מהו חוזה לטובת אדם שלישי ?

חוזה לטובת צד שלישי: המקרה השכיח ביותר הוא בחוזה לטובת צד ג' כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, אשר עניינו חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה "המקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב". אחד המאפיינים הבולטים לקיומו של חוזה לטובת צד ג' כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים הינו קיומה של כוונה של הצדדים לחוזה להקנות לצד ג' את הזכות לדרוש את קיומו של החוזה ואין די בכך החוזה בין הצדדים כולל חיוב לטובתו של צד ג', כדי להפוך את החוזה לחוזה לטובת צד ג' כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים. חוזה לטובת שלישי הוא אפוא חוזה אשר משתמעת ממנו כוונת הצדדים להעניק לצד השלישי לא רק טובת הנאה, אלא גם זכות לתבוע טובת-הנאה זו; כדברי השופט ברק: "...השאלה היא תמיד אם אותה ההתחייבות היא אך כלפי הצד לחוזה ואילו טובת ההנאה היא אך תוצאה של ביצוע אותה ההתחייבות, או שמא ההתחייבות עצמה, בנוסף לטובת ההנאה, מכוונת כלפי הצד השלישי. להלן פסק דין בנושא חוב תשלום על שיעורי נהיגה - חוזה לטובת צד שלישי: עניינה של התובענה שבפני הוא בתשלום שכר טרחתו של התובע, מורה לנהיגה, אשר לימד את הנתבעת נהיגה בעת היותה קטינה, ולטענתו, זו לא שילמה את תמורת השיעורים. הנתבעת מודה כי אכן למדה נהיגה אצל התובע, אולם טוענת כי לימודי הנהיגה הוענקו לה במתנה על ידי המנוח ז"ל, אשר בזמנים הרלבנטיים, היה בן זוגה לחיים של אימה (להלן:"המנוח") . הנתבעת טוענת כי לא היתה חלק מן ההתקשרות בין המנוח לבין התובע ואין היא מודעת לפרטי ההסכם ביניהם. לדבריה, מעולם לא שוחחה עם התובע על נושא שכר טרחתו וזה לא פנה אליה בדרישה לתשלום שכר טרחתו, גם לא בשיעור האחרון, אז לכאורה נותרה יתרת חוב כלפיו. רק כחצי שנה לאחר תום לימודיה אצל התובע, ולאחר שנפטר המנוח, פנה אליה התובע לראשונה בדרישה לפירעון יתרת החוב שהותיר המנוח. לאחר עיון בחומר הראיות ושמיעת הצדדים ראיתי לדחות את התביעה. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההתקשרות למתן שיעורי נהיגה לנתבעת, נעשתה בין המנוח לבין התובע וכי הנתבעת לא היתה צד לחוזה ביניהם, אך נהנתה מתוצאותיו. בדיון שהתקיים בפני העיד התובע: "החוזה היה עם המנוח שהוא היה בן זוגה של אם הנתבעת (להלן: "הגב' שמש" או "אם הנתבעת")". התובע אף מאשר בעדותו כי כל זמן היות המנוח בחיים הוסדר שכר טרחתו על ידי המנוח בלבד, ורק לאחר פטירתו, כחצי שנה לאחר שסיימה התנתבעת ללמוד אצלו, פנה לראשונה לגב' שמש. כך העיד התובע:  "כאשר סיימתי את עבודתי פניתי לגב' שמש משום שמר סלמן נפטר." (פרוטוקול עמ' 2 שורות 8-7)   ובהמשך:   "כל זמן שהוא היה בחיים לא היה צורך לפנות אליה וזו הסיבה שלא פניתי אליה כי לא היתה סיבה" (פרוטוקול עמ' 2 שורות 11-10)   משלא היתה הנתבעת צד להסכם ההתקשרות בין התובע לבין המנוח ומששוכנעתי כי שיעורי הנהיגה הוענקו לנתבעת במתנה על ידי המנוח, הרי שלא נוצרה מערכת חוזית ישירה בין התובע לנתבעת. ראיתי לציין כי לא הוכחה בפני התחייבות כלשהי גם מטעם אם הנתבעת (שלא נתבעה בתיק שבפני) למלא אחר התחייבותו של המנוח לתשלום שכרו של התובע, וברי כי אין בטענת התובע לפיה נכחה הגב' שמש בעת כריתת החוזה בינו לבין המנוח, כדי להכניסה בנעליו של המנוח עם פטירתו. ככלל, אדם הפועל מכוח חוזה עם פלוני אינו זכאי לתמורה עבור פעולתו מכוח החוזה מאנשים שאינם צד לחוזה, אך נהנו מביצוע החוזה על ידו. למרות האמור לעיל, ישנם מקרים בהם צד אשר מילא חלקו בהסכם ולא קיבל תמורה עבור פועלו, יוכל לגבות את שכרו על פי ההסכם מצד ג' אשר הפיק טובת הנאשם מן החוזה. נבדוק את מערכת היחסים בין הצדדים שבפני על פי דיני החוזים ועל פי דיני עשיית עושר ולא במשפט. חוזה לטובת צד שלישי המקרה השכיח ביותר הוא בחוזה לטובת צד ג' כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, אשר עניינו חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה "המקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב". אחד המאפיינים הבולטים לקיומו של חוזה לטובת צד ג' כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים הינו קיומה של כוונה של הצדדים לחוזה להקנות לצד ג' את הזכות לדרוש את קיומו של החוזה ואין די בכך החוזה בין הצדדים כולל חיוב לטובתו של צד ג', כדי להפוך את החוזה לחוזה לטובת צד ג' כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים. "חוזה לטובת שלישי הוא אפוא חוזה אשר משתמעת ממנו כוונת הצדדים להעניק לצד השלישי לא רק טובת הנאה, אלא גם זכות לתבוע טובת-הנאה זו; כדברי השופט ברק: "...השאלה היא תמיד אם אותה ההתחייבות היא אך כלפי הצד לחוזה ואילו טובת ההנאה היא אך תוצאה של ביצוע אותה ההתחייבות, או שמא ההתחייבות עצמה, בנוסף לטובת ההנאה, מכוונת כלפי הצד השלישי"( גבריאלה שלו, "דיני חוזים", מהדורה שניה, עמ' 431). נסיבות המקרה שבפני מעידות כי טובת ההנאה שהוענקה לנתבעת, הנובעת מן ההסכם בין המנוח לבין התובע, הינה אך תוצאה של ההתחייבות ביניהם, באופן בו לא היתה כוונה להקנות לנתבעת מעמד תביעה או זכות כלפי התובע וההפך ועל כן אין מדובר בחוזה לטובת צד ג', אשר מקים לתובע זכות לדרוש מהנתבעת את קיומה של הזכות החוזית, אשר לטענתו הופרה על ידי המנוח. עשיית עושר ולא במשפט גם מדיני עשית עושר ולא במשפט פטורה הנתבעת מתשלום יתרת החוב, משום שידעה כי מדובר במתנה שניתנה לה על ידי המנוח בעודו בחיים והשתתפותה בשיעורי הנהיגה  נעשתה בתום לב תוך צפיות והסתמכות כי השיעורים משתלמים על ידי המנוח ואין זה המקרה לגזור עליה התחייבות כספית שלא הייתה צד לה . בספרו "דיני עשיית עושר ולא במשפט" בפרק הדן ב"טובת הנאה שהוענקה ללא עילה" כותב פרופ' ד' פרידמן: "...אולם במקרים בהם בוטל החוזה מחמת הפרה או סיכול (ולא מחמת פגם ברצון) נראה לי שאין, בדרך כלל, עילה להשבה כלפי צד ג' לגבי תשלומים שנעשו לו קודם ההפרה או לסיכול..."("דיני עשיית עושר ולא במשפט", פרופ' דניאל פרידמן, מהדורה שניה, כרך ב', עמ' 796-797) בהערת שוליים, מציין פרופ' פרידמן, כי גישה דומה ניתן להחיל כאשר מערכת היחסים היא של חוזה בין צדדים או הסדר לפיו נתן ב' הוראות ל א' לטובתו של ג', מבלי שיהיה זה חוזה לטובת צד שלישי, כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים, אלא במקרים מיוחדים, אשר אינם חלים במקרה שבפני כגון במקרה בו א' פעל עקב מצג שווא של ב'. מששוכנעתי כי הנתבעת לא היתה צד להסכם בין המנוח לבין התובע, ומשאין מחלוקת כי לראשונה נודע לנתבעת דבר הפרת ההסכם כנטען על ידי התובע, רק לאחר שסיימה ללמוד נהיגה אצל התובע, ולאחר שלקחתי בחשבון את קטינותה ואת קיומו האפשרי של עיזבון אני קובע כי אין לחייבה בתשלום תמורתם של שיעורי הנהיגה. אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות הענין ,לא ראיתי לקבוע צו להוצאות.חוזהחוזה לטובת צד שלישישאלות משפטיות