שינוי פסק דין מזונות

שינוי פסק דין מזונות כפוף לשני תנאים מצטברים: עקב שינוי הנסיבות המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו. עקב שינוי הנסיבות המהותי, אכיפתו של פסק הדין הראשון הפכה לבלתי צודקת לחלוטין. על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה לשינוי סכום המזונות, על התובע לפעול בעניין זה בתום לב ובניקיון כפיים. פסק דין למזונות ניתן לשינוי, כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות להבדיל משינוי של מה בכך. (ר' ע"א 442/83 קם נ' קם פד"י ל"ח (1) 767; ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פד"י ל"ו (3) 187; ע"א 469/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב פד"י ל"ב (1) 667). על פי ההלכה הפסוקה על התובע להוכיח שינוי מהותי בנסיבות, עד כדי הצדקה לשנות את הפסיקה עצמה. פסק דין למזונות מטבעו צופה פני עתיד ולפיכך רק שינוי מהותי, משמעותי יצדיק היזקקות חוזרת של בית המשפט לשאלת המזונות. להלן פסק דין בנושא שינוי פסק דין מזונות: פסק - דין 1. ביום 19.10.99 הגיש התובע תביעה להפחתת מזונות, אשר נפסקו כנגדו ביום 10.09.95, על פי פסק הדין חויב התובע לשלם לבנו,הנתבע תביעה זו, מזונות בשיעור של 1,500 ₪ צמוד למדד. יש לציין כי באותו פסק דין חויב הנתבע במזונות אשתו (אשר בינתיים התגרש ממנה) בסכום נוסף של 1,000 ₪. על פי האמור בכתב התביעה סכום המזונות עמד בעת הגשת התביעה ע"ס של 2,000 ₪. 2. העובדות הצריכות לעניין: התובע והנתבעת נישאו זל"ז בתאריך 15.07.92. (למעשה לא ברור מדוע אם הנתבע הינה נתבעת כאשר היא אינה מקבלת מזונות עבורה כלל). מנישואין אלה נולד לבני הזוג ביום 15.11.93 בנם צח, הנתבע. לאחר שחיי בני הזוג עלו על שרטון הגישו הנתבעים כנגד התובע לבית המשפט המחוזי בת"א יפו תביעה למזונות ביום 27.02.95 בתיק מ"א 1224/95. ביום 10.09.95 חויב התובע במזונות הנתבע בסך של 1,500 ₪ ובמזונות הנתבעת בסך של 1,000 ש" ובסך הכל 2,500 ₪. ביום 24.12.95 התגרשו בני הזוג לפיכך חיובו של התובע במזונות הנתבעת פקע מאותו מועד ונותר החיוב לבן בלבד. ביום 14.01.96 הגיש התובע תביעה ראשונה להפחתת מזונות בתמ"ש 205750/96. ביום 20.11.97 נדחתה התביעה. ביום 19.10.99 הגיש התובע תביעה זו שהינה תביעה שנייה להפחתת מזונות. משום מה, לא צויין בכתב התביעה כי התביעה הינה תביעה נוספת להפחתת מזונות. 3. פסק דין למזונות ניתן לשינוי, כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות להבדיל משינוי של מה בכך. (ר' ע"א 442/83 קם נ' קם פד"י ל"ח (1) 767; ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פד"י ל"ו (3) 187; ע"א 469/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב פד"י ל"ב (1) 667). על פי ההלכה הפסוקה על התובע להוכיח שינוי מהותי בנסיבות, עד כדי הצדקה לשנות את הפסיקה עצמה. פסק דין למזונות מטבעו צופה פני עתיד ולפיכך רק שינוי מהותי, משמעותי יצדיק היזקקות חוזרת של בית המשפט לשאלת המזונות (פס"ד פייגה הנ"ל). אולם שינויו של פסק דין למזונות כפוף לשני תנאים מצטברים: א. כי עקב שינוי הנסיבות המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו. ב. כי עקב שינוי הנסיבות המהותי, אכיפתו של פסק הדין הראשון הפכה לבלתי צודקת לחלוטין. על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה לשינוי סכום המזונות, על התובע לפעול בעניין זה בתום לב ובניקיון כפיים. (פס"ד קם הנ"ל). "...עם זאת על בית המשפט הדן בתביעה חדשה לקבוע בזהירות יתרה, ובצורה ברורה וחד משמעית, האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות אשר נקבע בעבר" (ע"א 473/78 אשתר נ' אשתר, פ"ד ל"ד (1) 57, 60; ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה, פ"ד ל"ג (1) 449, 455; ע"א 381/86 אבין נ' אבין, דינים עליון ו 218). 4. הלכה פסוקה היא, כי ההשוואה צריכה להיעשות בין מצב הדברים שהתובע טוען שהוא שורר כיום, לעומת מצב הדברים כפי שהיה בעת מתן פסק הדין אותו רוצים לשנות. (ע"א 315/78 לוי נ' לוי פד"י ל"ג (1) 22). 5. שינוי הנסיבות הנטען ע"י התובע הוא כדלהלן: א. הקטין נמצא כיום במסגרת בית ספר שעלותו נמוכה בהרבה מעלות מעון, ואינו עוד מקטני קטינים. הנתבעת, בהיותה אם חד הורית מקבלת הטבות המכסות את הוצאות החינוך עבור הקטין (ר' ס' 7 לכתב התביעה). ב. הנתבעים מתגוררים בבית הורי הנתבעת ואין הוצאות שכ"ד-מדור (ר' ס' 9 לכתב התביעה). ג. הכנסות התובע נפגעו כתוצאה מהמיתון במשק והכנסתו כיום עומדת על סך 2,831 ₪ נטו לחודש בנוסף לתובע חוב מזונות שהצטבר בשל העובדה שלא יכול היה לשלם באופן שוטף, (ר' ס' 10 לכתב התביעה). ד. התובע מתגורר בבית הוריו כיון שלא יכול לממן לעצמו מדור נפרד ומשלם להוריו דמי השתתפות בסך של 300 ₪ לחודש (ר' ס' 11, 12 לכתב התביעה). 6. האם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות? באשר לטענת התובע כי הקטין אינו עוד מקטני קטינים מאחר והקטין כיום מעל גיל 6 שנים, ונמצא בבית ספר אשר עלותו נמוכה מעלות מעון, טענה זו אינה מהווה שינוי נסיבות. מטבע הדברים ההוצאות עבור הטיפול בקטין משתנות עם הזמן ומעשית, לא ניתן לפצל את דמי המזונות ולקבוע סכומים נפרדים בגין כל שנה משנות חיי הילד, וממילא בית משפט מאזן גם מרכיב זה במסגרת הכללית הנקבעת. הוצאותיו של קטין מטבע הדברים פושטות צורה ולובשות צורה במשך השנים, לעיתים, יש הוצאות בגין מעון ולעיתים הוצאות בגין חינוך. אם נקבל את עמדת התובע אזי כל פסק דין שניתן בהיות הבן בן שלוש צופן בתוכו את שינוי הנסיבות בהגיע הבן לגיל 6. בסכום המזונות שנפסק לא חוייב התובע במלוא הוצאות המעון ובית המשפט קבע את חלקו של התובע בהתחשב בכך שמדובר בחיוב לטווח ארוך. כאשר חס וחלילה אדם חלה ואין ביכולתו לעבוד מהווה הדבר שינוי נסיבות לא צפוי אשר בגינו יש להפחית את דמי המזונות. העובדה שתינוק גודל להיות ילד ופעוט שהיה בגן גודל להיות נער ההולך לבית הספר אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי, לא צפוי, ושיקולים אלו נלקחו בעת מתן פסק הדין. באשר לטענת התובע כי הנתבעים מתגוררים בבית הורי הנתבעת ואין להם הוצאות שכר דירה ומדור וכי המזונות כללו בתוכם את רכיב המדור, יתכן כי לאור טענה זו היה מקום להפחית את רכיב המדור מסכום המזונות, אולם, התובע לא טרח להציג בפני בית המשפט את פסק הדין המקורי שבו נפסקו המזונות ובכך היה מוכיח כי רכיב המדור נכלל במזונות שעליו לשלם לנתבע. אולם, פסק הדין נמצא בתיק אחר אשר בפני בית המשפט ושם נקבע במפורש כי בעת מתן פסק הדין התגוררו הנתבעים בבית הורי הנתבעת, (עמוד 1 לפסק הדין): "ולאחר שחיי בני הזוג עלו על שרטון מתגוררים האשה ובנה אצל הורי האשה..." אין בכוונתי לומר כי בכוונה לא צירף התובע את פסק הדין אולם אין בטענתו ממש בשל כך שלא חל כל שינוי בין המצב שהיה קיים בעת מתן פסק הדין לבין המצב כיום. אשר לטענת התובע כי הכנסתו נפגעה כתוצאה מהמיתון הרי שביום מתן פסק הדין האחרון הועסק התובע כנהג מונית, מקום עיסוקו הנוכחי. יכולתו הכלכלית של התובע מעת מתן פסק הדין האחרון, אשר בו דחתה כב' השופטת אביגיא את תביעת התובע להפחתת מזונות והשאירה את סכום המזונות על כנו, לא השתנתה ואין כל הוכחה כי השתנתה מיום מתן פסק הדין הראשון. אולם גם אם היה שינוי אין שינוי זה מהווה שינוי נסיבות מהותי , אין כל סיבה שהתובע לא ישלם את המזונות ההכרחיים לבנו. אין להתעלם ממה שקבעה כב' השופטת אביגיא כאשר דחתה את התביעה הראשונה להפחתת המזונות. כב' השופטת אביגיא התייחסה להכנסות הנתבע וקבעה כדלקמן: "תמוהה בעיני העובדה שתלושי השכר שהוגשו ל-ת.מ.א. 1224/95 (לפני שנה וחצי) הראו שכר של - 2,800 ₪ ואילו כיום שכרו של התובע ירד ועומד על - 2,700 ₪ בעבור אותה עבודה בדיוק, ואצל אותו מעסיק..." (עמ' 4 לפסק הדין). דברים אלו יפים גם לעניין תביעה זו. הלכה פסוקה היא כי חובתו של האב לזון את ילדיו - עד שיגדלו - מבוססת לפי צרכיהם ולא על פי "יכולתו" ורמת השתכרותו (לעניין זה ראה: ע"א 378/85 יצהר נ' יצהר, פ"ד לה(328 (1 ). גם לגבי טענת התובע כי הוא מתגורר בבית הוריו ונאלץ לשלם להם 300 ₪ בחודש, יפים דבריה של כב' השופטת אביגיא, בדחותה את תביעתו הקודמת של התובע להפחתת מזונות. עמ' 6 שורה 13 לפסק הדין: "אשר לטענה השלישית לפיה גורש התובע מבית אביו וכיום גדלו הוצאותיו שכן הוא שוכר דירה בעלות של 175 דולר בחודש למגוריו - גם טענה זו אינה עונה על הדרישה של שינוי מהותי היורד לשורש החיוב... בכל מקרה, התובע הצהיר כי משלם 175$ לחודש דמי שכירות, סכום בו יכול לשאת בנקל, לאחר שפסקה החובה למזונות אשה ב-16.3.96..." לפי האמור בכתב התביעה הנוכחי כיום משלם הנתבע בגין המדור לאביו רק 300 ₪, אם כך מצבו אף הוטב. מדברים אלה ניתן ללמוד כי בעת הגשת התביעה השניה להפחתת המזונות היה לתובע נטל של תשלום שכר דירה ואילו כעת על פי הצהרתו בכתב תביעתו הוא מתגורר בבית הוריו ומשלם להם סך של 300 ₪ לחודש, (סעיף 11 ו-12 לכתב התביעה), סכום שבודאי נמוך מסכום של 175$ לחודש אותו היה משלם בעבר. יש לציין כי באותו ההגיון שמבין התובע כי עליו לשלם לאביו בגין המדור עליו להבין כי גם בנו משלם לסבים (באמצעות אמו) בגין המדור אשר מספקים לו. 7. התובע לא הוכיח שינוי נסיבות לעומת פסק הדין הקודם שאותו הוא רוצה לשנות. בית המשפט אינו צריך לעשות את מלאכתו של התובע שאינו מצביע בכתב התביעה על שינוי נסיבות, דהיינו, אינו מצביע על ההבדל בין מצבו בעת מתן פסק הדין לבין מצבו כיום. התובע גם לא נקב בכל סכום שאותו הוא מבקש להפחית מסכום המזונות ואף לא נקב בסכום המזונות שהוא מוכן לשלם (ר' ס' 24 לכתב התביעה). כב' הנשיא שמגר פסק כי בית המשפט אינו צריך לעסוק בהשערות, בהנחות ובניחושים כשמדובר בתביעה כספית שיש להוכיחה כיאות וכי תביעת מזונות אינה שונה מכך (ר'' ע"א 130/85 כהן נ' כהן פד"י מ (1) 69, 71). 8. בגמר הסיכומים טוען התובע כי יש להפחית את קצבת הילדים, אין בכך כל שינוי נסיבות, קצבת הילדים היתה בעת מתן פסק הדין הראשון וקיימת גם היום. הטענה כי יש להפחית את קצבת הילדים הינה טענה שיכולה להישמע בערעור ולא בתביעה להפחתת מזונות בגין שינוי נסיבות. 9. עוד עתר הנתבע כי פקידת הסעד תוסמך לקבוע את הסדרי הראיה שבין התובע לבנו, בהתאם להסכמת הצדדים. למרות שאין תביעה זו עוסקת בהסדרי ראיה, אולם גם במהלך הדיון נעשה ניסיון לקדם עניין זה ולפיכך יינתנו סמכויות לפקידת הסעד. 10. לאור כל האמור, דין התביעה להידחות . ניתנות בזה סמכויות לפקידת הסעד בכפר סבא לקבוע את הסדרי הראיה בין התובע לבנו בחופשות ובחגים, אם יפנה התובע לפקידת הסעד לצורך קביעת הסדרי הראיה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מירבית החל מהיום ועד לתשלום בפועל. הפחתת מזונותמזונות