פיצוי על הזמנת ספר וביטול הזמנה

להלן פסק דין בנושא פיצוי על הזמנת ספר: תביעה בגין אי אספקת ספר שהוזמן ע"י תובע 1 מעם הנתבעת. ראוי לציין בטרם פירוט הטענות את השתלשלות העניינים במסגרת ההליך. תובע 1 הגיש את כתב התביעה ובו התייחס לטענותיו הרבות כנגד הנתבעת. טענות תובע 1 מתרכזות סביב הזמנת ספר הוראה, "המדריך לחשבי שכר" (להלן: "הספר"), אשר לא סופק לו ובהמשך בוטלה הזמנתו. תובע 1 צרף מכתבים ששלח לנתבעת, אלא שעל המכתבים חתום תובע 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט וממצה. בנוסף הגישה, בקשה להיתר ייצוג, בקשה להעברת הדיון להליך של בוררות ובקשה למחיקה על הסף, בהעדר יריבות וחוסר עילה. את הבקשה לייצוג ע"י עו"ד מצאתי לדחות. את הבקשה להעברת הדיון לבוררות מצאתי לקבוע לדיון במסגרת הדיון בתיק אך הנתבעת לא חזרה על בקשתה. את הבקשה למחיקה על הסף, העברתי לתגובת תובע 1. בעקבות הבקשה הגיב תובע 1 והוברר, כי אכן לא קיימת יריבות בינו ובין הנתבעת, באשר את רכישת הספר הנטענת ביצע תובע 2. משכך, ביקש תובע 1 לצרף את תובע 2 להליך, כאשר בבקשה צוין כי תובע 2 מוכן לכך ומבקש לצרפו כתובע נוסף בתיק זה. לחילופין צויין, מסכים תובע 2 להתייצב לדיון ולהעיד במידה ויידרש לכך ע"י הנתבעת. באם ידרש זימונו, מבקש תובע 2 לקבל פיצוי מהנתבעת עבור הנזק וההפסד שיגרמו לו. אישרתי את הבקשה לצירוף תובע 2, הגם שלא הוגש כתב תביעה מתוקן. על פי טענת התובעים, במהלך חודש ינואר 2004 החל תובע 1 לעסוק בהוראה במכללה, במסגרת קורס לחשבי שכר, בתפקיד מרצה. ביום 6.2.07 פנה תובע 1 לנתבעת באמצעות אתר האינטרנט אשר לה והזמין את הספר. הזמנתו של התובע קיבלה מס' 558 והנתבעת הפיקה לתובע חשבונית מס. על פי ההצעה לרכישת הספר באינטרנט, התחייבה הנתבעת לספק את הספר תוך 14 ימי עסקים מיום התשלום לכל היותר. התובע שילם עבור הספר ביום 6.2.07 באמצעות כרטיס אשראי והמתין בכיליון עיניים לקבלת הספר, שהיה חיוני ביותר לצורך תפקידו כמרצה. לדאבונו, הספר לא התקבל במסגרת התקופה שנקבעה בהסכם ההתקשרות, ולמעשה לא התקבל כלל. ביום 8.3.07 שיגר תובע 1 לנתבעת מכתב דרישה לאספקת הספר שהוזמן באופן מיידי, כפי שסוכם. מכתבו של התובע ופניות טלפוניות נוספות לא מצאו אוזן קשבת מצד הנתבעת אשר בחרה להתעלם מדרישותיו לאספקת הספר באופן מיידי. באותו יום שיגרה הנתבעת מכתב לתובע, בו היא מודיעה לו שאין לה כל חבות כלפיו, בחרה לבטל את העסקה על דעת עצמה ולהחזיר את הכסף שגבתה ע"י כרטיס האשראי. התובע התנגד בתוקף לביטול החד צדדי ודרש מפורשות במכתב שהנתבעת לא תפר התחייבותה כלפיו ותאכוף את החלק שלה בחוזה שנכרת בין הצדדים באמצעות אתר האינטרנט. הנתבעת, לגישת תובע 1, מתנערת מחובתה החוזית. הנתבעת התנערה מחובתה לספק את הספר וביטלה את החוזה שנכרת ביניהם באופן מפתיע וחד צדדי, ללא כל התראה, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של תובע 1. נטען, כי תובע 1 נאלץ ללמד במכללה מבלי שיהיה לו את הספר, על כן היה צריך להשקיע כפליים כדי להשיג החומר הדרוש לו להוראה. תובע 1 אף לא יכול היה להרצות בצורה מסודרת, שכן הסתמך על כך שהנתבעת תמציא לו את הספר במועד המוסכם והוא יוכל להעביר את החומר בהתאם לאמור בספר. הוא היה מעוניין בספר, לא ביטל את העסקה והתנגד נמרצות לביטולה. הנתבעת מצדה התעלמה מדרישותיו. לפיכך, הפרה הנתבעת התחייבותה כלפיו ללא כל הצדקה שבדין. נגרמו לתובע 1 נזקים רבים לטענתו. הנזקים כוללים לחץ נפשי, השקעה של זמן, משאבים ומאמץ בהוראה ובהכנה להרצאות, פגיעה בתדמיתו שהיא נכסו העיקרי ומדובר בנזק בלתי הפיך. עוד טוען תובע 1 שאינו מרצה יותר במכללה בה לימד דאז ואי אספקת הספר בזמן, הינה אחת הסיבות העיקריות ואף היחידה שבגללה עזב תובע 1 את תחום ההוראה. לפיכך אף נגרם לו נזק של הפסד השתכרות לעתיד בתחום ההוראה. לאור כל האמור, העמיד תובע 1 את נזקיו הבלתי הפיכים, לטענתו, על סך 15,000 ₪.   לטענת הנתבעת, לא היתה קיימת כלל יריבות בינה לבין תובע 1, שכן לא תובע 1 התקשר עמה בהסכם ולא הוא זה שרכש את הספר ממנה. הנתבעת הפנתה לתקנון המפורסם באתר האינטרנט שלה, הכולל אפשרות ביטול המכירה והשבת הכספים, אם מתברר שהמוצר שהוזמן אזל וכולל מתן הרשאה לנתבעת להציע מוצר חלופי שווה ערך למוצר שהוזמן. בין היתר, מונה התקנון סעיפים הפוטרים את הנתבעת מחבותה. כך לדוגמא נקבע, כי הנתבעת לא תישא במישרין או בעקיפין באחריות כלשהי למוצרים, טיבם, התאמתם לצרכים וכד'. נרשם, כי איחור באספקת מוצרים או כתוצאה במוצרים פגומים, אינם מושא לאחריות הנתבעת. נרשם, כי הנתבעת שומרת לעצמה את הזכות להפסיק בכל עת, על פי שיקול דעתה, את הפעילות באתר או לבטל את המכירה, לרבות במקרים בהם הוברר שהמוצר אזל. משכך, סבורה הנתבעת, עניינו של תובע 1 הוא עשיית עושר ולא במשפט וכל תביעתו הוגשה בחוסר תום לב. בנוסף נטען, כי הרוכש (ולא תובע 1) לא ביקש מעולם לרכוש את הספר בשנית. עוד הוסבר, כי קיימים ספרים מתחרים בשוק באותו תחום. הובהר, כי הספר המדובר הופץ במהדורות מצומצמות לאור הביקוש הדל והוא מתעדכן אחת לשנה, לאור שינויי החקיקה. בעת הרכישה הספר היה בעדכון והמלאי הקודם אזל. לגופו של ענין טענה הנתבעת, כי לאחר שהוברר שהמוצר אזל, הוחזר הכסף ששולם לידי הרוכש. לפיכך, התביעה בכללותה הינה תביעה קנטרנית וטורדנית. הנתבעת אישרה, כי היא מחוייבת לספק את המוצר תוך 14 יום בכפוף לתקנון ובמקרה בו המוצר אזל אין לה מחוייבות כלפי הרוכש, מלבד השבת כספו כאמור והשבה זו בוצעה הלכה למעשה. הנתבעת התכחשה לקבלת מכתבים מתובע 1 ואף הסבירה כי עמדה בהתחייבויותיה על פי התקנון. כן נטען, כי תובע 1 יכול היה לצמצם נזקיו וככל הידוע לנתבעת הפסקת עבודתו במכללה אינה קשורה כלל ועיקר לאי אספקת הספר על ידה. בית המשפט התבקש לדחות את התביעה ולחייב את תובע 1 בתשלום פיצויים מיוחדים בשל רשלנות בהגשת התביעה ותלונות סרק. לכתב ההגנה צורף הפרסום אודות "ספר המריבה" מאתר האינטרנט של הנתבעת והתקנון. כאמור, לאחר קבלת כתב ההגנה והגשת הבקשות, צורף תובע 2 כתובע נוסף. בדיון שהתקיים בפניי, התייצבו שני התובעים ונציג הנתבעת. כן העיד מטעם הנתבעת אדם אשר הגדיר עצמו כמומחה בתחום הספרים האמורים. י ש לפנות תחילה לדבריו של תובע 2. תובע 2 הבהיר כי הרכישה התבצעה בשמו, כי הוא חתם על המכתבים שנשלחו לנתבעת, כי הוא קיבל את הזיכוי ולדבריו - "הנזק לא נגרם לי באופן אישי". במהלך הדיון, הוגש העתק מסמך פרטי עסקה, אשר הונפק כפי הנראה לתובע 2. עסקינן במסמך מיום .6.2, (בעותק שהוגש נמחקה השנה) כששם הלקוח הרשום בו הוא שמו של תובע 2. נרשם, כי בחשבונית יש לרשום את השם סולימאן עלא עו"ד, טלפון 0509120379, מרח' הרצל, ת.ד 2065 25ב' עכו, דירה 12. יצויין, שמו של תובע 1 הוא עמאר ולא עלא. לטענתו, הוא אינו עו"ד פעיל וכתובתו בכתב התביעה היא בנצרת ואף מספר הטלפון שונה. המכתבים שצורפו לכתב התביעה שהגיש תובע 1, חתומים שניהם על ידי תובע 2. תובע 2 באחד המכתבים רשם כי הזמנת הספר היתה לצורך עבודה בהוראה במכללה "כאשר הספר היה אמור להיות לי עזר במהלך הקורס...", זאת למרות שתובע 1 הסביר שתובע 2 כלל לא לימד באותו קורס ולא היה זקוק לספר שכן הרכישה בוצעה עבורו. הנה כי כן, לא הוכיח תובע 1 כי קיימת כל יריבות בינו ובין הנתבעת. אף החזר התשלום מתובע 1 לתובע 2 לא הוכח. למען האמת, היריבות החוזית היחידה הקיימת היא בין תובע 2 לבין הנתבעת, אלא שתובע 2 כלל לא מצא לנכון לתבוע את הנתבעת ואף הסביר מפורשות כי לא נגרם לו כל נזק. תמוהה בעיניי העובדה כי תובע 1 מצא לנכון לבוא בטרוניות רבות ביותר כלפי הנתבעת, עמה כלל לא התקשר בכל הסכם מחייב והיא לא הפרה לפיכך כל הסכם מצדה כלפיו. למותר לציין, כי כאשר זיכתה הנתבעת את חשבונו של תובע 2 והשיבה לו את כספו, ומשזה לא מצא לנכון לשלוח חזרה את כספו לנתבעת, נראה בעליל כי תובע 2 ראה בהשבת כספו ובהודעות הנתבעת משום ביטול ההסכם כדין ולא היו לו כל טענות נוספות כלפיה. משכך, לא הוכח כי נגרם כל נזק נוסף לתובע 2 ובאשר הוא בעל הדין הנכון והראוי, אין לתובע 1 מעמד נוסף. יתרה מזאת, הובהר על ידי עד הנתבעת כי ניתן היה לאתר ספרי הוראה חילופיים על פי הרשימות הרבות אותן הגיש במהלך הדיון, לרבות חומר העזר שצויין על ידי לשכת רואי החשבון בישראל כחומר עזר לבחינת הלשכה. בנסיבות אלה, ברי, כי מוטלת על תובע 1 חובת הקטנת הנזק, בה ספק אם עמד. משבחר להתחיל ללמד ללא ספר מקצועי כמרצה במכללה, קשה להלום מצב על פיו על הנתבעת לפצותו בשל נזקים בלתי ממוניים שנגרמו לו, עקב העובדה שלא היה בחזקתו ספר הוראה כלשהו ראוי ומתאים לתכנית הלימוד, גם אם הנתבעת כשלה באספקתו במועד ובזמן הנכון. אעיר, כי התקנון אשר צרפה הנתבעת לכתב ההגנה, המופיע באתר האינטרנט, הינו בבחינת חוזה אחיד וחלק בלתי מבוטל מתנאיו הינם תנאים מקפחים לדידי. ראוי היה להידרש לתנאים אלו ואף לשקול לבטל חלקם, לו היה מוכח בפניי באופן מניח את הדעת כי הנתבעת ניצלה את האמור בהוראות החוזה/תקנון לטובתה. אלא שהוכח, שכחודש לאחר ההזמנה הנטענת, תובע 2 כבר קיבל את כספו ויתר הנזקים הנטענים ע"י תובע 1 ככל שניתן היה למצוא בעניינו מעמד, לא הוכחו כלל ועיקר. בנסיבות אלה, סבור אני, כי דין התביעה להידחות. אני דוחה איפוא את התביעה. תובע 1 ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 250 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.  פיצוייםביטול עסקה (הגנת הצרכן)