשית ועל תצהיר הסתלקות באותו מועד כאשר הצורך בקבלת צו ירושה, במסגרתו הוגש תצהיר ההסתלקות, עלה שנה וחצי אחרי החתימה על נ/1 וכחמישה חודשים אחרי החתימה על נ/4. 10. א. מול עדותו זו של התובע עומדת כצוק איתן עדותה של עו"ד פולאק. בחקירתה הראשית תיארה הגב' פולאק בפרוט' וללא הפרעה את הנסיבות אשר הביאו למעורבותה בסכסוך המשפחתי הנדון, את ההליכים המשפטיים שננקטו ואת נסיבות חתימתם של האחים והאחיות שביקשו את שירותיה לרבות התובע. עדותה זו לא נסתרה במאומה ור' לענין זה חקירתה הנגדית הקצרה. ב. מעבר לכך ניתן למצוא תימוכין וסיוע לעדותה של עו"ד פולאק הן בחוסר ההגיון העולה מגירסתו של התובע כפי שפורטה ונותחה לעיל וכן מהעובדה כי לא היתה מחלוקת שהתובע היה לקוחה של הגב' פולאק ואף שילם לה שכר טרחה . עיון בחשבונות שהוגשו (נ/2; נ/3) מלמד, כי התובע העביר לגב' פולאק שני שקים. השקים הם שקים עוקבים לפי מספריהם, נ/2 - 837 ונ/3 - 838 ,מה שמלמד שהם נמסרו באותו מעמד. מהחשבוניות לא ניתן ללמוד על תאריכי השקים. ניתן ללמוד על כך מתאריכי החשבוניות. נ/2 - 7.12.97 ו- נ/3 - 10.1.98 . הפרש של חודש לערך. תאריכי החשבוניות מלמדים לעניות דעתי על זמן הפרעון של השקים שהיה נקוב בהם ולא על מועד מסירתם לעו"ד פולאק. מאחר והתצהיר של התובע התומך בכתב ההגנה (נ/1) נחתם ביום 26.11.97 נראה לי הגיוני וסביר שחלקו של התובע בשכה"ט שולם בשני תשלומים כשהתשלום הראשון הוא לתחילת 12/97 והשני לתחילת ינואר 98 . סביר גם להניח שהשקים הללו נמסרו לעו"ד פולאק במעמד חתימת התצהיר האמור מיום 26.11.97 (נ/1) ועל ידי התובע עת חתם בפניה ולא על ידי אחות אחרת שלו בשם לאה כשכל טענותיו של התובע מכוונות כלפי מעורבותה של הנתבעת 3 בכלל. סיוע נוסף לעדותה של עו"ד פולאק ניתן למצוא בעובדה כי תצהירי ההסתלקות נושאים מועדים שונים מה שמלמד שהחותמים התייצבו בפניה במועדים שונים ונחתמו בפניה. 11. א. אם לא די בכך באה גירסתו של התובע באשר לכוונותיו בנושא ההסתלקות שלו מעזבון אביו וטופחת על פניו. ב. לטענתו הוא התכוון מאז ומתמיד לוותר על חלקו בעזבון אביו לנתבע 5. מעולם לא התכוון לוותר על חלקו זה לטובת הנתבעות 1-3. אינני מאמין לו. קודם למותו של האב המנוח העבירה האם את חלקה בבית המגורים (מחצית) בשלמות לנתבע 5 וההעברה הושלמה. במקביל נחתמו מסמכי העברה גם ע"י האב להעברת חלקו שלו (מחצית) בבית המגורים לנתבע 5. ההעברה לא הושלמה בשל מות האב. העברה זו אין ספק תאמה באופן מלא את רצונו של התובע אשר חזר וטען כי הוא ביקש לוותר על חלקו בעזבון אביו לנתבע 5 רצון אותו ביטא עוד בחייו של האב. והנה אותו תובע משתף פעולה עם אחים ואחיות נוספים, מתנגד לתובענה של הנתבע 5 בתמ"ש 32990/97 להשלמת ההעברה עקב מות האב ואף מגיש תביעה לביטולה בתמ"ש 32991/97. התנהגות זו עומד בסתירה גמורה לגירסתו שלו. במקום להתנגד להשלמת ההעברה ולטעון לביטולה הוא היה צריך לתמוך בה שהרי משאת נפשו היתה להעביר את חלקו לנתבע 5. התנהגות זו מטילה צל כבד על אמינותו של התובע עד כדי מחשבה שהנסיון שלו לחזור בו מההסתלקות על מנת להסתלק מחדש לטובת הנתבע 5 באה ממניעים פסולים. ג. ביהמ"ש אשר עמד על סתירה זו במהלך חקירתו של התובע שאל את התובע לפשר התנהגות. בתשובתו התכחש בכלל התובע לכך שהוא אמר והצהיר שאת החלק שלו רצה לתת מאז ומתמיד לנתבע 5 כשרק תשובה קודם הוא הצהיר על כך! ר' עמ' 2 לפרוט' ישיבת יום 3.12.01 ש' 3-15. ד. זאת ועוד, באשר לחתימה על תצהיר ההסתלקות ותוכנו משנה התובע את גירסתו הכתובה בתצהירו התומך בתובענה וטוען בח"נ שהנתבעת 3 ,עת באה להחתימו על תצהיר ההסתלקות, אמרה לו שאת החלק שלו היא מקבלת ואחר כך תחזיר לו. גירסה זו סותרת את האמור בתצהיר - שם הוא מצהיר שהנתבעת 3 אמרה לו שהוא בכלל לא מוותר וכי החלק שלו הוא שלו. ס' 3 לתצהיר. ראשית מדוע לא דרש התובע, עת הוגש לו התצהיר לחתימה, שבתצהיר יהיה כתוב שהוא מוותר לנתבע 5. אם זה היה רצונו ואם הנתבעת 3 אמרה לו שהחלק נשאר שלו היה צריך להגיד לה תשני את התצהיר ותכתבי שאני מוותר לדוד (הנתבע 5), אני לא רוצה את חלקו. למרות שתוכן התצהיר, גם אם נקבל את גירסתו שלו, סותר את רצונו וכוונתו הוא בכל זאת חתם עליו. הכיצד? שנית מדוע לא כתב בתצהירו התומך בתובענה את הגירסה החדשה לפיה החלק שלו עובר לנתבעת 3 ואחר כך היא תיתן לו. הוא נשאל על כך ע"י בית המשפט אך ביהמ"ש לא זכה לתשובה אשר תיישב גירסאות סותרות אלה. ה. התובע טוען בח"נ (עמ' 1 לישיבת יום 3.12.01) כי הוא אינו יודע קרוא וכתוב. אינני מאמין לו. המדובר במי ששימש כשוטר במשך 23 שנה במשמר הגבול. כשנשאל שוב בענין זה הוא חזר בו ואמר "לא. לא כמו שצריך". מעבר לכך גם אם בור התובע ועם הארץ עדיין אין בכך כדי ליישב את האמור בס"ק ד' לעיל שהרי גם אם לא ידע קרוא וכתוב הוא שאל את הנתבעת 3 ונענה בעל פה וידע שתוכן התצהיר סותר את רצונו. 12. אוסיף ואומר גם את העובדות הבאות: לבקשה לצו ירושה צורפו 7 תצהירי הסתלקות. ללמדך לא כל 8 האחים והאחיות היו שותפים להסתלקות. אחות אחת לא הסתלקה זו א.י מי שרצה להסתלק הסתלק. תוכן תצהירי ההסתלקות גם אינו זהה. האם למשל הסתלקה לטובת כל ילדיה. חמישה הסתלקו לטובת הנתבעות 1-3 ואחת הסתלקה לטובת הנתבע 3 בלבד. ללמדך ההסתלקויות נעשו לאחר מחשבה. זאת ועוד, התובע הוא היחיד שעתר לשינוי צו הירושה. הגב' י.ט.ש לא התייצבה לחקירה ותצהירה אינו מהווה ראיה. ק.ל שצירופה לא אושר אינה טוענת בתצהירה, כי היא לא חתמה בפני עו"ד פולאק. ר' תצהירה מיום 26.1.00. אשר לאם - בתצהירה היא טוענת שהיא לא ביקשה להסתלק לכל הילדים אלא רק לנתבע 5. הצהרתה זו עומדת בסתירה להצהרתה בפני ביהמ"ש בפרוט' ישיבת 17.1.97 ,בדיון שהתקיים בתביעה בתמ"ש 32990/97 שם אמרה, כי היא רוצה לחלק את הבית בחלקים שווים בין כל הילדים. 12. א. הנתבעת 3 נחקרה על תצהירה ח"נ. לא מצאתי בתשובותיה סתירות שיש בהן כדי להיות משקל נגד לחוסר ההגיון ולסתירות שנתגלו בעדותו של התובע - ודוק נטל השכנוע מוטל על כתפיו. ב. גם העובדה שי.א לא נחקרה על תצהירה אין בה כדי לסייע בידי התובע. הנתבעת 3 נחקרה בחקירה נגדית על גירסתה של י.א ותשובותיה מספקות. זאת ועוד הגב' א.י אינה תובעת מאומה בפני. היא לא חתמה על תצהיר הסתלקות ועל כן אין בארוע אותו היא מתארת בתצהירה, גם אם נכון הוא, כדי ללמד על כך שהתובע לא חתם בפני עו"ד פולאק וכי הנתבעת 3 היא אשר החתימה אותו. 13. סוף דבר א. התובענה נדחית. ב. התובעים ישלמו לנתבעים את הוצאות הגנתם ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ירושהצו ירושהצווים