בית המשפט פסק כי לא תוקנו כראוי אך שני ליקויים: לבני הזכוכית אשר בחדר הרחצה ואריחי רצפה שבורים, אשר אחד מהם אף גרם לנזק. ליקויים אלה, נמשכים מזה מספר חודשים ופוגעים באיכות חייהם של התובע ובני משפחתו בדירה השכורה. להלן פסק דין בנושא פיצוי בגין ליקויים בדירה שכורה: ענייננו בתביעה להשבה כספית בשל טענות התובע כי נכס אותו שכר מן הנתבע, לא היה במצב תקין כפי שהתחייב בפניו בעת חתימת ההסכם להשכרתו. ביום 04.07.2008, נחתם הסכם לשכירות דירה בין התובע לבין הנתבע, אשר, לטענת התובע, יוצג על-ידי אביו- לדברי הנתבע, זה האחרון, חתם על הסכם השכירות עימו. בהתאם להסכם, טען התובע, תחילת תקופת השכירות נקבעה ליום 01.08.2008, כאשר מוקנית לשוכרים אופציית הארכה לשנת שכירות נוספת. התובע הסביר כי שווי השכירות היה 4,500 ₪ לחודש, כאשר התשלום היה מראש למשך שנה בהמחאות אשר כל אחת מהן היא על סכום שכירות של חודשיים ימים. בנוסף, טען התובע, הועברה באותו המעמד למשכיר "המחאת ביטחון" בסך של 4,500 ₪. התובע הסביר כי ביקר בדירה עם אישתו טרם שכר אותה וכי בהתאם לסעיפים 11 ו-12 להסכם השכירות עליו חתם, היה על הדירה להיות במצב תקין עם קבלתה על ידיו והיה עליו להשיבה כך למשכיר. הנתבע ציין כי בעת חתימת הסכם השכירות לדירה דנא, התגוררו בה שוכריה הקודמים ועל-כן היא לא היתה מוכנה למסירה. זאת ועוד ובהתאם, כך טען, הוא הניח כי הדירה תימסר לו במצב תקין, שכן הנתבע יכינה למגורים עבורו ועבור בני משפחתו. לטענת הנתבע, למרות הקבוע בהסכם השכירות, כאשר קיבל את הדירה לידיו ביום 31.07.2008, נדהם "לראותה במצב שאינו ראוי למסירה ועם פגמים רבים". לכן, כך הסביר, הכין רשימת ליקויים בה, שכן הניח כי משכיר הדירה יתקנם. אכן, כך, טען, נציג המשכיר- אביו, מר רפי אזולאי והוא עצמו, חתמו ביום 03.08.2008 על רשימת ליקויים זו. התיקונים אשר ליקויים אלו, נדרשו להם כללו את סידור המערכת הסולארית הקיימת בדירה לקבלת מים חמים, צביעת הדירה ותיקון הסדקים הרבים בקירות ובתקרה, תיקון לבני זכוכית שבורות בחדר הרחצה ותיקון ריצוף שקוע ופגום. כך למשל, תאר התובע כיצד נגזר עליו ועל בני משפחתו, שהם חמש נפשות, בשל אחד הליקויים, השימוש בחדר רחצה אחד. כן סיפר כיצד בתו נשרטה מאריח שבור בחדר השינה. לטענת התובע פניותיו אל המשכיר ו/או מי מטעמו עלו בתוהו והוא זכה ליחס מזלזל מצד אבי המשכיר- מר רפי אזולאי, אשר סרב לתקן חלק גדול מהליקויים ואת שתיקן עשה תוך זמן רב מהנדרש ותוך גרימת מפח נפש. לדברי התובע, ביום 08.09.2008, הוא הזמין חוות דעת מטעם שמאי מקרקעין מוסמך ולפיה חלה ירידת ערך בסך של 900 ₪ לחודש משווי שכר הדירה החודשי. בהתאם לאמור, סבר התובע כי על בית המשפט לקבוע כי שווי השכירות הוא 900 ₪ פחות מאשר בהסכם השכירות- היינו 3,600 ₪ לחודש וכי בהתאם, על הנתבע להשיב לו 10,800 ₪. כן, ביקש התובע לחייב את הנתבע להשיב לו 4,500 ₪ אשר ניתנו למשכיר כביטחון ולחייבו להשיב לו 1,155 ₪ בגין שכר טרחת שמאי המקרקעין. יצויין, כי לתמיכה בטענותיו הנ"ל, הפנה התובע את בית המשפט אל העתק חוזה השכירות בינו לבין הנתבע, אל העתק מכתבים אותו כתב לאבי הנתבע אשר עניינו תיקונים הנדרשים במושכר, אל העתק הנספח להסכם השכירות הנ"ל שעניינו הליקויים הדורשים תיקון , עליו חתום אף אבי המשכיר, אל העתק חוות דעת שמאי מקרקעין באשר למושכר ואל העתק חשבונית שכר טרחתו של זה. לגישת הנתבע ענייננו בתביעה קטנונית וקנטרנית, הנעדרת אחיזה במציאות. לטעמו, עצם העובדה כי התובע מבקש החזר כספי ולא תיקון פגמים- באם אלו אכן קיימים, יש בה כדי להעיד על אופיה של התביעה כאמור. כן טען כי טרם הגשת תביעה זו, התובע כלל לא פנה אליו על-מנת לדרוש פיצוי כלשהו או לנסות ולהתפשר עמו בעניין. לגופו של עניין, טען נתבע כי בהתאם לקבוע בהסכם השכירות, אל לו לתובע להלין על פגמים הקיימים לטעמו במושכר לאחר שקיבל אותו לידיו. עוד הוא כי התובע הוא מהנדס בניין העוסק בבדיקות קבלה למבנים ובאיתור מפגעים כך שממילא אין המדובר ב"שוכר ממוצע" ואילו התייחסותו המקצועית לליקויים לכאוריים בדירה, אף מזעריים כגון קילופי צבע בתחתית המשקופים, היא אך נסיון להורדת עלויות ותו לאו. הנתבע המשיך וטען כי יש לשלול מצגו של התובע המנסה להציג את הדירה כאילו אינה ראויה למגורים נוכח העובדה כי קודם לשכירתה על ידיו, היא הושכרה משך שבע שנים ברציפות לאותו דייר, אשר לא היו לו כל טרוניות או דרישות הנוגעות לה. זאת ועוד, לטענת הנתבע, לאחר ששלח לו התובע את המכתב הראשון המפרט את הליקויים בדירה, המצורף אף לכתב התביעה, יומיים בלבד לאחר כניסת התובע ומשפחתו לדירה, הוא הציע לו כי הוא ומשפחתו ישארו בדירה למשך חודש ימים בלא תשלום ובסופו של החודש תבוטל העסקה. כן טען, כי הודיע לתובע כי הוא ימתין כשבוע ימים בטרם יפקיד את ההמחאה הראשונה אשר הוא נתן לו. הנתבע הסביר כי התובע סרב להצעתו זו ועל-כן, ההמחאה הופקדה, שבוע מאוחר יותר כהבטחתו. על-מנת לתמוך בטענתו זו, הפנה הנתבע את בית המשפט אל העתק המחאה זו. הנתבע המשיך ופרט באשר לליקויים עצמם, עליהם הביע התובע טרוניותיו בכתב התביעה ובמכתביו אל הנתבע ו/או מי מטעמו. כך, באשר לליקויים אותם תאר התובע במכתבו מיום 03.08.2008, ואליו אף הפנה את בית המשפט, טען הנתבע כי כולם "טופלו ותוקנו" למיטב הבנתו, לשביעות רצונו של התובע. לעניין העדר מים חמים במערכת הסולארית, טען התובע כי כלל לא צויין בחוזה הדירה כי היא כוללת מערכת סולארית ועל-כן אל לתובע לבוא בטענות לעניין זה. כן טען כי הוצע לתובע להשתתף עימו בעלות של 2,100 ₪ להחלפת המערכת הסולארית אך זה סרב. לגישת התובע אין מחסור במים חמים מעיד על אי תקינות המערכת אלא על כך שאין בגודלה כדי לספק משפחה של חמש נפשות של התובע. ממילא, כך ציין הנתבע, הוא החליף את גוף החימום לגוף חימום חדש בעלות של 650 ₪. זאת ועוד, באשר לנזילת הניאגרה טען הנתבע כי זו היתה זניחה, אך טופלה על-ידיו באמצעות החלפת גומיות האטימה של הניאגרה בעלות של 180 ₪. כן, לעניין דליפת מים מברזים, ציין הנתבע כי ליקויים אלו תוקנו, כאשר האחד מהם תוקן אף באופן מיידי. באשר לאריחי זכוכית פגומים בחדר הרחצה של ההורים, טען הנתבע כי אלו אינם ניתנים לתיקון באופן פרטי, שכן תיקונם מצריך עבודה מחוץ לבניין וכי הודע על-ידיו לתובע כי אלו יתוקנו בקרוב על-ידי ועד הבניין. יחד עם-זאת, טען הנתבע, על-מנת לאפשר רחצה "בטוחה", כפתרון ביניים, הוצמד לוח פרספקס ללבני זכוכית אלה (הנתבע פרט בהרכבה בכתב הגנתו את האופן הצמדת לוח הפרספקס לחלון והטעם בבחירת השימוש בחומר זה לצורך התיקון). בנוסף, לעניין טענת התובע באשר לאריח שקוע בחדר ההורים, טען הנתבע כי לא ניתן להחליפו משום שאין אריח תואם בנמצא וכי לטעמו, הצגת התובע את שקיעת האריח שהיא של כ-2 מ"מ כסכנה בטיחותית היא טענה קנטרנית. בנוסף לליקויים אשר הועלו לעיל, טען הנתבע באשר לליקויים אותם פרט התובע במכתב אליו ו/או אל מי מטעמו ביום 18.08.2008. באשר לליקויים נטענים אלה, אשר כללו נזילת ברז בכיור, סתימת צנרת ביוב בכיור, פגמים וכתמים באריחים ומחסור במזוזות; טען הנתבע כי חלקם לבדיקתו אינם קיימים, חלקם היו ידועים לתובע מראש וחלקם אינם מובנים לו כלל. לגישת הנתבע, בעצם מכתב זה, אשר נכתב כשלושה שבועות לאחר כניסת התובע ומשפחתו אל הדירה, בו מתיר לעצמו התובע לשמור לו "זכות" לבוא ו"להוסיף" פגמים אשר יתגלו להעיד, יש להעיד על כוונותיו נעדרות תום הלב להעצים את "מצב הדירה 'העגום' מתוך תקווה לקבל פיצוי כספי גדול ככל האפשר. עוד התייחס הנתבע בהגנתו אל ליקויים אשר פורטו על-ידי שמאי מטעם התובע. ליקויים אלו, הדגיש הנתבע היו שמונה בלבד ולא כבמכתבי התובע ובתביעתו הנ"ל וכללו: אי סיוד וצביעת הבית, מערכת סולארית אשר אינה עובדת, ליקויים בצנרת המים, לבני זכוכית שבורים, פגיעה בציפוי האמייל בחדר הרחצה של ההורים, חלונות ותריסים אשר אינם נסגרים. הנתבע צרף לכתב הגנתו תמונות של ליקויים נטענים אלו והתייחס בהרחבה לכל אחד ואחד מהם. היות וחלק מהתייחסויותיו לאלו פורטו לעיל, להלן תפורטנה אך התייחסותו ליתר הפגמים אשר בדו"ח שמאי המקרקעין מטעם התובע. באשר לאי צביעת וסיוד הבית, טען הנתבע כי היה ברור לתובע כי כך יקבל את הדירה היות והדייר הקודם עזב את הדירה ביום בו הוא עצמו ומשפחתו נכנסו אליה. לעניין הליקויים המיוחסים לצנרת המים, תהה הנתבע הכיצד הבחין השמאי בברזים דולפים בעוד אלו תוקנו טרם מועד ביקורו בדירה לצורך חיווי דעתו. כן, הפנה הנתבע לתמונות, המעידות לטעמו על כך שטענה כאמור של התובע משוללת יסוד. באשר לליקויים אשר יוחסו לפגיעה בציפוי האמייל בחדר הרחצה של ההורים, טען הנתבע כי התובע הציג שתי פגיעת מזעריות בגודל של פחות מ-1 מ"מ. הנתבע הפנה את בית המשפט אל תמונות פגמים אלו. כן הפנה את בית המשפט אל תמונות של שני אריחים נוספים סדוקים וכן, הסביר הנתבע כי בדירה כ-1,300 אריחים ומהם פגועים אך חמישה- הינו פחות מארבעה פרומיל. לעניין הטענה כאילו חלונות ותריסים אינם נסגרים, טענן הנתבע כי המדובר הוא בטענה חדשה של התובע. כן טען הוא כי עת בא לבחון את הפגמים הבחין כי אין כל פגם בחלון הממ"ד המונע חדירת אור שמש, אלא שהצטברות אבק מונעת מפתח של 10 ס"מ מתוך 80 ס"מ. לדבריו כאשר הציע לתובע לנקות זאת זה סרב לאפשר לו לעשות כן וטען בפניו כי מטרת ביקורו היא תיעוד הליקויים ולא תיקונם. זאת ועוד, הנתבע הפנה את בית המשפט לתמונות המתעדות תריסים סגורים בדירה. עוד בדבריו התייחס הנתבע אל הערכת השמאי ותקף את כך שזה לא ציין כי הדירה כוללת מחסן בקומת הכניסה, חניה מקורה ומערכת מיזוג אוויר מרכזית. כן טען כי דמי השכירות הממוצעים בשוק החופשי לדירה כגון בה עסקינן, על-פי לוח "יד 2" , הם למעלה מ-5,500 ₪. לגישת הנתבע, תחשיב זהמביא בחשבון אך את הגבול המקסימאלי אותו ציין השמאי בחוות דעתו- היינו הפחתה בשיעור של 20%. הפחתה כאמור, טען הנתבע מביאה בחשבון כספים אשר טרם שולמו לו. בנוסף, תקף הנתבע את אופן חישוב העלויות של כל אחד מסעיפי הליקויים אשר בדו"ח השמאי וזאת למעט הסעיף הנוגע להערכת פעילות המערכת הסולארית, אשר כאמור, אין הנתבע מודה כי היא כלל חלק מהדירה. יצויין כי הנתבע הציג תחשיב חשמלאי מוסמך לחימום המים המגיע לכדי 900 ₪ לשנה. באשר להמחאת הביטחון אשר הפקיד הנתבע אצל התובע ו/או מי מטעמו, טען הנתבע כי המדובר הוא בהמחאת בטחון שהיא ערבות בדידיו עד כי יפונה הנכס על-ידי התובע שהוא השוכר ואין להשיבה בשל טענת התובע, השגויה לטעמו, כי הנתבע לא עמד בהתחייבות כלפיו. לעניין שכר טרחת השמאי, סבור היה הנתבע כי אין עליו לשאת בו הואיל ואינו חייב לספק גחמות התובע, אשר בחר יועץ כרצונו. במהלך הדיון ולבקשת בית המשפט להתייחסות באשר לליקויים שטרם תוקנו, ציין התובע כי תיקון לוח הפרספקס בחדר הרחצה אינו יעיל ואינו סוגר הרמטית את המקום, כך שהרחצה בחדר רחצה זה אינה אפשרית. כן ציין באשר לאריחים הלקויים ברצפה, כי אלה שבורים ושקועים במידה ניכרת וגרמו אף לפציעת בתו כפי שציין, ואף הציג תמונות לתמיכה בטענתו זו. מצאתי כי התובע נכנס לדירה לאחר שבדקה, או לכל הפחות, היה עליו לבדקה ולוודא כי מצבה תקין וראוי למגורים- וזאת, למצער, בהתאם להסכם השכירות בין הצדדים המעורבים. יחד עם-זאת, נמצאו ליקויים- עובדה בה מכיר הנתבע שאף תיקן מרביתם של אלו אשר הסכים כי הם קיימים וכי חייבים תיקון. לאחר שעיינתי בכתבי התביעה וההגנה על נספחיהם ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעדויות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את התביעה, אם כי בחלקה, שכן מרבית הליקויים הנטענים לא הוכחו או שבאו על תיקונם כפי שמצווה על בעל דירה לעשות. מצאתי כי לא תוקנו כראוי אך שני ליקויים: לבני הזכוכית אשר בחדר הרחצה ואריחי רצפה שבורים, אשר אחד מהם אף גרם לנזק. ליקויים אלה, נמשכים מזה מספר חודשים ופוגעים באיכות חייהם של התובע ובני משפחתו בדירה השכורה. על-כן, סברתי כי יש לפצות את התובע בגין שני ליקויים אלה בסך כולל של 3,000 ₪. יחד עם-זאת, לא מצאתי להענות לתביעתו באשר להחזרת המחאת הבטחון, שכן זו אמורה להיות מוחזרת לו לאחר תום תקופת השכירות והסדרת כל החשבונות בין הצדדים לחוזה. בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסך של 500 ₪. על כל הסכומים להיות משולמים לא יאוחר מיום 20.05.2009, שאם לא כן יחוייבו בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. ליקויים בדירה בשכירותשכירות