מהי הנורמה האנטי תכנונית בדיני מיסים ? סעיף 86(א) לפקודת מס הכנסה, שכותרתו "סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות" קובע כדלקמן: (א) היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק. מטרתו של הסעיף היא לקבוע את גבולות תכנון המס על ידי איזון בין שני עקרונות נוגדים: זכות הנישום לתכנון מס, והצורך החברתי בהגבלת תכנון זה. העילה המרכזית לפי סעיף 86 היא עילת "העסקה המלאכותית", ולצידה מתקיימות גם עילת "העסקה הבדויה", עילת "ההסבה הבלתי מופעלת" ועילת "הימנעות ממס או הפחתת המס הבלתי נאותה". אחד מעקרונות היסוד בענייני המס הוא כי עיסקה יש למסות על פי תוכנה הכלכלי ועל פי מהותה האמיתית. המבחן הוא המהות הכלכלית - תוכן העיסקה. התנאי המקדים להחלת אחת העילות המנויות מעלה הוא כי המדובר בעסקה המפחיתה או העלולה להפחית את החבות במס. בהתקיים התנאי, רשאי פקיד השומה להתעלם מהעסקה אם מתקיימת אחת העילות האנטי תכנוניות הנזכרות. הוא הדין לגבי עסקאות רב-שלביות. מיסיםמס הכנסהחוקי מס הכנסה