ביטול עסקה בגלל שריטה על המוצר

כבר למן היום הראשון שמו לב הקונים כי ישנה שריטה גדולה על אחת הדלתות שהזמינו ופגם נוסף באחד המשקופים שסופקו. להלן פסק דין בנושא ביטול עסקה וקבלת החזר כספי בגלל שריטה על המוצר: 1. בפניי תביעה ע"ס 9,500 ₪ שהוגשה ע"י צרכנית אשר היא ובן זוגה רכשו חמש דלתות לביתם בחנות הנתבעים, בסכום של 6,300 ש"ח. התובעת מבקשת לקבל סכום זה חזרה, בצירוף עוגמת נפש, הוצאות, תיקון הקירות, נסיעות לחנות, טלפונים וכו'. 2. לטענת התובעת, רכשו את הדלתות בפברואר 2009 והן הותקנו בביתם ביום 11.3.09 (לאחר איחור ניכר לעומת מועד האספקה המובטח). כבר למן היום הראשון שמו לב כי ישנה שריטה גדולה על אחת הדלתות ופגם נוסף באחד המשקופים שסופקו. הם התקשרו מספר פעמים בנושא זה, אך לא נענו, ולמרות הבטחות שונות, איש לא הגיע לבדוק. אולם חמורה מכך, מבחינת בני הזוג, היתה העובדה שכחודש ימים בלבד לאחר ההתקנה, החמירו הבעיות והגיעו למצב שבו לטענתם לא ניתן כלל לסגור שלוש דלתות מתוך החמש שהותקנו, ובדלת הרביעית ה"הלבשה" יצאה מהמקום וגם זו החלה לגלות סימנים שבקרוב לא ניתן יהיה לסגור אותה. לטענת התובעת התקשרו לחנות מספר רב של פעמים אך לא זכו להתייחסות כלשהי. רק לאחר פניות רבות, ביום 22.7.09, הגיע הנתבע 2 לביתם על מנת לבדוק את הבעיה. כאשר ראה כי הדלתות אינן תקינות החל לפרק אותן מבלי לומר דבר ומבלי להסביר לתובעת מה בכוונתו לעשות. לטענתה, שאלה אותו שוב ושוב מה הוא עושה וביקשה הסברים, אך לשווא, הוא לא השיב לה והמשיך לפרק. התובעת לא הסכימה, לדבריה מאחר ולא הוסבר לה מה בכוונתו לעשות, מאחר וחששה מכך שתישאר בלי הדלתות ובלי הכסף, וכן מכיוון שחששה מנזק לקירות ולפנלים. הנתבע 2 השאיר דלת אחת מפורקת, שעונה על הקיר (התובעת צירפה תמונה), והלך. לטענת בני הזוג הגיעו לחנות פיזית וביקשו לקבל מענה לבעיה והסברים אולם לא זכו להתייחסות, שלחו פקס, ולבסוף מכתב בדואר רשום, בו ציינו כי לא תהיה להם ברירה אלא לפנות לבית המשפט. 3. לטענת הנתבעים, לא סיפקו את הדלתות באיחור, הדלתות היו תקינות וללא שריטות או פגמים כשסופקו, ובני הזוג אף חתמו על אישור קבלת הסחורה וההתקנה, שם נאמר בין השאר כי ההתקנה בוצעה לשביעות רצונם. זאת ועוד; לטענת הנתבעים, ביום 14.4.09 הם שלחו לבית התובעת נציג מטעמם לביצוע תיקונים חוזרים וטיפול ו"גם כאן לא היתה טענה לעניין פגם או משהו כזה מטעם התובעת והיא (ההדגשה אינה במקור) חתמה על מסמך זה". הנתבע 2 מאשר כי הגיע לבית התובעת בחודש יולי 2009, כי היא שאלה אותו שאלות לגבי מה הוא עושה בדיוק ועצרה אותו מהמשך העבודה. לדבריו עשתה כן לא בשל חשש ממה שיבוצע אלא כי היא דרשה שימתין עד שבעלה יגיע בעוד שהביקור שלו תואם מראש. לכן, עזב את המקום. לא נשמעה הכחשה כי הדלת שפורקה לא הוחזרה למקומה. 4. בדיון שהתקיים ביקשה התובעת להשמיע הקלטה של חילופי הדברים בינה ובין הנתבע 2 בביקורו בביתה בחודש יולי 2009 (הקלטה משלב מסויים בשיחה ואילך, לדבריה כאשר הבינה כי העניין מסתבך), על מנת להוכיח כי התעלם ממנה לחלוטין ולא השיב לאף אחת משאלותיה. לאור איכות ההקלטה (בטלפון נייד) ואורכה לא אפשרתי זאת כאשר מתדיינים רבים ממתינים באולם לתורם. 5. בשלב מוקדם יותר בדיון ביקשה התובעת להציג הקלטה בוידאו שצולמה מספר ימים לפני הדיון ומתעדת את מצב הדלתות בביתה. התרתי זאת וצפיתי בהקלטה במלואה, לאור מרכזיות העניין לשאלה הטעונה הכרעה ומאחר ואין טוב כמראה עיניים. מצב הדלתות הוא בלתי מתקבל על הדעת. לא כך אמורות לתפקד דלתות כלשהן, במחיר כלשהו, גם לא מספר שנים לאחר רכישתן, קל וחומר זמן קצר לאחר מכן. 6. הנתבעים ביקשו לאפשר להם לבצע את התיקונים הנדרשים, ושלא ייפסק כי עליהם לשלם פיצוי כספי. לדבריהם, מדובר בתיקון מינורי, לא משמעותי, אלא רק "כיוון צירים" אשר הוא "עניין של כמה דקות", ואין שום הצדקה לא לאפשר להם לבצעו. אמת, הנטיה בדרך כלל היא לנסות ולאפשר עריכת ביצוע תיקונים, אולם קיימים מקרים בהם הדבר אינו מעשי, או שאינו צודק. כל מקרה ונסיבותיו. לעניין מתן אפשרות תיקון יש להביא בחשבון נסיונות תיקון שכבר נעשו, ככל שנעשו, וכן את אופן התנהלותם של בית העסק מחד והצרכן מאידך. נפנה עתה, איפוא, לבחון היבטים אלו. 7. כאמור, הנתבעים טענו כי התנהלו באופן ראוי, טיפלו בפניות התובעת, והיא למעשה זו שלא אפשרה להם לתקן ואף צעקה והשתוללה בחנות "שהיא לא מוכנה שאף אחד יגיע יותר לביתה". הנתבעים טענו כי ביקרו בדירה ביום 14.4.09 והציגו טופס תיקונים מתאריך זה, חתום ע"י הלקוח כי הבעיה טופלה. התובעת טענה בתוקף כי מעולם לא היו בדירתה לפני 22.7.09 וכי החתימה על המסמך הנחזה להיות מיום 14.4.09 ("נ/1") אינה חתימתה. היא אף הציגה צילום אחד השיקים באמצעותם שילמה עבור הדלתות ("ת/1"), וטענה כי חתימתה זוייפה. גם לעין בלתי מקצועית ברור לגמרי כי אכן החתימה על גבי נ/1 אינה חתימת התובעת. עם זאת חתימה זו קרובה יותר לחתימה המופיעה על גבי אישור ההתקנה מיום 11.3.09 ("נ/2"), והתובעת העידה כי מי שהיה בבית בעת התקנת הדלתות היה בן זוגה. יצויין, אגב, כי אילו היתה התובעת בבית, ייתכן שלא היתה חותמת על ההצהרה ב- נ/2 כי ההזמנה סופקה לשביעות רצונה המלאה, בעוד שבן זוגה, אשר כלל אינו שולט בעברית, חתם עליה. מכל מקום, בעין בלתי מקצועית, לא ניתן לשלול את האפשרות כי החתימה על גבי נ/1, אשר יש מידה מסויימת של דמיון בינה ובין החתימה על נ/2, היא חתימת בן זוגה של התובעת, בדיוק כפי שלא ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בנסיון לפברק חתימה דומה לחתימה ב- נ/2, כאשר מי שביצע אותו הניח ממרחק הזמן כי החתימה על גבי נ/2 היא חתימת התובעת (ובמקרה כזה ייתכן כי מכאן גם הטענה בכתב ההגנה כי התובעת היא זו שחתמה על המסמך מיום 14.4.09 אף שברור כאמור כי חתימתה שונה לגמרי). אין בכוונתי להכריע בין אפשרויות אלה, או אחרות. די לי בכך כי אני נותן אמון בגרסת התובעת, אשר עדותה היתה מהימנה ומאוזנת. אני מקבל את טענתה כי הנתבעים לא שעו כלל לפניותיה במשך מספר חודשים. אני מקבל את טענתה כי לא התנגדותה לביצוע תיקונים ע"י הנתבעים היא זו שמנעה את ביצועם אלא התעלמותם של הנתבעים מפניותיה בדרישה לפתרון הבעיה. זאת ועוד; גרסת הנתבעים בנוגע לתיקון הנחוץ מעוררת קושי לא מבוטל. אם אמנם, כטענתם, יש צורך בביצוע תיקון פשוט וקל שהוא "עניין של כמה דקות", הכיצד זה לא נפתרה הבעיה כאשר ביום 14.4.09 בוצע אותו תיקון בדיוק. כאשר הוצגה לנתבעים שאלה זו ע"י בית המשפט לא היתה בפיהם תשובה משביעת רצון. למרות הנסיון להשיב תשובה רבת-רושם תוך עשיית שימוש במונח מקצועי, מדובר בתשובה שאיננה סבירה. 8. דין התביעה, איפוא, להתקבל. שקלתי היטב את האפשרות לעשות שימוש בסמכות אשר ניתנה לבית משפט זה בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולהורות על ביטול חלקי של העסקה, ככל שהיא מתייחסת לשלוש הדלתות הפגומות (אשר הדלת השרוטה היא אחת מהן) וביצוע השבה של התשלום היחסי לגבי דלתות אלה, וכן תשלום פיצוי בגין רכיבי התביעה האחרים. הגעתי למסקנה כי מאחר וכחלק מן ההשבה הנגדית יהא צורך בהגעת נציג הנתבעים לבית התובעת וביצוע עבודות פירוק, לא יהא זה נכון להורות כן. ראשית, על מנת שלא ליצור פוטנציאל לחיכוכים ועימותים מיותרים. שנית, וחשוב מכך, מדובר במשקופים שיש צורך לפרקם מן הקירות, דבר אשר עלול מטבע הדברים לגרום לנזקים לא מבוטלים אם איננו מבוצע בתשומת הלב הראויה, ואף עלול לגרור את הצדדים להתדיינויות נוספות. לפיכך אפסוק לטובת התובעת פיצויים, אשר יאפשרו לה עריכת תיקונים בדלתות הקיימות, ובמידה והדבר לא יעלה יפה - יאפשרו לה תשלום חלקי לצורך רכישת דלתות אחרות, אשר ייתכן כי ניתן יהיה להתאימן למשקופים הקיימים. העובדה כי הדלתות עצמן יישארו בידי התובעת תשפיע על גובהם של פיצויים אלה. 9. התוצאה הינה כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובעת סכום של 1,890 ₪ (מחצית מסכום הרכישה היחסי של שלוש הדלתות הפגומות מתוך החמש) כפיצוי בגין הפגם הקיים בהן כיום. למען הסר ספק, אם יטען הטוען כי מדובר בהשבה חלקית, אני פוטר את התובעת מהשבה נגדית של הדלתות בהיותה בלתי צודקת בנסיבות העניין, כאמור בסעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979. הנתבעים ישלמו לתובעת סכום של 250 ₪, לצורך בדיקת ותיקון הדלת הרביעית ע"י מי מטעם התובעת, ככל שיהא צורך בכך. הנתבעים ישלמו לתובעת סכום נוסף של 1,750 ₪ - סכום אשר נועד לפצות את התובעת על עוגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה בתקופת השימוש בדלתות, הטרחה ואובדן הזמן, נסיעות לחנות, שיחות טלפון ומכתבים. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 300 ₪. בסך הכל ישלמו הנתבעים לתובעת סכום של 4,190 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא ריבית פיגורים כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל. 10. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. מוצרביטול עסקה (הגנת הצרכן)