איך משנים גיל במשרד הפנים ? כיצד מגישים בקשה לשינוי גיל ? מהו נטל ההוכחה בבקשת שינוי גיל בתעודת זהות ? ##(1) שינוי גיל בישראל - הקדמה:## שנת הקמת המדינה ובשנים שלאחריה, כתוצאה מכמות העולים העצומה שהייתה באותה העת, ומהחופזה לעלות לישראל, נגרמו בעיות רבות ברישומם של העולים, ותאריכי לידתם המלאים והמדויקים במרשם האוכלוסין. דבר זה נבע כתוצאה מכך שחלקם של העולים כלל לא נשאו עימו מסמכים המעידים על גילם, וזאת בשל המהירות שבה עזבו את מדינות מוצאם, העוינות בחלקן. כמו כן, חלק מהעולים היו ממדינות נחשלות אשר רישום התושבים בהן היה קלוקל או כלל לא קיים. מושכלת יסוד היא, כי גילו של אדם זו עובדה מהותית, אשר ממנה נגזרות חובות וזכויות שונות, ובין היתר, מועד הגיוס לצבא, מועד האפשרות לקבל רישיון נהיגה, תעודת זהות וכדו', וכן המועד בו יהיה זכאי אדם לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי או מקרנות הפנסיה. המחוקק הישראלי, שהיה ער לחשיבות גילו של האדם, חוקק בשנת 1963 את חוק קביעת גיל, תשכ”ד – 1963. החוק נועד לסייע לכל אותם אזרחי המדינה אשר תאריך לידתם שגוי או לוקה בחסר, וזאת באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקביעת הגיל. ##(2) איך מגישים בקשה לשינוי גיל ?## נטל ההוכחה לשינוי גיל מוטל על המבקש, הנדרש להוכיח ##שני## יסודות במצטבר: ##(א)## הגיל הרשום במשרד הפנים אינו נכון. ##(ב) ## מהו הגיל הנכון. פסק הדין המנחה בסוגייה, ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש פ"ד יד 2177, 2178). עפ"י הפסיקה נטל ההוכחה של 2 היסודות הנ"ל מוטל על המבקש לתקן את גילו וכשמידת ההוכחה הנדרשת לגבי יסודות אלו, היא זו הנדרשת במשפטים אזרחיים. זאת ועוד כאשר למבקש אינטרס כספי כלשהוא בשינוי גילו, ואינטרס זה הוא שעומד ביסוד בקשתו, נטל ההוכחה המוטל עליו, הינו נטל מוגבר. ##(3) שינוי גיל - מה אומר החוק ?## סעיף 5 לחוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 קובע, כי הגיל שנקבע בפסק דין יהא גילו של אדם לכל דבר ועניין. קביעת הגיל היא קביעת מעמדו של המבקש לכל דבר ועניין. זוהי קביעה כלפי כולי עלמא (ראו ע"א 436/59 נפתלי נחום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יד, 153; ע"א 155/60 ס. דהרי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד י"ד, 2148). בבל 516/05 רחל מולאיוף - המוסד לביטוח לאומי,, עמד בית הדין לעבודה בהרחבה על הרקע ההיסטורי לצורך הנפוץ בישראל לשינוי גיל, ועל מהותו של פסק הדין הקובע את גילו של האדם. לבסוף, קבע בית הדין בדעת רוב, מפי השופט (בדימוס) שמואל צור, כי שינוי בגילו של אדם חל מכאן ולהבא ולא למפרע, בהאי לישנא: "אין חולק כי, משעה שבית משפט משנה את גילו של אדם, קביעה זו מחייבת לכל דבר ועניין מעת הפסיקה ואילך. עם זאת, יכולה להתעורר שאלה האם לפסיקת בית המשפט יש תוקף למפרע, היינו – לתקופה שקדמה לפסיקה. במלים אחרות – האם שינוי גילו של אדם יכול לחול באופן רטרואקטיבי ולשנות זכויות המתייחסות לתקופה שחלפה. כפי שנראה, דבר זה אינו אפשרי ונוגד את תקנת הציבור. גיל הוא נתון מוחלט וחד משמעי. לא יתכן שבזמן נתון יהיו לאדם שני פרטי גיל, כשם שלא יתכן שבזמן נתון יהיו לאדם שני פרטי זיהוי הסותרים זה את זה, למשל – היותו של אדם רווק וגם נשוי בעת ובעונה אחת. בהתאם לעקרון זה, אדם יכול להיות בגיל מסויים בתקופת זמן נתונה, עד שגילו משתנה לפי החוק. משעה שגילו השתנה – הרי השינוי תופס מכאן ולהבא ולא למפרע. שינוי גיל למפרע משמעו שבתקופת זמן נתונה (בעבר) היו לאדם שני פרטי גיל – דבר שאין הדעת סובלתו.... הגע בנפשך: פלוני מגיע לגיל 65 ופורש לפנסיה. פלוני פונה לבית המשפט בבקשה לקבוע כי, במועד הפרישה, הוא היה בן 70. בית משפט נעתר לבקשתו. האם יעלה על הדעת שעל יסוד פסיקת בית המשפט יהיה זכאי פלוני לפנסיה למפרע, לתקופה של 5 שנים? זה אבסורד, על פניו. כך, אלמוני שינה את גילו ונפסק שהוא צעיר מן הגיל שהיה רשום לגביו ערב הפסיקה בשלוש שנים. האם משמעות הדבר שאלמוני חגג את בר המיצווה שלו כשהיה בן 10 שנים או שהוא התגייס לצבא בגיל 15? כמובן שלא. שינוי גיל הוא דבר שמעצם טיבו וטיבעו חל ממועד השינוי ואילך ואין הוא חל למפרע. כך, לכל אדם יש גיל רשום אחד ומשעה שחל בו שינוי כחוק, תופס השינוי מכאן ולהבא ולא למפרע. החלת תוקפו של שינוי גיל למפרע משמעה שבתקופת זמן שחלפה היו לאדם שני פרטי גיל – גם זה שהיה בתוקף עד השינוי וגם זה שבתוקף לאחר השינוי ודבר זה – מעצם טיבו – אינו אפשרי ונוגד את תקנת הציבור." ##(4) זכויות הנובעות משינוי גיל רטרואקטיבי:## בעניין ממן (דב"ע נג/26-0 ממן - המוסד לביטוח לאומי; סעיף 12 לפסק הדין) בהתייחס ל"תיקון גיל" פסק בית הדין לעבודה, כי "אם התיקון 'יצר' את הגיל ולא 'הצהיר' עליו, כי אז נשמטת מיניה וביה זכאות המערערים לקצבה לתקופה עובר לפסק הדין המתקן, שבה טרם "נוצר" הגיל המזכה". ובפרשת מולאיוף (עניין מולאיוף, פסק דינו של השופט צור) נקבע בדעת הרוב, כי שינוי גילו של אדם לא יחול באופן רטרואקטיבי ואין בו כדי לשנות זכויות המתייחסות לתקופה שחלפה. תחולה שכזו אינה אפשרית ואף נוגדת את תקנת הציבור. בדומה, לא יחול למפרע שינוי שמו של אדם שהוא "פרט הנוגע לזהותו ולרישומו". כפי שנקבע בסעיף 17(א) לחוק השמות תשט"ז-1956 שכותרתו "תעודה ותחילת תוקף" ולפיו: "בחירת שם ושינוי שם שניתנה עליהם הודעה ולא נפסלו, יתן השר, תוך חודש מקבלת ההודעה, תעודה המעידה עליהם ותוקפם מתאריך ההודעה". 10. הנה כי כן, על בסיס הכרה קונסטיטוטיבית בדיעבד בתושבות קבע, מורה סעיף 405 לחוק הביטוח הלאומי, על תחולתן הפרוספקטיבית של זכויות המבוטח לגמלה ממועד המצאת המסמכים למשרד הפנים להוכחת זכותו של המבוטח לרשיון ישיבת קבע." באותו עניין הסביר בית הדין לעבודה כי הקביעה בדבר תחולה פרוספקטיבית של הזכאות לגמלה מתיישבת עם המגמה הקיימת בדין לפיה, תשלום גמלאות מכוח חוק הביטוח הלאומי, נועד למימון הצרכים השוטפים והמידיים של הנזקקים לגמלאות, ולייחוד המשאבים המוגבלים העומדים לרשות המוסד לביטוח לאומי. השופט פליטמן הוסיף מדוע לדעתו אין זה סביר לקבוע כי מועד מתן פסק הדין של בית המשפט למשפחה הוא המועד המוליד את עילת התביעה לקצבת זיקנה, ובלשונו: "משמעותה הבלתי מסתברת הינה, כי בידי המערערת האפשרות להחליט מתי תפנה לבית המשפט לענייני משפחה לשינוי גיל, וכל עוד היא תגיש תביעתה למוסד לבטוח לאומי לתשלום קצבת זיקנה, תוך שנה מיום מתן פסק הדין – ותמיד תשולם לה קצבת זקנה רטרואקטיבית ממועד הגעתה לגיל המזכה על פי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה את גילה. האבסורד שבאותה גישה בולט על פניו, ביחוד אם נשווה את המערערת למבוטחת אחרת שגילה כגיל המערערת, אשר הגישה תביעתה למוסד במועד בו הגישה המערערת את תביעתה למוסד ומבלי שקדם לכך הליך של מתן פסק הדין לשינוי גיל. אותה מבוטחת להבדיל מהמערערת, תהיה זכאית לקצבת זיקנה אך ורק ל- 4 שנים קודם למועד הגשת תביעתה על פי נוסחו של סעיף 296 לחוק באותו המועד; ואילו המערערת, חרף כל העדר שינוי רלבנטי ביניהן לעניין הזכאות הרטרואקטיבית, תהיה זכאית לתשלום קצבה זיקנה רטרואקטיבית ממועד ההגעה לגיל המזכה ואפילו מעבר לתקופת ההתיישנות בת 7 השנים." עיקרון זה של תחולה פרוספקטיבית של הזכאות לגמלה מצינו גם בסוגיית התושבות, כפי שפורט בפסק דינה של הנשיאה (בדימוס) נילי ארד בעניין אחלאם (עב"ל 515/05 דאר סאלם אחלאם - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום, 17.01.2008), בזו הלשון: "תחולתה הפרוספקטיבית של הזכות לגמלה, כפי שנקבעה בסעיף 405 לחוק, הולמת את הוראות הדין המכיר בתוקפן הפרוספקטיבי של זכויות שהוכרו בדיעבד, כדי "למנוע מצב של זהות כפולה של אדם בזמן נתון" עבל 516/05 רחל מולאיוף - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.1.07. ##(5) שינוי גיל לעניין קצבת זקנה:## הקביעה ששינוי הגיל יחול רק מעת פסק הדין לשינוי הגיל ולא למפרע, וכי השינוי בגיל יכול לתפוס מכאן ולהבא, חלה גם בנושא זכאות לקצבה לפי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], תשמ"ה-1985 (ראו ו"ע (שלום ת"א) 847-09 יוסף מאיר נ' הממונה על הגמלאות שירות הקבע בצה"ל, מיום 23.11.2010). נמצאנו למדים כי ההלכה העומדת בעינה היא כי תוקפו של תיקון גיל הוא כזה הצופה פני עתיד, וחל ממועד התיקון ולא למפרע. כלומר, לא קמה זכאות רטרואקטיבית לתקופה שקדמה לתיקון הגיל. (וראו פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית דין זה (עב"ל 56852-02-15 משה ברוס – המוסד לביטוח לאומי, מיום 26.5.16) ממנו עולה כי ההלכה שנקבעה בעניין מולאיוף היא שעומדת בתוקפה). ביום 15.9.2011 בהתבסס על פסק הדין בעניין מולאיוף פרסם היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי הנחיות לפיהם: "מששונה גילו של אדם וקודם לשינוי הגיל שולמה בעדו גמלה או זכה לפטור מדמי ביטוח שלה אינו זכאי עוד לפי גילו המתוקן- יש להפסיק הזכאות אך אין לחייבו בגין התקופה שקדמה לשינוי הגיל, משום שבתקופה זו היה גילו הקודם בתוקף". משמעות ההנחיה היא שתיקון תאריך הלידה אינו אמור ליצור חוב או זכות לגמלה רטרואקטיבית, אלא ממועד השינוי ואילך" (ראו חוזר מנהל הגמלאות מס' 425 "השפעת תיקון תאריך לידה של מבוטח על תשלום גמלאות" מיום 3.1.2012, פורסם באתר הביטוח הלאומי בכתובת https://www.btl.gov.il). מכאן, כי המוסד לביטוח לאומי מפעיל מדיניות ראויה לפיה המשמעות שיש לתיקון הגיל פועלת מכאן ולהבא הן לגבי זכאות והן לגבי חובה. כאשר מדיניות זו מהווה לטעמינו חיזוק וצידוק להלכה שנקבעה בעניין זה (בהערת אגב נציין, כי נוהל זה של המוסד עומד בניגוד להשערה שהועלתה בדעת המיעוט של סגנית הנשיא (בדימוס) אלישבע ברק-אוסוסקין בעניין מולאיוף ולפיה במקרים שבהם פסק הדין קובע גיל צעיר יותר מזה שהיה רשום ברישומים, היה המוסד לביטוח לאומי תובע החזר גמלה. השערה זו הייתה בין היתר הבסיס לקביעה אליבא דדעת המיעוט בפסק הדין מדוע יש מקום להחיל למפרע אף את קבלת הזכויות במקרה הרלוונטי. אך כפי שנוכחנו לדעת, אין זה כך בחובות וממילא לא נכון לנהוג כך לגבי הזכויות). ##(6) להלן פסק דין בנושא בקשה לשינוי גיל במשרד הפנים / בתעודת זהות:## פסק - דין פתח דבר 1. המבקש עותר לתקן את הרישום לגבי גילו, כך ששנת לידתו תירשם כ - 1936 ולא כ - 1937 כפי שכתוב היום במרשם התושבים. 2. א. בבקשתו לתיקון גיל אשר נתמכת בתצהירו ובתצהירה של בת דודו, טוען המבקש כי הרישום הנוכחי נעשה עקב טעותו של פקיד במחנה המעבר בתימן, לפני עלייתו ארצה. ב. בקשת המבקש נסמכת בעיקרה על הטענה, כי יש לתת משקל מיוחד לתאריך לידתה של בת דודו, הגב' ק. מ., כפי שנרשם בתעודת הזהות שלה. שנת לידתה, עפ"י התעודות הינה 1936. ג. למבקש ידוע מדודו, כי נולד בתימן ותאריך לידתו המדויק הינו: " ג' דחול המועד פסח, יום ג' בשבוע פעמיים כי טוב "; בנוסף, למבקש ידוע לדבריו כי נולד באותו יום בו נולדה בת דודו, הגב' ק. מ.; היא בבוקרו של היום והמבקש בערבו. הממצאים העובדתיים בעקבות דיון בביהמ"ש: 3. עיון בבקשתו של המבקש, בתצהירים הנלווים לה, ובעדות המבקש מגלה שתי עובדות שאינן עולות בקנה אחד עם האמור בבקשה: א. בעלייתו של המבקש לארץ נכתב גילו בשדה התעופה, כגיל 12. המבקש העיד כי כשהגיע לישראל ונשאל בן כמה הוא, אמר 12 כי: " כך אמרו לי בחאשד " (ראה פרוטוקול הדיון מיום 19.11.02 עמ' 6 (להלן: פרוטוקול הדיון). יחד, עם זאת, המשיב זוכר כי לפני עלותו ארצה השתתף ב"מנין" או "השלים מנין" כדבריו, השתתפות במנין מותנית בהיותו של המבקש בן י"ג שנה, (בר מצוה) כיצד אם כן, אמר המבקש לפקידי העליה בנמל התעופה כי הינו בן 12 שנה (ראה פרוטוקול הדיון עמ' 7). ב. השניה, כשנשאל המבקש, ע"י נציגת הפרקליטות, כיצד מסביר פשר הכתוב במסמך מיום 1.8.01 (ראה מסמך מ/1) בו הצהיר כי נולד בתימן בתאריך 1.1.1937 השיב: " נעשה לאחר שהופצה שמועה כי אנשים שהגיעו ארצה ונרשם בתאריך לידתם 00 במקום יום הלידה ו - 00 במקום חודש הלידה יהיו זכאים לפיצוי כספי ולכן אנו כולנו הלכנו לחתום על תצהירים בהם נרשם תאריך הלידה 1.1.1937. בתעודה הקודמת שלי, היה כתוב תאריך לידתי כ - 00.00.1937 ועפ"י בקשתי נרשם 1.1.1937 " (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 7 - 6). התוצאה הינה כי המבקש כבר פנה למעשה בעבר לשינוי גילו, אולם בפניתו הקודמת לא ביקש לשנות את שנת לידתו. יתר על כן, חרף העובדה שהמבקש טוען כי ידוע לו שנולד בחג הפסח, החל בדרך כלל בחודש אפריל, ביקש הוא ואף נענה כי תאריך לידתו ירשם ביום הראשון לחודש ינואר. עדות בת הדוד - גב' ק. מ.: 4. א. בחקירתה בביהמ"ש, חזרה העדה הגב' ק. מ., על דבריו של המשיב, כי נולדה בחג הפסח, בחודש ניסן. כפי ששמעה מהוריה, נולדה בשעות הבוקר ובערבו של אותו יום נולד מר ש. מ. (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 3). ב. בנוסף, ציינה הגב' מ., כי היא בת 65 ו " אינני זוכרת את שנת לידתי " (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 3) " לפי מה שנאמר לי אני ילידת 1936" (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 4). ג. מאמה, שמעה הגב' ק. מ., כי אמה הניקה את ש. (המבקש) ואותה יחדיו, כיון שאמו נפטרה עליו בעת לידתה אותו. ד. בתצהירה מיום 15.5.02 טענה הגב' ק. מ., כי שני הוריו של שלום נפטרו תוך שנה ושלושה חודשים מיום היוולדו, " שנינו גדלנו יחד באותו הבית, עד שעלינו ארצה, הוריי אימצו את מר ש. מ. ". ה. את הגב' ק. מ. גידלו אביה ואמה, אביה היה אחיו של אבי המבקש, היא זוכרת את המבקש מעת היותה תינוקת ו" היינו משחקים יחדיו " (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 3). המבקש עלה ארצה, אך לא באותו מטוס עם הגב' מ. והוריה, אלא מעט אחריהם, כשהגיעו כולם לישראל, איתרו הוריה של הגב' מ. את המבקש שנותק מהם בעת העליה, גידלו אותו בפועל והוא המשיך להתגורר בביתם עד בגרותו. דיון: 5. הלכה פסוקה היא כי נטל ההוכחה לשינוי גיל מוטל על המבקש, הנדרש להוכיח שני יסודות במצטבר: א. הגיל הרשום במשרד הפנים אינו נכון. ב. מהו הגיל הנכון. (ראה פסק הדין המנחה בסוגייה, ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש פ"ד יד 2177, 2178). 6. עפ"י הפסיקה נטל ההוכחה של 2 היסודות הנ"ל מוטל על המבקש לתקן את גילו וכשמידת ההוכחה הנדרשת לגבי יסודות אלו, היא זו הנדרשת במשפטים אזרחיים. (ראה ע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש פ"ד יג 2035, 2085; וראה גם ע"א 283/61 דוראני נ' היועמ"ש פ"ד ט 1935, 1338). זאת ועוד כאשר למבקש אינטרס כספי כלשהוא בשינוי גילו, ואינטרס זה הוא שעומד ביסוד בקשתו, נטל ההוכחה המוטל עליו, הינו נטל מוגבר. (תמ"ש 75250/98 מולוקנדוב בוריס נ' פמ"מ בפני כב' השופט שוחט שאול (טרם פורסם)). 7. א. בעניננו, המבקש מבקש לשנות את גילו לצרכי הקדמת מועד זכאותו לקבלת פנסיה " פנייתי לתיקון הגיל נעשתה כדי שאוכל לקבל את הפנסיה לפי גילי הנכון, כך הסבירו לי בקרן הפנסיה " (ראה פרוטוקול הדיון,עמ' 5). ב. עפ"י תקנות קרן הפנסיה המקיפה (סעיף 1 ד' לפרק התשיעי: " כאשר הגיל המזכה את החבר בגמלה, בהתאם לתקנות אלה נקבע עפ"י פסק דין של בית משפט, תשולם הגמלה מתאריך מתן פסק הדין ואילך ". ג. ביהמ"ש הסביר למבקש כי בהתאם להודעה שהוגשה בתאריך 29.10.02 לתיק ביהמ"ש, ע"י הקרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין אגודה שיתופית בע"מ, לא יהיה המבקש זכאי לקבלת פנסיה רטרואקטיבית היות וגמלתו של המבקש כבר החלה להיות משולמת לו מאז חודש יולי 2002, כך שגם אם תשונה שנת לידתו של המבקש,לא יהיה בכך כדי להשפיע על המועד ממנו על הקרן לשלם למשיב את גמלתו (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 5). המבקש עמד על המשך בירור בקשתו, כשהוא מביע אמונתו כי יוכל להסדיר הנושא עם קרן הפנסיה, ולקבל תגמולים רטרואקטיביים מאחר וכך הוסבר לו בעת שפנה לקרן. בנוסף לאמור, שינוי גילו של המבקש יגרום בפועל להקדמת זכאותו הרטרואקטיבית לקבלת קצבאות המל"ל וגם בעובדה זו ניתן לראות משום אינטרס כספי המגדיל כאמור את נטל ההוכחה המוטל על המבקש. 8. חקירת המבקש והעדה העלתה בבהירות כי נולדו באותו היום, העדה בבוקרו והמשיב בערבו. אולם, המשיב מבקש להסתמך על שנת לידתה של העדה, הגב' ק. מ. כפי שנרשמה בתעודתה כ - 1936, בעוד העדה יודעת את שנת לידתה רק מתעודת הזיהוי שהוצאה לה. 9. זאת ועוד, המשיב זוכר היטב על פי מה שנאמר לו כל ימיו ע"י דודו, כי יום לידתו חל ביום ג', ג' דחול המועד פסח. מלוח עברי לועזי ל - 154 שנה (" עד מאה ועשרים פלוס", הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים), עולה כי בשנת 1936 (התרצ"ו) בה טוען המבקש כי נולד, לא נפל ג' דחול המועד פסח ביום ג' בשבוע, אלא ביום ו' בשבוע, ואילו בשנת 1937 (התרצ"ז), השנה הרשומה כשנת לידתו של המבקש, אמנם נפל ג' דחול המועד פסח ביום ג' בשבוע. התוצאה הינה כי הדברים ששמע המבקש משך כל ימיו, בדבר לידתו ביום ג ', ג' דחול המועד פסח, אמנם נכונים הם, ומכאן נובע כי לידתו היתה דווקא בשנת 1937, כרשום במרשם התושבים. 10. יצוין כי עדותם של המבקש ושל בת דודו, היתה אמינה בעיני ביהמ"ש, וניתן אמון מלא בכך שהם נולדו כפי הנראה באותו יום וינקו יחדיו משדי אשת הדוד, אמה של בת הדוד. אולם בדיקת התאריכים העבריים, עפ"י עדותו של המבקש, מגלה כי כפי הנראה נפלה טעות דווקא בציון גילה של בת הדוד. סוף דבר 11. לנוכח האמור, לא ניתן להורות על שינוי גילו של המבקש, והתביעה נדחית. 12. בנסיבות הענין, לא מצאתי לנכון לחייב את המבקש בהוצאות משפט. 13. זכות ערעור תוך 45 יום. 14. ההחלטה מותרת לפרסום.מסמכיםמשרד הפניםשינוי גילתעודת זהות