להלן החלטה בנושא מינוי מנהל עזבון זמני: החלטה 1. בפני בקשה למינוי מנהל זמני לעזבון המנוח ז"ל (להלן: "המנוח"). 2. הבקשה הוגשה על ידי מי שנטענת להיות ידועתו בציבור של המנוח ויורשתו על פי דין. 3. א. בקשה קודמת למינוי מנהל עזבון זמני נדחתה על ידי סגן הנשיא כב' השופט שנהב בהחלטה מיום 3.4.01 (ת.ע. 153/01). ב. תקנה 2(ב) לתקנות הירושה תשנ"ח- 1998 (להלן: "תקנות הירושה") קובעת , כי על אף תקנה 2(א) לפיה בקשות לפי חוק הירושה תוגשנה ותנוהלנה לפי תקנות הירושה, יש מקום לתחולת חלק ג'1 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") על בקשות כאמור, במידה שאין בו סתירה לתקנות הירושה. ג. תקנה 258ב(ב) לתקנות סדר הדין (המצויה בחלק ג'1) קובעת, כי "הגדרות והוראות אחרות בתקנות אלה יחולו על תובענות בענייני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין". משכך, ובאין בתקנה 368 לתקנות סדר הדין משום סתירה לחלק ג'1 לתקנות סדר הדין, אין כל מניעה מלפני ביהמ"ש לעיין מחדש בצו זמני שניתן "אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו". ד. אם בעיון מחדש בצו שניתן אין מניעה, פשיטא שאין מניעה להיזקק מחדש לבקשה למתן צו זמני מקום ו'הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז' אי מתן הצו ולהעתר לו'. 4. מאחר ובקשה למינוי מנהל עזבון זמני בגדר סעד זמני היא איני רואה כל סיבה שלא להידרש לבקשה רק מחמת דחייתה בהליך זמני קודם ויש לדון בה לגופא. 5. א. אין בדעתי להכביר מלים בדבר זהותם של הצדדים לבקשה וקרבתם למנוח. שאלת היותה של המבקשת ידועה בציבור של המנוח תוכרע במסגרת התובענה לצו ירושה שהוגשה על ידה וחלילה לי להביע עמדה, כבר בשלב זה בו טרם נסתיימה אפילו חקירתה של המבקשת שנמשכת זה כבר ארבע ישיבות ,בדבר סיכוייה של התובענה כשמונחים בפני כ- 70 תצהירים של עדים זרים משני הצדדים. ב. ניהול התובענה יימשך חודשים רבים והשאלות שצריכות תשובה ,על מנת להכריע בבקשה הן שתיים: * * האם נכסי העזבון הם בכמות ובאיכות (מבחינת סוג) המצריכים והדורשים ניהולם עד להכרעה בתובענה. * * האם ננקטו על ידי מי מהצדדים היריבים ו/או ע"י צדדים שלישיים פעולות משמעותיות בנכסי העזבון שמצדיקים ניהולם ע"י מנהל עזבון. שתי שאלות אלה הן הדורשות תשובה טרם הכרעה שכן אין מחלוקת כי יריבות קשה שוררת בין הצדדים לתובענה. 6. א. על נכסי העזבון והיקפם ניתן ללמוד מדבריו של ב"כ המשיבה בישיבת יום 9.5.02 ומהמסמכים שהגיש ביום 26.5.02 על ההסברים שנתן בצידם. ב. מדובר בעזבון בהיקף רב הכולל מחצית מניות בארבע חברות שונות. המחצית האחרת של המניות היא בבעלות המשיבה. ג. מעיון בחומר שהונח בפני נחה דעתי כי העזבון בר ניהול הוא ואין בכוונתי רק לניהול שוטף ,אלא אף לניהול הדורש קבלת החלטות מהותיות באשר "לעתידו" אם ניתן להשתמש במינוח זה. 7. כך למשל: א. חברת י.את ר.יורם בעמ. חברה זו שותפה בחלקים בלתי מסוימים ביחד עם צד ג' בנכס ברחוב אלנבי 130 בתל אביב. החברה ניהלה, עוד בחייו של המנוח, משפט פינוי נגד דייר מוגן. משפט זה טרם נסתיים. והוא עדיין מתנהל. המנוח אשר הלך לעולמו אינו יכול ליטול חלק בקבלת החלטות בכל הנוגע לניהולו של המשפט ומי שעושה כן , כך יש להניח, היא המשיבה שהינה רק בעלת מחצית המניות בחברה זו. מעבר לכך לאחר פטירת המנוח בוצעו תשלומים וניתנו התחייבויות על ידי החברה (מעבר לתשלומים שוטפים) ור' לענין זה ס' 2(ד) להודעת ב"כ המשיבה מיום 26.5.02. ב. חברת משפחת מ. בע"מ - חברה זו שותפה בחלקים מסוימים יחד עם צדדי ג' בנכס ברח' הר סיני 2 תל אביב. נכס זה היה זקוק לשיפוץ בעלות של 240,000 ש"ח. חלקה של החברה בשיפוץ 120,000 ₪. לצורך כך ניטלה הלוואה על ידי החברה מבנק דיסקונט בע"מ. המנוח לא נטל חלק בקבלת החלטה זו. מי שהחליטה על כך היא המשיבה. בנוסף ניטלו אשראים על ידי החברה לשם הפרשות סוציאליות לעובדי החברה. ג. חברת ארז"ם השקעות בע"מ. לחברה זו השקעות בארבעה נכסי מקרקעין. החברה באמצעות המנוח ניהלה, טרם מות המנוח, מו"מ לרכישת בנין הנמצא בסמוך לאחד מארבעת הנכסים שבניהולה. המו"מ הבשיל לכלל חוזה רק לאחר מות המנוח והחברה חתמה חוזה לרכישת הבניין כנגד תשלום תמורה של 1.2 מליון דולר ארה"ב . אין מדובר כאן בפעולה 'קלאסית של ניהול שוטף של החברה' כלשון ב"כ המשיבה. לצורך רכישת הבניין נטלה החברה הלוואה שיתרתה לפרעון עומדת כיום על כשישה וחצי מליון ₪. הנכס הנרכש שעובד גם הוא לטובת הבנק בנוסף לשיעבוד ללא הגבלה בסכום שהיה מוטל על נכס החברה הסמוך לנכס שנרכש. מעבר לכך הוסדרו לאחר פטירת המנוח שומות מס הכנסה של החברה על דרך של נטילת אשראי מבנק מרכנתיל בע"מ . ד. חברת בית אילת בע"מ. חברה זו הינה הבעלים של בניין ברח' אילת 22 תל אביב. בצמוד לבניין האמור מצוי מגרש בבעלות עירית תל אביב. העיריה יזמה תב"ע, שאושרה עוד טרם מות המנוח לאיחוד המגרש עם הבניין שבבעלות החברה, המאפשרת ניצול זכויות בנייה עודפות בנכס. הטיפול בענין זה נעשה בזמנו על ידי המשיבה והמנוח. משהלך המנוח לעולמו המשיכה, כך להבנתי, המשיבה לטפל בענין זה. משאושרה התכנית ביום 24.4.02 עתרה החברה לבימ"ש השלום לפירוק השיתוף בחלקה המשותפת שנוצרה כתוצאה מהאיחוד תוך שהיא מציעה לעיריה לרכוש את חלקה. העיריה הסכימה. חלקה של העיריה נרכש על ידי החברה, והכל כמובן לאחר מות המנוח, בסך של 211,000 $. לשם מימון הרכישה והבנייה לכשתתאפשר התקשרה החברה בהסכם לווי עם בנק טפחות בע"מ. מדובר כמובן בפרויקט בנייה בהיקף כספי ניכר. נושא נוסף שטופל לאחר מות המנוח נטילת אשראי לתשלומי מס למס הכנסה בסך של כ- 100,000 ₪. 8. א. בתגובתו לבקשה מבהיר ב"כ המשיבה כי אין צורך ואין עילה למינוי מנהל עזבון זמני. הטעם לכך - אופי הניהול הנדרש: בסה"כ גביית דמי שכירות. וכך בלשונו: "המדובר בנכסי נדל"ן מניבים. הם מושכרים וכל דמי השכירות נכנסים לחשבונות מבוקרים על ידי שני רואי חשבון. האחד פנימי והאחד חיצוני. מדובר בגביית דמי שכירות המנוהלת באותו אופן מזה שנים ואין מה לנהל כאן. (הדגשה שלי ש.ש.)". בהמשך "מה יעשה מנהל העזבון. הוא רק יחזיק במניות של חברות, אשר מתנהלות ממילא על ידי המשיבה והנהלה מקצועית מזה שנים רבות?" ולאחרי דברים אלה "לא נעשית שום דיספוזיציה בנכסים וגם המבקשת אינה מציינת, ובצדק ,כל חשש לביצוע דיספוזיציה כלשהי בנכס כלשהו. הדבר ברור שכן משפחת מ. רק רוכשת נכסים אך אינה מוכרת וזוהי מדיניותה במשך דורות". על דברים ברוח זו חוזרים ב"כ המשיבה והמשיבה עצמה גם בישיבת יום 9.5.02 כשהמשיבה מגדילה עשות ובתשובה לשאלת בית המשפט לגבי משכנתא או הלוואה של חברת בית אילת בע"מ, שנלקחה אחרי פטירת המנוח שלו 50% מהמניות היא מכוונת להלוואה של 100,000 ₪ בלבד מבלי שתציין את העובדות שפורטו בס' 7(ד) להחלטתי לעיל. כל העובדות לעיל נחשפו רק לאחר שהוריתי למשיבה בהחלטתי מיום 9.1.02 להמציא לתיק בית המשפט את כל המסמכים הנוגעים להלוואות ו/או השעבודים ו/או פעולות כספיות של קבלת כספים מבנקים שנעשו על ידי החברות של המנוח מאז פטירתו. 9. א. עם כל הכבוד וההערכה - אין מה לנהל? רק בגביית דמי שכירות עסקינן? הכיצד? החברות (שמחצית המניות בהן שייכות למנוח והן חלק מעזבונו) מנהלות הליכים משפטיים, חותמות על חוזים במאות אלפי דולרים ,משעבדות נכסים, נוטלות הלוואות ואשראים ומתחייבות לפרויקט בנייה רחב מימדים שלביצועו בוצעה התקשרות ללווי בנקאי - וכל זה אין מה לנהל? הכיצד ניתן לטעון לפעולות רגילות של ניהול שוטף ורגיל של עסק? ב. אין ספק שלאחר פטירת המנוח ננקטו פעולות שונות ורבות על ידי המשיבה, פעולות משמעותיות מבחינת העזבון ואין זה רלבנטי אם לטובת העזבון הן או לרעתו. 10. א. משכך - אין ספק שמדובר בעזבון בהיקף רחב המצריך ניהול וטיפול מיוחד. המשיבה כבעלת מחצית המניות בחברות הנ"ל הפכה את עצמה למנהלת בלעדית שלהן תוך שהיא מקבלת את ההחלטות הן הנוגעות לניהול השוטף שלהן כחלק מנכסי העזבון והן על היקף פעילותן של חברות אלה. ב. זאת ועוד בעזבון המנוח גם נכסים פרטיים הרשומים על שמו בשלמות -חמישה נכסי דלא ניידי. נכסים אלה מושכרים ולדברי ב"כ המשיבה דמי השכירות שימשו לפרעון חובות של המנוח (עמ' 54 לפרוט' ש' 4-7). גם אם דמי השכירות הללו מוכנסים לחשבון נפרד שאינו החשבון של החברות מי שם את המשיבה כ'בעלת בית' לגבות את הכספים הפרטיים הללו השייכים לעזבון המנוח ואף להחליט על שימוש בהם לתשלום חובות, כאשר לדברי ב"כ המשיבה המנוח חייב אף כספים לאותה חברת י.את.ר.יורם בה יש למשיבה מניות. "בחברה זו" כך אומר ב"כ המשיבה "רובי חייב הרבה כסף" (עמ' 54 ש' 7-8). 11. עם כל הכבוד וההערכה הנתונים שפורטו לעיל לא היו לנגד עיניו של סגן הנשיא עת נתן את החלטתו ור' ס' 16 - 17 להחלטתו. המבקשת פוטרה מעבודתה בחברה (ולא חשובה הסיבה לפיטורין) והפעילות בחברות המהוות חלק מעזבונו של המנוח הינה פעולות שיש בה כדי להשפיע על ערכן ואין מדובר בצבירת דמי שכירות בלבד. 12. לאור ניתוח המימצאים שהונחו בפני והמסקנות אליהן הגעתי איני רואה צורך להכנס לשאלה אם ניתן למנות מנהל עזבון לחלק מן העזבון. נחה דעתי כי יש צורך למנות מנהל עזבון זמני לכל נכסי העזבון וללא כל אבחנה בין נכסים פרטיים לנכסים עסקיים. 13. א. יחד עם זאת ולמעלה מן הדרוש סבור אני כי בין לא למנות מנהל עזבון בכלל בשל כך שרק חלק מהעזבון הוא בר ניהול לבין למנות מנהל עזבון לכל העזבון הרי שיש לבחור באופצית המינוי. בחירה זו נלמדת ממבחן התוצאה בפרשת ישיבת פורת יוסף נ' חכמי (בר"ע 206/70 כה(1), 57) שם בחר ביהמ"ש בסופו של דבר למנות מנהל עזבון לכלל העזבון. ב. אוסיף ואומר כי יש מקום לשקול צמצומה של הילכת ישיבת פורת יוסף למינוי מנהל עזבון קבוע וזאת בשל מהות תפקידיו - תשלום חובות וחלוקת העזבון. כל זמן שמדובר בכינוס נכסי העזבון ושמירתם אינני רואה מניעה למינוי מנהל עזבון לחלק מנכסי העזבון. הטעם לאבחנה זו הינו מעשי. כינוס נכסי עזבון ושמירתם יכול להתבצע לגבי חלק מנכסי העזבון הדורשים זאת. כשמדובר בתשלום חובות ובחלוקה יש טעם אכן לשאלות אותן שואל ביהמ"ש בפרשת ישיבת פורת יוסף בעמ' 59 לפסק דינו, מול האות - ד'. סוף דבר 14. א. הבקשה מתקבלת במובן זה שאני רואה צורך למנות מנהל עזבון זמני לעזבון המנוח ז"ל. ב. אין מקום למינויו של עו"ד בן דרור כמנהל עזבון בלעדי. אין מניעה לעניות דעתי למנותו יחד עם מנהל עזבון נוסף מטעמה של המשיבה ומוצע כי יהא זה עו"ד ויינרוט. ג. ב"כ הצדדים יודיעו לי עמדתם לאמור בס' 2 בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטתי זו. ד. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪ + מע"מ צמודים ונושאים ריבית מהיום ועד התשלום בפועל.ירושהמנהל עיזבוןעיזבון