ההלכה קבעה כי פסק דין למזונות מכיל בתוכו תנאי מכללא , אשר לפיו , כל שינוי בנסיבות מתיר ומאפשר פנייה חוזרת לביהמ"ש ,לשם שינוי גובה דמי המזונות שהוסכם עליהם בהסכם. אין הפנייה מבטלת אוטומטית את תוקפו של פסק הדין, אלא לאחר שהתובע הרים את הנטל - הוכחת שינוי נסיבות מהותי . נפסק כי על שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי, שנוצר מאז מתן פסק הדין ועד למצב העכשווי - שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע ,או הוטב מצב הנתבע. נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות ע"י המצב דאז , מול המצב דהאידנא - של יום הגשת התביעה , הוא על התובע - בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה . המבחנים לגבי שינוי נסיבות מהותי מיוסדים על יסודות עובדתיים . לאור האמור עולה כי על התובע המבקש הפחתת מזונות קטינים להוכיח את שינוי הנסיבות . להלן פסק דין בנושא הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות: פסק דין 1. בפני תביעה להפחתת מזונות הקטינים, ילדיהם של בני הזוג, מפאת שינוי נסיבות. אם המבקשות והתובע התגרשו זמ"ז בשנת 1999. 2. ביום 22/02/00 ניתן פסק דין ע"י כבוד השופט בן חמו יוסף בתיק תמ"ש 33250/99 ובו נקבעו מזונות הקטינים בסך - 2,000 ש"ח לחודש (עבור שניהם ) ובסך 1,000 ש"ח לכל קטין, בצמוד למדד יוקר המחיה . בנוסף חויב התובע במחצית הוצאות בריאות חריגות שאינן מכוסות ע"י חוק הבריאות הממלכתי, עפ"י הוראות רופא ועל פי קבלות . 3. ביום 15/04/02 התקיים דיון בפני , בו העלו הצדדים טענותיהם ועידכנו פרטים ובהחלטתי נקבע קדם משפט נוסף ליום 04/06/02 . 4. ביום 04/06/02 התקיים דיון נוסף בפני, במהלכו הביעו ב"כ הצדדים את נכונותם לפסיקת ביהמ"ש על סמך החומר בתיק . במהלך הדיון העלה ב"כ התובע טענה בדבר אי חובת התובע לזון הקטינים בלבדית לאור תוקפם וחלותם של מזונות ילדים מעל גיל 6 ובהחלטתי התבקשו ב"כ הצדדים להגיש לביהמ"ש אסמכתאות משפטיות בנדון . 5. הכנסות a. הכנסת הנתבעת - הנתבעת אינה עובדת והכנסותיה הן כדלקמן : מזונות ע"י המל"ל כ- 2,000 ש"ח קצבת ילדים ל- 3 ילדים בסך 603 ש"ח, (בנוסף לשני הקטינים, לאישה בן מנישואיה השניים) . ב. הכנסת התובע - התובע עובד כמורה בביה"ס החרדי "תפארת החיים" בירושלים ומשתכר בממוצע כ- 1,500 ש"ח לחודש . הנתבע מציין כי הכנסתו משתנה והיא פונקציה של כמות השיעורים שמלמד ואינה קבועה . התובע מציין כי הודע לו כי בשנה הבאה תופסק עבודתו בביה"ס בשל העדר תקן . התובע אינו מציג כל אסמכתא בדבר סיום העסקה ומועדה . לטענת הנתבעת התובע משתכר מעבודה נוספת בקוסמות. הנתבעת אינה מציגה כל אסמכתא בדבר השתכרות זו . התובע מכחיש מקור הכנסה נוסף זה . 6. טענות הצדדים לטענת התובע יש להפחית את סכום המזונות מן הטעמים הבאים : א. ירידה בהשתכרותו - התובע מציין כי במועד מתן פסה"ד עבד כמשגיח כשרות והשתכר כ- 3,200-3,300 ש"ח לחודש וכן התגורר אצל הוריו והיה פטור מתשלומי דיור למיניהם , בעוד שכיום הכנסתו נמוכה בהרבה ואף טוען לכוונת סיום העסקה בעתיד הקרוב . התובע עזב את בית הוריו, לצורך מעבר לירושלים לתעסוקה, ומתגורר בשכירות בסך 300$ לחודש . ב. שיפור במצבה הכלכלי של הנתבעת - לטענת התובע , בעיקבות נישואיה השניים של הנתבעת והשתכרותו הגבוהה של בעלה החדש, הוטב מצבה ועליה להשתתף במזונות הקטינים . ג. נישואים בשנית - התובע מציין כי נישא בשנית ביום 23/05/02 ואישתו הנוכחית אינה עובדת ובנסיבות אלה הנטל הכספי המוטל עליו גדול . ד. לטענת הנתבעת אין מקום לחייבה , לאור השתכרות בעלה הנוכחי לשאת במזונות הקטינים, ילדי התובע . ה. בנוסף טוענת הנתבעת כי אין כל שינוי נסיבות המצדיק הפחתת מזונות וזאת מאחר והכנסת התובע לא השתנתה ואף אם השתנתה, הרי שכושר השתכרותו לא השתנה . בנוסף מציינת הנתבעת כי התובע הוא אשר בחר להגדיל הוצאותיו על ידי נישואין בשנית ועל כן עליו לשאת בהן, בנוסף להתחייבויותיו הקודמות . ו. כן טוענת הנתבעת כי, למיטב ידיעתה, אשתו של התובע משתכרת למחייתה , אולם מציינת כי לא ידועה לה גובה השתכרותה . אף בדבר טענת השתכרות אשת התובע אין הנתבעת מציגה כל אסמכתא . 7. מהות ותוקף חיוב אב במזונות ילדיו הקטינים מעל גיל 6 א. ביום 12/06/02 הוגשה לביהמ"ש הודעה מטעם התובע וצירוף אסמכתא לטענתו כי תקנות הרבנות הראשית תשי"ד אינן משוות את היקף החיוב החל על האב בין הגילים 6-15 לגיל 0-6 , אלא את תוכן החיוב . האסמכתא עליה סומך התובע טענתו הינה בהתאם לספרו של פרופ' מ.שאוה, "הדין האישי בישראל" (להלן:ספרו של פרופ' שאוה) ב. פרופ' שאוה בספרו בעמ' 279 מציין כי התקנה מטילה חיוב משפטי עצמאי גמור על האב לזון את בניו ובנותיו עד גיל 15 שנים , ואף מוסיף בדבר פסה"ד של ביה"ד הרבני הגדול לערעורים בירושלים אשר קבע כדלקמן : "מוטעית היא ההנחה כאילו תקנת הרבנות הנ"ל מבוססת על החיוב המוסרי של צדקא גרידא . לפי האמת אין הדבר כן, אלא התקנה בעצמה יוצרת חובה משפטית עצמאית גמורה, שהיא איננה נובעת מדיני צדקה כלל ואינה מוגבלת, איפוא, על ידי ההיקף המצומצם של דיני צדקה . תקנת הרבנות הראשית באה להעלות את גיל הילדים, שהאב חייב במזונותיהם, ולא מדין צדקה לעניים, אלא מדין חובת האב למזונות בניו ובנותיו, שכל המונע עצמו או משתמט מזה, הרי הוא חוטא לגבי ילדיו והורס חיי השפחה בישראל, ואסור לו לאב לנער חצנו מחובה אבהית זו ולהטילה על הציבור או על האם" . (תיק 1/15/707 אוסף פסה"ד של הרבנות הראשית לארץ-ישראל (בעריכת ז.ורהפטיג) ע' קמ"ח, בע' ק"נ) . ג. מפסיקה זו והן מהתייחסותו של פרופ' שאוה לעניין זה עולה מפורשות כי אין כל שינוי בעניין מזונות קטינים בין הגילאים 6-15 לגבי חיוב האם במזונותיהם . ד. ה"שוני" העולה מספרו של פרופ' שאוה לגבי חיוב במזונות קטינים בין הגילאים 0-6 לבין הגילאים 6-15 הינו אך לגבי חיוב האב לזון את ילדו מעל גיל 6, כשיש לילד ממה להתפרנס, ואולם במקרה דנן טענה כגון דא לא הועלתה אף מצידו של התובע , ועל כן לא ברור מה מנסה התובע להפיק מטענתו לעניין שינוי במהות החיוב וכפייתו בגילאים 6-15 , שכן השינוי הובהר להלן ואין בו כדי לשנות כהוא מה מן ההלכה בדבר חיובו האבסולוטי של אב במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 15 . ה. ביום 26/06/02 הוגשה לביהמ"ש הודעה מטעם הנתבעים, אליה צורפו אסמכתאות לגבי ההלכה הידועה בדבר חיובו האבסולוטי והבלבדי של אב במזונות ילדיו הקטנים, עד גיל 15 . ו. אשר על כן , הנני מוצאת כי לעניין חיוב האב במזונות ילדיו הקטינים במקרה דנן, אין כל נפקות להיותם מעל גיל 6 ואין חולק בדבר חובתו האבסולוטית של התובע במזונותיהם של הקטינים . 8. דיון א. ההלכה קבעה כי פסק דין למזונות מכיל בתוכו תנאי מכללא , אשר לפיו , כל שינוי בנסיבות מתיר ומאפשר פנייה חוזרת לביהמ"ש ,לשם שינוי גובה דמי המזונות שהוסכם עליהם בהסכם. אין הפנייה מבטלת אוטומטית את תוקפו של פסק הדין, אלא לאחר שהתובע הרים את הנטל - הוכחת שינוי נסיבות מהותי . ראה : ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה ,פ"ד לג(1)449 . ב. כן נפסק כי על שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי, שנוצר מאז מתן פסק הדין ועד למצב העכשווי - שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע ,או הוטב מצב הנתבע . ראה : ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה ,פ"ד לו(3)187 . ג. נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות ע"י המצב דאז , מול המצב דהאידנא - של יום הגשת התביעה , הוא על התובע - בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה . המבחנים לגבי שינוי נסיבות מהותי מיוסדים על יסודות עובדתיים . ראה : ע"א 442/83 קם נ' קם ,פ"ד לח(1)767 ,774 . ד. לאור האמור עולה כי על התובע להוכיח את שינוי הנסיבות . להלן טענותיו של התובע להוכחת שינוי הנסיבות : 9. פגיעה בכושר השתכרותו א. ירידה חדה ביכולתו הכלכלית של האב ובהכנסותיו, כאמור, שינוי נסיבות מהותי לצורך הקטנת המזונות . אולם לא די לאב, אם יראה, כי הכנסתו נטו פחתה באופו ניכר. עליו להראות, כי אכן מצבו הכלכלי ירד באופן מהותי וכי כושר השתכרותו נפגע. ראה : ע"א 4132/91 פלוני נ' אלמוני, לא פורסם . ב. לא זו אף זו, נפסק כי גם אם יוכיח האב שינוי מהותי ביכולת השתכרותו, עדיין יבחן ביהמ"ש, אם עומדים לרשותו רכוש ואמצעים אחרים, מהם יוכל לדאוג למזונות ילדיו. ראה : ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1)721 . ג. מן האמור לעיל עולה כי על התובע להוכיח כי לא רק שהכנסתו ירדה, אלא כי כושר השתכרותו נפגע . ד. במקרה דנן, השתכרותו של התובע במועד פסה"ד בעניין המזונות הייתה בסך של כ- 3,000-3,5000 ש"ח לחודש . כיום טוען התובע להשתכרות בסך של כ- 1,500 ש"ח לחודש . התובע לא הציג בפני ביהמ"ש כל ממצאים בדבר פגיעה מכל סוג שהוא בכושר השתכרותו . יש לציין כי השתכרותו של התובע במועד מתן פסה"ד לא הייתה מן הגבוהות ואף פחותה מן השכר הממוצע במשק, אשר לגביו החזקה כי אדם בריא בגופו ובנפשו משתכר . אשר על כן איני מוצאת כי בנסיבות העניין התובע עומד בנטל ההוכחה בדבר שינוי נסיבות מהותי בדבר כושר השתכרותו . 10. נישואי הצדדים בשנית אין בטענה זו כדי להוות שינוי נסיבות מהותי, שכן נישואיה בשנית של הנתבעת והיות בעלה משתכר, אין בה כשלעצמה כדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה בחיוב המזונות של התובע . כן נישואי התובע בשנית , ועובדת אי השתכרות אישתו החדשה אינם גורם אותו יש לקחת בחשבון כשיקול להפחתת מזונות . בפסיקה נקבע כי עובדת הולדת ילד נוסף לאב יש בה , לעיתים כדי להוות שינוי נסיבות מהותי, אולם לא כך פני הדברים בעניין דנן . 11. כמו כן, זה מכבר הובעה הדעה, כי אם דמי המזונות, שנפסקו קודם לכן, לא משקפים את כל צורכי הקטין, אלא הסתכמו בצרכים הכרחיים בלבד - העובדה, שלאב נולד בן נוסף , לא יוצרת אוטומטית את הזכות להפחתת המזונות . ראה : הר' אבישי גריידי בספרו "מזונות ילדים - הלכה ומעשה", הוצאת חוקת המשפחה בע"מ, עמ'292 . מן האמור עולה כי אין ספק כי עובדת נישואי התובע בשנית אינה הצדקה להפחתת המזונות. 12. סוף דבר לנוכח האמור עולה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה לעניין שינוי נסיבות מהותי ואף זה מכבר נפסק כי כאשר מדובר בשינוי במזונות נמוכים שנפסקו , ייטה ביהמ"ש לטובת הקטינים, גם כאשר מדובר בנסיבות , שניתן היה לצפותן במועד פסק הדין המקורי . ראה : ע"א 575/87 תמרי נ' בהריר , לא פורסם . 13. במקרה דנן סכום המזונות שנפסק הינו נמוך ולכך נוספת טענת הנתבעת כי אינה מתגוררת עוד עם בעלה הנוכחי ועל כן הוצאותיה רבות יותר . 14. לאור מכלול השיקולים הנני מוצאת כי אין במקרה דנן שינוי נסיבות המצדיק הפחתת גובה המזונות שנפסקו , לפיכך התביעה נדחית . 15. בנסיבות הענין אין צו להוצאות . קטיניםמזונות ילדיםהפחתת מזונותמזונות