חישוב מזונות זמניים

עפ"י אמות המידה שנקבעו בפסיקה (בין היתר בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז , פ"ד לו(3)449) מחוייב האב לשאת במזונות הקטין באותם דברים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש. אין נוסחא קבועה לחישוב צרכים אלו, אלא כל מקרה לפי נסיבותיו. (ע"א 464/84 הדר נ' שני, פ"ד לט(3)197) . לאור ההלכה הבלתי מעורערת בדבר חובתו האבסולוטית של אב לזון את ילדיו הקטינים, ללא תלות ביכולת האב, ואף כי מדובר בהליך של מזונות זמניים בו לא נכנס ביהמ"ש לעובי הקורה בית המשפט פסק כי גובה המזונות הראוי הינו 1,100 ש"ח לחודש וזאת בהתחשב בהכנסות הבעל ויכולת השתכרותו מחד וצרכים סבירים הנדרשים לקטין מאידך. להלן החלטה בנושא חישוב מזונות זמניים: החלטה 1. במסגרת תביעתה מבקשת האישה כי ביהמ"ש יפסוק מזונות זמניים לה ולקטין ולחילופין מזונות זמניים לקטין ודמי טיפול עבורה . 2. ביום 14/07/02 התקיים דיון בפני, במהלכו העלו הצדדים טענותיהם, כמפורט בהמשך. בהחלטתי מיום הדיון הוריתי לצדדים להגיש השלמת טענותיהם , בצירוף מסמכים . 3. בני הזוג נישאו זל"ז ביום 12/03/89 ומנישואין אלה נולד הקטין, יליד 22/01/97, בן כ- ½ 5 שנים . 4. הכנסות בני הזוג כשם שעולה מסיכומיהם וטענותיהם. א. הכנסות האישה - האישה עובדת בחברת "המשביר לצרכן" ומשתכרת בממוצע סך של כ- 2,700 ש"ח לחודש, נטו - בהתאם לתלושי שכר עדכניים המצורפים לכתב טענות משלים מיום 22/07/02 . ב. הכנסות הבעל - הבעל אינו עובד והכנסותיו נובעות מהשכרת זכות ציבורית למונית בסך של כ- 2,060 ש"ח לחודש וקצבת נכות ממשרד הבטחון אשר לטענת האישה הינה בסך 343 ש"ח לחודש . לטענת האישה הבעל עבד במשך שנים רבות כנהג מונית והשתכר סכומים גבוהים, אולם לאור הסכסוך בין בני הזוג חדל לעבוד . האישה טוענת כי כושר ההשתכרות של הבעל מגיע לכ- 10,000 ש"ח לחודש לכל הפחות . כן מציינת האישה כי לבעל יש סכום של 130,641 ש"ח בחשבון בנק שלו, ממנו משלם באמצעות שיקים וכן יש לו קופת גמל. לטענת הבעל חשבון הבנק האמור הינו חשבון במשותף עם הוריו מלפני 25 שנים אשר הכסף שנמצא בו שייך להוריו . כן טוען הבעל כי אף אילו היה החשבון האמור חשבון פרטי של הבעל בלבד מאחר ומדובר בחשבון מלפני 25 שנים- טרם נישואי בני הזוג אין להתחשב בסכום זה כסכום משותף. 5. טענות הצדדים א. לטענת האישה, לאור הכנסתה, יש לחייב הבעל בהשלמת מזונותיה בסך 2,500 ש"ח לחודש וכן בדמי טיפול בסך של 500 ש"ח לחודש . כן טוענת כי יש לחייב הבעל במזונות הקטין בסך 3,000 ש"ח לחודש ובנוסף לחייבו לשאת בכל הוצאות החינוך והבריאות של הקטין ובכל הוצאות הבית . ב. האישה טוענת כי יש להתחשב בכושר השתכרותו של הבעל אשר עבד בעבר במשך שנים רבות כנהג מונית ונהג להשתכר סכומים גבוהים . ג. לחילופין טוענת האישה כי אף אילו ביהמ"ש ימצא כי אין היא זכאית למזונותיה הרי יש לחייב הבעל בדמי טיפול עבור הקטין. לטענת האישה אין הבעל מטפל בקטין , כפי שטוען והאישה נאלצת לדאוג לשמרטף מעת לעת. ד. לטענת הבעל , הוא נושא בהוצאות הבית ומוכן להמשיך ולשאת בהן, במידה ולא יחוייב במזונות. הבעל טוען, כי נושא ישירות בכל הוצאות הקטין באשר שוהה עמו חלק ניכר מהיום בעת שהאישה עובדת או מבלה . ה. לחילופין מבקש הבעל כי במידה ויחוייב במזונות (ואז יחויב רק במחצית מהוצאות הבית) יהא זה בסכום מינימלי שניתן יהיה לקיזוז באופן שהבעל ישלם חלקה של האישה בהוצאות הבית, באשר לטענתו קיים חשש ממשי שהאישה לא תשלם חלקה בהוצאות הבית . לטענתו, לאור השתכרותו אין מקום לחיובו במזונות אלא במינימום האפשרי. ו. לטענת הבעל, לאור השתכרות האישה אין מקום לחיובו במזונותיה שכן לא רק כי היא משתכרת בכוחות עצמה אלא אף הכנסתה גבוהה מהכנסתו . ז. כן טוען הבעל כי אין לחייבו בדמי טיפול לאישה , מאחר והוא משגיח ומטפל בקטין מירב שעות היום, כאשר האישה עובדת או מבלה . הבעל אף טוען כי עובדת שמירתו על הקטין היא שמונעת ממנו מציאת עבודה . 6. מזונות הקטין א. חובתו של אב לילד שטרם מלאו לו 6 שנים הינה אבסולוטית , כדי צרכיו ההכרחיים של בנו ואינה מותנת ביכולת האב . ב. תקנת הרבנות הראשית, משנת תש"ד ,הרחיבה חובת אב במזונות ילדיו, עד הגיעם לגיל 15 שנים, לצרכי הקיום ההכרחיים ממש . ג. עפ"י אמות המידה שנקבעו בפסיקה (בין היתר בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז , פ"ד לו(3)449) מחוייב האב לשאת במזונות הקטין באותם דברים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש. אין נוסחא קבועה לחישוב צרכים אלו, אלא כל מקרה לפי נסיבותיו. (ע"א 464/84 הדר נ' שני , פ"ד לט(3)197) . ד. כן נפסק בשנה שעברה כי : " באשר לשיעורם המינימלי של דמי המזונות , ולרשימת הצרכים הבסיסיים הנדרשים לקיום יומו של קטין , קבעה הפסיקה , כי סכום של כ- 1,000 ש"ח לחודש, הינו סכום אשר אינו דורש הוכחה כלשהיא ..." ראה : עמ"ש(ת"א) 38/96 משולם נ' משולם, טרם פורסם. תמ"ש 73310/00 ד' י' נ' כ' ש', לא פורסם . ה. לאור ההלכה הבלתי מעורערת בדבר חובתו האבסולוטית של אב לזון את ילדיו הקטינים, ללא תלות ביכולת האב, ואף כי מדובר בהליך של מזונות זמניים בו לא נכנס ביהמ"ש לעובי הקורה הנני מוצאת כי גובה המזונות הראוי הינו 1,100 ש"ח לחודש מיום 3/02 וזאת בהתחשב בהכנסות הבעל ויכולת השתכרותו מחד וצרכים סבירים הנדרשים לקטין מאידך. 7. מזונות אישה א. המבקשת מבקשת לקבל למזונותיה סך של 2,500 ש"ח לחודש . ב. לפי הוראות סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959 חייב אדם במזונות בן זוגו "לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו" . ג. על פי ההלכה ,בין יתר התחייבויותיו הכספיות של הבעל כלפי האישה, הנובעות מן הנישואין, החיוב העיקרי הוא חיוב במזונותיה . ד"ר בנציון שרשבסקי מציין בספרו "דיני משפחה , מהדורה רביעית מורחבת , בהוצאת ראובן מס בע"מ ירושלים ,1993" , כי בד"כ חייב הבעל לתת לאישה את מזונותיה לפי המינימום הדרוש לה בהתאם למנהגי המקום והחברה אשר שם הם חיים ... פרט לזה קיימים שני כללים יסודיים לגבי זכותה למזונות : האישה זכאית לאותה רמת מזונות שהבעל מרשה לעצמו . בכל אופן , היא זכאית לאותה רמת חיים לה הורגלה , הרי זו ההלכה הידועה: "עולה עמו ואינה יורדת" . (שם ,ע"מ 107) . ד. הלכה ידועה היא כי בעל ,הטוען שאישתו משתכרת ואינה זכאית למזונות , הוא שצריך להוכיח את הכנסות האישה ולהביא ראייה לקיומן ולהיקפן . (מ"א 3428/91 שבקוב נ' שבקוב , תקדין מחוזי 93 (1) 1101) . ה. יש לתת את הדעת לעניין רמת החיים שהונהגה בין בני הזוג שכן זה מכבר נפסק בביהמ"ש העליון בעניין פלונית נ' פלוני , ע"א 560/82 , פ"ד לח(3)743: "אין ספק , שאישה , המרוויחה כדי קיומה ברמה לה הסכינה בבית בעלה אינה זכאית למזונות" . מכאן אני נמצאת למדה כי אין בעובדת השתכרותה של האישה לבדה כדי לשלול מזונותיה אלא על המשיב להראות כי השתכרותה של המבקשת מגעת כדי סיפוק רמת החיים לה הורגלה בחיי בני הזוג המשותפים . ו. אין מחלוקת לעניין עובדת השתכרותה של האישה ובהתאם לממצאים בעניין הכנסות בני הזוג הנמצאים בפני השתכרותה של האישה גבוהה מהשתכרות הבעל . ז. המבקשת נוקבת בסכום עבור מזונותיה, אולם אינה מפרטת מרכיבי המזונות ו/או מידע אודות רמת החיים הנוהגת אשר על פיה מבקשת האישה לקבל מזונות בסכום זה. האישה מציינת כי הבעל הוא שנושא בכל הוצאות הבית . ח. אשר על כן, בנסיבות העניין אינני מוצאת מקום לחיוב הבעל בתשלום מזונותיה של האישה . 8. דמי טיפול א. ההלכה היא כי דמי הטיפול הם חלק ממזונותיו של קטין . חובתו של האב לזון את ילדיו כוללת גם דמי טיפול , המהווים חלק ממזונות הילדים . האם המשמורנית היא הזכאית לקבל את דמי הטיפול . דמי הטיפול הם גבוהים יותר , ככל שהקטין שבו יש לטפל הוא בגיל צעיר יותר . כן יש לציין כי דמי הטיפול בקטני קטנים יחולו רק על האב . ראה : בר"ע (ת"א) דרור נ' דרור , לא פורסם . ב. מאחר והקטין בו עסקינן במקרה דנן הינו בן כ- ½ 5 שנים יש מקום לחיובו של הבעל בלבד בדמי טיפול . ג. אומנם טוען הבעל כי הוא אשר מטפל בקטין, אולם מאידך טוענת האישה כי היא אשר דואגת לטיפול בקטין ולחילופין לשמרטף . ד. לעניין שיעור דמי הטיפול נפסק זה מכבר כי : "דמי טיפול משתנים בהתאם לגיל הילדים . אפשר לומר כי ככל שהילד צעיר יותר , כך הזמן הנדרש כדי לטפל בו רב יותר, ויכולת האם לצאת לעבודה מעטה יוצתר בגלל הצורך להתפנות לילד . אולם ככל שהילד גדל , הטיפול האינדיבידואלי והפרטני שבו מצטמצם, עד שבגיל מסויים ילדים מפתחים עצמאות מסויימת ועניין הטיפול בהם כמעט בטל בשישים, או על כל פנים לא חורג מאותה דאגה שחייבת אם לגלות כלפי ילדיה, גם ללא קבלת תשלום וללא צמצום משמעותי ביכולתה לעבוד ולהתפרנס ........ .....כפוף לשינויים מסוימים החלוקה המוצעת נראית לי עקרונית הגיונית, היינו הסך של 500 ש"ח ימשך עד גיל 8 .... החיוב יקטן לסך 250 ש"ח לחודש עד מלאת לילד 11 שנים, ולאחר מכן יפחת ל- 125 ש"ח לחודש עד מלאת לילד 13 שנים. " ראה : ע"מ (ת"א) 1018/99 צימרמן נ' צימרמן, לא פורסם . ה. מקובלת עלי פסיקת ביהמ"ש בפרשת צימרמן וסבורה אני כי חלוקה זו ראויה אף במקרה דנן אך יש לסייגה עד גיל 11. לפיכך לאור ההלכה בדבר חיובו של אב בדמי טיפול הנני קובעת את דמי הטיפול לאישה בסך 500 ש"ח לחודש עד הגיע הקטין לגיל 8 . מגיל 8 ועל גיל 11 יהיו דמי הטיפול בסך 250 ש"ח לחודש. דמי הטיפול ישולמו מחודש 8/02. 9. לסיכום א. אני מחייבת את המשיב לשלם למבקשת באמצעות אמו המבקשת מזונות זמניים בסך 1,100 ש"ח לחודש החל ב3/02-. הסכום צמוד למדד יוקר המחיה והבסיס הוא המדד שפורסם ביום 15.8.02. ההתאמה אחת לשלושה חודשים והראשונה ב1.11.02- (ללא הפרשים רטרואקטיביים). התשלום יעשה מידי חודש מראש עד ה10- לכל חודש. ב. קיצבת הילדים תשתלם לאם בנוסף על המזונות הנ"ל. ג. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הבית מיום 8/02. ד. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י חוק חינוך חובה ו/או חוק בריאות ממלכתי , אשר יוצאו בהסכמה בתיאום וכנגד קבלות. ה. המשיב ישלם למבקשת דמי טיפול בסך של 500 ש"ח לחודש, מחודש 8/02 ועד הגיע הקטין לגיל 8. וסכום של 250 ש"ח מגיל 8 ועד גיל 11. דמי הטיפול יהיו צמודים למדד וישולמו יחד עם דמי המזונות. ו. מזונות העבר, בקיזוז סכומים ששולמו, במידה ושולמו, ישולמו ב- 4 תשלומים שווים, במועד תשלום דמי המזונות השוטפים מחודש אוגוסט2002-. ז. מאחר והבעל נשא בלעדי בהוצאות הבית בסך של כ1,000- ש"ח ולאור החלטה זו חוייבה האישה להשתתף במחצית, קוזז חלקה של האישה בהוצאות הבית מדמי הטיפול המגיעים לה, באופן שהבעל יחוייב בדמי טיפול החל מ8/02- והאישה תשתתף בהוצאות הבית מיום 8/02. 10. אם לא יגישו הצדדים בקשה לחידוש הדיון במזונות, תוך 3 חודשים, ישולמו המזונות עד גיל 18 ו/או סיום בית ספר התיכון לפי המאוחר שביניהם. בתקופת השירות הצבאי הסדיר, ישלם האב 1/3 מסכום המזונות שנפסק. במידה ולא תוגש בקשה לשינוי, תינתן להחלטה זו תוקף של פסק דין כמזונות קבועים, ללא צורך בדיון נוסף. מזונות