להלן פסק דין בנושא תביעה נגד 013 נטוויז'ן בגין שיחות לחו''ל: 1. א. א) בתאריך 27.4.07 התקשר התובע עם הנתבעת בעסקה של שיחות לחו"ל שכללה 38 אגורות לדקה ללא דמי מנוי. בתאריך 10.9.07 פנה נציג הנתבעת אל התובע והציע לו לעבור למסלול הכולל בנק של 500 דקות ובגינם ישלם התובע 85 ₪. לטענת התובע, לא ציין נציג הנתבעת, שהחבילה מתחדשת חודשית, אלא אמר שיש בנק חד פעמי של 500 דקות (להלן:"החבילה") שהתובע יוכל לנצל מתי שהוא רוצה עבור 85 ₪ ובכל פעם שהוא מוציא שיחה זה מתקזז מתוך הבנק. ביום 10.9.07 אף דרש התובע מנציג הנתבעת לשלוח לביתו את ההסכם - אך ההסכם לא נשלח. כמו כן, לא נשלחו אליו חשבוניות במשך 8 החודשים הראשונים לעסקה. ב) בתביעה זו מלין התובע, שהיות ולא נשלחו אליו חשבוניות, כאמור, הפסיק אחר מעקב החשבוניות, אך עקב דרך חיובים בכרטיס האשראי. מאחר והתובע היה גם מנוי לאינטרנט ומאחר ובחיובי כרטיס האשראי אין הפרדה בין תשלום השיחות לחו"ל ובין תשלום לאינטרנט - לא יכול היה התובע לדעת כמה מחייבים על שיחות ולכן נראה לו התשלום סביר. בתאריך 29.6.09 פנתה נציגת הנתבעת אל התובע והודיעה לו, שהחבילה של השיחות לחו"ל נראית קצת מוזר כיוון שמחייבים אותו כל חודש ב-110 ₪ בעוד שהוא כמעט לא מוציא שיחות לחו"ל ולכן הודיע התובע לנציגת הנתבעת, שישנה טעות מכיוון שהחבילה שרכש היא החבילה הנ"ל, שעבורם הוא משלם כל פעם שהוא מוציא שיחה ומשם מקזזים לו את הדקות. באותו מעמד ביקש התובע מנציגת הנתבעת לבטל מיידית את החבילה של השיחות לחו"ל. באותו יום, דיבר התובע גם עם מר ניזר בגדדי- מנהל לקוחות אצל הנתבעת (להלן:"מר ניזר") וסיפר לו על רצף האירועים ועל כך שהוטעה לגבי החבילה ושזה לא הגיוני שירכוש חבילה מתחדשת של 500 דקות בכל חודש, כאשר הוא מדבר מעט מאד לחו"ל והתובע דרש ממנו זיכוי עבור החודשים אוקטובר 2007 עד יוני 2009 בניכוי השיחות שדיבר. מר ניזר לא הסכים לדרישת התובע, אך הציע לו פיצוי של 3 חודשים בלבד בסכום של 330 ₪. ג) שיחה נוספת אותה ניהל התובע, הייתה ביום 6.7.09, עת דיבר עם מר רותם לוי- המנהל של מר ניזר (להלן:"מר לוי") וסיפר גם לו על רצף האירועים וגם ממנו דרש התובע את הזיכוי הנ"ל וגם מר לוי הציע את אותה הצעה שהציע מר ניזר. ביום זה שוחח התובע עם אדם נוסף בשם אביב ילמן - שהוא נציב תלונות הציבור של הנתבעת (להלן:"מר ילמן") וגם לו סיפר את רצף האירועים וגם ממנו דרש הזיכוי הנ"ל. מר ילמן שיפר את הצעותיהם של שני הקודמים לו והוא הציע פיצוי של 6 חודשים, קרי 660 ₪ והוזלת מנוי האינטרנט מ-70 ₪ ל-15 ₪. ב. התובע דחה את כל ההצעות שהוצעו לו כנ"ל, ובתביעה זו תובע את שהוא סבור שמגיע לו, קרי החזר בעד 20 חודשים, לפי 110 ₪ עבור כל חודש בניכוי 287 דקות שיחה לחו"ל, לפי 1 ₪ לכל דקת שיחה - ובסך הכל 1,913 ₪. לסכום זה הוסיף התובע גם תביעה נוספת בגין עוגמת נפש בסך של 500 ₪ וכך מגיע סכום התביעה לסך של 2,413 ₪. 2. הנתבעת אינה מכחישה טענותיו של התובע בדבר פתיחת מנוי בשירות האינטרנט ושיחות לחו"ל, אך לגופו של עניין מבקשת היא לדחות את תביעת התובע - זאת מן הנימוקים הבאים: א. ביום 10.9.07 בחר התובע להצטרף למבצע בדמי מנוי של 110 ₪ לחודש המקנה 500 דקות שיחה ועם עדכון המבצע, נשלח דוא"ל אוטומטי אל כתובת הדוא"ל של התובע. התובע גם פנה פעמיים לנתבעת על מנת לברר את תנאי המבצע ומניין הדקות שנותרו. כמו כן, העמידו בפני התובע מוקד שירות הפעיל 24 שעות לבירור חיוביו וגם באתר האינטרנט יכול התובע למשוך חשבונותיו. בנוסף לכל אלה, אף ניסתה הנתבעת ליצור קשר עם התובע לעניינו במבצעים משופרים ורק בעקבות פנייה זו, סבר כי המבצע שבחר אינו מתאים לו. ב. הנתבעת מפרטת בכתב ההגנה את פרטי החבילה שהוצעה לתובע, הנתבעת מפרטת את הפניות אשר פנה התובע אל נציגי הנתבעת במועדים שונים. בתאריך 29.6.09 פנה נציג הנתבעת אל התובע והציע לו הוזלה במנוי ובעקבות פנייה זו ביקש התובע לבטל את המנוי תוך מתן הסבר, שסבר שדמי המנוי הינם חד פעמיים. לטענה זו, השיב נציג הנתבעת, שהתובע קיבל את פירוט החבילה, ראה את החיובים מדי חודש בחודשו ולכן הוסבר לו שבנסיבות אלה, אין מקום להעניק לו זיכוי. הנתבעת טוענת, שהיא העמידה בפני התובע את כל האמצעים בהם יכול היה לברר את חיוביו ולבצע את בחירותיו. התובע עשה שימוש במנוי ובשלב מסויים הגיע למסקנה שאין העסקה כדאית לו ולכן החליט להגיש תביעה זו. למרות זאת, הוצעו לתובע הצעות פשרה שונות אשר נדחו על ידי התובע. 3. לאחר ששמעתי את נציג הנתבעת ואת התובע ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו לכ"א מהם ולאחר ששקלתי את הראיות, אני מחליט שדין התביעה להידחות - זאת מן הנימוקים הבאים: א. בעדותו בבית המשפט טוען התובע טענת הטעייה ואפילו הטעייה חמורה, ברם טענה זו כלל לא נטענה בכתב התביעה ובכל מקרה התובע לא הוכיח טענה זו. התובע לא הוכיח מה סכומים שיש להשיב לו ומדוע יש להשיב לו סכומים אלה, כאשר בפועל הוא עשה שימוש הן בשיחות לחו"ל והן באינטרנט. מהאמור בכתב התביעה ומעדותו בבית המשפט עולה, שטענת התובע היא, שנציג מנציגי הנתבעת לא טען - בעת ההתקשרות- שמדובר בבנק שמתחדש כל חודש אלא נאמר לו שעסקינן בבנק חד פעמי. התובע לא הוכיח טענות אלו והמסמכים שצורפו לכתב ההגנה וטענות הנתבעת מוכיחות כי אכן התובע היה מודע לתוכן החבילה. ב. מהחשבוניות או ריכוזי החיובים שצרף התובע לכתב התביעה עולה באופן ברור ההפרדה בין חיובים בגין אינטרנט וחיובים בגין שיחות במסגרת החבילה ולכן אני דוחה את טענת התובע, שלא הייתה לו אפשרות לבדוק מה החיובים בהם הוא חויב. התובע טוען בבית המשפט כי במשך 8 חודשים ראשונים לא שלחה לו הנתבעת חשבוניות, ובמשך אותו זמן חוייב הישראכרט, ברם בהיותו מנוי גם לאינטרנט וגם לשיחות - לא יכול היה לאבחן כיצד מחולק סכום החיוב - מה לשיחות ומה לאינטרנט. (עמ' 2 סיפא לפ') גם אם טענה זו נכונה ואם אכן התובע לא קיבל 8 חודשים חשבוניות- מדוע לא פנה ולא עמד על כך לקבל מהנתבעת את החשבוניות? התובע ראה חיובים בישראכרט ולא ראה בהם חיובים מוגזמים או לא נכונים, אלא כל שנטען על ידי התובע הוא, שהוא לא ידע כיצד מחולק סכום החיוב. התובע מתייחס בכתב התביעה לתקופה שהחלה במאי 2007 ודורש החזרים מחודש אוקטובר 2007 ועד יוני 2009 והשאלה הנשאלת היא מדוע המתין התובע עם תביעתו 20 חודשים וכיצד זה במשך 20 חודשים לא ראה, לא בדק ולא התעניין מה פשר החיובים. ג. הנתבעת הוכיחה באמצעות המסמכים שצרפה לכתב ההגנה, שהתובע עודכן מפעם בפעם בחומר פרסומי ובכל מבצע חדש. לאור התיעוד אותו צרפה הנתבעת, מקבל אנוכי את טענותיה, שהתובע בירר וידע את תנאי המבצע ואני גם מקבל את טענת הנתבעת, שהתובע פנה גם לברר את יתרת דקות החינם שנותרו לו והוא אכן ידע או לפחות יכול היה לדעת מה מצב דקות השיחה ומה כוללת אותה חבילה. ד. אין לי ספק, שבמהלך השנים, שלגביהם מבקש התובע את ההחזרים, היה לו זמן די והותר לבדוק את החשבונות ולברר אצל הנתבעת את כל שנטען על ידו בכתב התביעה, אך התובע - משום מה- רק ביום 24.8.09 מצא לנכון להגיש תביעה זו להשבת כספים למפרע של 20 חודשים החל משנת 2007. ה. אני מקבל טענת הנתבעת, המגובה במסמכים, שלמעשה, התקיימו שיחות בין נציגי הנתבעת ובין התובע וניתן לו פירוט החבילה והתובע גם ראה - או לפחות בבדיקה רגילה יכול היה לראות - את החיובים מדי חודש בחודשו ולמרות שהנתבעת הגיעה למסקנה שאין מקום לכל זיכוי, בכל זאת הוצעו לתובע הצעות פשרה שונות - כפי שגם התובע מאשר- אך התובע, משום מה, דחה כל אחת מההצעות. 4. סוף דבר, לאחר שבחנתי את הראיות בתיק בית המשפט, אני מחליט לדחות את התביעה ולאור הנסיבות שהועלו על ידי הצדדים, החלטתי שלא לחייב בהוצאות למרות התוצאה אליה הגעתי. עם זאת, הייתי ממליץ בפני הנתבעת, אשר לאורך התנהלות השיחות בין נציגיה ובין התובע הוצעו לתובע זיכוי והטבה מסויימת, לילך בדרך זו - גם אם דרך זו היא לפנים משורת הדין ולמרות התוצאה המשפטית אליה הגעתי בפסק דין זה. מחשבים ואינטרנטספקי אינטרנט (תביעות)שיחות טלפון לחו"ל