לטענת התובע, הידיעה בדבר האיחור בטיסה נמסרה לכל הנוסעים למעט הוא ועוד משפחה אחת וכתוצאה מכך, הוא נאלץ לחכות כ-10 שעות בנמל התעופה בן גוריון. להלן פסק דין בנושא אי הודעה על איחור טיסה: התובע רכש מן הנתבעת בעבורו ובעבור רעייתו כרטיסי טיסה במסגרת חבילת תיור לאיזמיר מיום 8.6.08 ועד ליום 15.608. על פי הכרטיסים שהונפקו לתובע, מועד הטיסה שלו מישראל לאיזמיר נקבע ליום 8.6.08 בשעה 11:15 לפני הצהריים ולאחר מכן, שונה מועד הטיסה והוקדם לשעה 05:00 בבוקר. לגרסת התובע, הוא הגיע לנמל התעופה בן גוריון ביום 8.6.08 בשעה 00:2 שאז הודיעו לו לגרסתו כי הטיסה תתאחר ותצא בשעה 10:00 למחרת היום. לטענת התובע, הידיעה בדבר האיחור בטיסה נמסרה לכל הנוסעים למעט הוא ועוד משפחה אחת וכתוצאה מכך, הוא נאלץ לחכות כ-10 שעות בנמל התעופה בן גוריון. בכך לא הסתיימה סאת סבלו של התובע. כמפורט בכתב התביעה לאחר שהגיע ליעדו באיזמיר, פנה התובע ביוזמתו לשתי סוכנויות של המוביל האווירי שביצעה את הטיסה (חברת פגסוס) כדי לוודא אם קיים שינוי כלשהו במועד הטיסה חזרה לישראל ולגרסתו נמסר לו כי לא חל שום שינוי במועד הטיסה והיא נשארה כמתוכנן ליום 15.6.08 שעה 08:35. בהתאם לכך הגיע התובע לנמל התעופה באיזמיר בשעה 06:40 בבוקר שאז נמסר לו כי הטיסה הוקדמה לשעה 07:00 בבוקר, התובע ביקש לערוך בירור בעניין ונמסר לו כי הטיסה סגורה וכי שמו לא מצוי כלל ועיקר ברשימת הנוסעים. בנסיבות אלה, נבצר כמובן מן התובע לעלות לאותה טיסה והוא נאלץ לרכוש כרטיס טיסה חדש מחברת תורכיש במסלול טיסה מאיזמיר לתל-אביב דרך אינסטבול וזאת בסכום של 460 דולר. בכתב תביעתו עותר התובע לחייב את הנתבעת בסכום עלות הכרטיס וכן בפיצויים בגין עוגמת הנפש והטרדה שנגרמה לו בסכום שהשאיר לשיקול דעת בית המשפט ואף הוסיף וציין כי הוא מייעד את סכום הפיצוי האמור, אם במידה וייקבע כתרומה לאגודת "אילן" לנפגעי שיתוק מוחין ילדים-סניף הוד השרון. הנתבעת הגישה כתב הגנה ועיקר טענותיה הינן כדלקמן: על פי אמנת ורשה שאושררה בישראל מכוח חוק התובלה האווירית התש"ן-1980, הרי שכל עניין הקשור בנזק הנגרם כתוצאה מהובלה אווירית ניתן להגיש כנגד המוביל האווירי בלבד תוך החרגת כל עילת תביעה אחרת וכנגד כל אדם אחר. הנתבעת הוסיפה וטענה כי מעמדה הינו "מארגן" כמשמעות הביטוי בתקנות רשות שדות התעופה (טיסות שכר) התשמ"ב-1982, לפיו מארגן הינו: "אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או מקצתה, לשם מכירתה לאחרים בהתאם להוראות תקנות אלו". בנתון לכך טענה הנתבעת כי ההודעה בדבר שינוי מועד הטיסה חזרה לישראל אשר נכפה על הנתבעת הועבר לסוכנות הנסיעות כרמן איסטרן שמקום מושבה בישראל (להלן: "כרמן") דרכה, כנטען, הזמין התובע את כרטיסיו וזאת הביעה הסכמתה לשינוי מועד הטיסה, כך נטען על ידי הנתבעת שככל שלתובע לא נמסרה הודעה על שינוי מועד הטיסה חזרה, הרי שאין הנתבעת בעלת הדברים הנכונה לעניין זה. הנתבעת הוסיפה וטענה בנפרד ובמובחן כי על התובע חלה החובה לאשרר את מועד הטיסה לפחות 36 שעות טרם מועד יציאתה כפי שנמסר לכרמן כעולה מרישום כרטיס הטיסה. לגרסת הנתבעת, הרי שבניגוד לכתב התביעה, אין בנמצא כל אסמכתא המאשררת כי נעשה אשרור כזה. לעניין זה אחרון אציין כי במסגרת האסמכתא שהונפקה לתובע על ידי הנתבעת באשר לכרטיסי הטיסה שרכש נקבע כי עליו לאשרר את טיסתו ארצה כ-36 שעות לפני שעת ההמראה לפי הפרטים המצורפים על כרטיס הטיסה ואין חולק כי בכרטיס הטיסה נרשם מספר טלפון מסוים(00902523133540) (להלן: "מספר הטלפון לאשרור"). במעמד הדיון חזר התובע על עיקרי תביעתו תוך שהטעים כי נמסר לו במפורש שהוא לא כלול ברשימת הנוסעים ומשכך, לא עלה בידו לעלות לטיסה חזרה לישראל מה גם, ועל כך אין חולק, כי שעת הטיסה הוקדמה באופן שהתובע אשר הגיע לשדה בשעה 06:40 בבוקר ממילא לא יכול היה לעלות על טיסה ששעת יציאתה נקבע לשעה 07:00 בבוקר. אשר לסוגיית מספר הטלפון לאשרור, טען התובע כי פנה לשתי סוכנויות של המוביל ולגרסתו בפני באחת מן הפניות נמסר לו מספר טלפון אך הוא אינו זוכר אם הטלפון שנמסר לו הוא אכן מספר הטלפון לאשרור ולהלן נטען על ידי התובע כי ניסה במשך כל שעות היום לאשרר את טיסתו באמצעות מספר הטלפון שנמסר לו על ידי המוביל ונאמר לו כי טיסתו לתל אביב יוצאת כמתוכנן בשעה 08:35. עיקר המחלוקת בין בעלי הדין נעוצה בהגדרת מעמדה של הנתבעת בעסקה זו. אין חולק כי הנתבעת אינה מוביל אווירי ומשכך, לא חלים עליה הוראות הדין המטילות אחריות על מוביל אווירי לנזקים שנגרמים לנוסע. עם זאת הנתבעת מודה כי היא "מארגן" ומשכך ולאור העובדה כי התובע התקשר עימה ועימה בלבד לצורך הסדרת טיסותיו לאיזמיר ובחזרה חלה עליה החובה לוודא כי לתובע יוקצה מושב לטיסה הן מישראל לאיזמיר והן בטיסתו חזרה מאיזמיר לישראל. הנתבעת טענה בפני כי יצאה ידי חובתה בעניין זה משהודיעה לכרמן על השינוי במועד הטיסה חזרה לישראל. אין בפני אינדיקציה חד משמעית לגבי עצם מתן ההודעה האמורה לכרמן ולבטח שאין בידי כל ראיה לכך שכרמן טרחה והודיעה לתובע על שינוי במועד הטיסה. אין צורך לומר כי בהעדר ראיה ברורה לפיה הודיעה הנתבעת לכרמן על שינוי במועד הטיסה, הרי שממילא לא הייתה חובה על כרמן להודיע לתובע על שינוי כזה. לא זו אף זו, לו סברה הנתבעת באמת ובתמים כי יש להטיל את האחריות על כרמן בבחינת סוכנות הנסיעות שהנתבעת דיווחה לה על שינוי מועד הטיסה, היה על הנתבעת לשגר הודעת צד שלישי לכרמן על מנת שהמחלוקת תיפתר גם בהקשר לחבותה הנטענת של כרמן, או למצער, לזמן את נציגי כרמן למתן עדות מטעמה על מנת לגבות את טענתה כי הודיעה לכרמן אודות השינוי במועד הטיסה ולבדוק האם כרמן טרחה להודיע לתובע על השינוי. כאמור לעיל, דבר מאלו לא נעשה על ידי הנתבעת ומשכך, סבורני כי לא עלה בידה להוכיח כי פעלה כמצופה "ממארגן" לוודא כי לתובע יהיה מושב בטיסתו חזרה ארצה במועד המקורי שנקבע לטיסה האמורה. בהערכת התרומה היחסית של שני בעלי הדין לכשל, נחה דעתי כי אין לנכות את התובע כליל מאחריות. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהתובע הודה בפני בהגינותו כי אין בידו לזכור אם אמנם טילפן למספר הטלפון לאשרור כמתחייב מההסכם שבינו לבין הנתבעת. לאור האמור לעיל, אני פוסק כדלקמן: אני קובע כי יש להטיל על התובע אחריות חלקית לנזק שנגרם לו בעקבות הצורך לרכוש כרטיס חזרה חדש לישראל ומעמיד את חלקו של התובע על שיעור של 33.3% מכלל הנזק. הנתבעת תישא ביתרת סכום הנזק דהיינו; בשיעור של 66.6% מעלות הכרטיס בסכום של 307 דולר שערכם בשקלים הינו; 1,214 ₪. בנפרד ובמובחן, אתייחס לעתירה השנייה של התובע דהיינו; חיובה של הנתבעת בפיצויי עוגמת נפש ושל הסבל והטרדה שנגרמו לתובע בגין האיחור בטיסה במקום לאיזמיר. התובע טען בפני כזכור כי ההודעה על האיחור בטיסה, נמסרה לכל הנוסעים זולת הוא ומשפחה נוספת. איחור בשעת הטיסה מיוחס בראש וראשונה למוביל. בהעדר כל ראיה כי הנתבעת הייתה מודעת לאיחור בשעת הטיסה ו/או כי הנתבעת היא שהודיעה לנוסעים על האיחור האמור, הרי שאין בפני כל בסיס לחיוב הנתבעת בגין הנזק הבלתי ממוני שסבל התובע בשל האיחור הניכר ביציאת הטיסה מישראל לאיזמיר. מכאן, שאני דוחה פריט זה בתביעת התובע. סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 1,214 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 150 ₪. תביעות נגד חברות תעופהתעופהאיחור טיסה