אספקת שולחן אוכל באיחור

חשיבות הדיוק במועד באספקת שולחן האוכל נבעה,בין היתר, מכך,שהתובע היה מעוניין בקבלת המוצר לפני חג המולד שהיה בפתח ומאחר ובערב החג הוא הייתה אמורה להתקיים בביתו סעודה אליה הוזמנו חברים ומשפחה. להלן פסק דין בנושא פיצוי על אספקת שולחן אוכל באיחור: תביעה ותביעה שכנגד בגין עסקת רכישת רהיטים מיום 23/11/2005. בתאריך הנ"ל,הזמין התובע אצל הנתבע שולחן ושישה כיסאות תמורת הסך של 6,000 ₪ ששולמו בארבעה שיקים מעותדים על סך 1,500 ₪ כל שיק. על פי טענת התובע, אחד מתנאי העסקה כלל אספקת המוצר תוך שבועיים עד שלושה שבועות ממועד ביצוע העסקה. חשיבות הדיוק במועד באספקה נבעה,בין היתר,מכך,שהתובע היה מעוניין בקבלת המוצר לפני חג המולד שהיה בפתח ומאחר ובערב החג הוא הייתה אמורה להתקיים בביתו סעודה אליה הוזמנו חברים ומשפחה. על אף המוסכם,כך לטענת התובע,המוצר סופק לביתו רק בתאריך 6/1/2006 ועם קבלתו התברר כי איננו מתאים למוצר אשר הוזמן. טענות התובע מופנות לשולחן אשר סופק,להבדיל מהכיסאות. על פי טענות התובע ,רמת הגימור בשולחן הייתה ירודה,עד כדי כך שלא ניתן היה להשתמש בו,וההרכבה בוצעה בצורה לקויה,ע"י מרכיבים שלא ידעו כיצד לבצע את ההרכבה. לטענת התובע,כבר באותו מעמד שהמתקינים היו בביתו,הוא יצר קשר עם הנתבע אשר הבטיח לטפל בעניין מול המפעל המייצר את השולחן,אך על אף ההבטחות,פגישות שנקבעו בוטלו,והתובע נדחה בתירוצים מתירוצים שונים. לאחר דין ודברים מתמשך,לרבות התראה לנקיטת הליכים משפטיים,בתאריך 1/2/2006 סופק לבית התובע שולחן אחר אך גם שולחן זה התגלה כפגום ולא תואם את ההזמנה שהתובע ביצע. בשולחן החליפי לא היה לוח מקשר בין רגליות השולחן דבר שגרם לכך שהשולחן איננו יציב,ובנוסף,התברר כי התוספת לשולחן איננה במידות שהוזמנו ע"י התובע.,וכן איננה סימטרית. במעמד ההרכבה,השתמשו המתקינים בלוח מקשר מהשולחן הראשון כתחליף עד לאספקת לוח חדש,ועל כן לא נעשו בו חיזוקים. ניסיון להשתמש בתוספת של השולחן המקורי לא צלח. עוד התברר כי חלקו התחתון של השולחן החליפי איננו צבוע ,אריח המהווה חלק מהשולחן היה מושחר ולא בצבע אחיד,ולפי דברי התובע,מידות האריח הנמצא במרכז השולחן לא תאמו את המסגרת מסביב. באותו מעמד יצר התובע קשר עם הנתבע אשר הבטיח לספק שולחן חדש. לטענת התובע,למחרת אספקת השולחן החליפי הוא גילה בכניסה לבניין בו הוא מתגורר,חלקים מהשולחן שנשכחו ע"י צוות ההרכבה,לרבות ציוד וכלי עבודה של המתקינים שנשכח במקום,דבר שיש בו להצביע על מידת מקצועיותם של המתקינים שביקרו בביתו. התובע המתין לקבלת השולחן התקין ,כפי ההבטחה,ולאחר זמן מה ,נציג מטעם המפעל יצר קשר עם התובע וציין בפניו כי אספקת שולחן חדש תתבצע רק לאחר שנציג מטעם המפעל יבחן את השולחן החליפי שסופק. לדברי התובע,מועד הביקור של נציג המפעל לא נקבע בתיאום איתו ולא הייתה כל התחשבות בלוחות הזמנים שלו,רק לאחר שהתובע יצר קשר וביקש לברר מועד אספקת השולחן התקין,נוצר עימו קשר ע"י נציג של המפעל אשר ביקש לבקר בבית התובע,ללא תיאום מראש,כטענת התובע,כשאספקת שולחן חדש הותנתה בבדיקת השולחן שסופק בפועל,על כן בסופו של יום הביקור לא התבצע,שולחן לא סופק,ועל כן,בתאריך 12/2/2006 הודיע התובע לנתבע על ביטול העסקה. התובע ביקש את כספו ששולם חזרה וציין בפני הנתבע כי השולחן זמין לרשותו. התובע העמיד את סכום תביעתו על 8,000 ₪ הכוללים 3,000 ₪ החזר הכסף ששולם וסכום נוסף של 5,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. בכתב ההגנה שהנתבע הגיש התברר כי התובע נתן הוראת ביטול לשניים מבין ארבעת השיקים שנמסרו במסגרת עסקת רכישת השולחן. הנתבע טען בהגנתו כי לא הייתה כל התחייבות לאספקת המוצר במועד הנטען ע"י התובע,ולטענתו,עניין זה אף עולה בבירור מההזמנה עליה חתום התובע. במעמד האספקה ביום 6/1/2006 אכן,מאשר הנתבע,התגלה כי השולחן פגום ועל כן הוא הוחלף בשולחן אחר וכן הוחלפו שניים מבין הכיסאות שסופקו. לטענת הנתבע,לאחר החלפת השולחן והכיסאות,לא הייתה אליו פניה מטעם התובע דבר המעיד על שביעות רצונו מהמוצר שסופק. עוד טוען הנתבע כי התובע,משום מה,ועל דעת עצמו,על אף אספקת המוצר אליו,ביטל שני שיקים מהשיקים שנועדו לתשלום תמורת המוצר שהוזמן,וכל זאת שלא כדין. לטענת הנתבע,הוא ניסה ליצור קשר עם התובע לתשלום תמורת השיקים ולאחר שיצר עימו קשר והתריע בפניו כי בכוונתו לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית השיקים,הוגשה התביעה דנן. הנתבע הגיש תביעה שכנגד על סך 3,00 ₪ בגין השיקים שחוללו כאמור. בדיון שהתקיים לפניי העידו התובע והנתבע. באשר לטענה בדבר אי עמידה בלו"ז לאספקת המוצר יש לציין כי עיון בהזמנה מעלה כי נרשם בה מפורשות כי מועד האספקה הוא 30 יום ובגוף ההזמנה נרשם בכתב יד "דחוף מאוד" ומצב דברים זה איננו עולה בקנה אחד עם טענת הנתבע באשר למועד האספקה המוסכם ותומך דווקא בגרסת התובע לפיה הייתה חשיבות לאספקת המוצר במועד המצוין ע"י התובע. התובע ציין בכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי אמנם נרשם בהזמנה כי מועד האספקה הוא 30 יום(קלינדרית) ממועד ההזמנה,אך הובטח לו בעל פה לספק את המוצר מוקדם יותר ועל כן הוספה אותה תוספת בכתב יד. אין חולק כי גם לשיטתו של הנתבע,המוצר לא סופק במועד,ואין חולק גם לשיטת הנתבע כי המוצר שסופק באותו מועד 6/1/2006,היה לא תקין וחייב את החלפתו. טענת הנתבע לפיה לא נעשתה אליו פניה נוספת לאחר אספקת השולחן החליפי איננה תואמת את המכתבים שהתובע שלח. הצדדים,למעשה הגיעו למצב בו השולחן לא הוחלף,התובע ביטל שניים מבין ארבעת השיקים שנמסרו מעמד ההזמנה,וישבו בחיבוק ידיים שניהם עד אשר נעשתה הפניה לתובע בנושא השיקים המחוללים,דבר שהביא להגשת התביעות שלפניי. התנהגות הצדדים איננה ברורה וההסבר היחיד שניתן ליתן הוא שהם ראו במצב שנוצר,קרי ביטול שני השיקים והשארת השולחן ברשות התובע,כמעין "סטטוס קוו" אחרת,לא ניתן להבין פשר הימנעות של שני הצדדים משך פרק זמן ארוך למדיי מלפעול או לנקוט הליכים משפטיים. אין בפניי תימוכין לטענות התובע בדבר היקף ומהות הפגמים שנפלו בשולחן,אם כי שוכנעתי כי הנ"ל איננו שבע רצון מהמוצר שסופק לידיו. מהעובדות שהתבררו עולה בבירור כי הנתבע הפר את התחייבותו לספק לתובע את השולחן במועד וכן הפר את התחייבותו לספק שולחן התואם את דרישות התובע. אין בפניי תימוכין לטענת התובע כי דין העסקה בין הצדדים להתבטל,בהעדר תימוכין למהות הפגם שנפל בשולחן . כפי שכבר ציינתי,הצדדים,בהתנהגותם הגיעו ל"איזון" בכך שהשולחן נשאר ברשות התובע כשהתובע מבטל את שני השיקים שנמסרו כחלק מהעסקה לכיסוי תמורת השולחן. איזון זה ,נדמה הוא האיזון הנכון במצב שנוצר של עיכוב במסירת השולחן ואספקת שולחן פגום. על כן,ניתן לראות באותם 3,000 ₪ כפיצוי על האיחור באספקת השולחן והפגמים שנפלו בו,ומשכך הם פני הדברים,הרי שדין שתי התביעות דחייה וכך אני מורה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.צרכנותרהיטים (תביעות)קבלת מוצר באיחוראספקה