להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין התקנת מזגן מפוצל: 1. א. התובע הזמין מנתבעת ביום 12.7.09 ואף קבע להתקין מזגן מפוצל כולל עבודות גבס והתאמה לדירה. ביום 28.6.09 בטרם ההתקנה, הגיע הנתבע לדירה ובחן לעומק את מהות העבודה ותכולותיה. הנתבע הסכים לבצע העבודה וטען שמדובר בעבודה פשוטה וסטנדרטית כולל התאמות חשמל, גבס והצבת היחידה. את המזגן המפוצל רכש התובע בנפרד והוא לא נכלל במסגרת העסקה שנעשתה עם הנתבע. כמו כן סוכם על תוואי העבודה בתוך הדירה והעבודות הקשורות לכך וסוכם שההתקנה תבוצע בהקדם האפשרי מייד עם חזרתו של התובע מחו"ל ותבוצע במסגרת יום עבודה עד לסיומה של העבודה. תמורת כל העבודה סיכמו הצדדים מחיר של 2,600 ₪, כולל מע"מ וכן סוכם שהנתבע יתקין את המזגן ועבודות הגבס יבוצעו על ידי בעל מקצוע מטעמו בתחום הבנייה המתועשת וכן סוכם, שהעבודה תחל ביום 12.7.09 בבוקר. ב. בכתב התביעה מציין התובע מעין יומן אירועים ומתאר מה אירע בכל יום ובסופו של יום הגיש תביעה זו בשל רשלנותו המקצועית של הנתבע ואי סיום עבודה ועוגמת הנפש שנגרמה לתובע בהתקנת מזגן מפוצל. בתביעה זו, תובע התובע מהנתבע בשל כל מה שהוא מייחס לנתבע בתביעה זו, את הסך של 6,450 ₪, הכולל את הסכומים המפורטים בעמ' האחרון לכתב התביעה- שאליהם אתייחס בנפרד בהמשך פסק הדין. הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד בו תובע הוא מהנתבע לשלם לו סך של 6,568 ₪ ולחלופין לקזז מכל סכום שייפסק לתובע סך שלא יפחת מסך של 3,350 ₪ - הכל כמפורט בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד. 2. ואלו הן העובדות עליהן מבסס התובע את תביעתו ואת הסיבה לתביעת סכום התביעה, כאמור לעיל: א. ביום 9.7.09 עת חזר התובע ארצה, ביקש לוודא עם התובע שאכן העבודה תחל ביום 12.7.09 - כפי שסוכם ולאור תשובתו החיובית של הנתבע, הכין התובע את עצמו, את בני משפחתו ואת הבית למהלך העבודות. ואכן, ביום 12.7.09 בשעה 10.00 החלו העבודות ולטענת התובע, שינה הנתבע את תוואי של הצנרת המוליכה וצנרת הניקוז ולהצדקת שינוי זה טען הנתבע, שהוא חשב שניתן להקל על העבודה והבטיח שהכל יהיה בסדר. עוד ציין התובע, שהעבודה שנגעה לעבודות גבס, בוצעה על ידי בעלי מקצוע שאינם אנשי מקצוע בעבודות גבס או בעלי מקצוע בתחום השיפוצים. התובע ביקש מהנתבע הסבר להעסקת עובדים כאלה והנתבע השיב, שמדובר בסך הכל בעבודה קטנה וזה לא כלכלי להביא אנשי מקצוע בעבודות גבס בסדר גודל כזה, אבל הבטיח שהכל יהיה בסדר. בשעה 14.00 הודיע הנתבע כי סיים העבודה והשאיר את בנו לסיים את מריחות השפכטל ולנקות ולסיים את העבודה. הבן המשיך למרוח את הקירות בחוסר מקצועיות ומשראה התובע, שהוא מסתבך עם העבודה, ביקש הוא מהבן להפסיק אותה מייד וביקש מהבן למסור לנתבע להביא איש גבס כפי שסוכם אשר יסיים את העבודה. בשעה 20.00 עזב בנו של הנתבע את העבודה ובשיחת טלפון בין התובע ובין הנתבע סוכם שעבודות הגבס יבוצעו והסתיימו ביום 13.7.09 על ידי איש מקצוע. ב. ביום 13.7.09 הגיע איש גבס כשהוא מוחה ועצבני על העבודה שבוצעה יום קודם ולטענתו הוא תמיד צריך לתקן בעיות של אחרים. איש זה הגיע ללא סולם וללא חומרי גבס והעבודה התעכבה 3 שעות עד שהחל בה ורק לאחר שקנה חומר הדרוש לסיום העבודה. התובע מתאר את עבודתו של איש זה ועל העבודה ההולכת ומתארכת ולא מגיעה לסיומה. אחר הצהרים הגיע בחור המנסה לזרז את איש הגבס ואיש הגבס מגרש אותו. בעקבות כך, שוחח התובע עם הנתבע בטלפון ושאל מדוע לא מאפשרים להשלים את העבודה והנתבע השיב שהוא ינסה להשלים את העבודה בהקדם, אך בפועל הנתבע לא הגיע וכך נמשכה העבודה עד שעות הערב ושוב לא הסתיימה. יום עבודה זה הסתיים באופן כזה, שביתו של התובע נשאר מלא הריסות, רטיבות, סירחון ואבק. מערב זה נותק הקשר עם הנתבע. 3. מכל האמור לעיל עולה, שהתובע מביע טרוניה לגבי צורת ביצוע העבודה, גישתו של הנתבע לעבודה ולטענותיו, אי סיומה של העבודה, חוסר מקצועיות העובדים ולמרות שהנתבע קיבל את מלוא התמורה בעד עבודה שלא הסתיימה- נאלץ התובע להזמין בעל מקצוע אחר אשר הסדיר וסיים את העבודה. כאמור, הנזקים הנטענים על ידי התובע הם בסך של 6,450 ₪, הכולל בחובו: בנו של התובע בן השנה וחצי שהה מחוץ לדירה למעלה משבוע בשל האבק, ההריסות והרטיבות ועל כך תובע סך של 1,500 ₪ - שהוא שווה ערך לבית מרוהט ומאובזר לילד בן שנה וחצי. כמו כן, כולל הסכום הנ"ל סך של 1,350 ₪ בעד איבוד 3 ימי עבודה ובהיותו איש צבא קבע הוא משתכר כ-450 ₪ ליום. עוד נכלל בסכום הכללי הנ"ל סך של 500 ₪ עבור נזקים בדירה וסכום נוסף של 1,100 ₪ עבור השלמת העבודה ומוסיף התובע גם סך של 2,000 ₪ כעוגמת נפש ואי הנוחות מעבודה שהייתה צריכה להסתיים תוך יום ונמשכה יותר משבוע ימים. 4. הנתבע מכחיש את טענות התובע ומבקש לדחות את כתב התביעה - זאת מן הנימוקים הבאים: א. התובע הוא זה אשר ניסה בכל כוחו ועשה הכל על מנת למנוע את סיומן של העבודות. התובע סילק בבושת פנים את הצוות שעבד על סיומן של העבודות והתובע לא שילם ולו שקל אחד בעד ביצוע העבודות. הנתבע השקיע חומרים והתובע לא שילם את עלותם והתובע לא היה צריך לרכשם ולהתקינם בשנית. ב. ביום 12.7.09 הגיע הנתבע עם צוות עובדיו לבית התובע לבצע עבודת התקנת מזגן וסוכם על סך של 1,200 ₪ עבור התקנה עד 4 מ' צנרת - ללא מע"מ ועל כל מטר נוסף היה על התובע לשלם 120 ₪ נוספים. לתובע ניתנו שתי אפשרויות לביצוע התקנת הניקוז והתובע בחר באפשרות השנייה למרות שהובהר לו כי עבודות חציבה מסוג זה גורמות לאבק רב ולכלוך. על ביצוע העבודה לפי האפשרות השנייה היה על התובע להוסיף סך 300 ₪. העבודה התבצעה על פי התכנון ללא קשיים מיוחדים. התובע ואביו צפו בכל שלב משלבי העבודה בחרדה ולא הפסיקו להעיר הערות ולעוץ עצות - דבר שהפריע למהלכן התקין של העבודות. השינוי בתוואי, שהתובע מלין עליו נעשה אך ורק על מנת להבטיח את איכות ההתקנה והשינוי בתוואי נעשה על מנת לאפשר התקנת צנרת אחידה ורציפה, שאינה נסמכת על הצנרת הקיימת, שהייתה ישנה, דבר שעלול היה ליצור בעיות בהמשך. דבר שינוי זה הוסבר לתובע והוא אישר אותו ולמרות השינוי לא העלה הנתבע את המחיר המוסכם. ג. ביצוע עבודות הגבס, המתלווה להתקנת מזגן הינן חלק אינטגרלי מעבודת מתקין המזגנים והנתבע בעצמו ביצע את עבודות הגבס וצוות העובדים היה אמור לסיים את הגימורים בלבד. לאחר שהצוות סיים את שלב הגימור הראשון, התלונן התובע שישנם סדקים בשפכטל והוסבר לו שיש צורך בהמשך העבודה על מנת להגיע לגימור מושלם, אך התובע ביקש לפרק את עבודות הגבס ולבסוף סילק את צוות העובדים מבלי לאפשר את סיום העבודות. בו בערב שוחח הנתבע עם התובע וסיכם עמו, כי ישלח אל ביתו עובד ותיק לבדוק את תלונת התובע - זאת משום שהצוות שעבד בביתו של התובע לא רצה לשוב אליו בשל יחסו המחפיר של התובע אליו. העובד שנשלח לביתו של התובע, בחן את העבודה והודיע לתובע כי יוכל לסיים את העבודה לשביעות רצונו, אך התובע דרש לפרק את הגבס ולכן הוסבר לתובע כי באופן כזה לא תסתיים העבודה באותו יום והנתבע הורה לאותו עובד לפרק את העבודה ולהרכיבה מחדש, רק כדי להשביע את רצונו של התובע. לטענת הנתבע, נתקל גם עובד זה ביחס לא הולם מצד התובע והתובע לא הבין שיש ליתן לעבודה כזאת להתייבש והיות ואותו עובד ראה את היחס של התובע ושל אביו - מצא לו תירוץ שלא להגיע למחרת היום לעבודה. הנתבע אשר ראה את טענות התובע והבין שלקוח כזה לא יהיה אף פעם מרוצה, החליט לאפשר לתובע בעצמו להחליט מתי יש בדעתו להודיע לתובע לבוא ולסיים את העבודה, ברם התובע ניתק את הקשר ולא ניסה להתקשר. 5. לאור התנהגות התובע הסיק הנתבע, שהתובע לא התכוון מלכתחילה לשלם עבור ביצוע העבודה ולכן עשה הכל על מנת לא לאפשר סיומה. התובע סילק את צוות העובדים, נמנע מליצור קשר עם הנתבע ובסופו של יום הודיע התובע לנתבע, שהוא לא מעוניין בסיומן של העבודות. מאחר והתובע לא שילם מאומה על חשבון העבודה ומאחר והנתבע אכן ביצע עבודות והותקנו חומרים ומתקנים, הגיש הוא כתב תביעה שכנגד לחייב את התובע לשלם לו את עלות החומרים בסך של 5,068 ₪ כולל מע"מ בהתאם לפירוט העבודה שנקב בסעיפים 19.1 לכתב התביעה שכנגד וכן סך של 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש, פגיעה במוניטין ואובדן ימי עבודה ובסה"כ 6,568 ₪. לחלופין, מבקש הנתבע לקזז מכל סכום שייפסק לתובע- אם ייפסק- סך שלא יפתח מ-3,350 ₪ עלות החומרים והתשלומים לעובדים ולחלופי חלופין, לקזז סך של 2,000 ₪ לפחות, שהוא ההפרש בין סכום ההתקנה המקורי שלטענת התובע סוכם - סכום של 2,600 ₪ בתוספת מע"מ לבין הסכום אשר לטענת התובע שילם לבעל מקצוע האחר לצורך סיום העבודה. 6. פירטתי לעיל - אף מעל הדרוש- את הטענות שכל צד מעלה נגד זולתו ובנוסף לכך עיינתי בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים וכן בתמונות שהציג התובע להוכחת טענותיו ומכל חומר הראיות שהובא בפני, אני קובע כי למעט טענות - לא הוכיח התובע את העובדות הצריכות הוכחה במשפט זה ולכן דין תביעתו להידחות. מאידך, גם הנתבע לא הוכיח את טענותיו כלפי התובע והעולה מכתבי הטענות ומעדויות הצדדים הוא: הסכמת הצדדים שהעבודה לא נסתיימה לא נסתיימה בפועל, ברם בעוד שהתובע טוען שהעבודה לא נסתיימה בשל התנהגותו של התובע וצוות עובדיו, טוען הנתבע שהעבודה לא נסתיימה בשל התנהגותו המחפירה של התובע ובשל העובדה שהתובע גירש את העובדים ולא נתן לסיים את העבודה. לכן, שאלה אחת בנדון דנן אינה שנויה במחלוקת והיא: התובע החל את עבודתו, אך בסופו של יום היא לא הושלמה בשל סיבה זו או אחרת. לפיכך, אין לי ספק, שהתובע השקיע חומרים עד לאותו שלב שהעבודה לא הושלמה או לא נסתיימה ובגין חומרים אלה מגיע לנתבע סכום חלקי בעד עבודתו. 7. ואלה הם הנימוקים למסקנות אליהן הגעתי - כאמור לעיל: א. א) תביעותיו של התובע מלאות טענות כנגד הנתבע, ברם אף טענה לא הוכחה על ידי עדות כלשהי או על ידי חוות דעת מקצועית היכולה לתמוך ולו כראשית ראיה בטענותיו של התובע בדבר טיב העבודה וקל וחומר שאין כל הוכחה - לא בעדות ולא בחוות דעת מקצועית- מה היה מצב העבודה בעת שהגיע ז'ניה להשלים את העבודה. על כן, באין עדות תומכת או חוות דעת מקצועית - לא הוכיח התובע את טענת הרשלנות המקצועית הנטענת על ידו ולא הוכיח בפועל מה באמת הייתה הסיבה להפסקת העבודה. ב) התובע מודה, הן בכתב התביעה והן בעדותו בבית המשפט, שהנתבע עשה עבודה חלקית אבל היא לא נסתיימה. על כך אין מחלוקת בין הצדדים, ברם בעוד שלתובע טענות על עצם טיב ביצוע העבודה ועל הבטחותיו של הנתבע להגיע ולסיים את העובדה - הבטחה שלא קוימה, טוען הנתבע שאכן העבודה לא נסתיימה, ברם אי סיום העבודה נעוצה בהתנהגותו של התובע אשר חיפש כל דרך שלא לשלם ולהפסיק בעצמו את עבודת הצוות שנשלח לסיים את העבודה. התובע לא הוכיח חוסר מקצועיות של מי מעובדי הנתבע, קל וחומר שלא הוכיח חוסר מקצועיותו של הנתבע עצמו. בית המשפט לא יכול להסתפק בטענות בעלמא, אלא תובע הטוען טענות והמביא עובדות לבית המשפט ובהיותו בבחינת המוציא מחברו - עליו נטל הראיה לפחות באותה מידת מאזן ההסתברויות שהמשפט האזרחי דורש הוכחה, ברם במקרה זה לא הרים התובע את נטל ההוכחה על מנת להוכיח טענותיו - גם לא באותה מידה הדרושה במשפט אזרחי. ג) התובע הסתפק, להוכחת טענותיו הרבות שבכתב התביעה להציג מספר תמונות, אך אין בתמונות אלו כדי להוכיח מאומה מאותן טענות המועלות על ידי התובע. תמונות אינן אומרות דבר ואין לדעת מהו אותו רגע שהן צולמו, מתי צולמו והאם אחרי הצילום עוד ביצע הנתבע עבודות - אם לאו. התובע לא הוכיח, שתמונות אלו לא צולמו תוך כדי עבודה, שכן ברי לי שתוך כדי ביצוע עבודות בבית יכול להיווצר מצב לא נוח, אבק ולכלוך וגם מצב כפי שנראה על פני התמונות, ברם בשום אופן אין במה שנראה בתמונות כדי להוכיח טענותיו של התובע על טיב העבודה ועל הסיבה הממשית שהצדיקה הפסקת העבודה על ידי התובע ואי מתן אפשרות לעובדים להמשיך ולהשלים את העבודה. תמונות אינן חוות דעת ואין תמונות בלבד יכולות לבוא במקום חוות דעת מקצועית אשר תתמוך ולו במעט בטענות הרבות שהעלה התובע. ד) לאור הנימוקים הנ"ל הגעתי למסקנה שדין תביעת התובע להידחות ומשכך אין לי גם צורך לדון בשאלת הסעדים שנתבעו על ידי התובע, אך גם אם הייתי נדרש להחליט בענייני הסעדים אותם תובע התובע, אזי התוצאה הייתה אותה תוצאה של דחיית תביעת התובע משום שהתובע נקב בסכומי סעד סתמיים מבלי להוכיח אף סכום מהסכומים שננקבו בתביעתו של התובע. כשם שתובע חייב להוכיח את העובדות, כך עליו להוכיח את הסעדים שהוא תובע ונקיבת סכומים בעלמא לא יכולים להתקבל, שכן אין בית המשפט מעניק לתובע סעד בלתי מוכח. אפילו בתביעת הסכום שנדרש להשלמת העבודה (1,100 ₪) לא דק התובע פורתא, שכן ההוכחה היחידה שהמציא התובע להוצאות שהיו לו בפועל היא אותה קבלה מיום 21.7.09 (ת/1) שהיא על סך 750 ₪ ואין כלל לדעת מדוע תבע התובע בגין פריט זה סך של 1,100 ₪. ב. א) באשר לכתב התביעה שכנגד, גם במקרה זה טען הנתבע טענות מטענות שונות וגם הוא לא טרח להביא ולו עד אחד מתוך אותם עובדים שעבדו בבית התובע על מנת להציג בפני בית המשפט מה באמת אירע בביתו של התובע ומה היה מצב העבודה עת הופסקה וכיצד הופסקה העבודה בבית התובע. גם על הנתבע, אשר הפך לתובע בכתב התביעה שכנגד, חל אותו כלל אשר חל על תובע בתביעה עיקרית וגם תובע בתביעה שכנגד חייב להוכיח את העובדות שהוא מביא בכתב התביעה שכנגד. יחד עם זאת, שונה תביעתו של הנתבע מתביעתו של התובע, משום שבמקרה זה של תביעת הנתבע, הוכיח הנתבע שאכן ביצע, לפחות, חלק מהעבודה וסיפק חומרים על מנת לבצע את אותו חלק - זאת גם אליבא דדברי התובע הטוען:" לאילן לא שולמה תמורה עבור העבודה שלא הסתיימה..." (עמ' 4 סיפא לכתב התביעה המודפס) ולכן אין ספק, שאין להוציא את הנתבע בחסרון כיס ולהשאיר את התובע עם אותם חומרים אשר סיפק הנתבע ומה שנותר לתובע הוא להביא את אותו בעל מקצוע ולהשלים את העבודה. אם טענתו של התובע בכתב התביעה ובעדותו בבית המשפט היא, שהנתבע עשה עבודה חלקית והיא לא נסתיימה, זה אומר לנו כי אכן נעשתה עבודה וסיום העבודה שנעשתה על ידי בעל מקצוע אחר היא למעשה השלמת עבודה שהחל בה הנתבע ולכן על התובע לשלם לנתבע עבור אותו חלק שהוא הספיק לבצע ושהיה בסיס להמשך עבודתו של בעל מקצוע אחר. ב) באשר לסכומים הנתבעים על ידי הנתבע, אזי לגבי שאלת הוכחת הסכומים, יש לגזור גזירה שווה עם התובע ולהחליט בעניין זה שגם הנתבע לא הוכיח את כל הסכומים הנתבעים בתביעה שכנגד. כפי שציין התובע בכתב תביעתו, סוכמה עלות העבודה הכוללת לסך של 2,600 ₪ כולל מע"מ. הנתבע מציין, כי הסכום שסוכם עם התובע עבור ההתקנה היה 1,200 ₪ - לא כולל מע"מ- עבור התקנה עד 4 מ' צנרת ועל כל מטר צנרת נוסף סך של 120 ₪. בנוסף לכך,מציין הנתבע סכום נוסף של 300 ₪ עבור חציבת תעלת ניקוז וסגירת תוואי. הנתבע טוען, שהיה צורך בצנרת נוספת - מעל 4 מטר- בסכום של 840 ₪. אין חולק, שעל חשבון העבודה לא שילם התובע אף סכום, אך אין גם חולק שהנתבע לא הוכיח כמה שילם לעובד בעד יום עבודה ולא הוכיח הסכום בגין עבודות הגבס. 8. א. העולה מן המקובץ לעיל הוא, שאני מחליט לדחות את תביעת התובע ובאשר לתביעה שכנגד, אני מחליט לקבל אותה בחלקה ואני קובע, שהנתבע הוכיח שהחל בביצוע העבודה, רכש חומרים והשתמש בהם לצורך התקנת המזגן - עד לאותו שלב שהעבודה לא הגיעה לסיומה - ולכן אני מחייב את התובע, שהוא הנתבע שכנגד מר ערן שוורץ לשלם לנתבע, שהוא התובע שכנגד מר בן נעים אילן מאיר את הסך של 2,330 ₪, הכולל בחובו: התקנת מזגן בסך 1,200 ₪, קידוח וחציבת תעלה בסך 880 ₪, וסך של 250 ₪ (תושבת למנוע) (הנתבע לא הוכיח מה אורך צנרת נוספת סיפק לתובע). הסך של 2,330 ₪ ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ב. למעט הסכומים הנ"ל, לא הוכיח הנתבע בקבלות, אישורים או בעדויות כל הוצאה נוספת ולכן יתרת סכום התביעה נדחית - מחוסר הוכחה. לאור טענות הצדדים ולאור העובדה שהנתבע לא סיים העבודה, הרי שמטענות הצדדים יכול להשתמע שלכל אחד מהם נגרמה עוגמת נפש - זה בשל הטענה של אי סיום העבודה וזה בשל הטענה שסולק ממקום העבודה- ולכן אין מקום להיעתר לפריט נזק זה באף אחת מהתביעות. ג. לאור הנימוקים שפורטו לעיל ולאור הקביעות בפסק הדין, החלטתי שלמעט הסכום הנ"ל, אין אני מחייב אף צד בהוצאות המשפט וכל צד ישא בהוצאותיו.פיצוייםמזגן