להלן פסק דין בנושא פיצוי כספי בגין ביטול טיסה: 1. תביעה לפיצוי כספי בגין ביטול טיסה בה היה אמור התובע לטוס. נתבעת 1 הינה המוביל האווירי, נתבעת 2 הינה ספק חבילת הנופש ואילו נתבעת 3 הינה חברת סוכנות הנסיעות באמצעותה הוזמנו כרטיסי טיסת התובע.   2. לטענת התובע - בתאריך 3.4.08 הזמין באמצעות נתבעת 3 כרטיסי טיסה הלוך ושוב לעיר וורונה באיטליה וממנה לישראל. התובע שילם את מלוא סכום ההזמנה מראש. מועד הטיסה לוורונה נקבע ליום 5.4.08 בשעה 09:55 ומועד החזרה נקבע ליום 12.4.08 בשעה 22:00. הטיסה הוזמנה ע"י נתבעת 3 אך אושרה ובוצעה ע"י נתבעת 2 בעוד נתבעת 1 היא שהובילה את התובע. הטיסה לוורונה התבצעה כנדרש. שבעים ושתיים שעות בטרם מועד הטיסה חזרה התקשר התובע למספר הטלפון שסיפקה לו נתבעת 2, על מנת לוודא קיומה של טיסה חזרה. האדם שענה לו בדק במחשב ואישר את קיום הטיסה כמתוכנן. משהגיע התובע לוורונה הוברר לו כי הטיסה בוטלה. בצר לו ניסה התובע ליצור קשר עם גורמים שונים בישראל בהתאם למספרי טלפון שנמסרו לו ע"י נתבעות 2 ו-3, אולם לא היה מענה. התובע נותר בנמל תעופה זר, ללא יכולת לדבר בשפה המקומית ולאחר שכרטיס הטיסה אשר לו בוטל, ללא התראה מראש וללא שניתן פיתרון ע"י הנתבעות. בהמשך נמסר לתובע כי טיסות לא יצאו מנמל התעופה בוורונה לכיוון ישראל. התובע, בחברת אנשים נוספים, אשר הגיעו אף הם לטיסה שבוטלה, נסע לנמל התעופה במילאנו במונית, בעלות של כ- 150 אירו. התובע רכש כרטיס טיסה לישראל בחברת אל-על בעלות של 435.95 אירו בתוספת מיסי נמל בעלות של 25 אירו. התובע סבור כי נפגע מפעולת הנתבעות בפרט לאחר שעמד בהתחייבויותיו כלפיהן. התובע הגיע לישראל לאחר השעה המתוכננת ובהיותו נהג מונית נגרם לו הפסד השתכרות. משנוצר קשר עם הנתבעות הטילה נתבעת 1 את האחריות על נתבעת 2 אשר הטילה את האחריות על נתבעת 3. התובע טוען כי על הנתבעות לפצותו בסכום הנזק הממוני שנגרם לו עקב ביטול הטיסה, וכן בגין עוגמת נפש הרבה וההוצאות הנוספות שהיו מנת חלקו. התובע אינו מבין כיצד הנתבעות לא עשו מאמץ ולו מינימלי לאתרו ולהודיעו דבר ביטול הטיסה המיוחלת. 3. לטענת נתבעת 1 - החכירה את קיבולת מטוסיה לנתבעת 2, המוכרת את המושבים במטוס לציבור הנוסעים. לגרסתה אין כל קשר חוזי בינה לבין הנוסעים. הקשר החוזי הוא בינה לבין נתבעת 2 והיא הקשורה בקשר חוזי עם הנוסעים ועם סוכני הנסיעות. נתבעת 2 פנתה ביום 7.4.08 לנתבעת 1 בבקשה לבטל את הטיסה עליה היה אמור לעלות התובע ולהעביר את נוסעי אותה טיסה לטיסה אחרת אשר תוכננה לצאת בשעה 16:10, דהיינו כשש שעות לפני המועד המתוכנן. נתבעת 1 ביצעה את המוטל עליה ונתבעת 2 העבירה אליה את רשימת הנוסעים, אשר כללה את שמות הנוסעים משתי הטיסות האמורות, לרבות שם התובע. מבהירה נתבעת 1 כי מתפקידה ומאחריותה של נתבעת 2 ליידע את הנוסעים ואת סוכני הנסיעות, כדוגמת נתבעת 3, בדבר כל שינוי בטיסות. ככל שגוף מסוים התרשל, הרי לא דובר בהתרשלותה של נתבעת 1. לטענת נתבעת 2 - הנזקים שנגרמו לתובע נבעו ממחדליה של נתבעת 3, עמה ערך התובע את הסכם ההתקשרות, שכן נתבעת 3 לא דאגה להעביר לתובע את פרטי השינוי בטיסה במועד בו נודעו לה. לטענתה בראש ובראשונה נובעים הנזקים שנגרמו לתובע ממחדליו שלו שכן לא אשרר את טיסתו בחזרה לישראל. סוגיה זו משמעותית בהינתן העובדה כי מדובר בטיסת שכר. עוד סבורה נתבעת 2 כי הסכום הנתבע הוא חסר כל סבירות או פרופורציה ביחס לנזק הנטען. נתבעת 2 מבהירה כי הינה מתווכת ומקשרת בין נתבעת 3 לבין ספקי ומפעילי השירותים השונים. העסקה בוצעה ע"י התובע מול נתבעת 3, שהינה גוף עצמאי ואיננה שלוח של נתבעת 2. לפיכך, בין נתבעת 2 ובין התובע אין כל יריבות. בעקבות טענות התובע ערכה נתבעת 2 בדיקה מעמיקה אשר העלתה כי ביום 7.4.08 יידעה נתבעת 2 את סוכנות הנסיעות בדבר שינוי פרטי הטיסה המדוברת. נציגת הסוכנות, עלמה בשם אווה, קיבלה את פרטי השינוי. תפקידה של הסוכנות (שהינה סוכנות של נתבעת 3), עמה בוצעה העסקה, להעביר דברים אלה לידיעת לקוחותיה, במקרה דנן, לידיעת התובע. משכך, נתבעת 2 אינה אחראית לחליפת המידע בין הסוכנות לתובע. עוד נטען כי נציגת נתבעת 2 במשרד הממוקם באיטליה הבהירה כי התובע לא התקשר לאשרר את טיסתו בחזרה לישראל. בהקשר זה אף שינה התובע את גרסתו בפניותיו השונות. כן נטען כי התובע הוא הנוסע היחיד אשר טען כלפי הנתבעת את טענותיו והיחיד אשר טוען כי ניתן לו מידע שגוי. לטענת נתבעת 3 - הינה סוכנות הנסיעות המשמשת כמתווכת בין הנוסעים לבין ספקי שירותי תיירות ואינה מספקת בעצמה את השירות. לפיכך אף אינה אחראית לשירות עצמו. נתבעת 3 הזמינה באמצעות נתבעת 2 כרטיס טיסה הלוך ושוב מת"א לוורונה באיטליה, בטיסות שיועדו לביצוע ע"י נתבעת 1. התובע חתם על ידיעתו בדבר האחריות הבלעדית של נתבעת 2 בהקשר זה. נתבעת 3 מפנה להוראות אמנת האג אשר נקלטו לחוק התובלה האווירית התש"ם - 1980, על פיו בין היתר, אחריות המוביל, עובדיו וסוכניו, לנזק שנגרם, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר. בהתאם סבורה נתבעת 3 כי על נתבעת 1 מוטלת האחריות לנזק שנגרם לתובע. אשר לטענות שהעלו הנתבעות האחרות הוסבר כי מעולם לא הגיעה אליה פנייתו של התובע ו/או פניות נתבעות 1 ו - 2 באשר לביטול הטיסה. לנתבעת 3 נודע אודות הביטול האמור אך עם קבלת כתב התביעה הנוכחי. ההודעות על שינוי המועד לא מועברות לסוכני הנסיעות כי אם למחלקת האופרציה במשרדי נתבעת 3. לפיכך, טענת נתבעת 2 על פיה פנתה לסוכנת בשם אווה אינה הגיונית ואינה תואמת את הליכי העבודה המוסדרים בין החברות. עוד נטען כי היה על התובע לאשרר את הטיסה האמורה.   4. בדיון שהתקיים בפני התייצבו והעידו התובע, נציגת נתבעת 1 ונציגת נתבעת 3. נתבעת 2 שלחה לדיון נציג חיצוני אשר עיסוקו בייצוג. לא התרתי לנציג לייצג את נתבעת 2 לאור האמור בסעיף 63 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. התובע הדגיש כי אשרר את הטיסה המיועדת להובילו לישראל, בהיותו בעיר וונציה, מתא טלפון ציבורי, בשעת צהריים ביום ה', שכן היה מודע לכך שטיסתו אמורה לצאת במוצאי השבת בשעה מאוחרת. התובע נשאל אודות מספר הטלפון אליו התקשר ולאחר מספר תשובות טען כי התקשר לישראל, למספר הטלפון אותו החזיק ברשותו, בעקבות מודעה בעיתון אשר הביאה אותו מלכתחילה לרכישת חבילת הנופש. נציגות הנתבעות העלו תהיות בדבר שיחת האשרור הנטענת והבהירו בהרחבה את טענותיהן המפורטות בכתבי ההגנה.   5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים שהוגשו במהלך הדיון, לאחר ששמעתי את התובע ואת נציגות נתבעות 1 ו- 3 והתרשמתי מכל המעורבים באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל הטענות והטיעונים, אין לי אלא לקבל את טענות נתבעות 1 ו- 3, ככל שמדובר באחריותה של נתבעת 2 להודיע לתובע דבר שינוי מועד הטיסה וביטול הטיסה המקורית עליה אמור היה לעלות. לגישתי, לא בכדי נתבעת 2 לא הכחישה דבר בקשתה לאחד את שתי הטיסות המצוינות בכתב הגנתה של נתבעת 1 ולהעביר את נוסעי הטיסה המאוחרת, בה היה אמור לטוס התובע, לטיסה מוקדמת יותר. בנסיבות אלה, ברי כי היה על נתבעת 2 להודיע דבר השינוי המהותי והמשמעותי לכל נוסעיה כאשר פרטיו של התובע היו בידיעתה. מסקנתי היתה זהה גם אם לא היו הפרטים ידועים לנתבעת 2 שכן משיזמה את ביטול הטיסה היה עליה לברר את פרטי הנוסעים ולהודיעם. בנוסף, היה על נתבעת 2 להודיע דבר השינוי לנתבעת 3 ולוודא, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, את קבלת ההודעה. המסמך שהוגש מתייחס להודעה שהועברה, על פי הנראה, לאישה בשם אווה ואינו עונה על השאלות השנויות במחלוקת, בפרט שעל פי טענת נתבעת 3 אותה אווה הינה סוכנת הנסיעות ואינה האדם שאמור לקבל את ההודעה. כך באופן כללי ובפרט לאור העובדה שבין נתבעת 3 לנתבעת 2 מתקיימים נוהגי מסירת הודעות אשר לא הוכחשו. למרות כל האמור לעיל לא שוכנעתי במידה הנדרשת כי התובע באמת ובתמים אשרר את נסיעתו חזרה ארצה. בהקשר זה סתירות בלתי מבוארות עלו מגרסתו של התובע. למעלה מכך, בניגוד לאמור בכתב התביעה, על פיו נסע התובע מוורונה למילאנו, במונית אשר עלותה הגיעה כדי 150 אירו, העיד התובע כי נסע ברכב שהוזמן עבור אדם ששהה בחברתו אותה עת וזאת ללא כל חיוב. לאור המסקנה אליה הגעתי יש למצוא בהתנהלות התובע משום אשם תורם, אותו אני מעמיד על 20%. בנוסף, נזקיו של התובע שאינם נזקי ממון לא הוכחו כדבעי ואלו יחושבו על דרך האומדנא. 6. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ביחס לנתבעות 1 ו- 3 ומקבל את התביעה ביחס לנתבעת 2. כן הנני קובע כי על נתבעת 2 לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ביטול טיסתו בניכוי האשם התורם. אודות הביטול היה על נתבעת 2 להודיע הן לתובע והן לנתבעת 3 ולוודא קבלת ההודעות. נתבעת 2 תשלם לתובע סכום של 3,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן תשלם נתבעת 2 לתובע הוצאות משפט בסכום של 250 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   7. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.   תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצוייםביטול טיסה