משמעותה של דוקטרינת ה"פורום לא נאות" (Forum Non Conveniens) היא כי בית משפט אחר ראוי יותר לברר את התובענה מאשר בית המשפט אליו הוגשה התובענה. העובדה שאותה העילה היא גם בסמכותו של בית-משפט אחר בחוץ-לארץ, אין בה, כשהיא לעצמה, כדי להרתיע את בית-המשפט הישראלי מלהשתמש בסמכות השיפוט שלו, אף אם עלול הדבר להביא לידי כפילות הדיון. ישנם מקרים אחרים, בהם יפסיק בית-המשפט המקומי את הדיון בתביעה שהוגשה לפניו בקשר לעילה שנוצרה בחוץ-לארץ, כאשר מתברר לו שדיון מקביל באותה עילה מתנהל בפני בית-משפט נוכרי או אף שאפשר היה לנהל הדיון ביתר נוחיות בפני בית משפט נוכרי. אך לא על נקלה ינהג בית-המשפט הישראלי כך, כי בדרך כלל אין זה רצוי לחסום בפני בעל-דין את הגישה אל בית-משפט מקומי מוסמך. העקרונות שעל פיהם רואה בית-המשפט חובה לעצמו לנקוט אמצעי קיצוני כזה: ## (1)## מאזן הנוחיות אינו נימוק מספיק. ## (2)## כדי להצדיק הפסקת התביעה יש למלא אחרי שני תנאים, אחד חיובי ואחד שלילי: ## (א)## על הנתבע לשכנע את בית-המשפט שהמשכת התביעה היתה גורמת לו עוול, בהיותה מציקה או מטרידה אותו או בהיותה באופן אחר שימוש לרעה בהליכי בית-המשפט; ## (ב) ## ההפסקה אינה גורמת עוול לתובע. לגבי שני התנאים חובת ההוכחה היא על הנתבע. עקרונית, משהוענקה סמכות בינלאומית לבית המשפט, חובה עליו לעשות שימוש בסמכות זו. דוקטרינת הפורום הלא נאות היא החריג לכלל זה. רק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן יהיה שלא לעשות שימוש בסמכות שהוענקה לבית המשפט. השאלה אם להימנע מלדון בעניין מסוים היא שאלה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט שאליו הוגשה התביעה. על הטוען כי הפורום אינו נאות, להוכיח כי מירב הזיקות במקרה מושא הדיון מצביעות לעבר פורום אחר, שהוא המתאים יותר לדיון. המבחן המכריע בענין זה הוא: האם הפורום המקומי הוא "פורום טבעי" (Natural Forum) או שמא קיים פורום טבעי זר בעל סמכות. כאמור, נטל השכנוע בענין זה רובץ לפתחו של הטוען לפורום לא נאות. בקביעת "טבעיות" הפורום יש להתחשב בכלל הנסיבות ובמכלול הזיקות, תוך התחשבות באינטרסים של כל בעלי הדין ובציפיותיהם הסבירות. "הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום שאליו מצביעות מרב הזיקות הרלוונטיות ואשר לו הקשר "האמיתי והמהותי" למקרה נושא הדיון. לצורך בחינת הזיקות הרלוואנטיות יתחשב בית המשפט לא רק בשיקולים של נוחות הצדדים והוצאות הדיון, אלא גם בדין השולט על המקרה, במקום מגורי הצדדים או במקום שבו הם מנהלים את עסקיהם. על מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהקשר למבחן מרב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. אם הנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט כי אין הוא הפורום הנאות, אולם, ניתן גם להביא בחשבון כי המציאות המודרנית מחייבת אותנו שלא לייחס למבחן של מרב הזיקות, כמו לסוגיה של הפורום הבלתי נאות כולה, אותו משקל שייחסנו לו בעבר בהתחשב ברציונל נוסף רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים. כמו כן, יש להתחשב גם בציפייה הסבירה של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות. ## להלן החלטה בנושא פורום לא נאות:## החלטה בפני תביעה (שהוכתרה בכותרת "המרצת פתיחה") ליתן פסק דין הצהרתי כדלקמן:- כי הסך של 65,443.96 דולר ארה"ב (להלן "כספי הנאמנות") אשר התקבל מפדיון אג"ח המשיב 8, בהם החזיק המשיב 1, הינם רכושם הבלעדי של המבקשים. כי פעולת המשיב 1, כנאמן, בטלה ועל המשיב 2 להשיב את כספי הנאמנות בצירוף ריבית דולרית בשעור 11% שנתי, לה זכאים המבקשים החל ממועד פרעון האג"ח ביום 22/9/97 ועד לתשלומים בפועל. כי המבקשים רשאים להורות למשיב 7 לנהוג בכספי הנאמנות כמנהג בעלים. כי כספי הנאמנות אינם חלק מהמשיב 2. השאלה המקדמית שעמדה לדיון בקדם המשפט היא האם בית משפט זה מהווה פורום בלתי נאות (Forum Non Conveniens) לדיון בתביעה, ואזי הפורום הנאות הוא בארצות הברית, מקום מושבם של משיבים 3 עד 5. ## טענות המשיבים:## א. המנוח עשה את הפעולות בארה"ב במוסד בנקאי שבארה"ב. היות והמשיב 7 (הבנק) מצוי בחו"ל לא ניתן יהיה לקבל ממנו מידע ועדות. הצגת ראיות תהיה בעייתית, דבר העלול לפגוע במשיבים. ב. הגברת וקסלר אסנת, שהיא אלמנתו של המנוח, מנהלת הליכים מקבילים בבימ"ש בארה"ב כנגד המשיבים, בתביעה לכספים מעזבונו של המנוח. מן הראוי לאחד את הדיון ולהמשיך בהתדיינות בארה"ב. ג. עפ"י ההלכה הנוהגת בישראל (ע"א 434/79), בימ"ש בישראל מוסמך לדון גם בעילה שנוצרה בחו"ל רק אם התובע יכול לבסס סמכותו של בימ"ש בהתאם לתקנה 3 לתקסד"א. אין המשיבים נכנסים לגדר החלופות בתקנה. ד. עילות התביעה מתייחסות למעשים שבוצעו בארה"ב. המשיבים טוענים כי החוק הזר בארה"ב שונה במהותו מהדין הישראלי ולכן יש להוכיחו כעובדה. לא צורף תצהיר תומך לעניין הדין הזר החל. ה. המשיבים טוענים כי המונח "אפוטרופוס", כפי שהוגדר המנוח בתביעה, אינו מדויק. לדין הזר ולדיני הבנקאות בארה"ב יש הגדרה שונה. ## טענות המבקשים:## כל הפעולות וההוראות של המנוח נעשו מהארץ וזהו גם מקום מושבו משנת 1975. רכישת האג"ח בוצעה במשרדי חברת "אמפל" בסניפה בת"א, המקור הכספי לרכישת האג"ח הוא בחשבון שנוהל בארץ, פניית המנוח לפדיון האג"ח והעברת התקבולים נעשתה מהארץ. כל התכתובת נוהלה מהארץ גם כן. השאלות העולות בהליך זה אינן נוגעות כלל להליך אותו מנהלת הגברת וקסלר אסנת, ההליך המנוהל בארה"ב נוגע לזכותה לקבלת דמי מזונות מכח היותה אלמנה ואזרחית ארה"ב (עפ"י דיני ג'ורג'יה). הסעדים המבוקשים הם הצהרתיים בלבד ולא מתייחסים לחלק מסוים של עזבון המנוח. הבקשה היא להצהרה כי הסכומים בהם נהג המנוח שלא כדין, בצירוף הריבית הדולרית, אינם חלק מהעזבון. ## המצב המשפטי:## משמעותה של דוקטרינת ה"פורום לא נאות" (Forum Non Conveniens) היא כי בית משפט אחר ראוי יותר לברר את התובענה מאשר בית המשפט אליו הוגשה התובענה (לעניין הדוקטרינה והתפתחותה ראה מאמרו של פרופ' סטיבן גולדשטיין "סמכות בינ"ל מבוססת על תפיסת הנתבע - הלכה למעשה כיום", משפטים י', 409). עיקרו של עקרון זה קיבל ביטוי בדברי כב' השופט לנדוי באומרו (בהמר' 280/57 חכמוב נ' שמידט ואח', פ"ד יב 59, עמ' 64): "העובדה שאותה העילה היא גם בסמכותו של בית-משפט אחר בחוץ-לארץ, אין בה, כשהיא לעצמה, כדי להרתיע את בית-המשפט הישראלי מלהשתמש בסמכות השיפוט שלו, אף אם עלול הדבר להביא לידי כפילות הדיון... ישנם מקרים אחרים, בהם יפסיק בית-המשפט המקומי את הדיון בתביעה שהוגשה לפניו בקשר לעילה שנוצרה בחוץ-לארץ, כאשר מתברר לו שדיון מקביל באותה עילה מתנהל בפני בית-משפט נוכרי או אף שאפשר היה לנהל הדיון ביתר נוחיות בפני בית משפט נוכרי. אך לא על נקלה ינהג בית-המשפט הישראלי כך, כי בדרך כלל אין זה רצוי לחסום בפני בעל-דין את הגישה אל בית-משפט מקומי מוסמך. העקרונות שעל פיהם רואה בית-המשפט חובה לעצמו לנקוט אמצעי קיצוני כזה... (1) מאזן הנוחיות אינו נימוק מספיק... (2) כדי להצדיק הפסקת התביעה יש למלא אחרי שני תנאים, אחד חיובי ואחד שלילי: (א) על הנתבע לשכנע את בית-המשפט שהמשכת התביעה היתה גורמת לו עוול, בהיותה מציקה או מטרידה אותו או בהיותה באופן אחר שימוש לרעה בהליכי בית-המשפט; (ב) ההפסקה אינה גורמת עוול לתובע. לגבי שני התנאים חובת ההוכחה היא על הנתבע". עקרונית, משהוענקה סמכות בינלאומית לבית המשפט, חובה עליו לעשות שימוש בסמכות זו. דוקטרינת הפורום הלא נאות היא החריג לכלל זה. רק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן יהיה שלא לעשות שימוש בסמכות שהוענקה לבית המשפט. השאלה אם להימנע מלדון בעניין מסוים היא שאלה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט שאליו הוגשה התביעה. על הטוען כי הפורום אינו נאות, להוכיח כי מירב הזיקות במקרה מושא הדיון מצביעות לעבר פורום אחר, שהוא המתאים יותר לדיון (לענין זה ראה ע"א 5118/92 חברת אלטריפי נ' סלאיימה ואח', פ"ד נ (5) 407, 412 וע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטוסי פ"ד לט (1) 365, עמ' 385). המבחן המכריע בענין זה הוא: האם הפורום המקומי הוא "פורום טבעי" (Natural Forum) או שמא קיים פורום טבעי זר בעל סמכות. כאמור, נטל השכנוע בענין זה רובץ לפתחו של הטוען לפורום לא נאות (ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטוסי פ"ד לט (1) 365, עמ' 384). דעת הרוב בפרשה זו היתה כי יש ליישם דוקטרינה זו בצמצום (ראה דברי כב' הנשיא ברק בעמ' 386). בקביעת "טבעיות" הפורום יש להתחשב בכלל הנסיבות ובמכלול הזיקות, תוך התחשבות באינטרסים של כל בעלי הדין ובציפיותיהם הסבירות. "הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום שאליו מצביעות מרב הזיקות הרלוונטיות ואשר לו הקשר "האמיתי והמהותי" למקרה נושא הדיון. לצורך בחינת הזיקות הרלוואנטיות יתחשב בית המשפט לא רק בשיקולים של נוחות הצדדים והוצאות הדיון, אלא גם בדין השולט על המקרה, במקום מגורי הצדדים או במקום שבו הם מנהלים את עסקיהם. על מנת לעכב את ההליכים, על בית המשפט להשתכנע, בהקשר למבחן מרב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון. אם הנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה, הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון". (ראה דברי כב' הנשיא דאז שמגר בע"א 2705/91 אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד מח (1), 544, עמ' 569). "רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט כי אין הוא הפורום הנאות" (כב' השופט אור ברע"א 2705/97 הגבס א' סיני נ' The Lockformer Co., פ"ד נב (1) 109, עמ' 114- להלן עניין הגבס). אולם, ניתן גם להביא בחשבון כי המציאות המודרנית מחייבת אותנו שלא לייחס למבחן של מרב הזיקות, כמו לסוגיה של הפורום הבלתי נאות כולה, אותו משקל שייחסנו לו בעבר בהתחשב ברציונל נוסף "רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים. בעבר, קשיים שנגרמו לנתבעים, אשר נדרשו להתדיין בפני פורום זר, היו רבים ואמיתיים. אלה נבעו הן מקשיי הקומוניקציה והן מעלותם הרבה. בימינו, בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט, איבדו קשיים אלה חלק ניכר מעוצמתם. העולם כולו הולך והופך ל"כפר אחד גדול", שבו למרחקים שבין מקום אחד למשנהו אין עוד אותה משמעות מכבידה כבעבר. לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן" (כב' השופט אור בפרשת הגבס הנ"ל, בעמ' 114 ורע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב (1) 817, עמ' 821). כמו כן, יש להתחשב גם בציפייה הסבירה של הצדדים לגבי מקום ההתדיינות, (ראה פרשת הגבס ופרשת מסיקה הנ"ל). ## העובדות:## א. כספי הנאמנות מופקדים בבנק בסוואנה - ג'ורג'יה. ב. חברת "אמפל" הנפיקה שתי אג"ח שנרשמו ע"ש המבקשים, לטענת המבקשים אג"ח הונפקו בארץ באמצעות נציגות החברה בארץ. ג. בסמוך למועד פרעון האג"ח, המנוח פנה לחברת "אמפל" בבקשה שהסכום (65,443.96 $) יועבר לחשבון העו"ש שלו בבנק בג'ורג'יה. ד. המנוח הורה לבנק לרכוש פקדונות קצובי מועד בסך 45,000 $ על שמו וב- 20,000 $ לרכוש פקדון קצוב מועד שירשם על שם אריאלה שפירא (משיבה 6). ה. העברת התקבול בסך 64,443$ נעשתה באמצעות שתי המחאות אשר נרשמו ע"ש המנוח כ"אפוטרופוס" של המבקשים. ו. הצוואה קוימה בארץ והעזבון מצוי בישראל. ז. אמנם, שלושה יורשים מתגוררים בחו"ל, אך שני המבקשים ויורשת נוספת עפ"י הצוואה מתגוררים בארץ. ## הכרעה:## א. הכל מודים כי בית משפט זה קנה סמכות לדון בתובענה זו. המבקשים הגישו את התובענה לבית משפט זה. ב"כ המשיבים הודיע בבית המשפט (בעמ' 7 לפרוטוקול מיום 6/5/02) שהוא חוזר בו מן הטענה בדבר חוסר סמכות של בית משפט זה, לאור העובדה שהמשיבה 6 היא תושבת ישראל. ב. נותרה, איפוא, השאלה האם בית משפט זה איננו הפורום הנאות לדון בתובענה ובית המשפט בג'ורג'יה שבארצות הברית הוא הפורום הנאות, כפי שטוענים המשיבים. ג. סבורני שבית משפט זה הוא אכן הפורום הנאות וטעמי עמי: (א) בית משפט זה קנה סמכות לדון בתובענה. (ב) מירב הזיקות, כמפורט לעיל, מצביעות על בית משפט זה כפורום הנאות. (ג) הטענה היחידה אותה העלה ב"כ המשיבות היא שהמונח "אפוטרופוס" בו נקטה התובענה איננו מתאים למונח בו השתמש המנוח בהוראת העברת הכסף דהיינו: "Guardian For" (נספחים ז' ח' לתובענה) ובכוונתו להביא לכך ראיות. הטענה אינה נראית לי. אם בכלל יהיה צורך לעסוק בשאלה זו, ניתן לקבל חוות דעת משפטית בענין על אודות הדין הזר ואין הכרח לזמן עדים מן הבנק בארה"ב. (ד) השאלה הדומיננטית שבמחלוקת, ואולי היחידה, היא האם אגרות החוב שנקנו על ידי המנוח, נקנו עבור המבקשים תוך כוונה שהן תהינה שייכות למבקשים, אם לאו. כל הראיות, אם לא רובן המכריע, מצויות בארץ. (ה) ברע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס (פ"ד נב (1), 817) חזר ואומץ העקרון: ש"יש להביא בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות כדי לקבוע על יסודן מהי המדינה שראוי לקיים בה את ההליך המשפטי, כשנקודת המוצא היא שהעניין צריך להתברר בפני בית השפט המוסמך שאליו הוגשה התובענה. רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי לפורום הזר (הדגשה שלי ג"ג)... יחליט בית המשפט כי אין הוא הפורום הנאות". (ו) בעניין דנן, אפילו היו כפות המאזניים מאוזנות ראוי היה להעדיף את בית משפט זה, כפורום הנאות, שהוא בית המשפט המוסמך שאליו הוגשה התובענה. קל וחומר, כאשר לאור הנתונים דלעיל כפות המאזניים נוטות בבירור לכוונו של בית משפט זה. (ז) בבחינת יהודה ועוד לקרא; יש בדברי כב' השופט אור בפרשת הגבס (המצוטטים לעיל), כדי לאשש הכרעה זו. הפורום הנאותמשפט בינלאומיפורום לא נאות